רגעים מתוקים ובלתי נשכחים במכבי..

[יפית חבובה]

[quote name='אושרי ביטון' timestamp='1346669901'

 

* הניצחון 3-0 בדרבי בר"ג כשהיה ברד, פעם ראשונה שהייתה סכנת חיים מוחשית ממשחק של מכבי, ולא בגלל הזיקוק שאוהדי הפועל ירו על עצמם... אלא בגלל הקור המקפיא, לדעתי זה היה המשחק שהיה בו הכי קר מאז שאני זוכר את עצמי, שואף לאפס מעלות.

 

 

אני לצערי לו מאלה שזוכרים מי הבקיע באיזה מחזור באיזה עונה באיזה דקה ומאיזה זוית, אבל אם יש משחק אחד, שאני לעולם לא אשכח זה את הדרבי הזה.. קור אימים, המטריה התאבדה ממזמן, אבל בפנים, רותח!

 

בנוסף, הדרבי 2:2 קולאוטי, אני לא זוכרת מתי בלומפילד רעד ככה.. וכמובן שה3:0 על פאו, אין מילים שיכולות לתאר את זה, או את הגול של קונאטה שנלחם על הכדור כמו חיה וכמעט הוריד לשוער ת?ראש בבעיטה.. מדהים!

[אבי8]

את הרגע הזה אני בחיים לא ישכחלצערי את הרגע הזה אני בחיים לא ישכח

[Echoes]

המשחק מול סכנין בבלומפילד שהם רצו לפרוש הביזיון הכי גדול שראיתי בכדורגל,המאמן דחף אותם שישארו במגרש וכמה דק אחכ גול של ייני מקרן 3-1 והתפוצצות של לחץ ועצבים ביציעע

[Echoes]

דקה 8 בטדי.

[daniel1]

הצמד של נמני בטדי לוקח את כולם בפער.

[melody]

אבי נימני זה ללא ספק השחקן הכי מרגש שאני מכיר.

מלך.

[ong1]

אם כבר יש נושא כזה, לפני כמה זמן מישהו העלה לפה הורדה של קלטת הדאבל ב96, למישהו יש קישור חדש לזה?

[Omer]

הגול של יוסי שיבחון (יימח שמו) נגד בני יהודה במחזור 8 של 2007/8.

המשחק הכי מרגש של מכבי שאני זוכר, חוץ מהאליפות האחרונה.

נראה שאנחנו עומדים לרדת, במשחק נגד נתניה בר"ג שהפסדנו 2-0 פשוט עמדתי קפוא בסוף והרגשתי את הדמעות. לא ראיתי אותנו מנצחים מישהו, וכבר היה כדור שלג מטורף של 1 מ-21 נקודות, ושישה הפסדים רצופים (בראשון נמני השווה ממש בסיום בבית נגד אשדוד).

 

אני זוכר שבסוף עונת 2002 ז'אן טלסניקוב אמר על ההישארות של בית"ר שזה יותר משמח מאליפות. באותו משחק הבנתי את זה.

זה היה שער היתרון הראשון שלנו באותה עונה. היתה אווירה פשוט שונה במגרש באותו יום.

השירה לשחקנים "אנחנו אוהבים אתכם" כשהם עמדו במעגל רגע לפני בעיטת הפתיחה, כשאותו קהל הוא זה שהעיף את אלי כהן שלא בצדק בתחילת העונה, הבהירה עד כמה הקהל של מכבי הבין שהמצב קריטי, והתאחד סביב הקבוצה.

 

לדעתי גם בעונה הזאת מכבי הרוויחה את הקהל בחזרה, כמו שכתב מישהו, נדמה לי שפז חסדאי. מאז העונה הזאת, כולל אותה, הממוצע שלנו למשחק הוא סביב ה-10 אלף. רק עונה לפני זה הוא עמד על משהו כמו 4. נראה שאנשים שלא הגיעו במשך שנים חזרו בגלל הפחד שנרד. אני מייחס את ריבוי הקהל שלנו ושל הפועל לעונה הזאת, וגם לעונת 2004/5 שבה הפועל כמעט ירדה. הכמויות שאנחנו מביאים מאז הן לדעתי יותר גדולות מהאליפויות של מכבי ושל הפועל בתחילת המילניום, גם בעונות לא משהו (בממוצע, לא מדבר על משחקים יוצאי דופן כמו הדרבי של רודריגו ב-2003 או משחק האליפות).

 

את הניצחון הזה אני לא אשכח בחיים. אני עוד זוכר את הפחד כשהם השוו (שער עצמי?), ואז קמנאן ישר עשה 2-1 עד כמה שזכור לי, ולקראת הסיום הבטיח 3-1. מאותו רגע התחלנו להתייצב, תזכרו שהקבוצה הזאת היתה מחוזקת מ-2006/7 והיינו אמורים לרוץ לאליפות, ומאותו רגע באמת היתה לנו סטטיסטיקה של קבוצת מרכז טבלה לפחות. היו רגעים שפחדתי שנרד בהמשך העונה, אבל שום דבר לא השתווה לייאוש שהרגשתי אחרי ההפסד לנתניה, ולשמחה אחרי הניצחון הזה על בני יהודה.

 

היום המאושר בחיי הוא היום שזכינו באליפות ב-2003, אבל חוץ מזה המשחק הכי מרגש שאני זוכר הוא דווקא המשחק הזה. לא יודע אם זה מעיד על חוסר הצלחה או משהו, כי אני זוכר גם גמרי גביע, ומשחקים בליגת האלופות - אבל זה הרגיש כמו משחק על החיים ועל המוות, היה שם כדור שלג מטורף ולא נראה שאנחנו יכולים לנצח קבוצה כלשהי, שאנחנו בדרך הבטוחה ללאומית, והמשחק הזה שינה את זה. זה היה יותר מרגש מכל ניצחון דרבי נגד הפועל שאני זוכר, והיו הרבה ניצחונות מרגשים כאלה. זה כנראה לנצח יישאר בצמרת הרגעים המרגשים הזכורים לי, ואני ממש מקווה שלא נצטרך לחוות עוד רגעים כאלו.

 

באמת שזה משחק שמי שהיה שם לא יבין בחיים. ובטח שאנשים שלא אוהדי מכבי לא יוכלו להבין אף פעם. אבל בחיים לא אשכח את אותו ערב.

[melody]

רק עכשיו אני קולט שיש פה ילדים בני 14. ?הדרבי הראשון שלי זה דרבי המשבצות?

זה מצחיק ועצוב אבל בדרבי הראשון שלי עליתי עם פישונט למגרש והוא סיים עם צמד. בטוח בגללי 

[טוני]

יש כמה רגעים שחקוקים בזיכרון, עשרות פעמים דיברנו על זה אבל הדבר שחקוק אצלי ואי אפשר למחוק גם עם נפט הוא:

 

הייתי הילד קטן בן 8 אולי 9, שיחקתי כדורגל בשכונה, וואלה שכחתי שיש משחק של מכבי באותו יום

חזרתי הביתה, הדלקתי את הטלויזיה הקטנה שלי בחדר אולי 19 אינץ' באותה תקופה, אני רואה דקה 4' מכבי חיפה - מכבי תל אביב בקרייה

 

מיותר לציין שניצחנו 3-1 את אותו משחק בתור ילד אני זוכר את הסיטואציה של הישיבה בחדר לבד, משהו מפגר לגמרי

 

קטע נוסף שחקוק לי בזיכרון

שנה לפני זה, שער 4, אני ו2 דודים שלי ביציע, דקה 94' יורי שוקאנוב בדרדלה מהסרטים נתן לנו ניצחון על בית שאן 1-0

עפנו אני ודודים שלי מכל המדרגות עד היום יש לי צלקת בברך מהנפילה אבל למי איכפת...

 

http://www.youtube.com/watch?v=7U5FMn1XJhE&feature=relmfu

 

דקה 5:20 למי שמתקשה

[תל-אביב_צהובה]

ה2-0 בדרבי של קוביקה וקוסולפוב אחרי שלא ניצחנו דרבי כמה שנים

[מאור ט]

המשחק הראשון שלי זה גמר גביע 96 כך שפספסתי קצת את הגלורי הדייז

 

 

ולמשחק הכי מרגש

זה דיי משתנה אני חושב שלכל אחד כאן זה אינדיבידואלי

 

ה4-2 על בית"ר באצטדיון רמת גן עונת 98

 

קוסאלפוב וקוביקה בדרבי 99

 

3-0 על חיפה 99

 

חצי גמר גביע 2001 דרבי עם צמד של דגו באצטדיון רמת גן

 

7-1 על בית"ר בליגה עונת 2001

 

גמר גביע 2002 רוסו בועט לשמיים

 

אני חושב שמעונת 2005 צפונה לא היה שום משחק שריגש ( למעט דרבים ופאו) כמו המשחקים בימים ההם

 

הגדול מכולם?

בית"ר

3-2 2002/3 טדי

גיבור הילדות שלי עולה ומוכיח לכולם מי הוא

[BenJa]

הנה הצלחת רואה.. אתה מסוגל,באמת שזה מציק בעין אבל אם זה עושה לך טוב וולקאם

זה כי הוא עורך לי כל שנייה

[Armagedon]

שאבי נמני חשף חולצה אחרי שער: "לשער 11 באהבה"

 

[אור מלול]

שריקת הסיום בניצחון בדרבי אחרי 4 שנים... פווו איזה רגע.

[יפית חבובה]

רגע לא מתוק בעליל, אבל בהחלט בלתי נשכח..

הגול הראשון של שבחון במדי הפועל בדרבי, סצנה שאני לא מצליחה להוציא מהראש עד היום..

[Sawyer]

אני לצערי לו מאלה שזוכרים מי הבקיע באיזה מחזור באיזה עונה באיזה דקה ומאיזה זוית, אבל אם יש משחק אחד, שאני לעולם לא אשכח זה את הדרבי הזה.. קור אימים, המטריה התאבדה ממזמן, אבל בפנים, רותח!

וואי, אני ממש זוכר את הדרבי הראשון של 87, היה גם ברד ונצחנו את הפועל. איך התרגשתי.

אני בחיים לא אשכח את זה.

[turgi]

אם כבר להתרגש...

 

 

מני לוי מעלה אותנו למקום הראשון אחרי איזה שלוש שנים שלא היינו בו, ערב היציאה למשחק ברודה.

 

ירדו לי דמעות.

[יפית חבובה]

וואי, אני ממש זוכר את הדרבי הראשון של 87, היה גם ברד ונצחנו את הפועל. איך התרגשתי.

אני בחיים לא אשכח את זה.

 

http://www.youtube.com/watch?v=9aUT91g6B9o

 

איך אני אוהבת שאתה מחפש איפה להכניס....... לפעמים עדיף לשתוק..

[Shitzi]

http://www.youtube.com/watch?v=9aUT91g6B9o

 

איך אני אוהבת שאתה מחפש איפה להכניס....... לפעמים עדיף לשתוק..

זוכר שתמיר כהן בא לשופט אחרי שהוא רצה לבטל את התוצאה ולעשות משחק חוזר ומתחנן ואומר לו "זה רק טיפות גדולות וקשות!!!"

[Sawyer]

את יודעת שבאמת היה דרבי ב87 ונצחנו את הפועל וירד ברד, כה?

 

 

לא מבין איך הצלחת לחשוב שאני טוען שלא היה את הדרבי ברד שנתת אליו לינק

זה אחד הזכורים ומפורסמים איי פעם, מתקשה להאמין שמישהו יכול לנסות להכחיש אותו

[החתול הצהוב]

שני הרגעים הכי מאושרים שלי כאוהד היו לדעתי הדרבי של ה-4:0 ב-92'. טירוף כללי. השני הוא השער של נמני ב-3:1 על חיפה בקרית אליעזר ב-96'. צריך לזכור מה היה שם: זה היה מחזור 26, ואנחנו עם 3 נק' יותר מחיפה אבל היה להם הפרש שערים טוב משלנו. כלומר: אם הם מנצחים הם עולים למקום ראשון ולך תדע איך תוריד אותם משם. במחצית 1-0 להם. ואז זה התהפך בחצי השני, ושנמני תפר את השלישי פשוט פרץ ממני אושר אדיר, אדיר. ידעתי שהסיפור סגור וגמור, ולא רק שהורדנו את הקוף שנקרא חיפה מהגב (ניצחנו אותם עד אותו משחק רק פעם אחת בשלוש השנים של 94-96), זה גם אצלם, וגם סוגר את סיפור האליפות מעשית. פשוט רגע אושר טהור.

[BenJa]

שני הרגעים הכי מאושרים שלי כאוהד היו לדעתי הדרבי של ה-4:0 ב-92'. טירוף כללי. השני הוא השער של נמני ב-3:1 על חיפה בקרית אליעזר ב-96'. צריך לזכור מה היה שם: זה היה מחזור 26, ואנחנו עם 3 נק' יותר מחיפה אבל היה להם הפרש שערים טוב משלנו. כלומר: אם הם מנצחים הם עולים למקום ראשון ולך תדע איך תוריד אותם משם. במחצית 1-0 להם. ואז זה התהפך בחצי השני, ושנמני תפר את השלישי פשוט פרץ ממני אושר אדיר, אדיר. ידעתי שהסיפור סגור וגמור, ולא רק שהורדנו את הקוף שנקרא חיפה מהגב (ניצחנו אותם עד אותו משחק רק פעם אחת בשלוש השנים של 94-96), זה גם אצלם, וגם סוגר את סיפור האליפות מעשית. פשוט רגע אושר טהור.

כמה מחזורים היו?

[hen34]

שני הרגעים הכי מאושרים שלי כאוהד היו לדעתי הדרבי של ה-4:0 ב-92'. טירוף כללי. השני הוא השער של נמני ב-3:1 על חיפה בקרית אליעזר ב-96'. צריך לזכור מה היה שם: זה היה מחזור 26, ואנחנו עם 3 נק' יותר מחיפה אבל היה להם הפרש שערים טוב משלנו. כלומר: אם הם מנצחים הם עולים למקום ראשון ולך תדע איך תוריד אותם משם. במחצית 1-0 להם. ואז זה התהפך בחצי השני, ושנמני תפר את השלישי פשוט פרץ ממני אושר אדיר, אדיר. ידעתי שהסיפור סגור וגמור, ולא רק שהורדנו את הקוף שנקרא חיפה מהגב (ניצחנו אותם עד אותו משחק רק פעם אחת בשלוש השנים של 94-96), זה גם אצלם, וגם סוגר את סיפור האליפות מעשית. פשוט רגע אושר טהור.

ללא ספק שגם לי האלו שני הרגעי אושר הכי

גדולים ממכבי מה עוד שבמקרה השני ישבתי ביציע המאולתר שאירגנו לנו מאחורי

השער בקריית אליעזר אני וכמה חברים ולידנו אוהדי חיפה

איזה תענוג לחגוג להם בפרצוץ

 

הרגע השלישי ללא ספק באליפות האחרונה בטדי בגול השלישי של אבי

הרגשתי כמו בלידה של הילדים שלי רגעי אושר אדירים

[מאור ט]

אם כבר להתרגש...

 

 

מני לוי מעלה אותנו למקום הראשון אחרי איזה שלוש שנים שלא היינו בו, ערב היציאה למשחק ברודה.

משחקים בשישי בצהריים

 

קשה לראות את הרגעים של מני זה בלתי נתפס

 

מכבי של 2001 ו2002 ואפילו 2003 הייתה קבוצה מרגשת.

בקדנציה הראשונה של ניר היו הרבה משחקים שדרסנו