Jump to content

הודעה רשמית: השחקן ה-12 מודיע על סגירת הארגון


Recommended Posts

למרות שכבר מזמן אני לא מתחבר לארגון הזה, עדיין מוזר וכואב לי באיזשהו מקום.

יום עצוב ללא ספק.

 

רק חורבן יביא תקומה, אחד המשפטים הכי מוכרים בהקשר שלנו ושל מכבי.

אולי הפעם זה אשכרה יקרה.

 

תודה.

Link to comment
Share on other sites

זה אחד הימים, אם לא היום הכי עצוב שלי כאוהד מכבי תל - אביב.

אני גדלתי על השחקן ה-12, אומנם אני לא חבר בארגון, אבל אני מאוד מזדהה איתכם.

כשראיתי את הנושא בפורום, הוכתי תדהמה, חשבתי שזו בדיחה, לא האמנתי עד שנכנסתי לנושא וקראתי את כל התגובה הראשית.

 

השחקן ה-12 היה וימשיך להיות הארגון מספר 1 בארץ, הלוואי ויגיע יום ותחזרו ליציע.

 

זה הפסד של כולנו.

Link to comment
Share on other sites

אני ממש מקווה שיש מעבר. עצם זה שההודעה הזה יותר לא ברורה מאשר ברורה (וכן, קראתי את כולה בקפידה), נותנת תחושה של 'התייאשנו'.

וחבל. אתם מדברים על ארגון שיקום- באיזה מסגרת? מי יהיה חבר בו? מה יהיה עם היציע והעידוד אחרי הפועל חיפה? אתם עוזבים הכל והולכים?

כידוע לכם, השחקן ה12 זה לא רק ה2500 שיושבים בשער 11 לדורותיהם. זה המון אנשים בקהל הרחב שקשורים לארגון ומעריכים אותו, הוא העוגן שלהם. הודעה מפתיעה שכזו, שמשאירה את שער 11 במצב אמורפי יותר מהיציעים ברמת גן שלפני שנת 2000, באמת מתאימה?

אני מאוד מעריך אתכם כארגון, אבל אני לא חושב שאחרי 12 שנים זו הדרך. יכולתם לעשות את זה בצורה מסודרת יותר, ואם באמת הולך לקום 'ארגון המשך'- להעביר אליו את השרביט בצורה מסודרת ונאותה יותר, כזו שלא תשאיר את כל הקהל של מכבי פעור פה.

שלא לדבר על התזמון. אחרי עשור מכבי בדרך לאליפות. זה באמת הזמן להיכנס חזיתית בהנהלה? זה באמת הזמן לזרוק הכל וללכת?

אני חושב שאני מדבר בשם רוב הקהל של מכבי- על האולטראס... אנחנו לא סומכים. אמנם לדעת לעזוב כשצריך זו גדולה (וחבל שהאולטראס כל כך צרי עין, כי הם היו צריכים להכריז על פירוק מרצון עוד לפני שלוני עזב).

זה נראה כאילו הרמתם ידיים ונטשתם את הספינה... ומה שיהיה יהיה. חבל. הדרך, התזמון, התכנון... חבל. בנימה אישית, ציפיתי מכם ליותר.

 

ולמרות ההודעה הזו- תודה. אתם חלק אינטגרלי מהקהל של מכבי, עבור הקהל הרחב של מכבי ועבור מי שלא אוהד מכבי. אתם בניתם את היציע מ0, ולכם כל הקרדיט.

Link to comment
Share on other sites

צמרמורת חזקה בכל הגוף,צביטה קשה בלב,דמעות בעיניים.

 

מה שנותר להגיד הוא שהייתם גדולים אחד אחד,תמכתם ברגעים הכי קשים,הרמתם תפאורות מדהימות

והכי חשוב:נתתם הכל מהלב.

 

תודה רבה לכל אחד ואחד מכם,להתראות השחקן ה-12.אני לא מאמין שאני אומר את זה.

Link to comment
Share on other sites

בטח שאני יצא נגד זה אולי תרמת לארגון פי אלף ממני (כי כל מה שאני תרמתי זה כסף) אבל כואב לי בדיוק כמוך שהדבר הכי טהור בקבוצה הזאת מתפרק לי מול העיניים...

חבל בשבילך, לאף אחד אין כח להתעסק בזה יותר עכשיו, מיותר וסתם הורס את הנושא הזה.

Link to comment
Share on other sites

אין ספק שהודעה כזאת היא קודם כל דבר שקשה לעיכול, שקשה להגיב אליו שאני קורא ואפילו לא יודע איך או איפה להתחיל. עצם כתיבת ההודעה גורמת לי לחנק בגרון.

השחקן ה-12, הגוף המשפיע ביותר על הקהל שלנו ב12 שנות קיומו ועליי בתור אוהד מסיים את דרכו ביציע. ואיך שלא יסובבו את זה, זה כואב.

 

רציתי לנצל את המקום הזה להודות לארגון השחקן ה-12 ולכל אחד ממאות החברים בו ב12 שנות קיומו. כי כ"כ מגיע לכל אחד מכם ואני יודע שלא שמעתם את זה מספיק.

 

תודה על החזון, על הדרך, על העמידה על העקרונות.

תודה ששיניתם את דרך החשיבה ביציע, את תרבות העידוד - שלימדתם אותנו להביע את האהבה בצורת שירי תמיכה למכבי ולא בצורת קללות לקבוצה היריבה.

תודה על התפאורות – על הזמן, על הכסף, על הויותורים האישיים ועל הלילות ללא שינה - הכל במטרה אחת. להעמיד את התפאורה היפה והמושקעת ביותר שאפשר.

תודה שהפכתם את שער 11 למקום שאפשר לקרוא לו הבית. הבית שלכם וגם הבית שלי.

תודה לכם שהמשכתם להלחם על הדברים שחשובים באמת גם כשהיה קשה, גם כשלא קיבלתם על זה תודה, גם כשביקרו אותכם איפה שהיה צריך להעריך. גם כשניסו לפגוע בכם, באלימות, בהסתה, בשקרים. תודה על הדבקות במטרה.

תודה שהייתם ארגון שחוץ מהעקרונות הספורטיבים שהוא חרט על דגלו ידעתם לשמור גם על העקרונות של חברי הארגון קודם כל כבני אדם - כי לא פחות מהשפעה שלכם על מכבי, השפעתם לטובה על מאות ילדים שהצטרפו לארגון וכיוונתם אותם לדרך הנכונה.

תודה שנלחמתם את המלחמות בשביל הקהל, שעמדתם בפרונט בנושאי מחירי הכרטיסים והמנויים, שעבדתם לטובת הקשר בין הקבוצה לקהל ושתמיד דאגתם לאינטרס הכולל של מכבי והקהל שלה.

תודה על כל הפעמים שאירחתם אותנו בנסיעות לכל חור בארץ בהסעות של השחקן כשלא הייתה שום דרך אחרת להגיע.

תודה לכם על זה שכל שנה הוצאתם את המרצ'נדייז הכי יפה והכי יצירתי. על כל החולצות, קפוצ'ונים, צעיפים ושאר המוצרים

תודה לצוות שירים שדאג מדי שנה להכניס שירים שיטריפו את היציע, למתופפים שקרעו את הידיים בנוסף לגרון בכל משחק, לאנשי הגדר שנמצאים בכל משחק 90 דק עם הגב למגרש כדי להרים את העידוד

תודה לכם על הנאמנות חסרת הגבולות לסמל של מכבי ת"א - שליוותם את הקבוצה אפילו במשחקים בחו"ל במסגרת הליגה האירופית וליגת האלופות.

תודה על כל הטורנירים, הפעילויות והתרומה הקהיליתית - על כל מה שנתתם מחוץ למגרש ומאהבה.

תודה לכם על זה שקרעתם את הגרון בכל משחק 90 דקות בשביל הקבוצה, גם בחורים הכי רחוקים וגם בתקופות הכי קשות - תמיד נשארתם לעמוד מאחורי הקבוצה.

תודה על זה שהייתם הדבר הכי טוב וטהור שקם ביציע, שהייתם נקודת אור בתוך כ"כ הרבה חושך שיש לנו בקהל.

תודה שצבעתם את היציע בצהוב והרמתם את בלומפילד לשמיים שבוע אחרי שבוע במשך 12 שנים - על כל הפעמים שהרמתם את הקבוצה מהרצפה ודחפתם אותה לנצחונות.

תודה לכם על הקיום שלכם כארגון ועל החברה שלכם כאינדובידואלים בתוך הארגון. הייתי גאה להיות שם לצדכם ברגעים הכי יפים וברגעים הכי קשים.

תודה לכם על זה שהייתם השחקן ה-12

 

את השינוי שעשיתם, את המהפך בחשיבה ואת כל מה שנתתם לקהל שום דבר כבר לא יוכל לקחת ממכם. אתם הפרק הראשון והכי חשוב בהיסטוריה של הקהל הזה.

ולמרות שבשבילי היציע לעולם לא יהיה אותו דבר בלעדיכם - אני יודע שהרוח שלכם תמשיך לחיות ותמשיך להנחות את הקהל ואותי באופן אישי.

 

 

וגם תודה עמוקה ואישית ממני, על החברות, על כל העזרה, התמיכה הבלתי פוסקת והגב לעשות מה שאני מאמין שנכון ביציע ועוד כ"כ הרבה דברים שלא אפרט כאן.

אני כותב כאן ומנסה להביע את התודה והערכה שלי לארגון הזה ולאנשים שבו. אבל באמת שאין לי את המילים לתאר את התודה שאני מוקיר לכם ואת ההערצה שיש לי לכל אחד מכם על כל מה שעשיתם ועל כל מה שהייתם בשבילי.

גם אם לא הייתי חבר ארגון מעולם, לשחקן ה-12 תמיד יהיה מקום בלב שלי.

 

 

 

התודה האחרונה (שאמנם מהולה בעצב אבל מכילה בתוכה המון תקווה), היא על זה שבפעם המי יודע כמה הוכחתם שמכבי נמצאת בשבילכם מעל הכל וששוב בחרתם בטובתה. על חשבון השם, על חשבון האגו, ההיסטוריה ועל חשבון החלטה הכי כואבת שאפשר לקבל.

אני בטוח שתמשיכו את הדרך שהתחיל השחקן ה-12 ותרימו את הקהל הזה הכי גבוה שרק אפשר.

בהצלחה!

 

12.jpg

Link to comment
Share on other sites

זה אחד הימים, אם לא היום הכי עצוב שלי כאוהד מכבי תל - אביב.

אני גדלתי על השחקן ה-12, אומנם אני לא חבר בארגון, אבל אני מאוד מזדהה איתכם.

כשראיתי את הנושא בפורום, הוכתי תדהמה, חשבתי שזו בדיחה, לא האמנתי עד שנכנסתי לנושא וקראתי את כל התגובה הראשית.

 

השחקן ה-12 היה וימשיך להיות הארגון מספר 1 בארץ, הלוואי ויגיע יום ותחזרו ליציע.

 

זה הפסד של כולנו.

גם אחרי שקראתי,חשבתי אולי זו בדיחה מושקעת

הלך לי הלילה,בשורה קשה.

Link to comment
Share on other sites

זה אחד הימים, אם לא היום הכי עצוב שלי כאוהד מכבי תל - אביב.

אני גדלתי על השחקן ה-12, אומנם אני לא חבר בארגון, אבל אני מאוד מזדהה איתכם.

כשראיתי את הנושא בפורום, הוכתי תדהמה, חשבתי שזו בדיחה, לא האמנתי עד שנכנסתי לנושא וקראתי את כל התגובה הראשית.

 

השחקן ה-12 היה וימשיך להיות הארגון מספר 1 בארץ, הלוואי ויגיע יום ותחזרו ליציע.

 

זה הפסד של כולנו.

Link to comment
Share on other sites

אני ממש מקווה שיש מעבר. עצם זה שההודעה הזה יותר לא ברורה מאשר ברורה (וכן, קראתי את כולה בקפידה), נותנת תחושה של 'התייאשנו'.

וחבל. אתם מדברים על ארגון שיקום- באיזה מסגרת? מי יהיה חבר בו? מה יהיה עם היציע והעידוד אחרי הפועל חיפה? אתם עוזבים הכל והולכים?

כידוע לכם, השחקן ה12 זה לא רק ה2500 שיושבים בשער 11 לדורותיהם. זה המון אנשים בקהל הרחב שקשורים לארגון ומעריכים אותו, הוא העוגן שלהם. הודעה מפתיעה שכזו, שמשאירה את שער 11 במצב אמורפי יותר מהיציעים ברמת גן שלפני שנת 2000, באמת מתאימה?

אני מאוד מעריך אתכם כארגון, אבל אני לא חושב שאחרי 12 שנים זו הדרך. יכולתם לעשות את זה בצורה מסודרת יותר, ואם באמת הולך לקום 'ארגון המשך'- להעביר אליו את השרביט בצורה מסודרת ונאותה יותר, כזו שלא תשאיר את כל הקהל של מכבי פעור פה.

אני חושב שאני מדבר בשם רוב הקהל של מכבי- על האולטראס... אנחנו לא סומכים. אמנם לדעת לעזוב כשצריך זו גדולה (וחבל שהאולטראס כל כך צרי עין, כי הם היו צריכים להכריז על פירוק מרצון עוד לפני שלוני עזב).

זה נראה כאילו הרמתם ידיים ונטשתם את הספינה... ומה שיהיה יהיה.

 

אין פה עניין של התייאשנו. יש פה עניין של מציאות.

 

השחקן ה-12 לא קם כדי לשים תוף, שלט ולעודד 90 דקות. זה אולי ארגונים אחרים, השחקן הוא זן שונה.

בהודעה הראשית כתוב בהרחבה מה המהות של השחקן, איך הוא רואה את הקהל של מכבי ומה החזון שלו.

 

במציאות של היום בגלל הדברים שפורטו בהודעה הראשית, אי אפשר לקיים את החזון הזה.

אפשר להמשיך ולקיים את השחקן כרגיל, אבל זה לא יהיה השחקן, כי השחקן כאמור, זה יותר מלקפוץ 90 דקות.

 

האולטראס לא ישארו לבד ביציע. כמו שרשום בהודעה הראשית יקום ארגון אחר, שחלק ממנו יהיה מורכב מחברים בשחקן.

העברת השרביט מולם והחפיפה מולם נעשית ברמה הכי רצינית שאפשר.

לא נשאיר את היציע להתחיל מאפס.

 

אבל זה כבר קשור לנושא אחר, וגם לא הזמן. יותר לא נרחיב על זה בנושא.

Link to comment
Share on other sites

יותר מ-400 אנשים בנושא של הדיון ועבר מספר דקות מאז פרסום ההודעה, אולי ההוכחה הכי גדולה כמה הארגון הזה חשוב לכולם.

תמיד שיש לי הזדמנות אני הייתי יושב הכי קרוב שאפשר לגוש שמעודד כי באמת הפכתם כל משחק לחוויה, השבוע נגד נתניה ישבתי בשער 7 וקינאתי פשוט בכל מי שבשער 11, הרבה יותר כיף לעמוד לשמוע את השירים אפילו אם לא כל הקהל מעודד 90 דקות, הפכתם את המשחק למהנה הרבה יותר.

תודה לכולם.

Link to comment
Share on other sites

הדרך של השחקן לעולם תשאר ב-11. במשך השנים השרשתם את הדרך הכונה בקהל, שהראה נכונות לשתף אתכם פעולה.

לא סתם הפכתם להיות הארגון מספר אחד ביציע, הארגון מספר אחד בארץ.

 

אני לא יודע מה צריך לכתוב לכם, כל מה שאכתוב כאן יתגמד לעומת מה שעשיתם.

המילה הקטנה והכל כך גדולה שאני יכול להגיד היא- תודה.

 

תודה על שנים נפלאות,

תודה על ארגון מדהים,

תודה על דרך נכונה וראויה,

תודה על ימים של אושר, ימים בהם הוצאתם אותנו מהבוץ.

תודה, תודה, תודה.

 

אני יכול להבטיח לכם, הדרך של השחקן ה-12 לעולם לא תעלם משער 11.

 

אוהב נורא.

Link to comment
Share on other sites

עדיין קשה לעכל את המציאות, איך 12 שנים מסתיימות בהודעה.

היציע בלי השחקן לא יהיה אותו דבר לעולם. 12P מאז ולתמיד.

 

השחקן ה12 - גאה להיות שייך!

תודה על כל הזכרונות.

Link to comment
Share on other sites

לא יודע מאיפה להתחיל את החיים שאחרי, סך הכל הייתי פה בערך שליש מהחיים שלי, סך הכל.

השחקן ה-12=הדבר הכי גדול וטהור שהייתי שותף לו בחיי. לא יודע איך לעכל יום כזה ולמרות שאני מודע להחלטה כבר זמן רב רק היום זה באמת מתחיל לחלחל ומאמין שהעצב הגדול יתחיל אחרי המשחק ביום ראשון.

 

יום עצוב לכל אוהדי מכבי ת"א באשר הם.

 

תודה לכל חברי הארגון שנתנו כל כך הרבה.

תודה לכל מי שאי פעם היה שותף לדרך של השחקן ה-12.

תודה מיוחדת לאיציק קוסמן שנתן לשחקן ה-12 ולקהל של מכבי ת"א כל כך הרבה, תודה על מה שנתת לי בפרט. אוהב אותך.

 

תודה מיוחדת למי שצירף אותי לדבר המדהים הזה לפני כעשר שנים, ג.ע שבלעדיו, מי יודע? כנראה שהייתי אדם אחר במקום אחר היום. תודה.

 

יצרנו פה חברויות שימשכו לנצח,

השחקן ה-12, גאה להיות שייך!!!

Link to comment
Share on other sites

תודה זאת מילה קצרה על מנת להגיד כמה נתתם !! שיניתם !! החלפתם !! חידשתם !! את התרבות של אהדה במגרשי הכדורגל

 

עצוב כמו לקבל הודעה שחברה שלך זרקה אותך !!

 

בלי השחקן ה 12 הקהל של מכבי לא אותו דבר וזה לצערי יורגש אבל אני בטוח שאתם לא תשיראו את המצב שהארגון השני ישלוט ב 11 !!

Link to comment
Share on other sites

וואו!

 

איזה שוק לקרוא את זה.

הייתי רוצה להרחיב ולכתוב מגילה, ולהודות, ולהעלות זכרונות, ולהתרעם על הקיפול, ולהבין אותו...

 

לא יודע, זה לא הגיוני ולא מסתדר לי.

צריך לעכל.

 

אהבתי יותר את ההפתעות שהייתם והיינו מכינים במסגרת התפאורה :/

Link to comment
Share on other sites

מקווה שזה אמצעי לחץ על ההנהלה ולא החלטה סופית.

דווקא בעונה כזאת, הכי מוצלחת שאני זוכר של מכבי מאז האליפות, לא עונה של כשלונות.

לא הבנתי למה זה טוב, במקום לפרק את הארגון אפשר להעביר את המושכות שלו למי שמחליט "לעבור לארגון החדש". נקווה שזה לא יחזק את האולטראס ברמה שתפגע בהזדהות שלנו (הקהל הרחב) עם הגוש בשער 11.

 

בכל מקרה - אני מעריך את אנשי הארגון וטוב שהייתם.

Link to comment
Share on other sites

כשהגעתי לשער 11 בפעם הראשונה זה היה בשנת 2001. בשנת ההקמה (2000) לא הייתי נוכח. מה שהכרתי היה שער 4. בלונים וצבע, צהוב עולה כל כמה דקות ובעיקר הרבה בלאגן בתקופת אברם הארורה.

בתכלס, על זה גדלתי. האווירה המטורפת של 11 בתחילת שנות ה2000, התמימות, האהבה ללא פשרות. השינוי האדיר בתרבות - לחנים ומנגינות, שירים, עידוד 90 דקות, תפאורות. השחקן ה12 היה החלוץ של כל אלה בארץ.

בעבר כבר סימנתי את עונות המחאה כנקודת השבר. אחר כך זה כבר לא היה אותו דבר. היו עונות יפות יותר או פחות אבל התמימות שאפיינה את עונות הטרום מחאה כבר לא חזרה.

לצערי הרב, בשנים האחרונות שני הארגונים איבדו את זכות הקיום שלהם. קראתי פה בפורום לפירוק שני הארגונים ביום המכירה של לוני. איבדנו כיציע את המהות של העניין, של המטרה לשמה התכנסנו.

לא כבודדים. השחקן ה12 מורכב מאנשים טובים שנתנו מעצמם רבות ואני מקווה שימשיכו לתרום.

אלא כקבוצה. כיציע. כקהל. לא מילאנו את תפקידנו. הפילוג בשורותינו הרג אותנו מבפנים.

 

כולי תקווה שזהו שחר של יום חדש. חורבן לשם תקומה. משהו אחד נגמר ומשהו חדש יתחיל ממש בקרוב. לטובת כולנו.

 

תודה רבה לאיציק קוסמן ולכל מי שהיה פעיל, יותר או פחות, בשורות הארגון הזה מאז ומעולם. שמו של אירגון השחקן ה12 יהיה חקוק בדפי ההיסטוריה של מועדון כדורגל מכבי תל אביב. בוודאות.

Link to comment
Share on other sites

כאחד שהיה חבר ארגון רק שנתיים וחצי באמת שלמדתי המון לחיים מהדרך של השחקן.. תודה לכם.

עשיתם עכשיו הרבה יותר מצביטה בלב..

Link to comment
Share on other sites

סוף תקופה. תודה על כמה מהשנים היותר משמעותיות בחיים שלי. תודה על החברים ולחברים, תודה למנהלות, לאיציק לדן דן וכל שאר הקודקודים לאורך השנים.

 

הדבר הכי משמעותי שקם ביציע הישראלי מאז ומעולם.

Link to comment
Share on other sites

ממש עצוב.

שער 11 לעולם לא יהיה אותו הדבר בלעדיכם.

מעבר לכך, אני לא יודע מי ינהיג עכשיו את הקהל,

וזה עוד יותר עצוב וכואב.

 

תמיד צקצקו על הקהל של מכבי והפלגנות

שהוא יהרוס את הקבוצה.

בסוף אירוני שדווקא סגירת הארגון

תסב לנו את הנזק הרב ביותר

Link to comment
Share on other sites

  • amilov locked this topic
  • amilov unlocked this topic

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
 שתף

×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.