אני שונא להגיד את זה אבל הדבר שהכי מערער אותי לגביו זה שכאילו נדמה לי שיש לו פחד בעיניים.
אולי אני מדמיין, אולי מגזים, אבל כמעט בכל פעם שהמצלמה עליו - נדמה לי שאני רואה איזה פחד, בהלה.
אני אוהב מבטים מתוסכלים כשלא הולך. כמו שהיה לערן תמיד. כמו שיש לעטר.
ממש מקווה שיתפוצץ פה אבל לפחות לדעתי, עם כל הכישרון, הוא נועד לנצנץ ליד גדולים, להיות כינור שני, באמת שלא רואה אותו "לוקח אותנו על הגב" לשום מקום.
כמובן שזו רק תחושה בלתי מבוססת שאני מקווה להתבדות ממנה, וכמובן שיש כישרון והכל. רק שיצליח.