הפועל, מחכים לכם בנוקיה !

[Ophir 888]

קול קורא

שששש....אתם שומעים? תקשיבו טוב? ועכשיו, שומעים? תנמיכו רגע את שלמה ארצי ותקשיבו. עכשיו שומעים. כן, עכשיו בוודאות שומעים. נשמע מוכר הקול הזה. משהו מהעבר הלא רחוק. דומה לקול שהייתם שומעים בסיוטים שלכם לפני לא הרבה שנים. אבל הקול ההוא נדם. חיסלתם אותו. הוא כבר לא כאן. אז מה זה הרעש הזה? בהתחלה חשבתם שאתם רק מדמיינים, שזה רק פוסט טראומה, שזה הד רחוק מהעבר. אבל הקול עוד כאן. והוא הולך ומתחזק. יכול להיות....לא. לא יכול להיות שזה הם, אתם קובעים בפסקנות. זה לא הם. הרי במו עיניכם ראיתם את האולם ההוא נחרב, ואת הקבוצה יורדת עד לארצית. ולסיפורים על דבר שנקרא "ליגה ב" ועלילות הבלהה על מה שגדל שם אתם הרי לא מאמינים. אבל הקול...הקול מסרב להבין את הסבריכם המלומדים, וממשיך להתחזק...ממשיך להתקרב...ואיתו גם החשש...אולי בכל זאת..? לא! לא, לא, לא! זה לא הם! אתם כבר עצבניים. זה לא יכולים להיות הם. הם כבר היו מתים פעם אחת, לא יכול להיות שהם שוב חזרו. הם קבורים ליד הקרציות מר"ג. את הקרציות מירושלים נשלח אליהם בקרוב. בית הקברות של מפא"י. חה חה. אתם צוחקים בעצבנות, מנסים לשכנע את עצמכם שהכל בסדר. אין אויב בשער. המצרים רק עושים תרגול. אין עם פלסטינאי. הכל בסדר. הכל בסדר. הקול בסדר...הקול...הוא כבר הופך לבלתי נסבל. כבר אין לטעות בו. זה קולה של מי שהייתה חמש פעמים אלופת המדינה. קולה של זו שהניפה את גביע המדינה ארבע פעמים. אתם שולפים בפחד את מוסף הספורט מתחת לכלכליסט ולדה מארקר, ושם זה מופיע בכותרות בצבע דם. הם לא מתים. רחוק מזה. ופתאום אתה מרגיש סחרחורת...דייויד בלאט בטלוויזיה. הוא מנסה להרגיע. אתם בקושי שומעים אותו בתוך הרעש העצום. הוא מנסה להסביר שהם אחרים, שהם השתנו, שהם כבר לא כמו פעם. ואתם יודעים שהוא טועה. הם לא השתנו. הם לעולם לא ישתנו. אם כבר אז רק לרעה. הם כועסים יותר. הם רעים יותר. אף אחד לא נהיה נחמד אחרי שמנסים להרוג אותו. הקול...הוא מחריש אוזניים...אתם כבר מזהים אותו. אלו הלמות הקרב של הצבא האדום. הם כבר פה. אתם ניגשים לחלון דירתכם במגדלי אקירוב, ושם זה נשקף לנגד עיניכם. הם כבר כאן. הם חזרו. מתחת להריסות אוסישקין קמו גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

הפועל ת"א 106 מכבי חיפה 92. הפועל ת"א בחצי גמר גביע המדינה.

 

יכול להיות שנקבל את נתניה בחצי ונעוף.

זה לא כזה משנה.

שימי, אנחנו באים.

באמת, אבל באמת שאתה אחד המביכים...

שאנחנו נחשוש ממכם? ועוד בכדורסל?!

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

[Semper Fidelis]

אני רק חושב מה יקרה אם ננצח בדרבי ביום ראשון ואז נפרק אותם בחצי גמר...

פשר למות בשקט

[טל הולנדר]

קול קורא

שששש....אתם שומעים? תקשיבו טוב? ועכשיו, שומעים? תנמיכו רגע את שלמה ארצי ותקשיבו. עכשיו שומעים. כן, עכשיו בוודאות שומעים. נשמע מוכר הקול הזה. משהו מהעבר הלא רחוק. דומה לקול שהייתם שומעים בסיוטים שלכם לפני לא הרבה שנים. אבל הקול ההוא נדם. חיסלתם אותו. הוא כבר לא כאן. אז מה זה הרעש הזה? בהתחלה חשבתם שאתם רק מדמיינים, שזה רק פוסט טראומה, שזה הד רחוק מהעבר. אבל הקול עוד כאן. והוא הולך ומתחזק. יכול להיות....לא. לא יכול להיות שזה הם, אתם קובעים בפסקנות. זה לא הם. הרי במו עיניכם ראיתם את האולם ההוא נחרב, ואת הקבוצה יורדת עד לארצית. ולסיפורים על דבר שנקרא "ליגה ב" ועלילות הבלהה על מה שגדל שם אתם הרי לא מאמינים. אבל הקול...הקול מסרב להבין את הסבריכם המלומדים, וממשיך להתחזק...ממשיך להתקרב...ואיתו גם החשש...אולי בכל זאת..? לא! לא, לא, לא! זה לא הם! אתם כבר עצבניים. זה לא יכולים להיות הם. הם כבר היו מתים פעם אחת, לא יכול להיות שהם שוב חזרו. הם קבורים ליד הקרציות מר"ג. את הקרציות מירושלים נשלח אליהם בקרוב. בית הקברות של מפא"י. חה חה. אתם צוחקים בעצבנות, מנסים לשכנע את עצמכם שהכל בסדר. אין אויב בשער. המצרים רק עושים תרגול. אין עם פלסטינאי. הכל בסדר. הכל בסדר. הקול בסדר...הקול...הוא כבר הופך לבלתי נסבל. כבר אין לטעות בו. זה קולה של מי שהייתה חמש פעמים אלופת המדינה. קולה של זו שהניפה את גביע המדינה ארבע פעמים. אתם שולפים בפחד את מוסף הספורט מתחת לכלכליסט ולדה מארקר, ושם זה מופיע בכותרות בצבע דם. הם לא מתים. רחוק מזה. ופתאום אתה מרגיש סחרחורת...דייויד בלאט בטלוויזיה. הוא מנסה להרגיע. אתם בקושי שומעים אותו בתוך הרעש העצום. הוא מנסה להסביר שהם אחרים, שהם השתנו, שהם כבר לא כמו פעם. ואתם יודעים שהוא טועה. הם לא השתנו. הם לעולם לא ישתנו. אם כבר אז רק לרעה. הם כועסים יותר. הם רעים יותר. אף אחד לא נהיה נחמד אחרי שמנסים להרוג אותו. הקול...הוא מחריש אוזניים...אתם כבר מזהים אותו. אלו הלמות הקרב של הצבא האדום. הם כבר פה. אתם ניגשים לחלון דירתכם במגדלי אקירוב, ושם זה נשקף לנגד עיניכם. הם כבר כאן. הם חזרו. מתחת להריסות אוסישקין קמו גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

הפועל ת"א 106 מכבי חיפה 92. הפועל ת"א בחצי גמר גביע המדינה.

 

יכול להיות שנקבל את נתניה בחצי ונעוף.

זה לא כזה משנה.

שימי, אנחנו באים.

הדבר היחיד שאפשר לקחת ברצינות ממה שכתבת כאן זה ההשוואה שלכם לפלסטין. סאחה.

[המכבייה]

קול קורא

שששש....אתם שומעים? תקשיבו טוב? ועכשיו, שומעים? תנמיכו רגע את שלמה ארצי ותקשיבו. עכשיו שומעים. כן, עכשיו בוודאות שומעים. נשמע מוכר הקול הזה. משהו מהעבר הלא רחוק. דומה לקול שהייתם שומעים בסיוטים שלכם לפני לא הרבה שנים. אבל הקול ההוא נדם. חיסלתם אותו. הוא כבר לא כאן. אז מה זה הרעש הזה? בהתחלה חשבתם שאתם רק מדמיינים, שזה רק פוסט טראומה, שזה הד רחוק מהעבר. אבל הקול עוד כאן. והוא הולך ומתחזק. יכול להיות....לא. לא יכול להיות שזה הם, אתם קובעים בפסקנות. זה לא הם. הרי במו עיניכם ראיתם את האולם ההוא נחרב, ואת הקבוצה יורדת עד לארצית. ולסיפורים על דבר שנקרא "ליגה ב" ועלילות הבלהה על מה שגדל שם אתם הרי לא מאמינים. אבל הקול...הקול מסרב להבין את הסבריכם המלומדים, וממשיך להתחזק...ממשיך להתקרב...ואיתו גם החשש...אולי בכל זאת..? לא! לא, לא, לא! זה לא הם! אתם כבר עצבניים. זה לא יכולים להיות הם. הם כבר היו מתים פעם אחת, לא יכול להיות שהם שוב חזרו. הם קבורים ליד הקרציות מר"ג. את הקרציות מירושלים נשלח אליהם בקרוב. בית הקברות של מפא"י. חה חה. אתם צוחקים בעצבנות, מנסים לשכנע את עצמכם שהכל בסדר. אין אויב בשער. המצרים רק עושים תרגול. אין עם פלסטינאי. הכל בסדר. הכל בסדר. הקול בסדר...הקול...הוא כבר הופך לבלתי נסבל. כבר אין לטעות בו. זה קולה של מי שהייתה חמש פעמים אלופת המדינה. קולה של זו שהניפה את גביע המדינה ארבע פעמים. אתם שולפים בפחד את מוסף הספורט מתחת לכלכליסט ולדה מארקר, ושם זה מופיע בכותרות בצבע דם. הם לא מתים. רחוק מזה. ופתאום אתה מרגיש סחרחורת...דייויד בלאט בטלוויזיה. הוא מנסה להרגיע. אתם בקושי שומעים אותו בתוך הרעש העצום. הוא מנסה להסביר שהם אחרים, שהם השתנו, שהם כבר לא כמו פעם. ואתם יודעים שהוא טועה. הם לא השתנו. הם לעולם לא ישתנו. אם כבר אז רק לרעה. הם כועסים יותר. הם רעים יותר. אף אחד לא נהיה נחמד אחרי שמנסים להרוג אותו. הקול...הוא מחריש אוזניים...אתם כבר מזהים אותו. אלו הלמות הקרב של הצבא האדום. הם כבר פה. אתם ניגשים לחלון דירתכם במגדלי אקירוב, ושם זה נשקף לנגד עיניכם. הם כבר כאן. הם חזרו. מתחת להריסות אוסישקין קמו גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

הפועל ת"א 106 מכבי חיפה 92. הפועל ת"א בחצי גמר גביע המדינה.

 

יכול להיות שנקבל את נתניה בחצי ונעוף.

זה לא כזה משנה.

שימי, אנחנו באים.

סיוטים שלנו?

ארבעים שנה שאנחנו ישנים בשקט.דווקא אתם קופצים לכיכר מידי פעם...

אלפי גדודים לוחמים ומטנפי שואה?

איפה הייתם שפירקו לכם את הקבוצה? אני מכיר את מי שהיה(שלושים איש) ואתה בוודאי לא אחד מהם.רק לשלושים הנאמנים מגיעה קבוצת כדורסל.לא לקסלים, שלפים ושאר מיני פירות ביאושים.

אנחנו עסוקים באליפויות. אתם דווקא אלה שעסוקים בהרג או יותר נכון-התאבדות וחוסר נאמנות.

עולם כמינהגו נוהג.

חבורת הקוקסינלים הצבועים שמנהלים אתכם,שנותנים הכשר לונדליזם ביד אליהו זה בדיוק החומרים שמהם עשויה התודעה הכוזבת, השיקרית והמטונפת שלכם.אתם תמותו לבד, שוב.ללא עזרתנו.

בקרוב גם הכדורגל, כן יהי טביבי.

לנצח בצילנו.

[סתם סטלן]

קול קורא

שששש....אתם שומעים? תקשיבו טוב? ועכשיו, שומעים? תנמיכו רגע את שלמה ארצי ותקשיבו. עכשיו שומעים. כן, עכשיו בוודאות שומעים. נשמע מוכר הקול הזה. משהו מהעבר הלא רחוק. דומה לקול שהייתם שומעים בסיוטים שלכם לפני לא הרבה שנים. אבל הקול ההוא נדם. חיסלתם אותו. הוא כבר לא כאן. אז מה זה הרעש הזה? בהתחלה חשבתם שאתם רק מדמיינים, שזה רק פוסט טראומה, שזה הד רחוק מהעבר. אבל הקול עוד כאן. והוא הולך ומתחזק. יכול להיות....לא. לא יכול להיות שזה הם, אתם קובעים בפסקנות. זה לא הם. הרי במו עיניכם ראיתם את האולם ההוא נחרב, ואת הקבוצה יורדת עד לארצית. ולסיפורים על דבר שנקרא "ליגה ב" ועלילות הבלהה על מה שגדל שם אתם הרי לא מאמינים. אבל הקול...הקול מסרב להבין את הסבריכם המלומדים, וממשיך להתחזק...ממשיך להתקרב...ואיתו גם החשש...אולי בכל זאת..? לא! לא, לא, לא! זה לא הם! אתם כבר עצבניים. זה לא יכולים להיות הם. הם כבר היו מתים פעם אחת, לא יכול להיות שהם שוב חזרו. הם קבורים ליד הקרציות מר"ג. את הקרציות מירושלים נשלח אליהם בקרוב. בית הקברות של מפא"י. חה חה. אתם צוחקים בעצבנות, מנסים לשכנע את עצמכם שהכל בסדר. אין אויב בשער. המצרים רק עושים תרגול. אין עם פלסטינאי. הכל בסדר. הכל בסדר. הקול בסדר...הקול...הוא כבר הופך לבלתי נסבל. כבר אין לטעות בו. זה קולה של מי שהייתה חמש פעמים אלופת המדינה. קולה של זו שהניפה את גביע המדינה ארבע פעמים. אתם שולפים בפחד את מוסף הספורט מתחת לכלכליסט ולדה מארקר, ושם זה מופיע בכותרות בצבע דם. הם לא מתים. רחוק מזה. ופתאום אתה מרגיש סחרחורת...דייויד בלאט בטלוויזיה. הוא מנסה להרגיע. אתם בקושי שומעים אותו בתוך הרעש העצום. הוא מנסה להסביר שהם אחרים, שהם השתנו, שהם כבר לא כמו פעם. ואתם יודעים שהוא טועה. הם לא השתנו. הם לעולם לא ישתנו. אם כבר אז רק לרעה. הם כועסים יותר. הם רעים יותר. אף אחד לא נהיה נחמד אחרי שמנסים להרוג אותו. הקול...הוא מחריש אוזניים...אתם כבר מזהים אותו. אלו הלמות הקרב של הצבא האדום. הם כבר פה. אתם ניגשים לחלון דירתכם במגדלי אקירוב, ושם זה נשקף לנגד עיניכם. הם כבר כאן. הם חזרו. מתחת להריסות אוסישקין קמו גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

הפועל ת"א 106 מכבי חיפה 92. הפועל ת"א בחצי גמר גביע המדינה.

 

יכול להיות שנקבל את נתניה בחצי ונעוף.

זה לא כזה משנה.

שימי, אנחנו באים.

:yahoo: :yahoo: :yahoo: :yahoo: :yahoo: :yahoo: :yahoo:

[hairy2hell]

 

2. כסף, והרבה כסף. בשביל קבוצה שחיה על כספי אוהדים, לקבל פתאום רבע מההכנסות בהיכל נוקיה, ועוד כסף מספונסרים וזכויות שידור, זה לא דבר של מה בכך.

ואם הם גם יעלו לגמר בטעות (כלומר ינצחו את נתניה/אשדוד) אז בכלל הרווח שלהם יגדל.

בגלל זה אני מקווה לקבל אותם בחצי, שאף שקל מיותר לא יכנס להם לקופה.

זה לא נכון.

זה לא כמו בכדורגל, כאן 100% מההכנסות הולכים לאיגוד.

הקבוצות מקבלות מענקים:

השתתפות בחצי גמר - 35,000 שקל.

השתתפות בגמר - 75,000 שקל.

זכיה בגמר - 75,000 שקל.

 

וכן, לעמותה כרגע החלק הכי חשוב זה הכסף.

אני אישית מת לקבל אתכם בחצי, למרות התוצאה הצפוייה (למרות הרצף של דרבי-סופרבול-דרבי ב24 שעות), אבל אם אני מסתכל על טובת העמותה, עדיף לקבל את נתניה.

(למרות שאולי עדיף לקבל אתכם ולבנות על ספונסרים)

[Nike]

מילה שהאדס שפך אותי!

[Mario]

קול קורא

שששש....אתם שומעים? תקשיבו טוב? ועכשיו, שומעים? תנמיכו רגע את שלמה ארצי ותקשיבו. עכשיו שומעים. כן, עכשיו בוודאות שומעים. נשמע מוכר הקול הזה. משהו מהעבר הלא רחוק. דומה לקול שהייתם שומעים בסיוטים שלכם לפני לא הרבה שנים. אבל הקול ההוא נדם. חיסלתם אותו. הוא כבר לא כאן. אז מה זה הרעש הזה? בהתחלה חשבתם שאתם רק מדמיינים, שזה רק פוסט טראומה, שזה הד רחוק מהעבר. אבל הקול עוד כאן. והוא הולך ומתחזק. יכול להיות....לא. לא יכול להיות שזה הם, אתם קובעים בפסקנות. זה לא הם. הרי במו עיניכם ראיתם את האולם ההוא נחרב, ואת הקבוצה יורדת עד לארצית. ולסיפורים על דבר שנקרא "ליגה ב" ועלילות הבלהה על מה שגדל שם אתם הרי לא מאמינים. אבל הקול...הקול מסרב להבין את הסבריכם המלומדים, וממשיך להתחזק...ממשיך להתקרב...ואיתו גם החשש...אולי בכל זאת..? לא! לא, לא, לא! זה לא הם! אתם כבר עצבניים. זה לא יכולים להיות הם. הם כבר היו מתים פעם אחת, לא יכול להיות שהם שוב חזרו. הם קבורים ליד הקרציות מר"ג. את הקרציות מירושלים נשלח אליהם בקרוב. בית הקברות של מפא"י. חה חה. אתם צוחקים בעצבנות, מנסים לשכנע את עצמכם שהכל בסדר. אין אויב בשער. המצרים רק עושים תרגול. אין עם פלסטינאי. הכל בסדר. הכל בסדר. הקול בסדר...הקול...הוא כבר הופך לבלתי נסבל. כבר אין לטעות בו. זה קולה של מי שהייתה חמש פעמים אלופת המדינה. קולה של זו שהניפה את גביע המדינה ארבע פעמים. אתם שולפים בפחד את מוסף הספורט מתחת לכלכליסט ולדה מארקר, ושם זה מופיע בכותרות בצבע דם. הם לא מתים. רחוק מזה. ופתאום אתה מרגיש סחרחורת...דייויד בלאט בטלוויזיה. הוא מנסה להרגיע. אתם בקושי שומעים אותו בתוך הרעש העצום. הוא מנסה להסביר שהם אחרים, שהם השתנו, שהם כבר לא כמו פעם. ואתם יודעים שהוא טועה. הם לא השתנו. הם לעולם לא ישתנו. אם כבר אז רק לרעה. הם כועסים יותר. הם רעים יותר. אף אחד לא נהיה נחמד אחרי שמנסים להרוג אותו. הקול...הוא מחריש אוזניים...אתם כבר מזהים אותו. אלו הלמות הקרב של הצבא האדום. הם כבר פה. אתם ניגשים לחלון דירתכם במגדלי אקירוב, ושם זה נשקף לנגד עיניכם. הם כבר כאן. הם חזרו. מתחת להריסות אוסישקין קמו גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

הפועל ת"א 106 מכבי חיפה 92. הפועל ת"א בחצי גמר גביע המדינה.

 

יכול להיות שנקבל את נתניה בחצי ונעוף.

זה לא כזה משנה.

שימי, אנחנו באים.

אתה יודע ששאתם הולכים לחטוף נכון?

[Nike]

קיצווורר

אני שוקל למכור את הדירה שלי במגדלי אקירוב.

די,אי אפשר ככה יותר.כל פעם שאני מסתכל מהחלון אני רואה אותם,מתחת להריסות אוסישקין,גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

אמאל'ה!

[itan17]

הדבר היחיד שאפשר לקחת ברצינות ממה שכתבת כאן זה ההשוואה שלכם לפלסטין. סאחה.

ואת זה שאנחנו שומעים שלמה ארצי.

[benbb]

שטויות של אחד משחקני הפועל.

אני רק מחכה שיגיעו לנוקיה,ויראו מה זה עידוד.

[Omer]

קול קורא

שששש....אתם שומעים? תקשיבו טוב? ועכשיו, שומעים? תנמיכו רגע את שלמה ארצי ותקשיבו. עכשיו שומעים. כן, עכשיו בוודאות שומעים. נשמע מוכר הקול הזה. משהו מהעבר הלא רחוק. דומה לקול שהייתם שומעים בסיוטים שלכם לפני לא הרבה שנים. אבל הקול ההוא נדם. חיסלתם אותו. הוא כבר לא כאן. אז מה זה הרעש הזה? בהתחלה חשבתם שאתם רק מדמיינים, שזה רק פוסט טראומה, שזה הד רחוק מהעבר. אבל הקול עוד כאן. והוא הולך ומתחזק. יכול להיות....לא. לא יכול להיות שזה הם, אתם קובעים בפסקנות. זה לא הם. הרי במו עיניכם ראיתם את האולם ההוא נחרב, ואת הקבוצה יורדת עד לארצית. ולסיפורים על דבר שנקרא "ליגה ב" ועלילות הבלהה על מה שגדל שם אתם הרי לא מאמינים. אבל הקול...הקול מסרב להבין את הסבריכם המלומדים, וממשיך להתחזק...ממשיך להתקרב...ואיתו גם החשש...אולי בכל זאת..? לא! לא, לא, לא! זה לא הם! אתם כבר עצבניים. זה לא יכולים להיות הם. הם כבר היו מתים פעם אחת, לא יכול להיות שהם שוב חזרו. הם קבורים ליד הקרציות מר"ג. את הקרציות מירושלים נשלח אליהם בקרוב. בית הקברות של מפא"י. חה חה. אתם צוחקים בעצבנות, מנסים לשכנע את עצמכם שהכל בסדר. אין אויב בשער. המצרים רק עושים תרגול. אין עם פלסטינאי. הכל בסדר. הכל בסדר. הקול בסדר...הקול...הוא כבר הופך לבלתי נסבל. כבר אין לטעות בו. זה קולה של מי שהייתה חמש פעמים אלופת המדינה. קולה של זו שהניפה את גביע המדינה ארבע פעמים. אתם שולפים בפחד את מוסף הספורט מתחת לכלכליסט ולדה מארקר, ושם זה מופיע בכותרות בצבע דם. הם לא מתים. רחוק מזה. ופתאום אתה מרגיש סחרחורת...דייויד בלאט בטלוויזיה. הוא מנסה להרגיע. אתם בקושי שומעים אותו בתוך הרעש העצום. הוא מנסה להסביר שהם אחרים, שהם השתנו, שהם כבר לא כמו פעם. ואתם יודעים שהוא טועה. הם לא השתנו. הם לעולם לא ישתנו. אם כבר אז רק לרעה. הם כועסים יותר. הם רעים יותר. אף אחד לא נהיה נחמד אחרי שמנסים להרוג אותו. הקול...הוא מחריש אוזניים...אתם כבר מזהים אותו. אלו הלמות הקרב של הצבא האדום. הם כבר פה. אתם ניגשים לחלון דירתכם במגדלי אקירוב, ושם זה נשקף לנגד עיניכם. הם כבר כאן. הם חזרו. מתחת להריסות אוסישקין קמו גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

הפועל ת"א 106 מכבי חיפה 92. הפועל ת"א בחצי גמר גביע המדינה.

 

יכול להיות שנקבל את נתניה בחצי ונעוף.

זה לא כזה משנה.

שימי, אנחנו באים.

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

די, אני לא נושם פה

 

ובכל זאת, הפועל לא הפסידה דרבי כבר 6 שנים בכדורסל, אפשר להבין אותם

[י.שוקאנוב]

וואלה קראתי את זה עוד פעם

וזה אחד הדברים היותר מגוחכים שראיתי בחיים

האדס אתה ללא ספק גאון.

 

אם ההודעה הזאת הייתה סרטון ביוטיוב,

היא הייתה סרטון הרבה יותר סבבה מהאוהד בית"ר שבמקום חתונות של החתונה שלו, יש לו תמונות של בית"ר

וזה לא עניין של מה בכך

[Omer]

אם ההודעה הזאת הייתה סרטון ביוטיוב,

היא הייתה סרטון הרבה יותר סבבה מהאוהד בית"ר שבמקום חתונות של החתונה שלו, יש לו תמונות של בית"ר

וזה לא עניין של מה בכך

היא היתה סרטון יותר או פחות טוב מסרט הקאלט, אוהדי בית"ר בוכים?

זאת השאלה האמיתית.

 

בכל מקרה, אני מבקש מהמנהלים לפצל את הנושא להודעה של האדס, ולנעוץ.

 

הנה תזכורת לסיוט הגדול שלנו, למי ששכח:

http://www.youtube.com/watch?v=SSys0onqZAc

 

האמת שאני מת כבר שהם יקבלו קבוצה אחרת ויעלו לגמר מולנו, כדי לראות אם הם יניפו גביע בסוף החצי.

 

היה מאוד מפחיד באוסישקין:

[חןחן]

קול קורא

שששש....אתם שומעים? תקשיבו טוב? ועכשיו, שומעים? תנמיכו רגע את שלמה ארצי ותקשיבו. עכשיו שומעים. כן, עכשיו בוודאות שומעים. נשמע מוכר הקול הזה. משהו מהעבר הלא רחוק. דומה לקול שהייתם שומעים בסיוטים שלכם לפני לא הרבה שנים. אבל הקול ההוא נדם. חיסלתם אותו. הוא כבר לא כאן.

יכול להיות שאנחנו סכיזופרנים ויש לנו קול בתוך הראש שמדבר אלינו, אבל ילד, אתה פסיכי רציני. אנשים כמוך קיימים בשביל לפרנס פסיכיאטרים.

אתם ניגשים לחלון דירתכם במגדלי אקירוב, ושם זה נשקף לנגד עיניכם.

אנחנו גרים בכלל במגדלים של גינדי, כי רק פעם במאה שנה זוכים לראות יצורים שכמותך

. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

אלפי גדודים? dude, אתם אפילו לא גדוד

 

 

שימי, אנחנו באים.

בואו

[Matan_L]

http://www.youtube.com/watch?v=SSys0onqZAc

 

 

:clap: :clap: :clap: :clap: :clap:

[Omer]

סקר פתוח: מה לדעתכם יקרה יותר פעמים בחצי השנה הקרובה?

א. המכביזם ימות.

ב. הפועל תחזור.

[המכבייה]

קיצווורר

אני שוקל למכור את הדירה שלי במגדלי אקירוב.

די,אי אפשר ככה יותר.כל פעם שאני מסתכל מהחלון אני רואה אותם,מתחת להריסות אוסישקין,גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

אמאל'ה!

[המכבייה]

גדודים, גדודים

שלושים אנשים במשחק הישרדות!!!לפני שמונה שנים.שלושים!(בהגזמה).

[מכה בי]

קול קורא

שששש....אתם שומעים? תקשיבו טוב? ועכשיו, שומעים? תנמיכו רגע את שלמה ארצי ותקשיבו. עכשיו שומעים. כן, עכשיו בוודאות שומעים. נשמע מוכר הקול הזה. משהו מהעבר הלא רחוק. דומה לקול שהייתם שומעים בסיוטים שלכם לפני לא הרבה שנים. אבל הקול ההוא נדם. חיסלתם אותו. הוא כבר לא כאן. אז מה זה הרעש הזה? בהתחלה חשבתם שאתם רק מדמיינים, שזה רק פוסט טראומה, שזה הד רחוק מהעבר. אבל הקול עוד כאן. והוא הולך ומתחזק. יכול להיות....לא. לא יכול להיות שזה הם, אתם קובעים בפסקנות. זה לא הם. הרי במו עיניכם ראיתם את האולם ההוא נחרב, ואת הקבוצה יורדת עד לארצית. ולסיפורים על דבר שנקרא "ליגה ב" ועלילות הבלהה על מה שגדל שם אתם הרי לא מאמינים. אבל הקול...הקול מסרב להבין את הסבריכם המלומדים, וממשיך להתחזק...ממשיך להתקרב...ואיתו גם החשש...אולי בכל זאת..? לא! לא, לא, לא! זה לא הם! אתם כבר עצבניים. זה לא יכולים להיות הם. הם כבר היו מתים פעם אחת, לא יכול להיות שהם שוב חזרו. הם קבורים ליד הקרציות מר"ג. את הקרציות מירושלים נשלח אליהם בקרוב. בית הקברות של מפא"י. חה חה. אתם צוחקים בעצבנות, מנסים לשכנע את עצמכם שהכל בסדר. אין אויב בשער. המצרים רק עושים תרגול. אין עם פלסטינאי. הכל בסדר. הכל בסדר. הקול בסדר...הקול...הוא כבר הופך לבלתי נסבל. כבר אין לטעות בו. זה קולה של מי שהייתה חמש פעמים אלופת המדינה. קולה של זו שהניפה את גביע המדינה ארבע פעמים. אתם שולפים בפחד את מוסף הספורט מתחת לכלכליסט ולדה מארקר, ושם זה מופיע בכותרות בצבע דם. הם לא מתים. רחוק מזה. ופתאום אתה מרגיש סחרחורת...דייויד בלאט בטלוויזיה. הוא מנסה להרגיע. אתם בקושי שומעים אותו בתוך הרעש העצום. הוא מנסה להסביר שהם אחרים, שהם השתנו, שהם כבר לא כמו פעם. ואתם יודעים שהוא טועה. הם לא השתנו. הם לעולם לא ישתנו. אם כבר אז רק לרעה. הם כועסים יותר. הם רעים יותר. אף אחד לא נהיה נחמד אחרי שמנסים להרוג אותו. הקול...הוא מחריש אוזניים...אתם כבר מזהים אותו. אלו הלמות הקרב של הצבא האדום. הם כבר פה. אתם ניגשים לחלון דירתכם במגדלי אקירוב, ושם זה נשקף לנגד עיניכם. הם כבר כאן. הם חזרו. מתחת להריסות אוסישקין קמו גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

הפועל ת"א 106 מכבי חיפה 92. הפועל ת"א בחצי גמר גביע המדינה.

 

יכול להיות שנקבל את נתניה בחצי ונעוף.

זה לא כזה משנה.

שימי, אנחנו באים.

 

די גבר זה פתאטי,

כל הכבוד לכם על האופטימיות באמת, ובכלל על הניצחנות וכל זה.

אבל עוד לא עשיתם כלום וכדאי שתפנימו את זה לפני שאתם באים בהצהרות כאלה למה זה פשוט מבזה אתכם עוד יותר.

אתם עדיין אותה קבוצה חפויית ראש שהתדרדרה עד לליגה ב'.

אותה קבוצה שהאולם הסמרטוטי שלה שנחשב לאחד מסמליה הגדולים, אחד ממעוזות הפועל, נחרב ואנחנו חגגנו על ההריסות.

אותה קבוצה שחגגה את היותה סגנית של מכבי בגאווה והכינה צלחת אליפות.

אותה קבוצה שאכלה מאיתנו 50 ו-60 הפרש.

אותה קבוצה ששחקני מכבי עשו לה שכיבות שמיכה במהלך פסק זמן במעוז הכי גדול שלה.

וכל זה רק בעשור האחרון.

אז באמת מבזי שואה יקרים (לא מוצא לכם הגדרה אחרת), עדיף שתרגיעו קצת, בשבילכם.

[סתם סטלן]

קיצווורר

אני שוקל למכור את הדירה שלי במגדלי אקירוב.

די,אי אפשר ככה יותר.כל פעם שאני מסתכל מהחלון אני רואה אותם,מתחת להריסות אוסישקין,גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

אמאל'ה!

[Moryo]

האדס בחייאת איפה הייתם בימים ששאול הרג את הפועל?

היו משחקים של עשרה ועשרים אוהדים (ואני מכיר מישהו שהוא אחד מהם), איפה היו הגדודים אז? (הם עדיין לא קיבלו צו ראשון או שהתבלבלו במנילה?)

 

 

ולארגוני האוהדים:

אם יש לכם דיבור עם השחקנים, תנסו לשכנע אותם לעשות שכיבות שמיכה, אני בחיים לא אשכח את מה שהיה אז, אחד הרגעים הגדולים שלנו

חובה לשחזר!

[קובי בובאן]

קול קורא

שששש....אתם שומעים? תקשיבו טוב? ועכשיו, שומעים? תנמיכו רגע את שלמה ארצי ותקשיבו. עכשיו שומעים. כן, עכשיו בוודאות שומעים. נשמע מוכר הקול הזה. משהו מהעבר הלא רחוק. דומה לקול שהייתם שומעים בסיוטים שלכם לפני לא הרבה שנים. אבל הקול ההוא נדם. חיסלתם אותו. הוא כבר לא כאן. אז מה זה הרעש הזה? בהתחלה חשבתם שאתם רק מדמיינים, שזה רק פוסט טראומה, שזה הד רחוק מהעבר. אבל הקול עוד כאן. והוא הולך ומתחזק. יכול להיות....לא. לא יכול להיות שזה הם, אתם קובעים בפסקנות. זה לא הם. הרי במו עיניכם ראיתם את האולם ההוא נחרב, ואת הקבוצה יורדת עד לארצית. ולסיפורים על דבר שנקרא "ליגה ב" ועלילות הבלהה על מה שגדל שם אתם הרי לא מאמינים. אבל הקול...הקול מסרב להבין את הסבריכם המלומדים, וממשיך להתחזק...ממשיך להתקרב...ואיתו גם החשש...אולי בכל זאת..? לא! לא, לא, לא! זה לא הם! אתם כבר עצבניים. זה לא יכולים להיות הם. הם כבר היו מתים פעם אחת, לא יכול להיות שהם שוב חזרו. הם קבורים ליד הקרציות מר"ג. את הקרציות מירושלים נשלח אליהם בקרוב. בית הקברות של מפא"י. חה חה. אתם צוחקים בעצבנות, מנסים לשכנע את עצמכם שהכל בסדר. אין אויב בשער. המצרים רק עושים תרגול. אין עם פלסטינאי. הכל בסדר. הכל בסדר. הקול בסדר...הקול...הוא כבר הופך לבלתי נסבל. כבר אין לטעות בו. זה קולה של מי שהייתה חמש פעמים אלופת המדינה. קולה של זו שהניפה את גביע המדינה ארבע פעמים. אתם שולפים בפחד את מוסף הספורט מתחת לכלכליסט ולדה מארקר, ושם זה מופיע בכותרות בצבע דם. הם לא מתים. רחוק מזה. ופתאום אתה מרגיש סחרחורת...דייויד בלאט בטלוויזיה. הוא מנסה להרגיע. אתם בקושי שומעים אותו בתוך הרעש העצום. הוא מנסה להסביר שהם אחרים, שהם השתנו, שהם כבר לא כמו פעם. ואתם יודעים שהוא טועה. הם לא השתנו. הם לעולם לא ישתנו. אם כבר אז רק לרעה. הם כועסים יותר. הם רעים יותר. אף אחד לא נהיה נחמד אחרי שמנסים להרוג אותו. הקול...הוא מחריש אוזניים...אתם כבר מזהים אותו. אלו הלמות הקרב של הצבא האדום. הם כבר פה. אתם ניגשים לחלון דירתכם במגדלי אקירוב, ושם זה נשקף לנגד עיניכם. הם כבר כאן. הם חזרו. מתחת להריסות אוסישקין קמו גדודים גדודים, המציפים את הערים. הם כאן בהמונים. הם כאן באלפים. אלפי אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים. אלפי גדודים של לוחמים אדומים צועדים ליד אליהו!

 

הפועל ת"א 106 מכבי חיפה 92. הפועל ת"א בחצי גמר גביע המדינה.

 

יכול להיות שנקבל את נתניה בחצי ונעוף.

זה לא כזה משנה.

שימי, אנחנו באים.

 

תודה לך שגרמת לי עכשיו לצחוק בקולי קולות במשך 5 דקות, וואי הרבה זמן שלא צחקתי ככה, פשוט תודה!!!

 

אתם ורק אתם קברתם והפקרתם את הקבוצה שלכם.

עכשיו אין יותר הפועל, הפועל מתה. יש הפועל אוהדים, תהנו לכם בסרט שאתם חיים בו.

[זיגפלד]

מצטער שאני עוצר את המומנטום של אחת ההודעות המצחיקות ביותר שידע הפורום, אם לא אחת הפסקאות היותר הזויות שידעה המדינה, ובכל זאת...

 

בעמוד הראשון של הנושא כולם קופצים "מה זה נוקיה? יד אליהו!". אבל למעשה, רב האנשים כאן הם בדיוק השינוי שההיכל עבר.

הרי כולם כאן "שונאים" את הכדורסל על היותו היכל עם עשרות אלפי רולקסים, תאי צפייה וסושי במחצית. אבל גם אתם כבר בטירוף על משחק דרבי, שספק אם יהיה, רק בגלל שזו ההצגה הכי טובה בעיר. בדיוק כמו אותם "רולקסים". ההבדל הוא שהם לפחות באים בשביל ההצגה הכי טובה בעיר (מכבי), אתם מגיעים בשביל לראות את הפועל נגדה.

[קובי בובאן]

הודלפה התפאורה של הפועל לקראת חצי הגמר

 

בחלק העליון של היציע שלט הסבר עם הכיתוב:

"חשבתם שנגמרו לכם הסרטים? תראו מי חזר לתחייה"

 

בחלק התחתון של היציע שלט הסבר עם הכיתוב:

"ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם"