Jump to content

Amit149

משתמשים רשומים
  • Content Count

    1
  • Joined

  • Last visited

  • Days Won

    1

1 Follower

Recent Profile Visitors

166 profile views
  1. כמי שניסה ללמוד בעצמו באופן רציף (במקביל לעבודה במשרה מלאה), זה לא הכי קל בעולם. זה נכון שלימודים אקדמיים הם לאו דווקא ערובה להצלחה, אבל הם מסלילים אותך לכיוון מסוים. אני וחבר שעובד באותה עבודה התחלנו בערך באותו זמן להתעניין בנושא - הוא התחיל לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה ואני הלכתי לUdemy. יכול להגיד בוודאות שהוא עשה הרבה יותר התקדמות, וכבר מאוד קרוב להשלים חלק ניכר מהתואר (נכון שחלק מהנושאים לא רלוונטיים ישירות לעבודה בתחום, אבל הוא טוען שזה מאוד פיתח לו את החשיבה). ההתקדמות שלו היא בעיקר תוצר של השקעה הרבה יותר גדולה מההשקעה שלי - אבל גם זה פועל יוצא לזה שהוא תפקד בתוך מסגרת מסוימת. זה נכון שיש אנשים שיכולים להשקיע באופן קונסיסטנטי במקביל לעבודה ולחיים גם בלי מסגרת - אבל זה ממש לא נכון ביחס לרוב האנשים (אני לדוגמה), ואנשים צריכים להיות כנים עם עצמם ביחס לזה.
  2. לא בדיוק טלפון, אבל יש למישהו המלצה ללוח גרפי במחיר סביר (לסטודנטית לעיצוב)?
  3. רשמים ראשוניים? יש לי F1 שנורא נהניתי ממנו, אבל המסך שביר בהגזמה (כל נפילה התקף לב) ולפני כמה דקות נפל לי הריצה ונסדק בצורה די משמעותית (לא מפריע לפעילות שלו כרגע, אבל כנראה דורש החלפה בטווח ארוך).
  4. זה באמת נשמע מתנשא, אבל להגנתו אגיד שהרבה פעמים יש בזה אמת. אני לא מכיר ספציפית תעשייה וניהול, אבל אני ועוד חבר התחלנו לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה במדמ"ח (בדידה, לינארית, אינפי) אחרי תואר ראשון הומני וכמי שאין לו בעיה עם מתמטיקה - רמת העומס לא דומה בשום צורה. זה לא אומר הרבה על העבודה אחרי או על הערך של המקצוע - אבל יש תארים שצבירת פערים תהרוס את התואר ויש תארים שאפשר ללמוד שבוע/יומיים לפני מבחן ולעבור בציון סבבה.
  5. אני חושב שהוא עשה צעד מאוד חכם. לדעתי המעמד שלו בליכוד רחוק ממה שהוא היה בשיא, והוא הבין שאם הוא ייצא קטן ויתמוך בביבי הוא יאבד כל סיכוי להיות שחקן פוליטי משמעותי. בזה שהוא יצא נגד ביבי הוא מסגר את כל השיח הפוליטי-פנימי בליכוד כ"ביבי מול סער" ואת עצמו כמנהיג היחידי שמהווה אלטרנטיבה בימין (בזמן שברקת, אדלשטיין ושאר אנשי הליכוד עומדים במקום). אין לו סיכוי לנצח בפריימריז מול ביבי, אבל הוא יודע שלא יהיו כאלה בזמן הקרוב (בלתי אפשרי לעשות את זה בתקופה שהוא ביקש - 18 יום). בינתיים הוא הרוויח סיכוי מזערי להיות ראש ממשלה אם ישיג כמה חתימות בימים הקרובים (את הלגיטמציה הוא יוכל לשאוב מהסירוב הצפוי של ביבי לפריימריז דחופים) ושם את עצמו על המפה כגורם הבולט בליכוד בין כל ה"בינוניים".
  6. אין לי עצות לתרום בענייני חתונות, רק רציתי להגיד שכשאהיה גדול אני רוצה להיות קרישי
  7. אין לה סמכות מפורשת בחוק לעשות את זה וזה פתוח במידה מסוימת לפרשנות לדעתי, הקביעה העדכנית של היועץ המשפטי של הכנסת עומדת להבנתי בניגוד לפרשנות הזאת (חיים כץ לדוגמה עדיין "מחכה"). אני מניח שיוגש על זה בג"ץ בימים הקרובים ואולי תיקבע הלכה חד משמעית.
  8. אני לא חושב שמישהו מהמקורבים לנתניהו מאמין שהוא יזוכה בתיק 1,000 - בגלל זה גם לדעתי השיח היה מהתחלה ש"לא מפילים ראש ממשלה על שמפניות וסיגרים". אני חושב שהאופטימיים בצד שלו אולי מקווים שהוא יתחמק משוחד ב4,000, אבל גם שם קשה לי להאמין שהוא יזוכה לחלוטין. תיק 2,000 יותר טריקי והוא אולי יכול לצאת מזה (הקונסטרוקציה באמת קצת מוזרה - אם כבר היה יותר טבעי שם שוחד, אבל אני לא בטוח כמה שוחד שם היה חזק), אני חושב שאם הייתי צריך להמר - הייתי מהמר על זיכוי ב2,000 והרשעה מלאה ב4,000 ו1,000. כמצביע ימין, שהצביע ביבי בעבר (לא בשתי המערכות האחרונות) - אני באמת חושב שהבנאדם איבד את זה וזה קצת (או הרבה) מטריד. יש לי הרבה השגות על התנהלות הפרקליטות, אבל במקום לעמוד מול מצלמה ולהגיד - "טעיתי כשלקחתי סיגריות ושמפניות ממיליארדרים, אבל שם דבר לא נעשה כתנאי לקבלת דברים" או "טעיתי במעורבות הגדולה מדי בתקשורת ובאתר וואלה, אבל לא הייתה שום קשר בין זה לבין הפעילות העניינית שלי כרגולטור או השפעה על החלטות עסקיות" שאלו קווי הגנה אפשריים שאפשר להתווכח על כמה הם יחזיקו ציבורית ומשפטית, האיש פשוט החליט לשרוף הכל בדרך החוצה (וברור שהוא בדרך החוצה). הרטוריקה שלו באמת מטרידה, ותהליך הדונלד-טראמפיזציה שלו, שהתחיל בתגובות הסופר לא-ממלכתיות לתקשורת, באמת פוגע לדעתי גם במערכת הפוליטית וגם בו. הבעיה היא שהוא כנראה לא ישחרר את הכיסא, גם כי כל עוד אין ממשלה, אי אפשר יהיה להתחיל את המשפט מולו (ועדות הכנסת לא יתקיימו ולכן לא ניתן יהיה לדון בשאלת החסינות שלו).
  9. אני לא חושב ששינוי מאמן בהכרח ישנה פה את המצב, אבל אני גם לא הכי מסכים עם זה שהמצב של השחקנים שלנו, ברמת סגל נבחרת, עד כדי כך גרוע, וסבלנו מהמון פציעות. זה נכון שהמצב בעמדת השוער קטסטרופלי ברמת שמות המועמדים ומרכז ההגנה דליל, אבל המצב לא כזה רע לדעתי כשרוב השחקנים כשירים. אם נתחיל בהתקפה - יש לנו כרגע כישרון צעיר שמשחק בשחטאר, חלוץ שנמכר ב15 מיליון יורו לסביליה לא מזמן ואלוהים אחד - אני לא חושב שהייתה לנו שלישיה טובה יותר די הרבה זמן. חוץ מזה יש לנו חלוץ בכושר מצוין מהליגה האוסטרית, כמה כישרונות צעירים שיכולים לעזור מהספסל כשהם בתקופה טובה (יונתן כהן, שועה, עוואד) ושחקנים כמו אצילי וסבע - שהם לגמרי בסדר לנבחרת. בקישור המצב פחות טוב, אבל אני חושב שהרצוג עושה אותו יותר גרוע עם ההסתמכות על נאתכו (הבנאדם מרגרינה בהגנה ובעיקר מחרב התקפות ברוב המשחקים שלו). אני חושב שגלזר ופרץ עומדים בשורה אחת עם הקשרים האחוריים הטובים שצמחו לנו בדורות האחרונים, גולסה לגמרי ברמת נבחרת כשהוא כשיר וכיאל שחקן סביר לחלוטין לרמה. אם מסתכלים על הקשרים הטיפה יותר התקפיים - אני חושב שמעבר למיכה (שלדעתי מדובר בפוטנציאל פסיכי בהתחשב בשחקני ההתקפה שלנו) אפשר לראות גם שחקנים כמו קינדה (ואפילו חזיזה המושמץ פה) שהם קשרים יצירתיים יחסית שגם עובדים במגרש. בהגנה המצב באמת פחות טוב, אבל דסה הוא מגן ימני סביר בדרך כלל, ובשמאל אלחמיד/טוואטחה זאת אופציה לא רעה בכלל. במרכז ההגנה המצב קצת קשוח, אבל האלתור של ביטון-טיבי יכול אולי לעבוד קצת (לפחות נקבל בלמים שיכולים להניע כדור ובתקווה תיאום טוב בין ביטון-אלחמיד וטיבי-דסה). זה לא שאני חושב שאנחנו נבחרת דרג 1 - אבל הרכב של: הרוש/מרציאנו אלחמיד ביטון טיבי דסה גלזר כיאל/פרץ גולסה דאבור סולומון זהבי כשמיכה על הספסל כמחליף במקום אחד הקשרים במקרה הצורך, זה הרכב באמת לא רע לדעתי, וכזה שאני חושב שיש לו פוטנציאל מסוים לעשות משהו בפלייאוף. אני מסכים שהמצב לא אידיאלי, ואחת הבעיות שלנו היא העומק הלא קיים (בעיקר בהגנה), אבל אני לא חושב שאפשר להסתכל על ההרכב הזה ולהגיד שהוא "חלש מאוד" ביחס להרכבי נבחרת בעבר.
  10. אין לי דעה מגובשת ביחס לעניין, אבל אני חושב שצריך להפריד פה בין כמה שאלות שונות. בגדול אני מסכים עם הדברים שלך על עצם שאלת המשחק בשבת, אבל השאלה היא אם זה צריך להיות משהו שההנהלה אוכפת - או "ויכוח" בין האוהדים, ובנושא הזה - אני חושב שלפוסט המקורי יש נקודה. עכשיו אם מה שסוייר רשם פה נכון, וזה באמת בא מתוך קביעה של ההתאחדות וכדי להימנע מענישה של מכבי - מהלך סופר לגיטימי של ההנהלה. אבל אני חושב שהעמדה הכללית שההנהלה צריכה להתערב כמה שפחות בענייני היציע (שלא עוברים על החוק או כללי ההתאחדות) היא עמדה הגיונית - ולהבנתי זאת הייתה הבעיה של חלק מהאנשים פה עם המהלך.
  11. פשוט מעל הליגה. הוא וגלזר בכושרם הנוכחי זה על גבול הלא הוגן לשאר הקבוצות. הייתי מת לראות איך הקישור והמגינים שלנו בכושרם הנוכחי מתמודדים באירופה, מקווה שנזכה לראות את זה עונה הבאה.
  12. בהמשך להודעה הקודמת - אני חושב שהמחשבה שהסגל של ב"ש יותר חלש משל האחרות נובע גם מזה שהרבה פעמים אנחנו מסתכלים על השחקנים שאנחנו רוצים מהקבוצות האלה - "מי היית לוקח לסגל": מחיפה אני חושב שהרוב היו לוקחים את שרי, שועה, חזיזה, רוקאביצה ועוואד (אולי חלק לא יסכימו על אחד משלושת האחרונים - אבל אני חושב שהם כן "שווים סגל") - סך הכל 5 שחקנים, מתוכם אחד הרכב בטוח, ואני מניח שהרוב היו מוסיפים את אחד מהחלוצים שלהם להרכב שלנו כרגע (כולם שחקני התקפה או קישור התקפי). מבית"ר אני חושב שהרוב היו לוקחים את מוחמד, קינדה וגרסיה (המהדרין מוסיפים את קונטה) - סך הכל 3 או 4 שחקנים, מתוכם אחד הרכב בטוח ועוד שניים פוטנציאל הרכב. אצל ב"ש הרשימה באמת פחות נוצצת - שטקוס שגם כנראה היה הרכב (אבל פחות מרגש מהאופציות האחרות) וכל השאר שנויים במחלוקת - הפוטנציאלים הם שהר (שהרוב היו לוקחים לדעתי), ויטור (בליווי מטפל צמוד) והאסלביינק (בליווי תזונאית). מנקודת המבט הזו באמת נראה שחיפה מובילה מבחינת סגל ובית"ר וב"ש מתחרות על המקום השני. אבל בואו נסתכל על הצד השני, ננקה את השחקנים שאולי יש למהם מקום אצלנו ונבחן - "מי היה מכניס אותך לדכאון אם היה פותח אצלנו": מהשחקנים שמשחקים קבוע בבית"ר - התשובה היא פחות או יותר כל השאר. אם הייתם רואים בהרכב של מכבי את עדי תמיר במקום גלזר, איתמר ניצן במקום טננבאום וגרצ'קין במקום סאבוריט אני מניח שהיו לכם דפיקות לב. ורדאסקה ואזולאי לצד קאמבק של טב"ח ואיינבינדר זו כבר עילה להיכנס לנוהל התאבדות. אצל חיפה המצב קצת יותר טוב, אבל אני עדיין מאמין שהיו מתחילים אצלכם מיחושים אם קנבארו היה פתאום פותח לצד נטע, והנפילה מסאבוריט לצמד מאיר/מנחם עלולה להכניס אנשים נורמטיביים לדיכאון קליני. כל זה לפני שדיברנו על חיימוב וידיו הקצרצרות, או החלופה בדמות ר.ב.י.ש.מ - רק בחיפה יש שוער מתגלית. לעומת זאת אני לא חושב שיש הרבה שחקנים מב"ש שבאמת היה גורמים לי להרגיש כאילו ההרכב נפגע משמעותית אם היו פותחים פתאום. מהשחקנים שרואים דשא, קלטינס כנראה הכי חלש שם כרגע ביחס לעמדה (וגם הוא כבר לא בדיוק הרכב) - ואני לא חושב שהוא נופל מנטע או עדי תמיר. חוץ מהם כל השאר פרווה במקרה הרע - טהא, סבג, שמיר, ממן, זריהן, ספורי, גולדברג, ביטון, ביטון, ביטון, ביטון (טוב, את האחרון סתם הוספתי) - כולם ממוצעים ומעלה לעמדה. ביטון&ביטון הם כנראה צמד המגינים הכי טוב בליגה, סבג ושמיר הם קישור סבבה ולמרות שאני לגמרי לא מחזיק מטהא - הייתי שם אותו לפני כל בלם של שתי הקבוצות האחרות (אולי חוץ מסיינסברי - וגם זה כנראה לא מוצדק). בגלל זה אני חושב שהסגל שלהם אולי קצת פחות נוצץ, אבל במכלול הוא עדיף על מה שיש לחיפה/בית"ר.
  13. לדעתי ב"ש הם האיום המרכזי השנה, חיפה ובית"ר יותר מדאיגות לדעתי בהסתכלות קדימה. אני חושב שלב"ש יש סגל לא רע בלי חסרונות מרכזיים: אם מסתכלים על הגנה (כולל שוער) הם טובים לדעתי משמעותית משאר הקבוצות בליגה-ללא-מכבי, בטח כל עוד ויטור כשיר (בן ביטון אמנם מכוער, אבל הוא מגן לא רע בכלל), קישור בינוני ולוחם (הקישור שלנו טוב משמעותית, אבל מול חיפה/בית"ר אני חושב שהם יכולים לעמוד בסדר ומול שאר הליגה זה יותר ממספיק) והתקפה אפורה ויעילה. יחד עם שאר הדברים שציינת (המאמן הכי טוב בפער מבין שלושת הקבוצות ובעיקר יציבות וניסיון) - נותנים להם יתרון משמעותי על חיפה ובית"ר לדעתי. חיפה לדעתי שניים - פשוט כי הפוטנציאל כישרון שם די מרשים (ובנוי פחות אידיוטי מבית"ר - כשיש גם שחקנים שלא צריכים כדור לרגל). אבל יש להם חסרונות בסגל (מגן שמאלי מאוד בולט לדעתי; אני דווקא חושב שמרכז ההגנה שלהם בסדר גמור לליגה), מאמן חלש מאוד ופוטנציאל נפיצות ששואף לאינסוף (כולנו יודעים שאם מאבוקה לא היה שם גול בתוספת זמן, היו 10 שעות דיון מחר על מתי צריך לפטר את מרקו). חוץ מזה, זה לא שעם כל הכישרון ההתקפי שלהם הם נותנים פה תצוגות תכלית, נראים לא משהו בכלל עד עכשיו. אני חושב שאם היה להם מגן שמאלי טוב הייתי דואג מהם יותר (הם יכולים לנסות להביא בינואר - אבל סאבוריטים לא גדלים על העצים). אם הם יסיימו עונה בלי פיצוצים משמעותיים וישמרו את מה שיש להם, הם יכולים להיות מסוכנים יותר שנה הבאה - סומך על כבוד הנשיא שידפוק את זה איכשהו. בית"ר הכי פחות מפחידה לדעתי - חוליית ההגנה הכי חלשה בפער משלוש הקבוצות לדעתי (ששחקן ההגנה המצטיין שלה שוכח שהוא שחקן הגנה מדי פעם) וחוסר איזון בבניית הקבוצה. אם משה חוגג הוא לא כבירי (ויתגבר על הרצון להביא 20 קשרים התקפיים שצריכים כדור לרגל שנה הבאה) אני חושב שהם יכולים להיות מסוכנים שנה הבאה. מוחמד-קינדה-גרסיה זאת שלישיה מפחידה במונחי הליגה שלנו ויש שם עוד כמה שחקנים סבירים שהם יכולים להשאיר לשנה הבאה (ויש גם את האפשרות שאחד מהצמד אוחנה-ורד יחזור למה שהוא היה/אמור היה להיות). אם מסתכלים נטו על העונה הזאת - הייתי שם אותם כמה דרגות מתחת לב"ש וחיפה מבחינת איום על התואר.
  14. מתנצל אם גרמתי לך להרגיש שאני מכניס לך טענות לפה, זאת לא הייתה הכוונה שלי, ולהבנתי זה גם לא מה שעשיתי - לדעתי פשוט יש פער בהגדרות ההתחלתיות שיוצר פער אחר כך. יכול להיות שמבחינתך סיכוי סביר להרשעה וחשד סביר הם דברים דומים - אבל הם ממש לא, יש הבדל עצום בין "חשד סביר" ל"סיכוי סביר להרשעה", שניהם אמנם מכילים את המילה סביר - אבל הסטנדרט שונה לחלוטין. סיכוי סביר להרשעה אומר שלפי המידע שיש בידיך בשלב הזה (לפני שאתה יודע מה הצד השני יעלה במשפט ואיך המשפט יתנהל) אתה חושב שאתה יכול להרשיע (כלומר "מעבר לכל ספק סביר") - מה שזה אומר זה שיש בדיוק "מערכת מדינית משפטית שרואה את כל הנתונים" ומקבלת החלטה להגיש כתב אישום (ולשנות סטטוס מחשוד לנאשם) זה הרבה יותר משמעותי מסתם חשד סביר וזה אומר שלפי פרשנותם המשפטית ניתן לבסס פה את העבירה. משפט כמו "אם זה לא חד משמעי שזה לא זכאי(...), יש כאן סיכוי סביר להרשעה" - הוא שגוי, זה יותר דומה לכך שאם זה מבוסס דיו שהוא אשם (לפי המידע שיש בידי), יש סיכוי סביר להרשעה - יש פער עצום באמצע בין ההגדרה שאתה מציג להגדרה הזאת וחשבתי שחשוב להתייחס אליה. ואם המבחן שהמערכת עצמה מציבה באופן רשמי קשור באופן ישיר לסיכויי ההרשעה - איך אפשר לטעון שזה לא אידיאל (מבלי להיגרר לנושאי קיצון - שאתה צודק ביחס אליהם, ובעייתיים במיוחד ביחס לנושאים כמו הסדרי טיעון לדוגמה)? ברור שיש מקרים בהם הפרקליטות הגישה כתב אישום ולא הצליחה להרשיע והתנהלה בסדר גמור - אבל כמו שאמרת בעצמך "זה לא הדרמות המשפטיות שיש בסדרות טלויזיה, שחושפים לאט לאט את הטענות, ומנסים תוך כדי המשפט למצוא ראיות. כתב האישום כולל בתוכו את הראיות והממצאים" ולכן ברוב המקרים, בהם אין התפתחויות סופר דרמטיות, אם תובע קבע שצריך להגיש כתב אישום על סמך כלל הראיות והשופט לא הסכים עם הפרשנות המשפטית שלו - מדובר ככלל בכישלון. ביחס לעינוי דין, יכול להיות שמדובר פשוט באי הבנה, אבל כשאתה כותב "אבל אפילו מצב שהוא לא ברור לא לכאן ולא לכאן זה כבר לא עונה להגדרה של עינוי דין" - אני קורא את זה "גם במצב שאין בו מספיק ראיות, אבל יש חשד מסוים מסיבה כלשהו - התמשכות הליכים היא לא עינוי דין", לזה התנגדתי. אם הכוונה שלך הייתה שבמצב קרוב לסטנדרט הגשת כתב אישום בו חסרה ראיה שיש בסיס לחשוב שתגיע, אז אני בגדול מסכים.
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.