נולד להיות צהוב

[yahav]

אני בן 22 מגיל 4 אבא שלי לוקח אותי למשחקים והתאהבתי,

לפני 8 שנים נולד לי אח קטן ואמרתי לעצמי איך איך אני יכול לגרום לו לאהוב את מכבי עם כל הכישלונות האלה.

והיום אני הכי שמח בעולם אחי הקטן בא איתי למשחקים כבר 3 שנים ולא מבין למה עד העונה , בשבת אחרי הדרבי אחי ילדבן 8 אומר לי ? זאת מכבי שסיפרת לי עלייה, איזה כייף שהקשבתי לך ולא בחרתי באחרת.?

[Shitzi]

אני סתם אוהב צהוב.

[לא לתת]

בדיוק שעליתי לכיתה א' מכבי זכתה בדאבל והכרתי חבר שעד היום אנחנו הולכים ביחד למשחקים.

התאהבתי בקבוצה הזו אז, אבל מאותו רגע רק חרא אכלתי..

דודים שלי ביכלל אוהדי הפועל.

אבא שלי לא ידע מה ההבדל בין גביע לאליפות והמשפחה מצד האבא אהדו את מכבי כמו שאני מעריץ את גל פרידמן בערך..

 

דוד שלי לקח אותי למשחק הראשון שאי פעם הלכתי אליו. זה היה הפועל נגד ביתר בבלומפילד הישן, אפילו כסאות לא היו אז..

הייתי בן 10 אולי, התרגשתי כאילו אני נכנס לסן סירו..

זה היה מבחינתי הגשמת חלום להיות במשחק כדורגל סוף סוף.

הפועל ניצחה 1-0 משער של סימרוטיץ'. חגגנו כל המשחק.

 

אני זוכר את הרגע הזה כאילו זה קרה אתמול

בדרך הביתה דוד שלי בא אלי כולו מבסוט: "נו אתה אוהד הפועל מעכשיו?"

ואני, ילד בן 10, אמרתי לו "בחיים לא. אני רק מכבי "

הוא היה בשוק..

[Yloop]

לא הייתה לי אופציה לא להיות צהובה. והאמת שהייתי חופרת לאבא שיקח אותי איתו לרמת גן ולא ישאיר אותי בבית עד שהסכים אי שם בגיל 5 בערך מנוי אב ובנו (למרות שאני בכלל בחורה) בשער 13 הפך להיות הרגל ( אז שבנות וכדורגל זה היה בגדר הזוי) עד שאבא נשבר אי שם בעונה שאלי כהן אימן, מאז הייתי הולכת עם חברים, חברות מי שרק הסכים לבוא.

בשנתיים האחרונות לצערי אין מנוי עקב אילוצי צבא, פסיכומטרי וכסף, אבל שנה הבאה חוזרים לתלם. הרגע המשמעותי מבחינתי היה שאבא אמר לי שאחרי הרבה שנים הוא סופסוף גאה להיות אוהד מכבי בחזרה ולא מסתמך על רגעי עבר.

 

אחים שלי מחונכים כבר פחות טוב ממני ואוהדי כורסא של מכבי.

אבל זה נטו כישלון של אבא שלי.

 

( סתם כי זה תמיד מצחיק אותי, בכיתה א? המורה ביקשה לשיר שיר שאוהבים ואני כולה בת -6 עומדת על הכיסא ושרה ? הפועל זונה..? ההורים שלי באו לבצפר ואבא בעקיצה של החיים אומר לה ? זה לא שהיא משקרת כן? אבל נדבר איתה?.)

[Barkan]

לא הייתה לי ברירה, יש לי תמונה בן שנה וחצי, אחרי האליפות בב"ש עטוף בצעיפים ודגלים צהובים.

בגיל 4-5 הייתי במשחק הראשון, בגיל 6 אני זוכר איך היה דופק לי הלב כשהייתי שומע משחקים של מכבי בשירים ושערים.

[החתול הצהוב]

אני אוהד מכבי מהבית. אבא שלי התחיל לאהוד מכבי בסביבות 1959/1960 אחרי שעלה לארץ והלך למשחק בין הכח ת"א למכבי , אחי הגדול מכבי וככה גם אני ואחי הצעיר יותר.

[יורדי]

מילדות אבא שלי קבע שאני אוהד מכבי , אני זוכר שבגן הייינו משחקים בחצר בכדור ספוג ב-2 קבוצות מכבי מול הפועל , מעולם לא שיחקתי בהפועל.

כשהגעתי לבי"ס יסודי הכרתי חבר טוב שהיה אוהד חיפה , בכל הפסקה הוא היה שר לנו שירים של חיפה ולי אף פעם לא הייתה קונטרה.

בגיל 10 אבא שלי החליט שהוא לוקח אותי למשחק כדורגל , הוא רוצה שאני אדע איך זה - זה היה משחק נגד בית"ר , הייתי המום מהסאונד של הקהל שאלתי את אבא שלי איפה שמים את הרמקולים והוא סיפר לי שאין רמקולים זה הקהל ששר. מאותו יום הייתי לי קונטרה לאוהד חיפה , הייתי שר לנמני ומי שלא קופץ אדום , והוא היה חוגג וצוחק עליי אחרי כל משחק בין 2 הקבוצות שלרוב הם ניצחו.

מאז נדבק בי החיידק , התחלתי ללכת באופן קבוע למשחקים עם אבא שלי ובלעדיו כמעט עשור חלף מאז אותו משחק ואני לא הפסקתי להגיע למשחקים.

ברור לי שיחלפו גם עוד כמה עשורים ואני לא אפסיק.