הודעה רשמית: השחקן ה-12 מודיע על סגירת הארגון

[יועד כהן]

תודה לשחקן ה-12 על 12 שנות העשייה של החברים לטובת מכבי, אוהבים אתכם ונמשיך את דרככם בשער 11 !

[moshe888]

עצוב , תודה ענקית על הכול . אוהבים

[אבאדר]

ואוו

 

איזה מטורף, לא יאומן.

 

אפשר לסגור את הבסטה רישמית.

 

לא נראה אליפות גם עוד 4000 שנה.

[roi8]

קודם כל תודה לשחקן ה12 על כל התרומה שהוא תרם במשך כל השנים (גם למכבי וגם הדברים היפים שיזמתם במהלך כל הזמן הזה) האלה, זה לא מובן מאליו! וכולי בתקווה שאתם תחזרו או שיהיה לנו גם בעתיד ארגון כל כך טוב.

יש לי רק שאלה אחת, למה לסגור את הארגון ולא פשוט להשאיר אותו לעודד בענפים אחרים כמו כדורעף וכדוריד וברגע שתהיה אפשרות אמיתית לחזור, ושתהיו בטוחים שאפשר להגשים את הדרך שלכם במועדון, לחזור בחזרה לכדורגל?

והאם תמשיכו בכל המסורות שלכם כמו עזרה לעמותות שונות ולאנשים נזקקים ולארגן טורנירים וכו'?

[עומר יעקובי]

הארגון הכי גדול שהיה בישראל

תודה רבה על כל השנים

נקווה שהארגון החדש יהיה טוב לא פחות , בהצלחה

[שומע מ]

קודם כל תודה לשחקן ה12 על כל התרומה שהוא תרם במשך כל השנים (גם למכבי וגם הדברים היפים שיזמתם במהלך כל הזמן הזה) האלה, זה לא מובן מאליו! וכולי בתקווה שאתם תחזרו או שיהיה לנו גם בעתיד ארגון כל כך טוב.

יש לי רק שאלה אחת, למה לסגור את הארגון ולא פשוט להשאיר אותו לעודד בענפים אחרים כמו כדורעף וכדוריד וברגע שתהיה אפשרות אמיתית לחזור, ושתהיו בטוחים שאפשר להגשים את הדרך שלכם במועדון, לחזור בחזרה לכדורגל?

והאם תמשיכו בכל המסורות שלכם כמו עזרה לעמותות שונות ולאנשים נזקקים ולארגן טורנירים וכו'?

 

המסורת והאירועים ושאר הענפים לא ייפגעו, כרגע אין מה לדבר על זה

 

מה שחשוב עכשיו זה יום ראשון

[DeDo]

הייתי שם במשחק ההוא בזמן שאנחנו בפיגור 3:0 נגד מכבי חיפה וכולם התחילו לזרוק כל הבא ליד לדשא

כשאבי נמני בא לבעוט כדור קרן אבל לא יכל כי היציע כיסה לו את הדשא והוא היה צריך לפנות הכל, לא אשכח את התמונה הזאת בחיים.

הייתי שם גם כשהכל התחיל, אם אני לא טועה זה היה במשחק נגד אשקלון (לא זוכר את התוצאה וגם לא בטוח אם זה היה נגד אשקלון)

שם הכל התחיל, כשהעידוד התחיל במטרה להעלות את המוראל לאוהדים, ככה לשם עידוד, להתחיל לשיר שירים, הרי היינו אוהדים מוכים

אפילו יותר ממה שהיינו עד לפני העונה הזאת, כי אנחנו ידענו מה זה להיות אלופים, מכביסטים, מנצחים, למעלה.

ואז התחילו השירים, התופים, הרכבות, החצוצרה, התחושה של ההתלהבות של משהו חדש קורה.

התקופה הייתה באמת מחורבנת מבחינת המשחקים אבל הקהל פתאום קיבל משהו חדש ואהב את זה, זה היה עדיף מלהגיע למשחק עם תקוות

ולסיים אותו עם קללות ורטינות, שערים 13 ו-8 השוממים קמו בהתלהבות והצטרפו לשירת הרכבת שנעה מאמצע שער 11 לכיוונם

הייתי חלק מזה, המשחק לא היה מעניין בלאו הכי, היה יותר מעניין להעיר את הקהל ולתת חיים חדשים.

 

מעולם לא הייתי חלק מהאירגון אבל האירגון הזה נתן פלטפורמה חדשה לכל אוהדי הספורט באשר הם, לעודד 90 דקות פלוס השעתיים שלפני המשחק

פלוס הדקות עד ליציאה מהיציע פלוס העידוד מחוץ ליציע, זה משהו שלא היה מעולם, האירגון הזה נתן את כל זה ולמרות שלא הייתי באירגון

תמיד הייתי איתו, כי אהבתי לשיר איתו, התחברתי לשירים ומעל לכל, הכי אהבתי את מה שכבר אין כמה שנים ביציע וזה ההתלהבות, אפילו היום

כשמכבי מקום ראשון והקהל מגיע, אין התלהבות, זה כאילו שחלק מהקהל חתום על חוזה שחובה לעודד, אז הוא מעודד אבל לא מכל הלב.

אני זוכר את איציק קוסמן והחבורה שלו (אבל בעיקר את המבט בעיניים של קוסמן, הלהט) בין המחציות, מלמדים שיר (סתכלו לי בעיניים) חדש

במקרה הכרתי את השיר ואת המלודיה וישר הצטרפתי (במקרה גם השיר שאני הכי אוהב של בוקה, אבל לצערי הקהל לא תפס נכון את מלוא המלודיה)

כי הייתה תחושה של טירוף וזה מה שהכי חסר לי, את הרגעים האלה שעל המגרש משעמם רצח אבל בלי קשר לכלום ביציע יש טירוף אמיתי ואת זה אין כבר

המון זמן.

 

אולי זה טוב איפשהו שהארגון נסגר, אבל איפשהו יש לי תחושה שזה לא סופי, רק זמני.

אולי איכשהו איציק קוסמן יחזור ואיתו כל האנשים שהתחילו את כל הדבר הזה, עם הטירוף בעיניים ויחזירו איתם את העוצמות שהיו פעם לקהל הזה

שסחף אחריו קהלים יריבים אחרים לאותה צורת עידוד רק בהיקפים נמוכים יותר וחיקויים עלובים.

אולי אני טועה, אבל החסרון של הארגון הזה יהיה חסר ומישהו בטוח ינסה להזיז את העניינים, כי לא יכול להיות שב-11 לא אירגון כזה.

 

בכל אופן, עצוב אבל יכול להיות שזה מה שצריך לקרות כדי שהקהל יחזור לעצמו.

 

"אהובתי אל פחד, תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"

[Brandon Roy]

DeDo, תודה רבה שחלקת איתנו את החוויה הזו. ריגשת.

בנוגע לטירוף הזה שאתה מדבר עליו, אני מניח שהכול זה נוסחה של להמציא את עצמך מחדש.

הטירוף סביב הדבר החדש הזה נעלם והוא הפך לשגרה(כמובן שלפילוג ישנה משמעות בהידרדרות).

נראה מה טומן לנו בחובו העתיד.

[מרקו פולו]

אז כבר שלושה ימים בערך שאני לא מצליח לכתוב משהו ראוי.

גם עכשיו אני רושם ומוחק ורושם ומוחק. אין מצב לסטטוס בפייסבוק. לא, עדיף לרשום פה, בבית הוירטואלי הכי מוחשי שיש.

ישבתי על צריח של טנק ליד עזה באותו משחק מול חיפה. בווקמן שומע את פראליה ובניון עושים 3-0. עוד משחק.

בתקופה שקם הארגון הייתי מגיע פעם ב למשחקים, כשהצבא מאפשר.

אני זוכר שהייתי מבסוט על עצמי שהשגתי כרטיס (לא ניקוב) לשער 11 במשחק ההוא מול חיפה עם ה 1-2 של בניון בסוף.

לא מכיר אף אחד ביציע, רק מתלהב מהאווירה. בניון הרס רק חלקית. כי האווירה... מי שהיה שם יודע. לצעירים בינינו - תדמיינו את שיא ההתלהבות של 'שנים רבות' - אבל במשך מחצית שלמה!

וואלה מגניב.

חזרתי לשטויות של הצבא והאינתיפאדה, ויצא לי טוב שהשתחררתי ישר לתחילת עונת האליפות. מנוי ל-11, לראשונה. ככה זה כשאין אינטרנט וגדלים בחור שאין בו אוהדי כדורגל ובבית גם לא מחנכים אותך כראוי...

חיפה, ה 2-3 של דגו ותורג'מן. כן, המשחק ההוא.

כבר שמעתי על "השחקן ה-12", אבל שם זה תפס אותי. הלהט, האהבה, העידוד, הטירוף.....

ולהיות חלק מזה. מביט בחולצות. ובמיוחד זו השחורה.

לחזור צרוד ליומיים אחרי משחק מול נצרת עילית, להכיר חברים שאיתי עד היום וללא שום סיכוי להיפגש במתכונת אחרת בחיים.

ושיירות, וגאווה, ועל האש בפארק הירקון, וטורנירים, ובדים, וסיפורי פולקלור מפה ועד ברמן וסטוק און טרנט.

 

ולי גם התמזל המזל להיות בפנים-בחוץ.

להיות חלק מהדבר הזה לכל דבר - קונפטי, תפאורות, הסעות, הובלות, גוש, והאתר.

אבל גם לבחון כאילו מבחוץ.

במשך שלוש שנים ניתנה לי הזכות לתעד את כל הפרויקט הזה דרך העדשה ולהנציח כל כך הרבה רגעים בלתי נשכחים.

רגעי כאוס ביציע החוגג, את שבחון מנצח דרבי, תפאורות, פרצופים, רגעים מרגשים.

זה גם להיות מפגר ולצלם אתכם מתלהבים בגולים במקום לשמוח בעצמי...

השחקן נתן לי מקפצה גדולה בתחום הצילום (וגם ציון נאה בפרויקט גמר..), כשאולי השיא היה בלצלם חתונה בבלומפילד.

 

לא יודע איך לאכול את זה, ואני רק מקווה שהאווירה ביציע לא תהפוך לכזו שבשבילה לא יהיה שווה לעשות מנוי.

[יובל כגן]

אז אחרי כמה ימים של עיכול ננסה להוציא משהו ממה שאני מרגיש..

מעולם לא הייתי חבר באופן רישמי בשחקן, אבל שנים שהייתי מסתובב עם חברים מהמשפחה הזו..

למדתי מה זה אנשים שנותנים הכל אחד בשביל השני.. הכרתי חברים למדתי דברים שילכו איתי לחיים.

 

אין ספק שמבחינת היציע הרמתם אותו לדרגות שאוהדים לא חלמו שנגיע אליהם, בין אם זה מדגלי הפריסה ועד לתפאורת הפלקטים בדרבי ה100 שנים.. (מי חלם שאוהדי מכבי באמת לא יעשו בלאגן מהפלקטים שעמלתם על הסידור שלהם?)..

 

את פריצת הדרך אתם עשיתם ומקווה שמי שיקח את המושכות מעכשיו, ימשיך את הדרך ויעשה הכל כדי להגשים את החלום שלכם.

 

תודה על השנים הכי יפות ביציע, תודה על תפאורות מרהיבות, תודה על כל השעות של כל החברים בארגון שהשקיעו כדי שכל הקהל יהנה ושהקבוצה תרוויח.

בקיצור...

 

תודה!

 

השחקן ה-12

[Sawyer]

החלק הכי כואב הוא עכשיו.

כשרואים את זה קורה, שזה לא עוד שמועה או סוד. שזה לא בתהליכים.

 

 

אני מפחד לחשוב איך אגיב ביום ראשון

[עומר עיני]

גידלתם דור שלם של אוהדי מכבי

לא נשכח אתכם בחיים.

[JacK]

אחרי שאני רואה סטטוסים ותגובות מהצד השני של היציע, העצב מחלף בכעס ודאגה.

איך הם מעיזים לזלזל בארגון שגידל דור שלם של אוהדים, שנתן אלטרנטיבה לקללות לשנאה ולכעס איך הם מעיזים?!

ולחשוב שאלה עכשיו יכתיבו את הקצב ביציע רק גורם לי לבחילות על הבוקר.

אני שוב יגיד תודה שנתתם גם להורים ראש שקט לשלוח את הילדים שלהם למגרש הכדורגל בגישה אחרת ולא אלימה (אני עדיין לא הורה)

תודה שלפני 11 שנים הראתם לי דרך אחרת ושהייתי עוד יושב בגוש כל פעם שמכבי היו מקבלים גול 4 אנשים היו מרימים אותי ו"מכריחים" אותי לעודד יותר חזק, תודה שבזכותכם גם שמכבי היו מפסידים הייתי יוצא עם חיוך על הפנים כי פשוט היה כיף להיות ביציע.

אני מצטער בשביל האוהדים שלא היו ביציע בתקופה הזאת.

אני לא אשכח אותכם בחיים ואפילו שלא הייתי בחיים בארגון, הוא הסיבה שהתגאתי כ"כ לאהוד מכבי.

תודה לאיציק שיצא לי להחליף איתו כמה מילים שהייתי צעיר יותר ורק בגישה שלו אתה מגלה משהו חדש שכ"כ בא לך להשתייך אליו, זו ללא ספק הגישה המנצחת. אני ועוד הרבה אוהדים ביציע לא ניתן לגישה הזאת למות!

ת-ו-ד-ה!

[בלסינג]

אחרי שאני רואה סטטוסים ותגובות מהצד השני של היציע, העצב מחלף בכעס ודאגה.

איך הם מעיזים לזלזל בארגון שגידל דור שלם של אוהדים, שנתן אלטרנטיבה לקללות לשנאה ולכעס איך הם מעיזים?!

ולחשוב שאלה עכשיו יכתיבו את הקצב ביציע רק גורם לי לבחילות על הבוקר.

אני שוב יגיד תודה שנתתם גם להורים ראש שקט לשלוח את הילדים שלהם למגרש הכדורגל בגישה אחרת ולא אלימה (אני עדיין לא הורה)

תודה שלפני 11 שנים הראתם לי דרך אחרת ושהייתי עוד יושב בגוש כל פעם שמכבי היו מקבלים גול 4 אנשים היו מרימים אותי ו"מכריחים" אותי לעודד יותר חזק, תודה שבזכותכם גם שמכבי היו מפסידים הייתי יוצא עם חיוך על הפנים כי פשוט היה כיף להיות ביציע.

אני מצטער בשביל האוהדים שלא היו ביציע בתקופה הזאת.

אני לא אשכח אותכם בחיים ואפילו שלא הייתי בחיים בארגון, הוא הסיבה שהתגאתי כ"כ לאהוד מכבי.

תודה לאיציק שיצא לי להחליף איתו כמה מילים שהייתי צעיר יותר ורק בגישה שלו אתה מגלה משהו חדש שכ"כ בא לך להשתייך אליו, זו ללא ספק הגישה המנצחת. אני ועוד הרבה אוהדים ביציע לא ניתן לגישה הזאת למות!

ת-ו-ד-ה!

 

את מה שאיציק והשחקן עשו בכל השנים האלו אף אחד לא יוכל לקחת, בטח שלא חבורת הפרימיטיבים האלו.

[אין עוד מלבדי]

השחקן ה-12 זה לא רק ארגון אוהדים, השחקן ה-12 זה רעיון, אידיולוגיה, דרך חיים. אולי הארגון נסגר אבל רוח השחקן ה-12 לעולם לא תמות.

לא משנה מה הולך לקרות ביציעים, לא משנה מה יגידו אחרים, רוח השחקן חילחלה בכולנו והיא לעולם תישאר.

בשביל הילד הקטן עם הצעיף שבא בפעם הראשונה ליציע, בשביל מכבי, לא משנה אם זה במסגרת אחרת או כבודדים, השחקן ה-12 תמיד יהיה חי וקיים. בכולנו.

 

http://www.youtube.com/watch?v=rCm9Wo9ZX-Y

הכאב הוא זמני, הגאווה היא נצחית.

מכבי או מוות!

[אפשטיין]

לפי דעתי התזמון גרוע ביותר אבל לא משנה,

בכל זאת, תודה על הגישה שהחדרתם לי לראש

בעונת האליפות שהייתי בן 7, הייתי הולך עם אבא שלי כל משחק והיינו יושבים בשער 4

תמיד הסתכלתי עליכם בשער 11 ואמרתי לעצמי ששם אני יהיה בזכותכם ובזכות העידוד המטורף שזכור לי כילד

אז תודה על כל השנים ושיהיה בהצלחה בראשון נגד הפועל חיפה!

[טום]

בגלל הרבה ממה שצוין למעלה לא עשיתי מנוי השנה.(גזענות, אלימות, וכו'...)

כבר לא היה כיף להגיע למגרשים.

תודה לכם על 12 שנות עשיה למען מכבי ולמען הקהל.

[daniel1]

ככל שאני חושב על זה יותר ויותר נהיה לי יותר קשה,

8 שנים ברציפות אני יושב מעליכם כל משחק.

מפחיד אותי לחשוב איך זה יראה בלעדיכם.

אני לפחות מבטיח שביום ראשון אני אתן את כל הגרון שלי.

[מאור ט]

חסרים לי כאן הודעות סיכום של המון המון ותיקים

האנשים שבנו את הארגון הזה בידיים שלהם היי שם בשנת 2000

חלקם רחוקים מהפורום הזה ואף חלק מהם אפילו התרחקו קצת ממכבי

אבל יפה יהיה לראות את הסיכום במילים שלהם (ושלא שחלילה אני מזלזל בדור הצעיר )

[YellowBlue]

את ההודעה ראיתי יום אחרי שהתפרסמה,אבל רציתי קצת לסדר את המחשבות שלי לפני שאני אגיב.

אני חדש בפורום,אף פה כנראה לא מכיר אותי,כי אני לא מקורב למישהו או יושב בשער 11 או באזור שלו,אבל בבלומפילד אני מגיל 6 (כיום בן 16 וחצי),הטירוף שהיה שם באותם שנים זה מה שגרם לחזור לבלומפילד שוב ושוב.

כל זה בזכותכם,תודה לכם על החוויה האדירה הזו שלצערי בשנים האחרונות לא ממומשת.

אני עדיין מאמין גדול שהקהל יחזור לטירוף שלו,אם אתם אמרת לנו לא לדאוג ושיהיה בסדר אני סומך עליכם בעיניים עצומות.

הוכחתם שמכבי בשבילכם מעל הכל,וזה הדבר הכי חשוב.

יש שיגידו שזה טיפשי,יש שיגידו שאתם "שוב בורחים" מהיציע,אבל אותם אנשים שכנראה עסוקים במשחקי אגו ובמשחקי המאגניבות והעלק אולטראס שלהם,שכחו את המהות העיקרית שארגונים כמו השחקן בכלל קמים,אהבה לקבוצה.

אני מקווה שרעידת האדמה האדירה הזו באמת תעשה משהו טוב לקהל,וכולנו נחזור לאותו טירוף,להיות קהל מאוחד וחזק שכל קבוצה פחדה ממנו.

 

תודה לכם השחקן ה 12

[DeDo]

DeDo, תודה רבה שחלקת איתנו את החוויה הזו. ריגשת.

בנוגע לטירוף הזה שאתה מדבר עליו, אני מניח שהכול זה נוסחה של להמציא את עצמך מחדש.

הטירוף סביב הדבר החדש הזה נעלם והוא הפך לשגרה(כמובן שלפילוג ישנה משמעות בהידרדרות).

נראה מה טומן לנו בחובו העתיד.

 

יש כאן כאלה שפשוט לא יודעים מה היה לפני כן, לפני כל השירים והמלודיות הארוכות וה"מי שלא קופץ צבע שנוא כלשהו"

היו כל מני מחרוזות של זוהר ארגוב, והרבה קללות או "צהוב עולה כפיים" של אסי סוודר.. לכן הם לא מבינים את ההתלהבות

שהייתה בלשיר את "הנה זה מגיע" או "סתכלו לי בעיניים"... זה היה מרעיד איצטדיונים, או ה"אני מודה" בשירים הראשונות שלו..

מבלי להעליב אף אחד מהחבר'ה החדשים בשער 11, אני לא חושב שיש שם מישהו שמסוגל לעשות את מה שקוסמן עשה, עובדתית, מאז שהבן אדם עזב

היציע פשוט לא נראה אותו דבר...

מה אני אגיד לך, מקווה שיהיה טוב...

[AZIKIT]

לא יודע מה יהיה בלעדיכם לא מעכל שבכלל אין יותר את הדבר הזה שקוראים לו '' השחקן ה12''

אני אשכרה כמו ילד קטן שמפחד ללכת לבד ככה זה יהיה עכשיו, אני מפחד מה יהיה בשער 11 בלעדיכם .

[simon121]

עצוב מאוד שזה קרה, אבל בכל זאת סומך על האנשים שהחליטו שזה הצעד הנכון

ועכשיו שאני חושב על זה ונזכר בשער 11 של 2003 בהשוואה להיום... איפה אנחנו ואיפה זה. שמיים וארץ

 

[YONATAN123]

לא יודע מה יהיה בלעדיכם לא מעכל שבכלל אין יותר את הדבר הזה שקוראים לו '' השחקן ה12''

אני אשכרה כמו ילד קטן שמפחד ללכת לבד ככה זה יהיה עכשיו, אני מפחד מה יהיה בשער 11 בלעדיכם .

יהיה טוב.

[AZIKIT]

יהיה טוב.

 

 

אני מקווה שהארגון החדש ינסה גם להתחיל מחדש את העידוד ואת הלהט שחסר בשער 11 אם זה יותר דגלים

או שירה איטית כמו שצריך . הגיע הזמן שכל אלו שפשוט רואים משחק יעברו לשער 7 ויתנו לדור חדש שבא נטו לעודד להפוך את 11 למה שהוא צריך להיות .