4 מים בשנה בהם אני כולי בהיסטריה. בהתרגשות. רק דבר אחד בראש שלי לנצח בדרבי. אני מכין את עצמי שבוע מראש. מריץ תסריטים. מדמיין ומתכנן איך יהיה ואיך הקבוצה שלי צריכה להגיב לכל סיטואציה במשחק. רואה משחקים ישנים וקליפים ביוטיוב בלי הפסקה. מדמיין איך אני ארגיש אחרי המשחק. איך אני אשמח או איך אני אתמודד עם העצב. והשיא הוא במשחק עצמו. אני באקסטזה, האדרנלין זורם בכל הגוף. מתעצבן או מריע לכל פיפס שקורה במשחק. ואתמול לקחו לי את זה. הרגו את הכיף שלי. אוהד הפועל הרס לי את המשחק. כל כך ברור לי שיפגעו במכבי שלי בבית המשפט. ורק דבר אחד אני שואל את עצמי מאתמול בלילה זה האם לזה אני רוצה לחנך את הילדים שלי? אחרי אתמול אני כבר לא כל כך בטוח!!!!