קייפטאון

הם פאקינג צריכים להפסיד מול 30 אלף איש בבית בשביל לשלשל את זה. לא יקרה. בסוף "אירגנו" (יותר דחקנו אותם עד לקצה) להם עונה עם סיום מתוק, אליפות במחזור האחרון. כמו ב"ש ב2016. אפילו יותר קל מזה. לא לפתח אשליות.

אם גמר הגביע לא בבלומפילד זה טמטום אחד גדול

מאזן מטורף לגמרי.

עוד ערב בהיסטוריה הגדולה של מכבי. לא כל שנה ניקח אליפות, אבל כל שנה נהיה שם בחודשי ההכרעה, תמיד במירוץ. וככה הייתה העונה - חזרנו מסוג של קבר, השתלטנו על הפסגה לזמנים, אבל לא באמת היינו הקבוצה הטובה ביותר בליגה. קצת מזכיר את עונות 15/16 ו17/18. אנחנו נמשיך לקחת אליפויות. בכל שנה, זה או מכבי או קבוצה אחרת. אפשר להיות גאים. יש לנו גביע להתכונן אליו. תרימו את הראש. ויאללה מכבי.

בואו לא נשלה את עצמנו... זה כנראה יהיה טקס העברת השרביט. הפלייאוף של העונה (3 המשחקים האחרונים) מזכירים את עונות 17/18 ו-15/16. לא לוקחים אליפות עם קריסה בפלייאוף העליון. מכבי סחוטה, אנחנו על אדי הדלק האחרונים ורואים את זה. ועדיין, גם אם השרביט יועבר, אני אגיע לבלומפילד. משהו בזיכרונות העצובים גורם לרגעי השמחה של אח"כ להיות כ"כ מזוקקים וטהורים. ואנחנו מכבי, יהיו לנו את הרגעים שלנו. אולי "נתנחם" בגביע העונה, ונתכונן לעונה הבאה... וגם אם הרוח יצאה מהמפרשים שלנו אם ננצח, איך שהוא, הכל יכול לקרות יאללה מכבי

רק את החיפוי החיצוני לקח להם שנה שלמה להרכיב, אז החיפוי הפנימי? מינימום שנתיים. למה הכל זז בקצב של צב למה

מה עושים שם בכלל? משהו עם החיפוי הפנימי?

בהקשר הספורטיבי, חגיגה תהיה רק בסוף העונה אם נניף צלחת. זה מחזור 24 ויש עוד דרך ארוכה לפנינו לפני שנחגוג. בהקשר הבריאותי, אני שמח לראות שסוף סוף, אחרי שנה שלמה שהאשימו אותי שאני "רוצח סבים וסבתות", פתאום הגלגל מתחיל להתהפך, פתאום אני כבר לא במיעוט שאומר שלא שווה לשלם את המחיר ששילמנו כולנו בשנה האחרונה, מחיר של היסטריה ופאניקה שטפטפו לנו בתקשורת וגם רוה"מ שלנו שנהנה להחדיר את החרדתיות לאזרחים. מחיר של ריסוק הכלכלה (גירעון עצום של 9% שהנכדים שלנו ישלמו עליו, 800 אלף מובטלים ועלייה מטורפת ביחס החוב-תוצר של המדינה) של ריחוק מבני משפחה, של ילדים בכיתה א' שלא הייתה להם כיתה א'.

כל הכבוד לאוהדים שהגיעו היום לבלומפילד! הגיע הזמן. הגיע הזמן לשים סוף לדיקטטורה הבריאותית שהשתלטה לנו על החיים בשנה האחרונה. מי שרוצה, צעירים ומבוגרים, מחוסנים ולא מחוסנים, בסיכון ושלא בסיכון - לראות משחק בבלומפילד, שיגיע. כל שאר הפראנואידים וההיסטריים - שישבו בבית עם שתי מסכות ויעשו בינג' הפחדות אפוקליפטיות עם ברבש סימנטוב ואלרועי פרייס. ויאללה מכבי!!

עזבו את המספר הביזיוני של 1,500 איש באצטדיון של 30 אלף. קלטתם מה מגיע עם זה? יש חובת מסיכות (ועוד באוויר הפתוח). אסור לעמוד. אסור לעודד או לצעוק. מותר למחוא כפיים? נשמע כמו אווירת בית קברות.

מרץ 20 - בואו נשמור על סבא וסבתא. מרץ 21 - בואו נשמור על הסוס הזה בן ה20 שלמרות שהוא מחוסן הוא יכול להעביר את הוריאנט הנמיבי ולהדביק ילדים בני 6 שאמנם לא חולים אבל מקדם השקר כלשהוא מתקרב כבר לאיזה מספר שרירותי ומומצא אז בואו נסגור את הכל. איזה טרנספורמציה של פחד עברנו בשנה, אה? 30 אלף איש בבלומפילד, מחוסנים ולא מחוסנים, כולם נכנסים. זו צריכה להיות הדרישה.

מתי לדעתכם אפשר יהיה להכניס 30 אלף מחוסנים ו/או מחלימים לבלומפילד?

מה שמצחיק זה שגם אם התחסנת אתה תלך לבלומפילד עם מסכה ואסור יהיה לך לעמוד או לצעוק ואתה תשב ביציע כמעט לבד כי יהיו רק 300 אנשים באצטדיון. וכל זה בגלל מחלה ש99.7% מהאוכלוסיה עוברת אותה בקלילות. קוראים לזה היסטריה וחרדתיות יתר, חבר. כנראה שבסגר החמישי או בחיסון השישי ייפול לך האסימון...

אנחנו גם המדינה המובילה בעולם במספר ימי סגר בשנה האחרונה. והמדינה הראשונה בעולם במספר הימים שבתי הספר היו סגורים בשנה האחרונה. והמדינה הכמעט יחידה בעולם עם חובת מסכה באוויר הפתוח. ורק אצלנו יש אזיק אלקטרוני למי שחוזר מחו"ל. בקיצור אנחנו המדינה שלקחה את הקורונה הזו בהכי הרבה היסטריה ופאניקה ביחס לעולם.

הטרלול ממשיך