Jump to content

לאילן סביאטקובסקי היו שלוש אהבות: מדינת ישראל, גולני ומכבי ת"א.


רן סגל

Recommended Posts

אני רוצה להתחיל ברקע קטן. מי שלא מכיר אותי אני לוחם בגולני, גדוד 12. התגייסתי לפני שנתיים וחצי. נוב 2007.

להגיד לכם את האמת?! לא האמנתי שדבר כזה ייקרה. אני חשבתי שאנחנו באיזה בועה מוגנים. למרות ששירתנו על הגבול (אם עזה או לבנון) הרגשתי שאנחנו בטוחים וששום דבר לא יקרה לנו. אבל לפני חודש קרה הדבר הנורא מכל. איבדנו חבר!

את אילן ראיתי פעם ראשונה בטרום טירונות. היה איתי באותו מחלקה (איתי ועם רועי מרציאנו) ומאז נהינו חברים. טרום טירונות זה השבועיים הראשונים בצבא וכל הצעירים שמתגייסים חושבים שמי שאיתם בטרום אז הם יהיו החברים שלהם במהלך השלוש שנים ובגלל זה אחרי שבועיים שהתחלקנו לגדודים ואני ואילן הלכנו ל12 אז המשכנו להיות חברים. כי היה הכי קל כי הכרנו אחד את השני.

פה בסרטון אני ואילן בתורנות מטבח - אני הכי שמאלי אילן הכי ימני
http://www.facebook.com/?ref=logo#!/vi...102968639743340

בטירונות היו לנו יציאות שיצא לי להיות ביחסית הרבה משחקים של מכבי וגם היה לי מנוי אז הייתי יושב עם אילן קבוע ב11. באימון מתקדם הוא פתאום יום אחד אני זוכר אמר שהוא דופק נפקדות לא הבנתי מה נסגר איתו אכל איזה כאפה על משהו וחזר אחרי כמה זמן חטף ריתוק 28 אני חושב ואיך שהוא סיים את הריתוק כל המחלקה שלו קיבלה עוד ריתוק של איזה חודש ויצא לו לסגור חודשיים (:

עלינו לפלוגת מסלול. ואחרי איזה חודש אני מרותק והוא ביקש להחליף שבתות אז יצא לנו לשמור על המכולות של כל הגדוד במשך שבוע. אני והוא זרוקים באמצע שום מקום בלי חדר, בלי כלום. רק אני והוא כמו כלבים.

MTA_20170430123554156005c5baf40ff51a327f

הלכתי לחובשים ומאז התפצלו דרכינו. הוא הלך למסייעת ואני הלכתי לרובאית. מדי פעם נפגשים כשחוזרים מהבית או במשחקים של מכבי. בעופרת יצוקה הוא רב עם המפקדים שלו והם לא נתנו לו להכנס לפלוגה שלהם אז הוא ישב איתנו די הרבה.
הפעם האחרונה שדיברתי איתו זה היה כמה ימים לפני המקרה חזרנו מהבית ישבנו ביחד.
ואז כעבור כמה ימים מגיע יום שישי. המחלקה 8 שלו תופסים כוננות גזרה והמחלקה שלי נמצאת במוצב מחלקתי צמוד לגדר. ואז אנחנו שומעים בקשר שיש כמה מחבלים שמתקרבים לגדר. מבחוץ זה נשמע אולי מסוכן אבל אני יכול להגיד לכם שזה קורה לעיתים קרובות והצבא שלנו נותן להם לברוח או אפילו לפעמים הם חוצים גדר. בקיצור אני לא רוצה לצאת פה על הנהלים של צה"ל כי זה לא המקום אבל מה שרציתי להגיד שזה ניראה אירוע רגיל לגמרי. ואז אנחנו יושבים מול הטלוויזיה פתאום אומרים לנו שהפעם זה משהו רציני. הטנקים שהיו איתנו במוצב קפצו ולנו אמרו שלא צריך את הכח שלנו אז אמרו לנו להישאר במוצב. היינו בתוך מוצב שיש בו את הבלון שמחובר אליו מצלמה ורצינו לראות דרך התצפיות מה קורה אבל הבלון לא היה באוויר ולא יכלנו לראות כלום אבל הצטופפנו כל המחלקה כדי לפחות לשמוע בקשר מה קרה. כעיקרון לא שמענו יותר מדי דברים בקשר כי היה מבולגן. אנחנו רואים פתאום מלא מסוקים ומטוסים באוויר משהו רציני שלא ראיתי מאז עופרת יצוקה. בהמשך המ"פ של המסייעת עלה בקשר מול המסוק (שנקרא "דרדר" בקשר) ובמקום להגיד דרדר בטעות יצא לו "הרדוף" ("הרוג" בקשר). לא הבנו מה קרה. הסתכלנו אחד על השני בתדהמה ואז אחרי שהמ"פ של המסייעת תיקן את עצמנו נשמנו לרווחה חשבנו שזה היה טעות. אז חבר שלי התקשר לחמל הפלוגתי לשאול מה קרה והודיעו לנו שהסמגד נהרג. היינו בהלם לא הבנו מה קורה מנסים לשמוע משהו ממה שקורה בקשר אבל יש רעשים שמפריעים. אחרי זה הכח החילוץ בא אלינו למוצב כדי להערך מהמוצב שאם יהיה המשך לאירוע הם יוכלו לקפוץ מהר והם הודיעו לנו שחוץ מהסמגד נהרג גם לוחם מהמחלקה של ה8, המחלקה מהמחזור שלי. כשהנהג של המ"פ של הפלוגה (מהמחזור שלי) בא אלינו למוצב אז הוא הודיע לנו ש-
אילן נהרג

אחרי כמה זמן גם רצו להכניס את המחלקה של אילן אז הביאו אותם להיערך אצלנו במוצב וראינו אותם שבורים. אולי שם באמת הבנתי מה קרה. אנשים שבחיים לא הורידו את החיוך שלהם לא מצליחים להרים את הראש ובוכים כמו ילדים קטנים אי אפשר לדבר איתם. לא משנה מה תנסה לעודד אותם זה לא יעזור. מהצד של המנוחם הפכתנו להיות בצד המנחם. בצאת שבת יצאנו למארב באיזור האירוע וחזרנו ב5 בבוקר מחכים שיחליפו אותנו בכוננות של המוצב כדי שנספיק להגיע להלוויה בשלוש. אבל אז הודיעו לי שאני צריך להכנס לפתיחת ציר מערבית כדי לנטרל את המטען שהניחו המחבלים ולבדוק אם יש עוד זירות מטענים ועל הדרך לבדוק את כל הגזרה. ידעתי שדבר כזה ייקח כל היום. אבל היה בי תקווה שאני אספיק להגיע להלוויה גם בשביל לתת כבוד אחרון לאילן וגם בשבילי, שאני אולי ינסה להבין איפה אני נמצא בכל הסיטואציה המטורפת הזאת. ברוך השם באחד החליטו לסיים את העבודה ואני הספקתי בניסים להגיע להלוויה (אולי טיפה באיחור אבל גם זה משהו). היה לי קשה והעדפתי ללכת הביתה להתמודד קצת עם עצמי. זה לפי דעתי היה הטעות שלי כי יום שלם לא הצלחתי לחייך רק עברתי בין התמונות שלו בפייסבוק לכתבות שעשו עליו בטלוויזיה. האמת?! מאוד התאכזבתי שבקושי דיברו עליו ואת כל הכתבות עשו רק על אלירז ז"ל. עם כל הכבוד לו ולמשפחה המדהימה שלו צריך גם לתת קצת התייחסות למשפחה קטנה שעלו מברית המועצות והילד שלהם נפל בתור לוחם בצה"ל!

לאילן סביאטקובסקי, שעלה מאוזבקיסטן בגיל 4, היו שלוש אהבות: מדינת ישראל, גולני ומכבי ת"א.
למרות כל המכשולים הוא גם הצליח לשלב ביניהן, וגם תמיד בחיוך.
בחודש שעבר הוא נהרג בהיתקלות בכיסופים


מתוך טורניר האוהדים שערכנו בסוכות 2006 (רביעי מימין) -
http://files.12p.co.il/photo/photo.php?file=/5%20-%20Misc/53/DSC02930.jpg

 

יהי זכרו ברוך.

 

ilans_g.jpg

 

 

99525.jpg

Link to comment
Share on other sites

איך פתאום שבא היום הזה הדמעות לא מפסיקות לרדת..

 

זה כואב וזה קשה ואין נחמה. לא משנה כמה זמן עובר.

Link to comment
Share on other sites

יהי זיכרו ברוך

Link to comment
Share on other sites

זה מסוג הרגעים שפשוט אין מה להגיד, אני יכול להמשיך לבהות במסך בשבוע הקרוב ועדין לא תצאה לי תגובה מספיק טובה.

תיהיה חזק.

יהי זכרו ברוך.

Link to comment
Share on other sites

איך פתאום שבא היום הזה הדמעות לא מפסיקות לרדת..

 

זה כואב וזה קשה ואין נחמה. לא משנה כמה זמן עובר.

 

רן- תהיה חזק.

Link to comment
Share on other sites

מסתבר שאילן ז"ל גם לקח חלק בטורניר האוהדים של סוכות 2006.

 

http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Article.64.76970.html

 

מצמרר לקרוא את הסיפור שלו.

 

DSC02930.jpg

רביעי מימין.

 

יהי זכרו ברוך.

Link to comment
Share on other sites

  • מנהלים ראשיים

מסתבר שאילן ז"ל גם לקח חלק בטורניר האוהדים של סוכות 2006.

 

http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Article.64.76970.html

 

מצמרר לקרוא את הסיפור שלו.

 

http://files.12p.co.il/photo/photo.php?file=/5%20-%20Misc/53/DSC02930.jpg

 

רביעי מימין.

 

יהי זכרו ברוך.

טוב ידעתי שזה יגיע מתישהו הערב, הרגע הזה שבו מרגישים צמרמורת וכאב חונק הרבה יותר מהממוצע.

ועכשיו כשקראתי את הנושא הזה ותוך כדי התגובות ראיתי את התמונה הזו שבה הילד הזה, בן 16, בדיוק מולי במרכז התמונה, כשאני כורע ברך כדי לצלם אותם -והוא מסתכל לי ישר לעדשה, זה קרה.

 

אין מילים sad.gif

 

165540.jpg

 

יהי זכרו ברוך

 

gg927406.jpg

 

MTA__1365966663_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.