Jump to content

duss21

משתמשים רשומים
  • Content Count

    6
  • Joined

  • Days Won

    12

Recent Profile Visitors

654 profile views
  1. כמובן שזה יוביל לזה שיבזזו לנו את כל השחקנים, אבל רק לנו.
  2. אני אצטרף לדיון באיחור כי רק עכשיו סיימתי לראות. מן הסתם מאוד נהניתי. אומנם מעולם לא ראיתי את מייקל גורדן משחק וגם היום אני כמעט לא רואה NBA, אבל בעיניי זאת סדרה על ספורט הרבה יותר משזאת סדרה עליו או על הבולס, וזה מתחבר לדעה של עליו. ברור שהאופי שלו לא אידיאלי, אין על זה מחלוקת, אבל לדעתי אי אפשר להפריד את ההתנהגות הזאת מהסביבה שלו, הספורט התחרותי, וצריך לשפוט אותו ביחס לזה. ההתנהגות הבעייתית שלו היתה בחדר ההלבשה, מלא בגברים שכל הזמן ביחד, ומן הסתם שיש לזה דינמיקה מסוימת. כמו במילואים לדוגמא, הדינמיקה מאפשרת לצחוק על אחרים, בדיוק כמו שגם צחקו עליו. כן, זה הסלים לפעמים, אבל לדעתי לא ברמה קיצונית - בעיקר כי זה לא חרג מחדר ההלבשה ומהמגרש. בואו גם נזכור שסה"כ אלה אנשים מבוגרים ששיחקו בליגה הטובה בעולם. הם היו אמורים לדעת להתמודד עם זה ויכלו לעצור את זה - עובדה שחלקם הצליחו. לא צריך להיות דרמטיים בעניין הזה. הוא הגזים לפעמים, אבל הכל היה במסגרת הספורטיבית, וכולנו מגזימים כשזה קשור לספורט. בדיוק כמו שכשנהיה במגרש נקלל יותר מהרגיל. בדיוק כמו שנצחק על אוהד הפועל מהמשרד יום אחרי שהם ירדו ליגה, אבל לא נצחק עליו אם הוא יפוטר. בדיוק כמו שנדאג לזה שאבוקסיס ישמע קללות במשך 90 דקות, אבל לא נעשה את זה למישהו שאנחנו שונאים בעבודה. בדיוק כמו שנצחק כשנשמע ששלחו זר לדגני, אבל לא נעשה את זה למישהו שעשה פאדיחה בעבודה. ספורט זו מציאות שונה, בה רובנו מרשים לעצמנו להתנהג בצורה בה אנחנו לא מתנהגים ביום-יום. אפשר לדון על זה ולבקר את זה - זה לא תמיד נעים, זה מעט בריוני, אבל זה מה יש. וגם מייקל גורדן התנהל בצורה בריונית בספורט. למדוד את מייקל בסטנדרטים של המציאות השגרתית, כשהוא היה השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה ובליגה הכי טובה - זה מאוד מנותק בעיניי. לא ברור לי הנסיון לנרמל את המציאות הספורטיבית, כשכולנו יודעים כמה היא שונה מהחיים הרגילים. להיות השחקן הטוב בעולם ממש לא חייב לבוא עם התנהגות כזאת , אבל זה מאוד הגיוני. בטח כשמדובר במייקל גורדן, אדם שברור שהוא קיצוני, טבעי שגם בתחומים אחרים הוא הקצין לפעמים. זה חלק מהחבילה.
  3. בשבדיה עובדים נכון
  4. לא רק זה, זה מעבר. אלה היו המשחקים הגדולים הראשונים שנצחנו. לפני המשחק מול צסקא כשגיליתי שבלאק פצוע גם נכנסתי לדכאון, וכבר התבאסתי על זה שעונה עם כזה פוטנציאל התחרבנה. אלה היו המשחקים הראשונים בלי כל הפצועים, שנצחנו כמו גדולים. הנצחונות הגדולים לפני (באסקוניה ואולימפיאקוס בחוץ) פחות ריגשו אותי, כי הן היו אז קבוצות יחסית חלשות. הנצחונות אחרי פחות ריגשו כי כבר התרגלתי. הנצחון האחרון על אנאדולו גם היה מטורף. גם בגלל האוירה המיוחדת, גם כי זה אנאדולו וגם בגלל הדרמה בסוף.
  5. אולי דעה לא פופולרית, אבל המשחקים מול צסקא ופנאתינייקוס בבית תוך שבוע היו שיא העונה מבחינתי.
  6. בכיינים כולם. אם זה היה חשוב להם הם גם היו יכולים לדבר עם משרד הבריאות.
  7. בכללי יש לברדה קטע של ניים דרופינג. כל כמה זמן הוא מדבר בראיון חד פעמי על כל החברים שלו מבלגיה, איך חנך את דה בריינה וקורטואה.
  8. מה הקטע שלו להגיד את זה? אם זה נכון או לא, מה הטעם לפתוח את זה 4 שנים אחרי ובפועל ללכלך את כל השחקנים ששיחקו אז (כי כמובן שהוא לא ינקוב בשמות ספציפיים)? אם זה קרה, בתור המאמן האחריות היתה שלו, והוא היה צריך לטפל בזה איך שראה לנכון. לא להיזכר עכשיו.
  9. חיפה. בש בתקופת גורדי עם 8 אדומים ב 24 משחקים. כל משחק שלישי.
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.