היינו נוסעים למלא משחקים ביחד בתיכון, לא יכול להפסיק להסתכל על השיחה לפני משחק מול חיפה בחוץ של ״זה משחק אחרון לפני הגיוס אם אתה מארגן עוד כרטיס אני לוקח אותך בלימוזינה״, מאז הגיוס היה לו פחות זמן להגיע למגרשים וכל פעם שהייתי רואה אותו בעיר הייתה אותה שיחה של ״יאללה מתי הקבוצה הזאת תתעורר על עצמה כבר שלוש שנים ככה״.
ודווקא כשנראה שהיא סוף סוף מתעוררת על עצמה אתה כבר לא פה. אוהבים וזוכרים לנצח אח שלי!