Dandelion
-
Posts
5 -
Joined
-
Last visited
Content Type
Profiles
פורומים
לוח שנה
Posts פורסם על ידי Dandelion
-
-
מי היה מאמין שראש ממשלה עם גרעין תמיכה של פחות מ10 אחוזים בקואליציה שלו, מנכ״ל מועצת יש״ע לשעבר שחצה את הקווים וסתר את כל רעיונותיו והשקפת עולמו באקט של שיגעון גדלות ושאיפה אבסולוטית לכוח, שחתר להקמת ממשלה עם גורמים אנטי-ציונים שמנצלים את בימת כנסת ישראל בהכשר בג״ץ לחתור תחת מדינת הלאום של העם היהודי - מוצא את עצמו תוך סביבות שנה כשעננה מרחפת סביב היקף התמיכה הציבורית בו וסביב הסיכוי שמפלגה בראשותו תקבל ייצוג בכנסת.
חבל שנדרשת מערכת בחירות נוספת שבה יתברר מחדש שהליכוד בראשות נתניהו זו מפלגה עם בסיס כוח של לפחות 30 אחוזים מהכנסת כולה ושכינונה של ממשלה יציבה שמשקפת את הבסיס הרעיוני של מרבית העם היהודי כיום תלויה במספר מצומצם מאד של אנשים שבמשך כמה שנים מצויים באגו-טריפ.
7 -
לפני7 שעות , שי123 said:
לא מבין איך אפשר לא לראות משהו חיובי בהצטרפות של מפלגה ערבית שמדברת רק על שיפור חייהם של ערביי ישראל בפן האזרחי.
צעד חשוב לקידום ההשתלבות של ערביי ישראל במדינה.
אתה זוכר שבבחירות לכנסת ה21 ועדת הבחירות המרכזית ברוב של 17 מול 10 פסלה את הרשימה של בל״ד ורע״מ אחרי שהונח בסיס מוצק לגבי הנטייה הפסיבית-אגרסיבית של חברי הכנסת מהרשימות האלו לגלות אהדה ותמיכה בפעולות טרור כנגד אזרחים במדינה ריבונית רק בשל דתם? יש צורך בשרשור הזה של ישי פרידמן או במגוון הכתבות שמפורסמות בנושא במקור ראשון (1, 2, 3) או שאתה מעוניין להמשיך ולהשלות את עצמך שערביי ישראל על כל מהנדסיה/רופאיה/רוקחיה וכיו״ב לא מחזיקים בשאיפות לאומניות-פלסטיניות ששואפות בדרכים עדינות יותר או עדינות פחות להזיז אותך משטחי ארץ ישראל? חוששני שאנשים עוד לא מבינים את ההשלכות והמשמעויות קצרות וארוכות הטווח שממשלה תלויה ועומדת על גחמותיהם של נבחרי ציבור שמידת נאמנותם למוסדות המדינה שהם עומדים בראשה מוטלים בספק, וצר לי שעוד מגדילים לעשות ומעניקים להם אור ירוק ולגיטימציה, משלים את עצמם שמדובר בסוגיות אזרחיות וכלכליות בלבד, בזמן שבכל מדינה שפויה עם מעט כבוד עצמי ושכל ישר גורלם של האנשים ככל הנראה יהיה אגפי כלא סגורים או גירוש מאותה המדינה.
4 -
32 דקות לפני, itan17 said:
יש זבל גדול גם אצלנו, אבל באחוזים זה פי כמה וכמה אצלם.
למרבה הצער זה לא ממש משנה. הלכתי לישון בערב וקמתי עם האזעקה לפני מספר דקות ופתחתי את סרטון הלינץ׳ מבת ים שקיבלתי בטלפון. ההקשר והסיפור לא היה ידוע לי אבל המחשבה הטבעית והראשונית שעלתה לי בראש היא שאלו ככל הנראה ערבים, וכנראה שהייתי ממשיך לחשוב ככה אלמלא הייתי שומע את הסרטון עם קול ושומע דיבורים בעברית. אסור בשום שלב שיקומו פה התארגנויות מיליטנטיות יהודיות שיחפשו מטרות ערביות כי מדינה חדלה מלהתקיים ומתפרקת מיסודה כשמצב כזה קורה. שמחתי לראות שגם מי שמוגדר כחלקים מהימין הקיצוני הזדעזע מהאירוע הזה וקרא להעמיד את האנשים האלו לדין. אם אנחנו רואים תוכן ולא מסוגלים להבחין מי זה מי אנחנו מצויים בבעיה קשה מאד.
0 -
רצף התגובות ההזוי של @nimrodemהוא עדות למיקרוקוסמוס שנדמה שהולך וצובר תאוצה בעולם המערבי של הלקאה העצמית, אובדן זהות והגדרה העצמית, בחירה להתנקתק מערכים מודרניים ורומנטיזציה עם מי שנתפסים כמוחלשים וכקורבנות. אם זה עדיין לא ברור למישהו אז חשוב להדגיש את זה במיוחד היום - החברה הערבית בישראל וחברות ערביות/מוסלמיות רבות ברחבי העולם אלו חברות שלא שייכות לציוויליזציה המודרנית של המאה ה21 והן חולקות סולם ערכים משותף ונלוז של פתרון סכסוכים בדרכי אלימות כדרך חיים וכתפיסת עולם כדרך קבע. תמיד חורה לי לראות ישראלים-יהודים שסביהם וסבותיהן אמנם עזבו את הגולה במובן הפיזי, אבל התפיסה הגלתותית-נפשית עדיין מושרשת בליבותיהם. הרכנת הראש, התרפסות, התנצלות והנטייה לשאוף ולטפל בבעיות בכפפות של משי ובאופן הוליסטי היא לא רק בעיה ברמה הלאומית, אלא בראש ובראשונה בעיה ברמה האישית שמשפיעה על כל תחומי החיים.
לפעמים לאנשים יש נטייה להתבלבל ולשכוח את זה אבל אנחנו מדינה יהודית ריבונית ועצמאית עם שטח וגבולות ברורים, אוכלוסיה מוגדרת, צבא, כוחות שיטור וביטחון, מוסדות מדיניים, הכרה בינלאומית רחבה, וכל שאר התנאים ההכרחיים לקיומה של מדינה. אנחנו נמצאים בסכסוך צבאי מתמשך מול ארגון טרור ויש לנו לא רק את הזכות אלא את החובה להגן ולהבטיח את ביטחון וחיי האזרחים החיים פה. וחשוב לעמוד על ההבדלים בין ההיבט הצבאי הנוגע לעזה לבין ההיבט הדיפלומטי-מוסרי. לעתים נוטים לשלב אותם יד ביד, אבל חשוב להדגיש שיש מה לעשות. לצה״ל יש את מלוא היכולת לעשות כרצונו ברצועת עזה בהיבט הצבאי אלא שמדינת ישראל בוחרת כבר עשרות שנים שלא להגדיר ולהצביע על הבעיה בבירור - מלחמה מול ארגון טרור. כל עוד אנחנו ממשיכים לבחור שלא לפתור את הבעיה מהחשש לשאת בהשלכות המשניות של פתרון הבעיה הנקראת רצועת עזה, מיליוני אזרחים ימשיכו להיות נתונים לסכנת חיים.
14 -
36 דקות לפני, המכביסט מהדרום said:
מחפש כרטיס סטודנט ל11 לחצי אם מישו מוכר...
יש עדיין בלאן
0 -
14 דקות לפני, Keano said:
נשיא ארה"ב לא תלוי בסנאט להטמיע מדיניות?
יש מתח טבעי בין הרשויות, אחרת ארה״ב לא הייתה דמוקרטיה מתפקדת עם שיטת המשטר המרתקת ביותר בעולם. ודאי שמוטב לנשיא שיהיה לו רוב בסנאט על מנת להצליח להוות את המדיניות שלו במלואה, אבל זה לא מחייב המציאות ודבר לא יתמוטט אם זה לא יקרה. הוא ממנה את כל הקבינט שלו ונדיר שמועמד לא צולח שימוע בסנאט, ומעבר לכך יש לו את הסמכות להחיל צווים נשיאותיים שהם סוג של חקיקה זמנית ולחלופין להתנגד ולהטיל וטו על חקיקה שעוברת בסנאט. נשיא ארה״ב אינו בובה של הסנאט והסנאט אינו בובה של הנשיא. שני הצדדים יכולים להצר את צעדיו של השני מבלי לרסק את המשטר.
0 -
9 דקות לפני, Keano said:
אני חייב להבין מה מסוכן שלטונית במצב הזה
בדמוקרטיה פרלמנטרית לא בוחרים ישירות את ראש הראשות המבצעת, אלא במפלגות שמרכיבות את הפרלמנט שממנו צומחת ממשלה וממנה צומח העומד בראשה. בשונה ממשטר נשיאותי, שבו בוחרים ישירות ובאופן אישי את ראש הראשות המבצעת והוא יכול להתוות מדיניות בנפרד מהפרלמנט כראות עיניו - ע״ע נשיא ארה״ב בהשוואה לקונגרס.
יכולתו של ראש ממשלה להתוות מדיניות בדמוקרטיה פרלמנטרית תלויה בכל עת ביכולתו לשמר את הרוב שלו בפרלמנט באותה העת. במצב שבו הוא יודע שכהונתו עלולה לפוג בכל רגע נתון - הרי קדנציה היא פרק הזמן שבין השבעת ממשלה לפירוקה - הוא עלול להיות במצב מתמיד עם ידיעה שחרב מונחת מעל ראשו ולהפוך מהדמות החזקה ברשות המבצעת לדמות החלשה והסחיטה ביותר. מצב כזה עלול להביא למציאות שבה הוא פועל באופן שרירותי וחסר פניות על מנת לרצות את שותפיו לממשלה שיבואו עם דרישות מרחיקות לכת ובתמורה הן יעניקו לו חנינה זמנית שתשאיר אותו בשלטון.
המצב הסביר וההגיוני הזה היא הסיבה העיקרית לכך שלא קיימת דמוקרטיה פרלמנטרית יחידה בעולם שבה ראש הממשלה כפוף להגבלת כהונה. מעבר לכך מאחר והגבלה כזו תגיע בדמות חקיקה (ולא כנורמה פוליטית ערכית-מוסרית) זה הופך לעניין לא חוקתי כי כאמור אותו אדם לא נבחר ישירות בבחירות.
1 -
On 29.3.2021 at 11:54, Sawyer said:
אני חושב שהמצב שבו יש ראש ממשלה יותר מ2 קדנציות הוא רע ומסוכן. אני חושב שהמצב שבו יש במדינה של כמעט 10 מליון אנשים רק בן אדם אחד שיכול להנהיג אותה ולהציל אותה הוא בדיחה ולא סיטואציה אמיתית.
אני לא חושב שיש רלוונטיות בכלל לשאלות ספציפיות כמו חיסונים/יחסים בינ"ל או כלכלה - כמובן לאף אחד מאיתנו אין את הכלים באמת לבחון את הידע והיכולות של כל אחד מהמועמדים בכל אחד מהנושאים ולבצע השוואה תקפה בינהם. אבל עצם המחשבה שלך שרק בן אדם אחד בארץ יכול וכל האחרים אפסים וזה ביבי או לקרוס.. זה לא מצב אפשרי..
כאילו, כן.. רודנים בכל העולם לאורך ההיסטוריה אמרו את הדברים האלו בדיוק.. רק אחרי שהם נפלו כל הנתונים המסכנים שלהם למדו וגילו שהם לא אלים ולא כל יכולים אלא רק שימנו מערכת של הטפה והנדסת מציאות שתגרום למחשבה שרק הם יכולים.
שורה תחתונה, ייתכן מאוד ולביבי יש את הנתונים הכי טובים בכל מני סיטואציות, אל תשכח שהצבעתי לו מגיל 18 עד ללפני שנתיעם באופן קבוע בכל מערכת בחירות. אבל לאף דמוקרטיה (/מדינה) שנשענת על בן אדם אחד אין סיכוי להצליח.
ולכן אם לא רוצים להפוך לדיקטטורה של ביבי חייבים להחליף אותו ועכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
גם אם מחליפיו יתפקדו פחות טוב בחלק מהמקרים זה חלק מהחיים וזה יהיה מחיר זול בהרבה למדינה מאשר הטירוף שקורה כאן כרגע עם העובדה שלא עבר תקציב, עם כספים (מיליארדים) שמחולקים הלכה למעשה כשוחד בחירות, עם הכנסת קיצוניים שמבחינתי שווי ערך לנאצים (בן גבירם/מעוזים)
ואם הם יהיו ככ גרועים? הם יוחלפו על ידי אנשים יותר מתאימים, בצורה דמוקרטית.
אני אוכל לחזור להצביע למפלגה שלי (הליכוד) ובמציאות בלי ביבי אולי אפילו נקבל את הבונוס האולטימטיבי - היפרדות מהחרדים.
המצב שבו בדמוקרטיה פרלמנטרית יש לכל ראש ממשלה תקרה של 2 קדנציות הוא מסוכן שלטונית בהרבה מאשר המצב הרגיל והנתון שבו הוא יכול להמשיך בתפקידו כל עוד הפרלמנט מביע בו אמון. למציאות הזו אין אח ורע בעולם וניסויים בשיטות משטר ברוב מוחלט של המקרים נגמרים עם תוצאות לא מזהירות - במיוחד כשהשינויים נעשים בעקבות נסיבות שוליות ובחיפזון וללא דיון מעמיק ומקדים. כמובן שבהנחה ואנחנו מדברים על משטר נשיאותי (ארה"ב) אז זה לחלוטין נחוץ והכרחי אבל כאמור אנחנו לא שם.
אני מסכים שיש זלזול בחברי כנסת אחרים בנוגע ליכולתם להנהיג מדינה ואני חושב שזה דיון בעייתי מאד כי במוקדם או במאוחר אנחנו נגיע ליום שבו יכהן כאן ראש ממשלה שאינו נתניהו. עכשיו - הוא ודאי אינו ראש הממשלה המושלם והאולטימטיבי, אלא רע הכרחי שבסך הכל במשך שנות כהונתו ממשלותיו השונות הצליחו שלא להזיק למצב המדינה. אנחנו מדינה עם משטר ומוסדות יציבים, ביטחון אישי גבוה בהתחשב באזור הגאוגרפי והמציאות הביטחונית הסביבתית, הכנסה לנפש שהכפילה את עצמה מאז תחילת המילניום, מדיניות חוץ זהירה ויעילה בזמן שבחצר האחורית מסתתרת מפלצת דיפולמטית (הרשות הפלסטינית), גיוון תעסוקתי ותעשיות מתקדמות פוסט-אגרריות ושיפור יחסי ומתמיד בחיי האזרח. יש עוד נושאים שממשלות נתניהו לא השכילו לגעת בקצה הקרחון שלהן שיכולות לגרום לנסיקה ולשיפור חסר תקדים בחיי האזרח בישראל - אגודות עותמאניות, פנסיות תקציביות, משפטיזציה, אוטונומיה במגזר הערבי והחרדי, שטחי C ועוד. זו חלק מהביקורת שלי כלפיו אבל זה מחיר שאני מקבל. כפי שכבר אמרתי, רע הכרחי.
משפט נתניהו הוא נושא שמצריך התייחסות נקודתית בפני עצמה אבל אם נקצר חוק היסוד מאפשר את המצב הזה (23 ג), וגם פסיקת בג״צ בנושא נשנעת על המקום הזה במדויק. אפשר ורצוי לדון בהיבט הערכי של מצב בו ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום או לחלופין בהשלכות של זה על הפרלמנט - בהנחה ומערכת השיקולים של נתניהו כ״כ מוטה ובעלת מטען חד כיווני ואישי וזה לא מתקבל על הדעת, כפי שאמרת - בהנחה ומדובר במצב כ״כ גרוע אפשר להחליף זאת באנשים יותר מתאימים בצורה דמוקרטית. לפתחם של כל אזרחי מדינת ישראל עומדת אחת לחצי שנה לקבוע פחות או יותר את גורל ממשלתם ובכל רגע נתון עומדת האפשרות בפני כל אחד מחברי הכנסת להביא לכינון ממשלה שהעומד בראשה אינו נתניהו ולהביע בה אמון.
0 -
24 דקות לפני, Keano said:
א' אני לא שמאל
ב' קטונתי מלקבוע. אני יכול להגיד לדעתי מי לא ראוי. בוא נוותר על הקלישאות.
למרבה הצער לא קטונת מלקבוע. ביצעת דיכוטומיה פטרוניסטית ומובהקת בין חברי כנסת ראויים/מוערכים לבין אלו שלשיטתך אינם והגדלת לעשות ולהאשים את העם בבחירה הלא רציונלית/ערכית באותם אנשים גם אם נבחרו ישירות על ידם בטענה וגם את המנגנון המפלגתי של הליכוד שמעודד התנהגות כזו בטענה שהמציאות הזו לא מעניקה לאותם חברי כנסת הערכה(!). למרבה המזל אנחנו לא נמצאים בטכנוקרטיה/אוליגרכיה אלא במציאות שבה כל האנשים במדינה נהנים מערך זהה במדויק בבחירתם. אין צורך להעריך את אותם חברי כנסת, אלא אך ורק להכיר בעובדה שיש אנשים שכן מעוניינים שהם יהיו המייצגים שלהם בפרלמנט. ההתעלמות הגסה מעובדת יסוד זו היא הרבה יותר בעייתית ובעל שיעור קומה מוסרי נמוך בהרבה מאשר פרלמנט שלם שמורכב מאותם חברי כנסת שציינת.
2 -
9 דקות לפני, Keano said:
זה שהם נבחרו בהליך דמוקרטי לא מכשיר אותם לקבל הערכה כלשהי, זה בעיקר מעיד על קהל הבוחרים.
הבעיה שיש לי היא גם פרטנית עם אותה רשימה וגם מערכתית שנותנת לגיטימציה להתנהלות כזאת ולקידום שלה, לכן אין בעיה לא להצביע לאותה מפלגה.
יכול להעריך את הפרמטרים שציינת, אבל מבחינתי שיח, כבוד ודרך ארץ קודמים לזה.
אז בשורה התחתונה אני מבין שהבעיה היא הציבור עצמו?
3 -
1 hour ago, Keano said:
מנגנון תגמול ועונש הוא בשורה התחתונה מנדטים, אם הציבור לא מרוצה הוא לא יבחר בהם וזה יוביל לתחלופה.
קשה לי להבין איך אפשר להעדיף/להעריך את הרשימה שהזכרתי ועוד יש כאלה שנפלו מרשימות שהיו בעבר כמו אורן חזן.
יש לי גם הרבה ביקורת על הניהול וההתנהלות של אדלשטיין, אוחנה ושטייניץ. 16% (חלקם בכירים) רק מעיד על אופן הניהול, הקידום והאינטרסים בתוך במפלגה.
אתה מוזמן לתת את ההגדרה שלך
כשאתה נותן דוגמה פרטנית להתנהלות של חברי כנסת מסוימים אז העיקרון שאתה מעלה לא רק שלא תקף אלא גם שגוי מיסודו. אם אתה לא מסכים עם הדרך שבה המפלגה פועלת ככללותה אז ככל הנראה שלא תצביע לה מלכתחילה, לעומת זאת אם יש לך בעיה נקודתית עם חבר כנסת מסוים כמו אלו שמנית אז הרצון שלך בטל ואתה צריך להעניש את המפלגה כולה באי-הצבעה לה בגלל מועמד/ים שאתה חולק עליהם או לחלופין לבלוע את הצפרדע ולקבל את המציאות הזו. על כל פנים - מרווח התמרון שלך לשנות את המצב הזה הוא קטן משמעותית בהשוואה למציאות בה אתה יכול להעניש או לתגמל ישירות חבר כנסת.
ההעדפה וההערכה שאתה מתאר היא עניין אחד שעליו צריכים לתת את הדין חברי הליכוד או הציבור הכללי שבוחר במפלגה. ההבדל המהותי הוא שהרשימה שציינת שם לא נמצאת שם יש מאין כי זה פרי יצירתו של יו״ר המפלגה או הנהלתה, אלא אלפי/עשרות אלפי אנשים שרואים באותו אדם מועמד ראוי לייצגם בכנסת. אפשר לחלוק על תפיסת העולם או דרכי פעולתם של חברי כנסת מסוימים, אבל זו חוצפה בעייני ותעודת עניות להליך דמוקרטי ראוי להתייחס אליהם בביטול כאל אספסוף וכאל לא ראויים כשלא די בכך שהציבור נתן במפלגה שלהם אמון בבחירה בקלפי, אלא גם נתן בהם ישירות אמון במסגרת הפנים-מפלגתית.
16% מחברי הכנסת של הליכוד שנמצאים בשליש התחתון זה עוד מקום טוב יחסית להיות בו, יש מפלגות בעיניי שהשיעור בהן נכון לכנסת היוצאת עומד על 70-90 אחוזים. חברי כנסת איכותיים בעיניי אלו חברי כנסת שמסוגלים להגיע לדיונים בועדות השונות ולגשר על המצב שבו יש עמדות מנוגודת להשקפת עולמם ובכל זאת לנהל דיון ענייני סביב הנושא - אחמד טיבי, יוסף ג׳בארין, איתן גינצבורג, יזהר שי, מיכל קוטלר-וונש, משה ארבל, יעקב אשר ומיכאל מלכיאלי הם לדוגמה חברי כנסת כאלו למרות שאני חולק על תפיסת עולמם בתחומים רבים, אבל הם מבינים את המלאכה הפרלמנטרית בראש ובראשונה, ושנית פחות מציפים את מזכירות הכנסת במאות הצעות חוק בכנסת בודדה שהיא לטעמי סכנה ברמה אסטרטגית לפרלמנט הישראלי וכפועל יוצא לאזרח הישראלי. סדר הגודל של החקיקה הפרטית בכנסת היא חריגה ביחס לעולם באופן קיצוני, יש חברי כנסת שבמשך קצת פחות מעשור הגישו לבדם יותר הצעות חוק פרטיות מאשר פרלמנטים שלמים וגדולים יותר מהכנסת לאורך פרק זמן של 20 שנה.
1 -
.
0 -
לפני3 שעות , Keano said:
עזוב רגע את ביבי, אתה באמת חושב שהרשימה של הליכוד טובה? מדובר בקולקציה של לקקנים, עם התנהלות של אספסוף מהרחוב.
מיקי זוהר, מירי רגב, אמסלם, אסנת מארק, ביטן, גמליאל ועוד
יש הבדל מאד מהותי בין רשימות של הליכוד/העבודה/מרצ לבין רשימות של מפלגות אחרות. אלו המפלגות היחידות בארץ שבהן העם יכול לבחור ישירות את נציגיו ולהעמידם במערך תמריצים של תגמול ועונש ישיר בהתאם לפעולותיהם. לצערי לא התרחשו בחירות מקדימות בליכוד לקראת הבחירות הנוכחיות אבל העיקרון עדיין קיים.
אני מעדיף כל אחד מחברי הכנסת הנ״ל גם אם אני לא מסכים איתם בדבר, בתנאי שנכנסו לרשימה בגלל שהציבור חושב שהם ראויים ומאמין בהם. זה עדיף לטעמי לאין שיעור מאשר חברי כנסת ששובצו באופן שרירותי כזה או אחר כתוצאה מהחלטת יו״ר שהתקבלה בחדרים סגורים במטה המפלגה עם כמה חברי הנהלה ואין לציבור שום יכולת בהווה או בעתיד לתגמל או להעניש את אותם נבחרים. מידת הנאמנות הנדרשת במקרה השני הרבה יותר גבוהה מאשר זו הנדרשת במקרה הראשון.
כקונטרה לאותם 5 חברי כנסת (אנסת מארק לא תושבע לכנסת הקרובה) שהם 16% מהרשימה אני יכול בקלות לציין את אוחנה, אדלשטיין, דיכטר, לוין, קרעי, אלי כהן, קיש ושטייניץ שנמנים בין חברי הכנסת האיכותיים והרציניים במשכן כולו ולצערי יש 25 כאלו בכנסת כולה לכל היותר.
נ.ב - מאחר וההגדרה של חבר כנסת טוב היא אישית לחלוטין אתה מוזמן לשאול מה בעיניי מגדיר אחד כזה בהנחה וזה מעניין אותך.
1 -
לפני3 שעות , Keano said:
אין בעיה כל עוד מוסיפים הגבלת קדנציה ל2 של ראש ממשלה
זה מהלך תקדימתי ולא חוקתי בדמוקרטיה פרלמנטרית. הממשלה והעומד בראשה צומחים מתוך הפרלמנט ותלויים בתמיכת הרוב בו ולא נבחרים בבחירה ישירה, כך שלא קיימת תשתית טכנית או מעשית שבה הבחירה של אנשים היא באדם מסוים. מעבר לכך, גם אם אנחנו מיישמים עיקרון כזה בפרלמנט - מאד סביר להניח שהטבע הפוליטי העולמי יביא לכך שבמהלך כהונתו השנייה של ראש הממשלה הוא יהפוך לחיץ ויהיה מוכן לעשות כמעט הכל על מנת לשמר את תמיכת הרוב בפרלמנט ולהימנע מהתפזרותו שתביא לסיום כהונתו מוקדם מהצפוי.
בהנחה ואנחנו מדברים על משטר נשיאותי שבו אזרח בוחר ישירות במועמד בין אם הוא מתמודד מטעם מפלגה או מועמד עצמאי אז לא רק שאפשרי להחיל את העיקרון הזה אלא שזה גם רצוי מאד. אם אנחנו מהרהרים באפשרות לשינוי שיטת המשטר אז יש בארץ את התשתית לזה (נשיא המדינה) להוציא עניין הסמכויות והבחירה על ידי הציבור ולא על ידי נציגיו בפרלמנט, וגם השיח הציבורי שסובב סביב בחירה במועמד מסוים (נתניהו/בנט/לפיד/גנץ וכיו״ב) נמצא שם למרות שבמתכונת הנוכחית אין לזה שום אחיזה במציאות.
0 -
ליכוד 32
ימינה 10
ש״ס 9
יהדות התורה 7
הציונות הדתית 4
זו חצי משאלת לב וחצי הערכה זהירה, אבל לטעמי הפעם תהיה לנתניהו את היכולת לכונן את הממשלה שהוא חפץ ומקווה לה.
0 -
לפני13 שעות , red4peace said:
אתה באמת רוצה פה מערכת בריאות כמו בארהב? או חינוך ציבורי כמו שם? אם יש לך כסף אתה מלך ואם לא תמות?
להזכירך זו המדינה שעדיין הכי הרבה אנשים בעולם בוחרים להגיע אליה ואוכלוסייתה גדלה באופן עקבי. בהנחה וארה״ב הייתה מקום כה אכזרי עם איכות חיים ירודה, פושטי רגל שיטתיים בעקבות אירוע רפואי אקראי או בתי ספר בעלי הישגים נמוכים במיוחד - המהגרים או אזרחי ארה״ב היו יכולים לעשות את צעדיהם לעבר קנדה השכנה או לחצות את האוקיינוס האטלנטי אל עבר אחת ממדינות מערב/צפון אירופה שתערוך להם קבלת פנים חמה ופטרונית ותעניק להם שמיכות ובגדים בשדה התעופה/תחנת הרכבת הקרובה ומשם הסעה אל עבר הביטוח הלאומי הקרוב לקבלת סל קליטה נדיב שמן ומתמשך על חשבון האזרח העובד.
כמו שלאורך הספקטרום שבין 1 ל100 יש כמה נקודות שקרובות יותר ל50 מאשר לקצוות, כך גם בין אנרכו-קפיטלזים לבין מרקסיזם-לניניזם יש אזורים מתונים יותר. ארה״ב של היום בניגוד לאיך שמדמיינים אותה היא לא איזו פאונה קפיטליסטית אכזרית אוכלת יושביה, אלא מדינה עם הוצאה ציבורית של 37.8% מהתמ״ג, נתון שמעמיד אותה בסמוך למרבית מדינות העולם שלא שאינן אירופאיות (להוציא בריטניה) ושלא מונהגת בהן מדיניות רווחה סוציאל-דמוקרטית באופן מובהק. סינגפור (15%), הונג קונג (18%), אירלנד (25%), איחוד האמירויות (30%) ושווייץ (32%) יותר קרובות לחזון האימים שאתה מתאר.
מתוך אותה ההוצאה הציבורית בארה״ב 9.3% מוקדשים לבריאות שזהו השיעור הגבוה בעולם במשך עשור ו5.9% מוקדשים להוצאות חינוך (ה7 הגבוה בעולם מבין מדינות הOECD וה6 במונחי נפש). בתוצאות מבחני פיז״ה ב2018 לדוגמה את 10 המקומות הראשונים לרוב תופסות כל מדינות אסיה המפותחות - יפן, טייוואן, הונג קונג, סינגפור, דרום קוריאה, מקאו וחלקים מסין. הצטרפו אליהן אסטוניה, פינלנד וקנדה. בכל אחת מהמדינות האלו הממשלות משקיעות פחות כסף בכל תלמיד מאשר בארה״ב. ללמדך מזה ששפיכת כספי ציבור נוספים כשלעצמה לא בהכרח מביאה להישגים או לתוצאות טובות יותר - אלא יש מערך הרבה יותר רחב של משתנים שמשפיע על היעילות והתמריצים של כל אחד מהמשתתפים שלוקחים חלק במערכת הזו.
2 -
לא צריך להיות ארה״ב כדי ליישם מדיניות קפילטיסטית של כלכלת שוק, עידוד יוזמה אישית, מתן הקלות בהשקעות פנים וחוץ, הנהגת מס חברות נמוך ועוד תמריצים שהופכים את המדינה למטאור כלכלי. הונג קונג, סינגפור, אירלנד, איחוד האמירויות ובקרוב אסטוניה הן דוגמאות למדינות שהפחיתו את מס החברות שלהן באופן משמעותי ומשכו אליהן חברות מוחות והשקעות והצליחו להמיר את מערך התרמיצים האלו לכוח צבאי/טכנולוגי/אנושי שמתיישב עם האינטרסים והאסטרטגיה העולמית של אותה המדינה.
יש בישראל הון אנושי איכותי מהמובחרים בעולם (במיוחד כשלוקחים בחשבון שהHDI כולל את האוכלוסייה הערבית והחרדית), אנשים שאתפנים יצירתיים וגמישים שלא נמהרים לאמץ ולעבוד לפי פרוטוקלים, צבא שמשמש סוג של בית ספר מעשי חיוני מאד לתעשיות טכנולוגיות ואוכלוסייה שדוברת אנגלית בהיקף נרחב. כל יום שבו אנחנו מתעכבים עם יישום היוזמות החשובות האלו הוא פחות יום שבו חייהם ורווחתם הכלכלית של מיליוני ישראלים יכולים להשתנות לטובה הודות לפירות הקפיטליזם שיכולים להניב לכולנו תשתיות איכותיות יותר, תהליכי אוטומציה, אינטרנט מהיר, ערים חכמות, סל קניות זול יותר וכיו״ב.
2 -
44 דקות לפני, אנדרס8 said:
מה זה רלוונטי מה אתה מעריך, בזהירות או שלא, אם יש חוק? להבנתי כל הסיפור על זה שביבי יכול בכלל עדיין לרוץ וגם לכהן כרה"מ נובעת מהלגיטמציה שהוא מקבל מזה שאין חוק שאומר שאין מניעה מכהונה עם כתב אישום עד שיש פסק דין. אז פתאום כשצריך לקיים את החוק זה נגד ביבי? כל תחושת הרדיפה הזאת מביכה כמו הקהל של חיפה שחושב שהשופטים בכיס של מיץ', כשבכלל שחר הוא זה שמשכיר רכבים להתאחדות (וביבי זה שמינה את מנדלבליט וסיפר לכולם כמה הוא הגון).
אז אולי במקום כל הקונספירציה של החלטות מבית נגד נתניהו שלא מצליחה כי תמיד ביבי יצא עם היד על העליונה (בגלל זה בטח הוא מתרסק בסקרים [לא ביכולת להרכיב ממשלה אלא במספר אבסולוטי של מצביעי ליכוד] בהשוואה לסבבים הקודמים), פשוט היועץ המשפטי לממשלה דורש לאכוף את החוק בלי שום פרשנות על איך זה ישפיע על הקמפיין?
אין לי כל טענה נגד ההחלטה - במידה ואכן מדובר בסיסמה שהגה משרד הבריאות והחוק אוסר על ניכוס משאבים כאלו לצורך קמפיין פוליטי, ובהנחה וחוקי תעמולת הבחירות מקנים ליו״ר ועדת הבחירות/ליועץ המשפטי לממשלה את הסמכות לפסוק בעיניים כאלו אז ודאי שיש צורך בפסילת השלט כי זו לשון החוק. הנקודה שלי היא העיסוק האובססיבי בעניינים זוטרים ושוליים שמעטים היו נחשפים אליו או מקדישים אליו תשומת לב יתרה, אבל בדרך לא דרך מגיע לכדי עתירה, גיבוש ראיות, תגובות, מתן פסק דין וכיו״ב. השלט הזה הוא דבר שמידת החשיבות שלו היא אפסית ושולית ברמה שקשה להעלות על הדעת. אין לי ספק שבעיניי העותרים זה עשוי להסתמן כאיזה ניצחון קטן-גדול שמצר את צעדיו של נתניהו ועלול לפגוע בו, אבל היה סמוך ובטוח שמצביעיו המתלבטים שמקבלים התראה לפלאפון עם המילים מנדלבליט-נתניהו-פסילה אלו בדיוק מסוג החומרים שמתיישבים עם סדר היום שנתניהו מעוניין לקדם כדי להניע מצביעים נוספים לקלפי.
0 -
אני מעריך בזהירות שאלמלא העתירה והעלאת העניין לסדר היום הציבורי מרבית האנשים שכאן היו נחשפים פיזית לשלט הזה, ובהנחה וכן, היו מתקשים מאד לקשר בינו לבין הכינוי שניתן למערך החיסונים נגד הנגיף הסיני והיו מתייחסים לזה כאל עוד שלט בחירות. נתניהו התייחס לעניין לראשונה במסיבת העיתונאים שנערכה ב7/1 - איני יודע אם השם היה פרי יצירתו ודמיונו, או שהכינוי הגיע מתוך מערך דוברות/שיווק/הסברה של משרד הבריאות והוא היה השליח שהעביר את המסר לציבור. לא קראתי את תוכן העתירה מאחר וזה עניין שולי ביותר בעיניי וחבל לבזבז עליו יותר זמן מהנדרש.
השורה התחתונה של הסיפור הזה היא הרבה יותר רחבה ומשקפת את מה שגובל באובססיה כרונית כלפי כל צעד של נתניהו והרצון להצר את צעדיו - כל עתירה מהסוג הזה, בוודאי כזו שתוצאותיה הן לרעת נתניהו אמנם מסתמנות כניצחון טקטי בעיניי העותרים כנגד נתניהו, אך בפועל דווקא נתניהו יוצא עם ידו על העליונה שוב ושוב ופה טמונה הטעות הפטאלית שמאפיינת את מתנגדי נתניהו/הימין כבר שנים רבות - חוסר היכולת לכונן מפת דרכים ארוכת טווח, עיסוק אובססיבי בעניינים שוליים וזוטרים הנוגעים אליו ואספקה מתמשכת של אבק שריפה שמאפשרים לנתניהו להעצים את הנרטיבים שמזיזים מהבית את אותם עשרות/מאות אלפי אדישים להצביע לליכוד - זה אני לבד מול כולם, פוליטיזציה של בג״צ, עותרים שחותרים תחתיו ומנסים לגמד את הליכוד כתנועה, יועצים משפטיים שמגיעים עם החלטה מבית וכיו״ב.
2 -
@טוני מכיר מישהו?
0 -
-
לפני2 שעות , שי123 said:
מבחינתי ההבדל הכי גדול הוא פשוט דם חדש של אנשים שיבואו עם תחושת שליחות ורצון לשרת שהרבה שרים מהצד השני איבדו כבר מזמן בסבך הג׳ובים והאינטרסים שצברו במשך השנים.
חוץ מתחושת בטן יש בטוחה כלשהי למציאות הזו? אני רואה בכך מחשבה תמימה מאד ומתכון לשברון לב כשיתברר שטבעם של פוליטיקאים אינו משתנה בהתאם לשיוכם המפלגתי.
0 -
-
לפני10 שעות , NewGeneration said:
אתה מנסה בכוח למצוא את ההבדלים, לא על זה מרצ תפיל את התמיכה בממשלה שתחליף את נתניהו ולא על זה בנט יפסול את הישיבה שלו בממשלה - אין ממשלה אחת שקמה בישראל שכל הצדדים קיבלו את מה שהם רוצים
1. מרצ לא יתנגדו לנוסחא שתוריד לעשירונים התחתונים את גובה מס הכנסה
2. אם אין התייחסות במרץ כנראה ש... לא ילחמו על זה
3. אם אין התייחסות בימינה כנראה ש... לא ילחמו על זה
4. עירבבת שני נושאים שונים, ימינה מדברים על משרדים ממשלתיים מיותרים כמו הנגב והגליל, המשרד לנושאים אסטרטגיים, ומרץ מדברים על הגדלת החוב בשביל טיפול במשבר הקורונה(סטייל הכסף מהמסוקים שביבי מפזר)
5. שוב במו"מ קואליציוני מה מרצ תגיד? שהיא מתנגדת לייעול המגזר הציבורי? ימצאו פתרון, או שבנט ירד מזה, או שימצאו גרסה לייט לישום התוכנית כמו יעדים שנתיים/דו-שנתיים במקום יעדיים חודשיים
6. כמו בסעיף 5 אם רוצים תמיד ימצאו גרסה רזה/לייט לישום התוכנית שהבטחת, דוגמאות יצרתיים יש בשפע, הנוכל בנה על זה קריירה. אז בנט יגיד: "בתקופת טיפול המשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל באופן זמני המוצרים יישארו בפיקוח, נצמצם את המכסים אך לא נוריד אותם לגמרי"
7. אחי בנט כבר ישב באינספור ממשלות של הנוכל, האיש שבזכותו עדיין ההסתדרות והוועדים חוגגים, לא על עניין השביתות בנט יגיד "עד כאן! לא יושב איתכם! אני כבר מעדיף לשבת אצל ביבי, האיש שמוחזק בביצים על ידי הוועדים שדה פקטו אחראיים על רשימת הליכוד"נהפוך הוא. ההבדלים קיימים וגלויים בכל נושא בין שתי המפלגות ותהום פעורה בהן ברמה האידאולוגית. אחיזת העיניים והולכת השולל היא הניסיון לגשר בין שתי השקפות העולם האלו ולטעון שהצדדים יתרככו או ימצאו לפתע מכנה משותף בסוגיות הבוערות ביותר בחברה הישראלית. נגעתי בסוגיה הכלכלית על קצה המזלג עוד מבלי להביא אמירות והתייחסויות נקודתיות של ח"כ אלא רק הלך רוח כללי של המפלגה. אני משוכנע כי אם אמצא את הכוחות והרצון לעשות זאת, תגלה שהבעיה חמורה עוד יותר ויותר מאשר האופן הפשוט והבסיסי שבה הצגתי אותה.
ודאי שאין ממשלה שכל הצדדים בה יוצאים מרוצים, זהו טבעו של הסכם קואליציוני ושל השיטה הפרלמנטרית הנהוגה אצלנו. אך כדי שממשלה תאריך ימים, רצוי שיהיה מכנה משותף והסכמה על קווי יסוד שהממשלה שקמה מעוניינת לקדם באמצעות חקיקה ופעילות משרדית. כל עוד זו לא נקודת המוצא במקום לספור את ימי כהונת הממשלה מתאריך סופה עד הבחירות הבאות, מתחילים מנקודת האפס עד שכלי הקיבול המפלגתי יתפוצץ. הסיכוי שדבר מה מהדגשים שהעלתי באמת יתממש הוא קלוש ביותר ממגוון סיבות מערכתיות וסביבתיות שזה לא הזמן להרחיב, אבל זו כן עדות לתפיסת עולם וגישה של צדדים מסוימים.
ועוד מילה קצרה לגבי ההיבט הכלכלי - ההתייחסות של ימינה לצמצום היקף משרדי הממשלה נובע מתוך התפיסה שההוצאה הציבורית צריכה להיות מצומצמת והממשלה בישראל אמורה להיות רזה. העובדה שמרצ מעוניינת בהגדלת ההוצאה הציבורית לטיפול במשבר היא לא העיקר, כי השורה התחתונה היא שככל שההוצאה הציבורית גדלה ואין הלימה בינה לבין התוצר החוב של המדינה תופח. יחס החוב-תוצר לא ייסגר באופן מלאכותי בפני עצמו אלא כמעט בלעדית בשני נתיבים עיקריים שהאחד הוא קיצוץ חד בהוצאות הממשלה והשני הוא גידול שיעור המיסים, או לחלופין שינוי הסביבה העסקית במדינה אך זהו תהליך ארוך שפירותיו יגיע לאחר זמן רב. אף מפלגה שפויה לא תיזום מהלך של גידול מדרגות מס ההכנסה כי זה יפגע אנושות בכוחה האלקטורלי ויצייר אותה כמי שפוגעת ב"מוחלשים". אני לא יודע אם מרצ תתמוך בהפחתת מדרגות המס בישראל, אך ראוי ורצוי שהמפלגה תעניק הסברים לציבור מהם מקורות המימון להרים וגבעות שהם מבטיחים וההתייחסות לחוב של המדינה ולדירוג האשראי שלה כאל פלסטלינה שתמיד אפשר להחזיר לצורתה המקורית.
1
המסיבה ברעים - חוויה אישית
in הבוטקה
פורסם ב
גבאי ויובל, עבר למעלה מחודש מאז אותו יום שבת ארור. שמח לשמוע שיצאתם בשלום ומקווה שאתם מעבדים את האירוע עם קרובים ואנשי מקצוע שמסייעים לכם במצב ההזוי.
רצה הגורל ואני אוהב את כל סוגי המוזיקה האלקטרונית להוציא טראנס, אבל המסיבה פגשה אותי מזווית אחרת ולא צפויה. ב7.10 קיבלתי שלושה טלפונים מחבר שנדיר שמרים טלפון, בסביבות 11 בבוקר השיחה שלי העירה אותי והוא הודיע שנפתחה מלחמה. מיד כשהתעוררתי פתחתי טלגרם ונחשפתי לזוועות ולהבנה שאנחנו בפתחו ובשיאו של אירוע קצה.
בסביבות חודש מרץ התחלתי לעבוד בהוטל מונטיפיורי במקום שאותו חבר עובד כבר תקופה ומשך אותי, הייתי קם כל בוקר ב5 כדי לתפוס אוטובוס לתל אביב ולהגיע ב7. היה לי חשוב להתפרנס ולהתקדם מקצועית, זה היה המטבח הראשון שלי בתל אביב ונחשפתי בו להמון סטריאוטיפיים תל אביביים ברמה האישית שהיו בראשי המון זמן. בין כולם בלטה מלצרית קסומה אחת בשם דורין שביום השני שלי שם הייתה האדם הראשון והיחיד לשאול לשמי ולשלומי, ולהבין את הרקע שלי כאדם מתוך הבנה שאנחנו הולכים להיות בין אותם קירות במשך 10 שעות ביום ותמיד עדיף שזה יקרה בתור חברים. היא ידעה להתמודד בקור רוח עם לחץ חיצוני, להיות חמה לאנשים טובים, וקרה כקרח לאנשים רעים ומנוכרים. הייתה מקפלת מפיות ללקוחות עם דרייק ברמקול וסיגריה ביד, כל יום בחמש אחה״צ במקום להיות עם הצוות ולשתות יין או בירה העדיפה ללכת לים כדי לצפות בשקיעה ולשחק כדורגל חופים. בחורה זהב. אחרי ארבעה חודשים של קושי גופני עזבה את המקום ותמיד ידעתי שהיא במקום טוב ומתגלגלת.
דורין הלכה לעבוד כברמנית במסיבה כעבודה צדית, והייתה צריכה איזו תוספת כספית משמעותית לקראת החתונה של אחיה שהייתה אמורה להערך ב24.10. בסביבות אחת בצהריים שמעתי שהייתה במסיבה ונותק איתה הקשר. בהתחלה פורסם כי היא נמצאת בפטיש אבל מהר מאד התברר שזו לו האמת וחרב עליי עולמי. בשבת בערב הצלחתי ליצור קשר עם אמא שלה ומי שהייתה אמורה להיות גיסתה לעתיד, העברתי לה מספרי טלפון של כל חברי הכנסת בארץ ואת כתובת המגורים והטלפון של אייל זמיר מנכ״ל משרד הביטחון ובני משפחתו. ביום ראשון ושני הבנתי שלא קורה דבר, עד שביום שלישי חבר שלח לי הודעה ובה שאל לשלומי. כתבתי לו מיד שאני מתחנן שלא יגיד לי שמצאו את הגופה של דורין. הוא אמר לי שמצטער להגיד לי אבל שכך קרה.
החיים נוטים להיות שבריריים ואכזריים ולמרבה הצער המגמה שבה מדינת ישראל כרשות וישות חדלה מלהתקיים בחמש השנים האחרונות התפוצצה בפנינו, וככל שיותר ויותר אזרחים יבינו שגורלם כרגע נתון בידיהם ככה יוכלו להגביר את תחושת הביטחון שלהם. דורין נפלה לסטטיסטיקה הזויה ותלושה מהמציאות, יותר סביר שהייתה זוכה בלוטו או מתה בנסיעה ברכב או חציית כביש מאשר מה שקרה לה ולאחרים ב7.10.
למשפחה אין מושג מה עלה בגורלה והיכן נמצאה, והזיהוי הודאי שלה התבסס אחרי לחץ מאד גדול של המשפחה על סמך מה שנתנו להם לראות ולדעת. הייתי אצל המשפחה פעמיים במהלך השבעה וניהלנו שיחות נפש, דיברנו גם אחריה, היום בצהריים היה גילוי המצבה שלה, והבטחתי לאמא שלה שהרבה אנשים ייעלמו באופן טבעי אבל אני אהיה שם עבורה תמיד במה שתצטרך כי באתי מרקע משפחתי דומה של אובדן בנסיבות שונות אבל מכיר את ההשלכות לטווח הרחוק.
דורין ומשפחתה הופקרו ונבגדו ע״י חדלי אשים בעלי סמכות ואחריות שהובילו לגדיעת חייה של ילדה נדירה בת 23 שהסתכלה על העולם בעיניים נוצצות, וכמוה עוד אלפי הרוגים ופצועי גוף ונפש, שכל אחד מהם הוא בעת ובעונה אחת גרגר חול בראיה היסטורית אנושית ובו זמנית עולם ומלואו. אני לא מאחל לאף אדם לנסות למצוא את המילים והמבטים במצבים מהסוג הזה.
יהי זכרה ברוך
בנושא אחר לגמרי - הבטחתי למשפחה מחווה קטנה לזכרה והנצחתה, אם יש כאן מישהו שיודע להתעסק עם מערכות בינה מלאכותית כמו מידגרני/דאל אי אני אשמח שיעזור לי בהוצאה לפועל של תמונה פשוטה כדי שאוכל לעשות את זה עבורם. תודה נשמות