השמחה של הגול השני

[Nimrod]

הגול של רודריגו בדרבי באיצטדיון רמת גן.

[המרוקאי]

אני אפילו לא ראיתי מה הלך רק תשורה הראשונה קופצת ואז הבאתי אגרופים של שמחה לכל מי שישב לידי למרות שמי שהיה משמאלי בכלל לא הכרתי

[טוני]

הגול של רודריגו בדרבי באיצטדיון רמת גן.

 

את האמת? אתה צודק

[Mushon_11]

.

[אלון הוכברג]

חייבים לחזור ל11.. אין דבריים כאלה!!

[BenJa]

ממש עצוב מה שנהיה מאיתנו...

-------------------

אני כאחד שגדל על מכבי של העשור הזה רק סובל.. אני במגרשים בערך משנת 2000 את האליפות האחרונה אני לא ממש זוכר כי בכל זאת הייתי בן 8 בערך. הדרבי האחרון שניצחנו והייתי בו היה של אלי ביטון ב2004/05 כל השאר פיספסתי... הגול אתמול בשבילי הייתה התפרקות של שנים של בושה וסבל.....

[turgi]

חייבים לחזור ל11.. אין דבריים כאלה!!

 

!!!!!!!

[YNWA]

הגול של רודריגו בדרבי באיצטדיון רמת גן.

אחושרמוטה

 

"ואין שום דרך להסביר, אותך למי שלא מכיר"

מ-כ-ב-י-!

[טלשחר גורביץ']

הייתי על סף דמעות!!! המרקואי והמורי אחרי הגול

[Castor Troy]

מחזק, זה באמת היה משוגע. ועוד דבר ששמתי לב, לפחות אצלי, זה שמשאניימה הדף ועד שקולאוטי הכניס פנימה חלפו איזה 3 דקות... ממש נצח

[Lior Cohen]

מחזק, זה באמת היה משוגע. ועוד דבר ששמתי לב, לפחות אצלי, זה שמשאניימה הדף ועד שקולאוטי הכניס פנימה חלפו איזה 3 דקות... ממש נצח

כל ההתקפה הזאת הייתה בסלואו מושן

[פישנזון המקורי]

חחח גם שכולם קפצו לא האמנתי.

וואלה ירדו לי דמעות.

הרבה זמן לא הייתי ככה.

 

חבל מכבי.

[עמית ר]

בלתי מוסברת השמחה שהייתה שם.

לי הזכרון שדווקא קפץ לי שמשתווה לזה, זה הגול השלישי בטדי בעונת אליפות.

אני זוכר את עצמי מתחבק שם עם בנאדם שאני והוא לא סבלנו אחד את השני

[OmriFe]

למרות שבהחלט היה משוגע עדיין יש כמה שנותנים פייט טוב ואפילו עוברים.

דרבי שבחון, 2-0 של דגו ברמת גן בחצי גמר גביע, בלה בלה...

[Omer]

לא עצוב בכלל, לגיטימי לחלוטין לשמוח ממהפך בדרבי

 

אבל מצטער להגיד לכם, היו גולים בעונת אליפות שלא ראו את זה

וזה בלי לדבר על הדרבי since-ים

כל אחד מחמשת הגולים נגד חיפה בעונה הזאת, בתור התחלה.

 

וכן, הגול של רודריגו זה כנראה השער הכי משמח בהיסטוריה של הדרבים. אחרי בערך 3 שנים שלא ניצחנו דרבי ליגה, אגב...

 

בעצם כשאני נזכר בזה גם הגול של נמני באפריל 2002 (באהבה לשער 11), כשהפועל הבקיעה בדקה 80 והוא הבקיע ב-85, גם היה טירוף בלתי מוסבר. אני זוכר אנשים רצים ביציע, ועד היום לא יודע לאן. בעיקר כי חמש דקות קודם לכן היתה אחת השאגות האדירות מהצד הצפוני של בלומפילד, השיגו יתרון 10 דקות לסיום כשהיו במאבק האליפות, אחרי תצוגה אדירה של שטראובר כל המשחק.

אני זוכר אותם שרים לנו "שמעון גרשון איזה גול" כקונטרה...

 

זה היה פשוט בלתי יאומן שנחזור מהפיגור שם, לא היינו קיימים על המגרש, ועם הגול שלהם בסוף זה נראה גמור.

[תומר8]

געגועים ל- 11...

הגול השני בשבילי היה התפרקות של הרבה דברים ביניהם גם החזרה ל-11 אחרי עונה שלמה.

לפחות בשבילי התחושה של בית אמיתי נמצאת רק שם עם כל האהבות והזכרונות למרות הכל...

[_Barak__]

טירוף לא מובן, ובאמת את כל ההתקפה ראיתי בסלואו מושן זה היה נראה כאילו הכדור לא זז עד שקולאוטי בעט

[MosheMTA]

בחיים שלי לא ראיתי את שער11 ככה בטירוף,אולי חוץ מהגול שיוויון במשחק פרידה מנימני.

אין מילים לתאר...שמחה כזאת וטירוף שלא ראיתי בבלומפילד יותר מ3 שנים..מזכיר ימים יפים

שער11

[GALGAL]

את ה20 דקות האחרונות של המשחק אני לא אשכח בחיים שלי

אשכרה לא היה רגש שלא הרגשתי

בגול הראשון שלנו הייתי בטירוף מצאתי את עצמי רץ כמו מטורף בשער 11 מחבק אנשים שאני לא מכיר.

בגול השני אני לא זזתי מהמקום הייתי בהלם מוחלט לא יודע למה ...בחיים שלי לא הרגשתי ככה תפסתי את הראש ,התחילו לרדת לי דמעות זו הייתה הרשה מוזרה שאי אפשר להסביר אותה,

אחרי הגול לא ראיתי שנייה מהמשחק הסתובבתי כמו חולה נפש בכל שער 11 נושך את עצמי מרוב מתח רק מחכה שזה יגמר כבר

בגול שלהם ישבתי ליד השרותים וששמעתי שהיה גול פשוט התחלתי לבכות כמו תינוק

אשכרה היינו קרובים 2 דקות מלנצח דרבי

[Omer]

מחזק, זה באמת היה משוגע. ועוד דבר ששמתי לב, לפחות אצלי, זה שמשאניימה הדף ועד שקולאוטי הכניס פנימה חלפו איזה 3 דקות... ממש נצח

אם כבר תופעות פסיכולוגיות במהלך משחקים - כשניצחנו את חיפה ב-2005 משער של תמיר היתה להם התקפה ממש לפני הסיום, עם הזדמנות להשוות.

אני מוכן להישבע שמהרגע ששחקן שלהם היה עם הכדור ועד שבעט והחטיא אני ראיתי את כל המשחק, את השער ואת החגיגות עוברים לי מול העיניים.

 

מאז אני מאמין שהחיים באמת עוברים לאנשים מול העיניים לפני שהם מתים, בתור תגובה אינסטינקטיבית מדהימה, לא בתור השגחה אלוהית.

אין לי שום הסבר לזה, זאת היתה חוויה מדהימה שאני לא אשכח בחיים. אני ממש ראיתי קטעים רצים לי, את השמחה והחגיגות, ואיך כאילו הכל נעלם. וכמובן, זה נראה כמו נצח.

 

אה, ואם כבר חגיגות שערים - כשחגגתי את הראשון נגד איאקס הצלחתי לנקוע את היד איכשהו, אבל בצורה ממש כואבת, אבא שלי שהיה איתי היה בטוח ששברתי אותה או משהו לפי התגובות שלי. כמובן שעדיין היה מרוח לי חיוך על הפרצוף, והתעקשתי שבסדר. בזמן השער השני עדיין נאנקתי מכאבים, בקושי ראיתי את המשחק, וזאת עדיין היתה אחת ההרגשות הכי טובות שהיו בחיים שלי.

[Lior Cohen]

גם בדרבי האחרון שהניצחנו היה בדקה 90 ומשהו נגיחה מטורפת של להלה..ויברציץ התעופף ועצר ממש מהקו

[nirnir20]

אכן הרגע הכי טוב שהיה לנו השנה.

[Maccabi96]

פעם אחרונה שהובלנו בדרבי זה היה ב-9.3.09 ובסוף זה נגמר 3-1 לשרמוטות

נראה לי שמאז לא הובלנו דרבי ולא הגענו למצב של מהפך (אם אני לא טועה)

 

ההרגשה שהייתה במצב של 2-1 הייתה אדירה שום משחק בשנים האחרונות לא משתווה לזה

ואז הגיעה הדקה ה-92, הרס הכל

[maccabi13]

אחת השמחות הגדולות אם לא הכי גדולה שהייתה לי עם מכבי,אני מדבר על כל הרבע שעה שהובלנו במשחק , פשוט לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים ולהפסיק לקפוץ.

[אבי8]

שער 11

 

היה כיף לחזור

 

שער 11

 

היה כיף לחזור