דוד שריקי ורמי זוארי ז"ל

[Nike]

רמי זוארי,

בן עפרה ושלמה. נולד בבי"ח סורוקה שבבאר שבע ביום כ"ג בתמוז תשמ"ח (8/7/1988), נולד שני למשפחה, אחרי אחותו הבכורה בת אל, אח גדול לאחיותיו לילך – לי, אורית ולאוהד הקטן שנולדו אחריו.

 

למד והתחנך במערכת החינוך בבאר שבע, תחילה "בגן של מאירה", את מסגרת לימודיו היסודיים למד בביה"ס הממלכתי עמית שבשכונה ד' בעיר, בסיומם, עבר ללמוד בחטיבת הביניים שבמקיף ד', בסוף כיתה י"א, ביה"ס נסגר ולכן נאלץ כשאר חבריו לעבור וללמוד במקיף ג' עד לסיום מסגרת לימודיו התיכוניים.

 

כבר בתקופת לימודיו התאפיין כתלמיד חביב, צנוע, ראשון להתנדב ולעזור, תרומתו והשתתפותו הפעילה בפעילות החברתית והטכסים שהשתתף בהם תרמו לא מעט להצלחתם.

 

בעל מבנה גוף חסון, ידיים שריריות וחזקות וחיוך כובש שמעולם לא מש מפניו המאירות והיפות, בחזותו והתנהגותו הבוגרת יחסית לגילו הצעיר, הקרין על הסובבים אותו, נוכחות חזקה, ביטחון ואופטימיות. משחר ילדותו התאפיין כילד חביב ונוח להתחבר, ככזה חברים רבים היו לו שנקשרו אליו והוא אליהם בעבותות של אהבה וידידות עמוקה, לחלק מהם שימש בדרכו המיוחדת והנעימה מודל לחיקוי, אחרים מצאו אצלו כתף רחבה לנחמה עידוד ואוזן קשבת למצוקותיהם, הדמות המרכזית והמלכדת של חבורת צעירים שהלכו ביחד כברת דרך ארוכה, בלעדיו מעידים חבריו "בילוי לא היה בילוי". כמו כן, הם מציינים במיוחד את חוש ההומור המיוחד שבו ניחן, תמיד מצא את הבדיחה או הסיטואציה המתאימים כדי להצחיק בהם את חבריו ולרומם רוחם, חידודי הלשון הייחודיים לו, בהם נהג להשתמש ביטאו במילים פשוטות פילוסופית חיים שלמה.

 

נהג להאזין למוסיקה המזרחית שאהב במקסימום ווליום, אהב ספורט, בעיקר כדורגל, משחק שנהג לשחק עם חבריו במגרש השכונתי בכל יום ו' בשבוע, מחשבים איתם היה מסתגר בהגיעו הביתה בסופי שבוע וכמובן חברים חברים ועוד פעם חברים.

 

עוד לפני גיוסו הצבאי, הצהיר בכל דרך, וכל דקה מבחינתו הייתה כשרה לכך, על אהבתו הגדולה למג"ב, ככל שיום הגיוס הלך וקרב כן הלכה וגברה כמיהתו להתגייס לחייל זה, אפשרויות אחרות לא באו בחשבון מבחינתו, או כפי שנהג לבטא זאת בלשונו "או מג"ב או כלום" במרץ 2007 התגייס למג"ב באותו היום שבו אחותו הבכורה סיימה את שירותה הצבאי, סיבות ראויות מספיק לחגיגה במסיבת גיוס גדולה, ששולבו בהם, כיד המסורת, גם דברי שבח והודיה לה' יתברך. ביום הגיוס עצמו לווה על ידי בני משפחתו וחבריו הרבים, כחתן לחופתו בשירה, דרבוקות, סוכריות ואורז, מכאן ואילך נהג להקניט את אימו בדרכו החביבה "משמר הגבול היא המשפחה הראשונה שלי ואתם המשפחה השנייה".

 

השרות הקשה והמסוכן במג"ב לא הכההו את אהבתו לחייל, נהפוך הוא, זו רק הלכה וגברה, "כל כך מורעל מג"ב היה שחבריו נהגו לכנותו בכינוי רמבו".התגאה מאוד בשירותו הצבאי וחלם להמשיך ולהתקדם לעמדות פיקוד, חלום שנקטע באיבו מכדורי המרצחים.

 

ביום חמישי י"ז שבט תשס"ח 24/01/2008 רמי נפל בעת מילוי תפקידו מפיגוע ירי כשהיה בשמירה במחסום ראס חמיס הסמוך למחנה הפליטים שועפאט שבצפון ירושלים. רמי הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבאר שבע. "אח יקר, איך נקטפת? אמרת לי שהכל יהיה בסדר, אבל השארת חלל ריק, ספדה בת אל אחותו על קברו הטרי של הלוחם כשהיא ממררת בבכי. החיים ריקים מתוכן בלעדייך". שוטרים ששירתו ביחד איתו סיפרו לאחר מותו כי "היה אדם משכמו ומעלה, אין אחד שהיו לו רגשות שליליים כלפיו, היה אהוב על כולם, תמיד צוחק, תמיד מחייך, לא פוחד מכלום", פקד אוהד עטר סגן מפקד הפלוגה שבה רמי שירת ספד לו בין היתר אמר, "בשם פלוגת נ"ו, שמור עלינו מלמעלה כמו שהגנת על ירושלים" ומפקד עוטף י-ם אמר על קברו הטרי "רמי חסם בגופו את הרוצחים ומנע אסון". רמי הותיר אחריו הורים שלוש אחיות ואח קטן.

 

 

 

דוד שריקי,

 

במשך 12 ימים נאבק דוד על חייו לאחר שנורה בראשו מירי של מחבל בירושלים, והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון.

מותו של שריקי ניפץ את חלומו - להיות מפקד כיתה בפלוגה. "היו לו נתונים ללכת לקורס טיס או ליחידות מובחרות, אבל הוא רצה רק מג"ב",. "הוא היה לוחם גדול, כשהיית איתו, ידעת שיש על מי לסמוך. החברים שלו היו בשבילו הכל".

דוד שריקי, לוחם בפלוגה ג' של מג"ב-ירושלים, הותיר אחריו שני אחים, בני 15 ו-16, וזוג הורים, זיוה וציון.

 

די קשה לי לכתוב עליהם הרבה, וגם את מה שכתבתי עליהם העתקתי מאחד הפירסומים באתרים השונים. בחורים משכמם ומעלה שעוד לא הספיקו לעשות כלום בחייהם וכבר נלקח מאיתנו בגיל 19.

 

 

 

שני הלוחמים דוד שריקי, ורמי זוארי נרצחו מירי של אותה החוליה. מדובר על חוליה של שני מחבלים ממזרח ירושלים. מחבל ראשון בשם מוחמד אבו סנינה ומחבל שני מוחמד ג'וליאני(שוחרר בעסקת שליט) שהתנהלו בצורה מקצועית לגמרי בעת חיסולם של שני הלוחמים.

 

ברצח של רמי זוארי: הם התקדמו לעבר מחסום שועפאת וירו על רמי בחטף, לוחמת נוספת שהייתה עימו במחסום נפגעה קשה, אך לבסוף ניצלה. השניים ברחו מהאירוע ולא נתפסו.

 

ברצח של דוד שריקי: לאחר חצי שנה מהפיגוע של רמי חזרו שוב המחבלים לפגוע בכוחות הביטחון הפעם בשער האריות בירושלים. המחבל מוחמד גו'ליאני תצפת על דוד שריקי שעמד בשער האריות בירושלים יחד עם תגבור של שוטר כחול בשעת לילה מאוחרת, ודיווח למוחמד אבו סנינה "שהשטח נקי" והוא יכול לפעול. אבו סנינה לא הניד עפעף וירה כדור לראשו של דוד שריקי שנפל במקום, ובנוסף גם פגע בצווארו של השוטר הכחול שנפגע קשה, אך לבסוף ניצל. השניים ברחו לבית הקברות המוסלמי שנמצא בסמוך למקום ולא נמצאו עקבותיהם.

 

לאחר זמן מה, שבו השב"כ עבד קשה על מנת להשיג פרטים ומידע על האחראים לפיגועים, יחידה מיוחדת של משמר הגבול קיבלה אחריות לביצוע המעצר של השניים. היחידה ביצעה את המעצר ותפסה את השניים, וכך בעצם סגרה מעגל ונקמה את נקמתם של הלוחמים שנהרגו. בזירת האירוע נתפסו עשרות נשקים אוטומטים, מאות כדורים ומספר רימונים ומטעני חבלה. בחקירה אף הודו השניים שתיכננו לשגר טיסן ממונע עם מטען חבלה עליו, לעבר בסיס מג"ב ולפוצץ אותו בתוכו. כמו שציינתי לעיל, אבו סנינה יושב עד היום בכלא, ג'וליאני שוחרר בעסקת חילופי האסירים האחרונה, אבל אני מקווה מאוד שהוא יקבל את שלו במוקדם או במאוחר.

 

מי שמעוניין להוסיף פרטים\מידע\הקדשה, יותר ממוזמן.

 

 

יהי זכרם ברוך!

 

http://www.youtube.com/watch?v=GIByyi2_-6Y

[מגבניק צהוב]

מכיר את רמי הוא בן מחזור שלי במג?ב... הוא שירת בפלוגה נ?ו בשועפט ואני בכ?ט בית לחם... אני זוכר את הלילה...

שהמ?פ שלי הודיע לנו שהיה פיגוע ויום למחרת הלכנו לתפוס את הגיזרה שלהם..

יהי זכרם ברוך

[Nike]

http://www.youtube.com/watch?v=0mj0rqCYdd8

[Defender]

עצוב, את רמי לא יצא לי להכיר, אבל את הלילה שבו דוד נפגע לא אשכח.

השם יקום דמם.

 

יהי זכרם ברוך.

[almog23]

מכיר את אח של דוד, האמת שסתם נכנסתי ואז ראיתי את התמונה ונפל לי האסימון שזה הוא. הם פשוט העתק אחד של השני.

 

יהי זכרם ברוך, השם יקום דמם.

[ת"א שלנו]