Jump to content

קצת היסטוריה


החתול הצהוב
 שתף

Recommended Posts

עונת 94/5 - האליפות עוברת בוסרמיל... אלון ברומר עם נגיחה אדירה, ואיך אפשר בלי אלפרד והשמפניה? :unsure:

אה כן, ומאיר לוי יימח שימו לא מצליח לתקשר עם המאמן של ב"ש.

 

 

GLORY DAYS, PLEASE COME BACK :whistling:

Link to comment
Share on other sites

1996- מכבי מנצחת את חיפה בחוץ 1:3 (1:0) במשחק העונה.הנה המשחק להורדה

 

ב-1996 מכבי מגיעה לקרית אליעזר למשחק העונה, במסגרת המחזור ה-26, מתוך 30. מכבי מוליכה את הטבלה עם 3 נק' יותר מחיפה הדולקת אחריה. נצ' של חיפה והיא תעלה למקום ה-1 בזכות יחס שערים. נצ' של מכבי- די יסגור את הסיפור. חיפה מובילה 1-0 במחצית, אבל במחצית ה-2 נותנת מכי כדורגל ענק, דורסת את חיפה לעיניי 20 אלף בקרית אליעזר 3-1, וחוגגת בדרך לאליפות שניה ברציפות ודאבל ראשון מאז 77'. הועלה ע"י חבר שלי. תהנו.

 

המשחק הזה, הרגע שבו נמני נתן את השלישי וידעתי שזה נגמר, זה היה אחד הרגעים המאושרים ביותר שלי כאוהד ספורט בחיים. שנמני הכניס את השלישי היה לי פשוט פרץ אדיר של שמחה, מסוג המקרים שברמתם כמעט לא היו לי לפני ואחרי.

 

http://www.megaupload.com/?d=PAIASWZ8

מי שרוצה להסתפק בתקציר: מומלץ לשים על איכות 480P

 

 

עצוב לראות את המשחק הזה, ולחשוב שמשנת 96, כמעט 15 שנה, אפשר לספור את המשחקים הגדולים שלנו באצבעות יד אחת.

 

עוד עצוב שאין עוד משחקים כאלה. אולי פה ושם. נדירים. משחקי עונה מרגשים, על אליפות, שנגמרים בתבוסות ותוצאות מעניינות. לא 1-0 מסריח.

 

ואני צופה במשחק הזה, ומוצא עצמי מאוהב. מאוהב בקלינגר, בנמני, בחג'ג'. בקשטן, בדריקס, בשמעון קורק. אכן גלורי דייס...

Link to comment
Share on other sites

כמה זמן הוא שיחק במכבי? באיזה שנים?

לצערי הייתי בערך בן 5 :)

משנות ה90 אני זוכר רק כל מיני סיטואציות שראיתי בתור ילד, כמו הקהל של מכבי פורץ למגרש וחוגג שראיתי בטלויזיה

Link to comment
Share on other sites

מלמיליאן עבר בקיץ 89 למכבי והביא אלפי אוהדים לאימון הראשון שלו במכבייה (אז מגרש האימונים של מכבי).

עזב את מכבי אחרי האליפות של 91/92 ועבר להפועל ב"ש.

Link to comment
Share on other sites

מלמיליאן עבר בקיץ 89 למכבי והביא אלפי אוהדים לאימון הראשון שלו במכבייה (אז מגרש האימונים של מכבי).

עזב את מכבי אחרי האליפות של 91/92 ועבר להפועל ב"ש.

דווקא ב"ש אחרי אליפות? הוא היה כבר קשיש בטח, לא?

ולמה הוא נחשב כזה סמל ביתרי מובהק אם הוא עשה סיבוב כזה בארץ

Link to comment
Share on other sites

כמה זמן הוא שיחק במכבי? באיזה שנים?

לצערי הייתי בערך בן 5 :)

משנות ה90 אני זוכר רק כל מיני סיטואציות שראיתי בתור ילד, כמו הקהל של מכבי פורץ למגרש וחוגג שראיתי בטלויזיה

שיחק משהו כמו שנתיים.

אני יודע שהוא עזב אחרי האליפות ב92

Link to comment
Share on other sites

ולמה הוא נחשב כזה סמל ביתרי מובהק אם הוא עשה סיבוב כזה בארץ

 

הוא נחשב סמל בבית"ר, כי הוא פשוט מסמל את בית"ר השורשית של שנות ה-70 ו-80.

ירושלמי, נער צנוע שגדל בשכונות, מנהיג, שותף מרכזי להישגים הגדולים של בית"ר ולהפיכתה לכוח בכדורגל הישראלי (מהגביע ב76 ועד לאליפויות בשנות ה-80) ועוד ועוד...

 

המעבר שלו למכבי היה רעידת אדמה, לא סגור, אבל לדעתי הוא קצת לא הסתדר בבית"ר.

 

התרומה שלו למכבי היתה אדירה בעיקר במה שהוא הקרין על השחקנים הצעירים של מכבי, שלמדו ממנו ולקחו את זה הלאה לקריירה שלהם.

היה גם מלך השערים שלנו.

Link to comment
Share on other sites

הוא נחשב סמל בבית"ר, כי הוא פשוט מסמל את בית"ר השורשית של שנות ה-70 ו-80.

ירושלמי, נער צנוע שגדל בשכונות, מנהיג, שותף מרכזי להישגים הגדולים של בית"ר ולהפיכתה לכוח בכדורגל הישראלי (מהגביע ב76 ועד לאליפויות בשנות ה-80) ועוד ועוד...

 

המעבר שלו למכבי היה רעידת אדמה, לא סגור, אבל לדעתי הוא קצת לא הסתדר בבית"ר.

 

התרומה שלו למכבי היתה אדירה בעיקר במה שהוא הקרין על השחקנים הצעירים של מכבי, שלמדו ממנו ולקחו את זה הלאה לקריירה שלהם.

היה גם מלך השערים שלנו.

אתה בטוח? ממה ששמעתי על מלמיליאן היו לא הרבה דברים אבל גולר הוא ממש לא היה.

עריכה:

מסתבר שאתה צודק, אחרי בדיקה קצרה הוא היה מלך השערים של הליגה ב1990 עם 16 שערים.

Link to comment
Share on other sites

הוא נחשב סמל בבית"ר, כי הוא פשוט מסמל את בית"ר השורשית של שנות ה-70 ו-80.

ירושלמי, נער צנוע שגדל בשכונות, מנהיג, שותף מרכזי להישגים הגדולים של בית"ר ולהפיכתה לכוח בכדורגל הישראלי (מהגביע ב76 ועד לאליפויות בשנות ה-80) ועוד ועוד...

 

המעבר שלו למכבי היה רעידת אדמה, לא סגור, אבל לדעתי הוא קצת לא הסתדר בבית"ר.

 

התרומה שלו למכבי היתה אדירה בעיקר במה שהוא הקרין על השחקנים הצעירים של מכבי, שלמדו ממנו ולקחו את זה הלאה לקריירה שלהם.

היה גם מלך השערים שלנו.

 

מחזק.

אבי נימני באחד מהראיונות הזכיר את אורי מלמיליאן כמודל לחיקוי עבורו כשעלה מהנוער לבוגרים ושיחק לצדו.

שיבח אותו ואת אבי כהן הירושלמי שכביכול שמרו על הצעירים ולקחו אותם תחת חסותם.

Link to comment
Share on other sites

אכן נגמר 2-2. רביבו שם את השניים. שער 5 אגב היה קצת מעורב כמו שרואים פה. היום כבר אין דברים כאלה.

 

עונת 92, שער של נמני. "מסר 16 על הגב". שימו לב לצמרת הטבלה...

 

חתול צהוב יקר,יש מצב שיש לך את משחק העונה מאותה השנה

נגד בני יהודה בבלומפילד,1:0 לנו משער של הילל,בעיטה שטוחה מ25 מטר בערך ,אחרי הוצאת חוץ של קלינגר,

זה מה שאני זוכר ,לא ראיתי את המשחק הזה מאז ואני מת לראות ולהיזכר.

Link to comment
Share on other sites

דווקא ב"ש אחרי אליפות? הוא היה כבר קשיש בטח, לא?

ולמה הוא נחשב כזה סמל ביתרי מובהק אם הוא עשה סיבוב כזה בארץ

הגמר של 76, שנחשב למפץ הגדול של ביתר, הוכרע על ידו(מולנו) בבעיטת עונשין ליד הקרן(כמה דקות קודם הוא החמיץ פנדל), כמה דקות לסוף הארכה.זה היה התואר הראשון של ביתר והוא היה הפרצוף שלה(והוא רק בן שמונה עשרה). היה שחקן אדיר ונדיר.

הוא עזב למכבי כי הרגיש שמיצה את עצמו בביתר ואכן הגיעו אלפים לאימון הראשון שלו במכבייה.

נתן שנתיים ראשונות טובות מאד במכבי(בעונתו הראשונה היה מלך השערים של הליגה עם 16 שערים) ובעונה השלישית כבר תפקד יותר כשחקן ספסל לילדים של אברם.

Link to comment
Share on other sites

מלמיליאן אגב לא היה חלוץ. ובכל זאת- פעמיים מלך השערים.

בעונה ה-1 שלו במכבי הוא היה שחקן מוביל לחלוטין בקבוצה. בעונה ה-2 עדיין, אבל נדמה לי שלקראת סופה הוא עבר פציעה ומאחר והעונה כבר הייתה גמורה לא חזר לשחק. בתחילת 91/92 חזר לשחק והפעם היה כבר שחקן מחליף, ולכן לא היה טעם שימשיך. הוא החל את עונת 92/93 בב"ש ועזב לאחר כמה מחזורים. נדמה לי שאף שיחק מס' מחזורים בהפועל כפ"ס ואז החליט לפרוש.

הגול שלו שאני הכי זוכר במכבי, בצדק או שלא, היה מול חיפה ב-90' בר"ג בדקה ה-4. הוריד שם פצצה מ-25 מטר.

Link to comment
Share on other sites

מחזק.

אבי נימני באחד מהראיונות הזכיר את אורי מלמיליאן כמודל לחיקוי עבורו כשעלה מהנוער לבוגרים ושיחק לצדו.

שיבח אותו ואת אבי כהן הירושלמי שכביכול שמרו על הצעירים ולקחו אותם תחת חסותם.

זאת הרוח שהייתה וכך היה נהוג, ככה צמחו להם דורות רבים של מנהיגים כשכל אחד מודל לחיקוי עבור הדור הבא.

אני מאמין שאבי ניסה להעביר את אותה רוח לשחקנים הצעירים שהיו פה בתחילת שנות האלפיים, אבל הפרינססות כנראה העריכו את זה כשתלטנות או אגואיסטיות כשבפועל אם שחקנים היו הולכים אחרי אבי יכול להיות שהיינו זוכים לראות עוד מנהיג בדמותו. (התפיסה שלהם הייתה כזאת הרבה בזכות הפרשנים הארסיים שפחדו לראות יורש)

אבל לכל העניין הזה יש הרבה אשמים, אולי הניהול בשנות ה70 וה80 במערכות נוער של מכבי לא היה מי יודע מה טוב מבחינה כלכלית, מקצועית וכו' אבל לפחות הוא היה טהור. אלפי ילדים ונערים היו מתאמנים במכבי ומי שהיה טוב היה משחק, היום במחלקת נוער-נערים במכבי יש הרבה קומבינות ופוליטיקות וזאת הסיבה שמתוך אלפי ילדים שמתאמנים במכבי התוצר המוגמר שאנחנו רואים בבוגרים זה ניסו קפילוטו (לא מכוון אישית, כן?)

הרבה התקלקל בדרך, מכבי לא שומרת טוב על שחקנים בגיל הנערים, הרבה כישרונות עוזבים או פשוט הולכים לחיפה ממחשבה שהם ישחקו שם יותר (שאגב הבנתי שהם קונים כל שנה-שנתיים שחקן לנוער שלהם באיזה 100 אלף דולר ובאמת יש שם הרבה כישרונות).

אבל למרות כל זה אני סומך על ניר לוין שמנהל את מחלקת הנוער ובשנה האחרונה היה שיפור גדול ונחת מהמחלקות נערים, נקווה שזה יניב לנו משהו טוב עוד כמה שנים.

Link to comment
Share on other sites

למרות שיש על כל כך הרבה דברים לקלל את גרנט... לא מבין איך הבן זונה הזה הרס טאלנט כמו חיים חג'אג'.

למרות שאת הפריצה חיים עשה עם דרור, הוא היה שחקן סגל של אברם עוד קודם וקיבל מאברם לא מעט הזדמנויות בקדנציה השניה שלו(היה שחקן הרכב בלא מעט משחקים).

וכדי לאזן- אברם גידל את אבי, נועם, גדי, אמיר, איציק.

וגם דדי, רביבו, בנלוז וצרפתי קיבלו ממנו את המפתחות.

Link to comment
Share on other sites

אם כבר סיפורים הזויים, אז עונת 88/89 הייתה משופעת בהם

למשל סיפור מאמני מכבי באותה עונה. לו פורמט הפורום היה קיים אז, לא היה שרת שיכול היה להחזיק אותו. את העונה התחיל כמאמן מרימוביץ'. תחילת העונה הייתה בינונית ביותר, כללה תיקו בדרבי, בחיפה, בשכונה ובנתניה. בתווך הייתה גם תבוסה לצפרירים חולון. אחרי תיקו 1 עם שמשון במחזור ה-9, הודיע מרימוביץ' שהוא מתכוון להתפטר אחרי המשחק הבא (שהיה מול בית"ר והסתיים ב4:0 למכבי). מרימוביץ' התפטר למרות הרביעייה (שניים של טבק, אחד של דריקס ואחד של גולדברג) והחליף אותו נוסבאום, שבמשחקו הראשון הוביל את מכבי לרביעייה נוספת (שלושער של טבק ואחד של דריקס) על הפועל ב"ש.

במחזורים שאח"כ מכבי נתנה שלישיות לכפ"ס ולטבריה ואז התחילה הנפילה: הפסד לבית"ר ת"א, תיקו בנתניה, הפסד להפועל ירושלים, תיקו בדרבי, רביעייה מבני יהודה וחמישייה מחיפה (שלושער של קלינגר). יומיים אחרי הפסד במחזור ה-21 להפועל פ"ת (2:0) דני לאופר מודיע במסיבת עיתונאים כי שמעון שנהר מונה למאמן הקבוצה ונוסבאום יהפוך לעוזרו. שנהר מצהיר כי אינו זקוק לעוזר ונוסבאום מסיים את תפקידו בקבוצה. יום לאחר מכן, מגיעים לאופר וז'ינו מהפועל ב"ש להסכמה כי ייעשו חילופי מאמנים בין ב"ש ומכבי - שנהר ימונה למאמן ב"ש, וניסים בכר, מאמן ב"ש, ימונה למאמן מכבי ת"א. בכר ושנהר עושים חילופי משמרות הזויים שמתועדים בעיתון, שנהר נוסע להעביר אימון בבאר שבע ובכר נוסע באוטובוס לתל אביב.

אגב, במשחקו הראשון של בכר באותה עונה מכבי ניצחה 1:0 את שמשון. משחק מקביל בין חיפה להפועל שאמור היה להיערך בקריית אליעזר בוטל, אחרי ששחקני הפועל (למעט חמישה) סירבו להתייצב אליו. הפועל ספגה הפסד טכני. הנה התיאור מהעיתון:

"בשעה 12:45 הגיעה התשובה הסופית של השחקנים: אנחנו לא מופיעים. את ההודעה מסר הקשר הבינלאומי אלי כהן ממקום המפגש של השחקנים בבית קפה במרכז תל אביב המשמש גם כמועדון סנוקר".

Link to comment
Share on other sites

משחק העונה מ-96', וואו. איזה לחץ של מכבי במחצית השנייה ואיזה ניצחון של נחישות. באמת אין דברים כאלה יותר. תודה חתול צהוב!

Link to comment
Share on other sites

אם כבר סיפורים הזויים, אז עונת 88/89 הייתה משופעת בהם

למשל סיפור מאמני מכבי באותה עונה. לו פורמט הפורום היה קיים אז, לא היה שרת שיכול היה להחזיק אותו. את העונה התחיל כמאמן מרימוביץ'. תחילת העונה הייתה בינונית ביותר, כללה תיקו בדרבי, בחיפה, בשכונה ובנתניה. בתווך הייתה גם תבוסה לצפרירים חולון. אחרי תיקו 1 עם שמשון במחזור ה-9, הודיע מרימוביץ' שהוא מתכוון להתפטר אחרי המשחק הבא (שהיה מול בית"ר והסתיים ב4:0 למכבי). מרימוביץ' התפטר למרות הרביעייה (שניים של טבק, אחד של דריקס ואחד של גולדברג) והחליף אותו נוסבאום, שבמשחקו הראשון הוביל את מכבי לרביעייה נוספת (שלושער של טבק ואחד של דריקס) על הפועל ב"ש.

במחזורים שאח"כ מכבי נתנה שלישיות לכפ"ס ולטבריה ואז התחילה הנפילה: הפסד לבית"ר ת"א, תיקו בנתניה, הפסד להפועל ירושלים, תיקו בדרבי, רביעייה מבני יהודה וחמישייה מחיפה (שלושער של קלינגר). יומיים אחרי הפסד במחזור ה-21 להפועל פ"ת (2:0) דני לאופר מודיע במסיבת עיתונאים כי שמעון שנהר מונה למאמן הקבוצה ונוסבאום יהפוך לעוזרו. שנהר מצהיר כי אינו זקוק לעוזר ונוסבאום מסיים את תפקידו בקבוצה. יום לאחר מכן, מגיעים לאופר וז'ינו מהפועל ב"ש להסכמה כי ייעשו חילופי מאמנים בין ב"ש ומכבי - שנהר ימונה למאמן ב"ש, וניסים בכר, מאמן ב"ש, ימונה למאמן מכבי ת"א. בכר ושנהר עושים חילופי משמרות הזויים שמתועדים בעיתון, שנהר נוסע להעביר אימון בבאר שבע ובכר נוסע באוטובוס לתל אביב.

אגב, במשחקו הראשון של בכר באותה עונה מכבי ניצחה 1:0 את שמשון. משחק מקביל בין חיפה להפועל שאמור היה להיערך בקריית אליעזר בוטל, אחרי ששחקני הפועל (למעט חמישה) סירבו להתייצב אליו. הפועל ספגה הפסד טכני. הנה התיאור מהעיתון:

"בשעה 12:45 הגיעה התשובה הסופית של השחקנים: אנחנו לא מופיעים. את ההודעה מסר הקשר הבינלאומי אלי כהן ממקום המפגש של השחקנים בבית קפה במרכז תל אביב המשמש גם כמועדון סנוקר".

:)

 

כדורגל ישראלי :please: :please:

Link to comment
Share on other sites

אגב, התלבושות של מכבי והפועל באותה עונה (88/89) היו זהות לחלוטין בצורתן למרות שמכבי לבשה נייק והפועל אדידס. בכל מקרה שתיהן היו, ככל הנראה, הכעורות ביותר בהיסטוריה של שתי הקבוצות

18889.jpg

Link to comment
Share on other sites

צריך רק לציין שמכבי לא שיחקה בכל אותה עונה עם הגועל נפש הזה, למרבה המזל.

הפועל אגב החלה את העונה ההיא עם מינוס נק' בגלל עבירות תשלומים, ובנוסף, שחקניה הבכירים הורחקו בגלל חוזים לא חוקיים. בתווך היו שם גם שביתות של השחקנים ששיאן היה באותו בזיון בקרית אליעזר. הפועל הסתבכה בתחתית ורק לקראת תום העונה חזרה לשחק פלוס מינוס בהרכבה המלא. אממה, היא לא הצליחה להמלט מהירידה לליגה ה-2 (אם כי בדרך הם ניצחו אותנו 3:2, אחרי שכבר הובלנו 2:1 מגול של שחר בראל).היה להם איזה מאמן יוגוסלבי נראה לי, והיה להם משחק שסיני לא הסכים להתחלף.

אני חושב שמכל שנות ה-80' המסריחות, אולי השנים 88-89 היו המטונפות ביותר. שנתיים של גועל נפש צרוף: עונת 88' החלה לא רע ואח"כ הגיעה מפולת שבמשך חודשיים מכבי לא מנצחת.שיא השיאים היה הסבוטאז' שעשו השחקנים לשפיגל שגרם לעשירייה ההיא בחיפה (מזלנו שהמשחק לא צולם בטלויזיה. מזל,מזל ועוד הפעם מזל!). מה שהמתיק את הגלולה היה הגמר גביע עם הפועל, חירבנו להם את הדאבל וניצחנו 2:1 אחרי פיגור. בסיום המשחק ההוא אוהדים של הפועל קיללו את השחקנים מחוץ לאצטדיון וגם זרקו קצת חפצים על האוטובוס שלהם.

89' באמת הייתה באמת שנה איומה לכדורגל בת"א. מכבי הייתה שעמום אטומי, הפועל לא הייתה בכלל קבוצת כדורגל וירדה ליגה בסיום העונה, בני יהודה הסתבכו בתחתית וכנראה שאלמלא שפיגל שבא אאל"ט באמצע העונה היו יורדים גם (הם אגב הורידו את הפועל ליגה בשכונה משער של איזמירלי נראה לי). מה שכן, בית"ר ת"א רצה לאליפות במשך 2/3 עונה. היה להם שחקן שקראו לו אלי בן-אמו שבסיבוב ה-1 של הליגה פשוט הבקיע מכל מצב, זה היה מטורף. בסוף הוא הפסיק להבקיע, בית"ר של שומי דעכה, ובני טבק לקח את מלכות השערים.

Link to comment
Share on other sites

אגב, התלבושות של מכבי והפועל באותה עונה (88/89) היו זהות לחלוטין בצורתן למרות שמכבי לבשה נייק והפועל אדידס. בכל מקרה שתיהן היו, ככל הנראה, הכעורות ביותר בהיסטוריה של שתי הקבוצות

18889.jpg

מעכשיו אף אחד לא יבוא בטענות לפס השחור בחולצה.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
 שתף

×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.