לחיי הארבע אלף

[לא לתת]

לחיי הארבע אלף.

 

לקח לי זמן הפעם להתחיל לכתוב ולארגן את התחושות והמחשבות שרצות אצלי בראש.

מאז יום שני הראש בעננים, כל העולם פתאום נתפס אחרת.

כל שיר שמתנגן מתקשר פתאום למכבי איכשהו. העצוב, השמח, כאילו הכל נכתב עלינו ועל הקבוצה המרגשת הזו.

הולך ברחוב וכל דבר צהוב גורם לי לחייך כמו דביל.

מנסה ללמוד, ומוצא את עצמי קורא עוד כתבה על האליפות שלנו. כולן כמעט זהות, אף אחת מהן לא מחדשת לי כלום, ובכל זאת מתעכב על כל מילה כאילו אין לי מושג על מה מדובר.

נכנס לפייסבוק כל עשר דקות, סתם בשביל לראות את האושר של אנשים.

המשחק הכי גדול עד עכשיו באירופה השנה, באיירן- ברצלונה, משודר ואני מעדיף לראות ביוטיוב איזה שיר אליפות קובי פרץ הכין (לא להיט) ולבדוק כמה כמה שערים פריצה הבקיע העונה (8. וזה בדם).

אז ככה מרגישה אופוריה.

 

אבל לדבר על האליפות בלי להזכיר את מה שעברנו בעשור האחרון יהיה כמו לחגוג את יום עצמאות בלי יום הזיכרון לפני. אין מה לעשות, זה בלתי נפרד.

 

אני בן 24, מנוי למכבי מגיל 16. אני מנסה להתחיל לכתוב על מה שעברתי ואני לא מצליח.

המחשבות נודדות במהירות מטורפת מחוויה אחת לאחרת, מטראומה אחת לרגעי אושר אחרים.

 

אני, ועוד הרבה כמוני, גדלנו על ההיסטוריה. ידענו לדקלם לכל מי שביקש מה זה "מכביזם", אבל אף פעם לא הרגשנו אותו מהצד המנצח רק מהצד שנופל ולא מאבד תקווה, רק מהצד העצוב.

 

"להחזיר עטרה ליושנה! " אמרנו בגאווה. כשבעצם, מבחינתינו, לא היה לנו מושג על מה אנחנו מדברים. לא הכרנו בחיים מציאות שבה מכבי היא הקבוצה הכי טובה.

 

אנחנו הלכנו כל שבת למשחק וצחקו עלינו שאנחנו פראיירים.

חידשנו כל שנה מנוי, אפילו בלי לבדוק איזה שחקנים מביאים, ושוב סיימנו את העונה בלי תואר.

בזבזנו אלפי שקלים, השקענו את כל הכח הנפשי והפיזי שלנו, מבלי לקבל שום דבר בתמורה.

שוב נפלנו, שוב הושפלנו, שוב בכינו אבל תמיד קמנו. לא משנה מה קרה המשכנו להאמין, המשכנו לתמוך והמשכנו לקוות. "אתם מזוכיסטים שרק מחפשים להכאיב לעצמם", הם אמרו לי.

 

אנחנו, האוהדים, לבדינו, השארנו את ה"מכביזם" בחיים עשר שנים. בלעדינו הוא היה מתפוגג.

שומרי האימפריה, אלפים בודדים אשר נלחמים לבדם על מאה שנים של היסטוריה מדהימה.

 

אבל אנשים לא ידעו מה עובר עלינו, הם לא ידעו כמה זה היה קשה לנו. הם לא ידעו שהיו עשרות מקרים בהם אמרנו לעצמנו "חלאס אין לנו כח עוד" אבל איכשהו לא ויתרנו וניסינו שוב.

אנחנו אולי נראינו חזקים וגאים כלפי חוץ, אבל הם לא ידעו כמה שברירים ועצובים היינו בפנים.

 

עוד עונה נגמרה ושוב פעם אנחנו ארבעת אלפים איש בקושי בבלומפילד במשחקי סוף עונה. שוב באים, שוב מעודדים.. מחזיקים לבד את הלפיד בוער.

 

רק הדמיון השאיר אותנו בחיים. רק התקווה הקטנה הזו שגם אנחנו נטעם מההצלחה המתוקה גרמה לנו להמשיך.

 

העיניים שלנו ראו בלומפילד ריק, ראו שער חמש חוגג, ראו שחקנים כבויים, ראו אנשים מאוכזבים וחסרי כיוון.

 

כשעצמנו עיניים ראינו את רמת גן מלא בארבעים אלף צופים במשחק אליפות, ראינו קפטן מכביסט מרים את הצלחת, ראינו את גני יהושע מלאים במאה אלף חוגגים, ראינו כותרת בעיתון- "האימפריה חזרה!".

 

ופתאום זה קרה. אפשר לפתוח את העיניים.

 

אז נכון, עשרות אלף איש חוגגים היום, אבל הם לעולם לא ירגישו את מה שאנחנו מרגישים עכשיו. והלוואי שהייתי יכול להסביר על מה אני מדבר, אבל אני לא.

 

לחיי הארבע אלף.

זה בשבילכם, עשינו את זה.

החזרנו עטרה ליושנה

[GoMta]

עכבר צהוב וחבריו,תקראו את זה.

בזמן שאתם לא הלכתם למגרשים כי מכבי היא מוצר כושל,אנחנו חזרנו בוכים אחרי שלישייה בעכו.

בגלל זה אנחנו שמחים יותר. האליפות היא לא שלנו יותר משל אף אחד אחר לדעתי,אבל ברור לי שאני וכל מי שחן רביד תיאר פה שמחים הרבה יותר.

[Mario]

אותם ארבעים הם דור העתיד שלנו, ואני שמח שאותם אנשים הגיעו ומקווה שתהיה לזה המשכיות.

 

אבל כמובן שעבור אחד שחווה את זה (חבר אוהד כורסא שהגיע איתי למשחק האליפות לא הבין מה יש לי כשהתיישבתי על הכסא והתחלתי לבכות אחרי הגול של פריצה) זה לגמרי לגמרי אחרת, וזה היופי.

"גם כשהיה טיפה קשה, אתה תזכור שגם היית, לא התייאשת וזכית"

[עמית ר]

מריו. אתה יודע הרי שלא כל אותם 40 הם העתיד.

אין בעיה עם ילד קטן שמגיע לראות קבוצה שזוכה באליפות.

הבעיה היא עם אלה שקיללו מהבית 10 שנים, באו עכשיו, יבואו גם עונה הבאה, ואם לא ילך הם יקללו במגרשים עד ששוב ימאס להם ויחזרו לקלל מהבית

[Mario]

מריו. אתה יודע הרי שלא כל אותם 40 הם העתיד.

אין בעיה עם ילד קטן שמגיע לראות קבוצה שזוכה באליפות.

הבעיה היא עם אלה שקיללו מהבית 10 שנים, באו עכשיו, יבואו גם עונה הבאה, ואם לא ילך הם יקללו במגרשים עד ששוב ימאס להם ויחזרו לקלל מהבית

מסכים. ואני אומר את זה בתור בן אדם שיש במשחק ב13 וראה מה זה טרמפיסטים. אבל וואלה אני גאה שמכבי הביאה 40 אלף צופים למשחק. ומקווה שמתוך אותם 40 אלף חלק נכבד זה ילדים, או מבוגרים שהיו בעבר במגרשים (ויחזרו או לא יחזרו עונה הבאה) או חברה שהמשחק הזה יחבר אותם למכבי. ומקווה גם שהאנשים שהזכרת הם חלק קטן מאותם 40 אלף.

 

אגב גם אם לא תהיה לנו תועלת עתידית (בדמות אוהדים חדשים וחדשים-ישנים) אני גאה שמכבי הצליחה להביא לחגיגה שלה 40 אלף איש)

[פראנק_רייקארד]

אומנם אני מנוי רק 4 שנים המשחק עם ה"ארבע אלף " שהזכרת לי שבאתי חולה ברגל לבלומפילד שעה הליכה למשחק מול נתניה שפירקו אותו 3-0 במשחק בסיום העונה בקור חסר חשיבות באמת הייתי מיואש כבר

[זילבר]

מריו. אתה יודע הרי שלא כל אותם 40 הם העתיד.

אין בעיה עם ילד קטן שמגיע לראות קבוצה שזוכה באליפות.

הבעיה היא עם אלה שקיללו מהבית 10 שנים, באו עכשיו, יבואו גם עונה הבאה, ואם לא ילך הם יקללו במגרשים עד ששוב ימאס להם ויחזרו לקלל מהבית

יש כאלו שקיללו גם במשחק האליפות, אני עד ("כוסאמא שלהם שיתחילו לשחק, כולה רמת השרון").

[יפית חבובה]

מרגש! כאילו הוצאת לי את המילים מהפה

[Barksdale]

בנאדם אתה אחד האחים! תבורך לכל החיים שלך על אולטראס שרן ייני *סמיילי משתחווה*

[דרדסבוף]

כן אני חלק מאותם 4000 אוהדים

 

ואני מרגיש בגלל זה שהאליפות הזאת מגיעה לי הרבה יותר מלשלושים אלף האחרים שהיו בר"ג

[Shlomi062]

ריגשת.

 

אח על מלא.

[מכביסט מראשון]

לחיי ה-4 אלף!

 

באמת שריגשת.

 

יש אליפותתתתתתתתתתתתתתתתת!!!!

[roeeco]

אתם קצת מתבלבלים,האליפות הזאת היא של כל מי שאוהד מכבי, בין אם הוא אוהד כורסא ובין אם הוא שייך לאחד הארגונים.

אי אפשר וזה בטח לא נכון למדוד עוצמה של אהדה לקבוצה.

המושג "טרמפיסטים" מגוכח בעניי, היא שייכת לאנשים שחושבים שהקבוצה בבעלותם , כאילו מישהו פתאום בא ותופס להם את המקום.

אוהד הוא אוהד באשר הוא ,תהיו גאים שיש למכבי כמות כזאת של אוהדים , גם אם רובם מזוהים כאוהדי הצלחות וה"רולקסים".

והכי חשוב בזמן שרוב הקהל (שכן מגיע למגרשים ולא שייך לאחד הארגונים) מתפלל לאחדות ביציעים הדיון הזה רק מרחיק אותו , סוג של טפיחה עצמית על השכם.

 

נ.ב

אני בן 34 ומנוי למכבי עוד לפני שרוב הכותבים פה נולדו (מגיל 6 ,בחשבון פשוט כבר 28 שנה) אז בטרמפיסטיות אי אפשר להאשים אותי.

[Shitzi]

סוף סוף מישהו שמעביר תחושה אמיתית של הארבע אלף ולמה לדעתו זה מגיע לנו יותר ולאו דווקא מגיע לטרמפיסטים פחות.

 

כל הכבוד, לחיי ה4000

[לא לתת]

דבר ראשון תודה על המחמאות..

כייף לראות שאנשים מרגישים כמוך ואוהבים את מה שאתה עושה

 

דבר שני, אני בחיים לא אמרתי שהאליפות הזו היא שלנו יותר מכל ה35 אלף שהיו בר"ג או מכל העשרות אלפים שמגדירים עצמם אוהדי מכבי.

אני רק אמרתי דבר פשוט, הם לא מרגישים כמונו. נקודה. ועל זה אי אפשר להתווכח לדעתי.

 

אנחנו אלה שהשארנו את מכבי בחיים עשר שנים,

לא ה30 אלף הנוספים שחגגו בר"ג. עם כל הכבוד (ויש המון כבוד).

[Castor Troy]

קודם כל, חן - אתה תותח. כתבת מדהים והעברת את ההרגשה של רבים מאיתנו וגרמת לנו להרגיש גאים, ללא קשר לדעה שיש לכל אחד על ה?טרמפיסטים?.

 

אגב, שעה לאחר המשחק, ששערים 13-16, 8-10 וגם 1-4 כבר היו חצי ריקים, אפשר היה להשוות בין ה- 4 אלף, או באותו מקרה יותר קרוב ל- 10 אלף, לבין הטרמפיסטים שהלכו מיד לאחר ההנפה.

 

לעניין הטרמפיסטים, אני חושב שאין עמדה אחת צודקת במאה אחוז. מריו חושב ככה, וריקו חושב ככה, ודרדסבוף חושב ככה. אני חושב שהצדק נמצא עם שלושתם, או איפשהו באמצע.

[סתם סטלן]

אנחנו אלה שהשארנו את מכבי בחיים עשר שנים,

לא ה30 אלף הנוספים שחגגו בר"ג. עם כל הכבוד (ויש המון כבוד).

[Sawyer]

פרגנת ב4000

[Shitzi]

וואלה לפי דעתי 4000 זה מספר קרוב למדוייק.