Jump to content

Dandelion

משתמשים רשומים
  • Posts

    5
  • Joined

  • Last visited

About Dandelion

  • Birthday 12/07/1997

Profile Information

  • Location
    32°03'04.0"N 34°45'40.9"E

Recent Profile Visitors

3,694 profile views
  1. אתה זוכר שבבחירות לכנסת ה21 ועדת הבחירות המרכזית ברוב של 17 מול 10 פסלה את הרשימה של בל״ד ורע״מ אחרי שהונח בסיס מוצק לגבי הנטייה הפסיבית-אגרסיבית של חברי הכנסת מהרשימות האלו לגלות אהדה ותמיכה בפעולות טרור כנגד אזרחים במדינה ריבונית רק בשל דתם? יש צורך בשרשור הזה של ישי פרידמן או במגוון הכתבות שמפורסמות בנושא במקור ראשון (1, 2, 3) או שאתה מעוניין להמשיך ולהשלות את עצמך שערביי ישראל על כל מהנדסיה/רופאיה/רוקחיה וכיו״ב לא מחזיקים בשאיפות לאומניות-פלסטיניות ששואפות בדרכים עדינות יותר או עדינות פחות להזיז אותך משטחי ארץ ישראל? חוששני שאנשים עוד לא מבינים את ההשלכות והמשמעויות קצרות וארוכות הטווח שממשלה תלויה ועומדת על גחמותיהם של נבחרי ציבור שמידת נאמנותם למוסדות המדינה שהם עומדים בראשה מוטלים בספק, וצר לי שעוד מגדילים לעשות ומעניקים להם אור ירוק ולגיטימציה, משלים את עצמם שמדובר בסוגיות אזרחיות וכלכליות בלבד, בזמן שבכל מדינה שפויה עם מעט כבוד עצמי ושכל ישר גורלם של האנשים ככל הנראה יהיה אגפי כלא סגורים או גירוש מאותה המדינה.
  2. למרבה הצער זה לא ממש משנה. הלכתי לישון בערב וקמתי עם האזעקה לפני מספר דקות ופתחתי את סרטון הלינץ׳ מבת ים שקיבלתי בטלפון. ההקשר והסיפור לא היה ידוע לי אבל המחשבה הטבעית והראשונית שעלתה לי בראש היא שאלו ככל הנראה ערבים, וכנראה שהייתי ממשיך לחשוב ככה אלמלא הייתי שומע את הסרטון עם קול ושומע דיבורים בעברית. אסור בשום שלב שיקומו פה התארגנויות מיליטנטיות יהודיות שיחפשו מטרות ערביות כי מדינה חדלה מלהתקיים ומתפרקת מיסודה כשמצב כזה קורה. שמחתי לראות שגם מי שמוגדר כחלקים מהימין הקיצוני הזדעזע מהאירוע הזה וקרא להעמיד את האנשים האלו לדין. אם אנחנו רואים תוכן ולא מסוגלים להבחין מי זה מי אנחנו מצויים בבעיה קשה מאד.
  3. רצף התגובות ההזוי של @nimrodemהוא עדות למיקרוקוסמוס שנדמה שהולך וצובר תאוצה בעולם המערבי של הלקאה העצמית, אובדן זהות והגדרה העצמית, בחירה להתנקתק מערכים מודרניים ורומנטיזציה עם מי שנתפסים כמוחלשים וכקורבנות. אם זה עדיין לא ברור למישהו אז חשוב להדגיש את זה במיוחד היום - החברה הערבית בישראל וחברות ערביות/מוסלמיות רבות ברחבי העולם אלו חברות שלא שייכות לציוויליזציה המודרנית של המאה ה21 והן חולקות סולם ערכים משותף ונלוז של פתרון סכסוכים בדרכי אלימות כדרך חיים וכתפיסת עולם כדרך קבע. תמיד חורה לי לראות ישראלים-יהודים שסביהם וסבותיהן אמנם עזבו את הגולה במובן הפיזי, אבל התפיסה הגלתותית-נפשית עדיין מושרשת בליבותיהם. הרכנת הראש, התרפסות, התנצלות והנטייה לשאוף ולטפל בבעיות בכפפות של משי ובאופן הוליסטי היא לא רק בעיה ברמה הלאומית, אלא בראש ובראשונה בעיה ברמה האישית שמשפיעה על כל תחומי החיים. לפעמים לאנשים יש נטייה להתבלבל ולשכוח את זה אבל אנחנו מדינה יהודית ריבונית ועצמאית עם שטח וגבולות ברורים, אוכלוסיה מוגדרת, צבא, כוחות שיטור וביטחון, מוסדות מדיניים, הכרה בינלאומית רחבה, וכל שאר התנאים ההכרחיים לקיומה של מדינה. אנחנו נמצאים בסכסוך צבאי מתמשך מול ארגון טרור ויש לנו לא רק את הזכות אלא את החובה להגן ולהבטיח את ביטחון וחיי האזרחים החיים פה. וחשוב לעמוד על ההבדלים בין ההיבט הצבאי הנוגע לעזה לבין ההיבט הדיפלומטי-מוסרי. לעתים נוטים לשלב אותם יד ביד, אבל חשוב להדגיש שיש מה לעשות. לצה״ל יש את מלוא היכולת לעשות כרצונו ברצועת עזה בהיבט הצבאי אלא שמדינת ישראל בוחרת כבר עשרות שנים שלא להגדיר ולהצביע על הבעיה בבירור - מלחמה מול ארגון טרור. כל עוד אנחנו ממשיכים לבחור שלא לפתור את הבעיה מהחשש לשאת בהשלכות המשניות של פתרון הבעיה הנקראת רצועת עזה, מיליוני אזרחים ימשיכו להיות נתונים לסכנת חיים.
  4. יש מתח טבעי בין הרשויות, אחרת ארה״ב לא הייתה דמוקרטיה מתפקדת עם שיטת המשטר המרתקת ביותר בעולם. ודאי שמוטב לנשיא שיהיה לו רוב בסנאט על מנת להצליח להוות את המדיניות שלו במלואה, אבל זה לא מחייב המציאות ודבר לא יתמוטט אם זה לא יקרה. הוא ממנה את כל הקבינט שלו ונדיר שמועמד לא צולח שימוע בסנאט, ומעבר לכך יש לו את הסמכות להחיל צווים נשיאותיים שהם סוג של חקיקה זמנית ולחלופין להתנגד ולהטיל וטו על חקיקה שעוברת בסנאט. נשיא ארה״ב אינו בובה של הסנאט והסנאט אינו בובה של הנשיא. שני הצדדים יכולים להצר את צעדיו של השני מבלי לרסק את המשטר.
  5. בדמוקרטיה פרלמנטרית לא בוחרים ישירות את ראש הראשות המבצעת, אלא במפלגות שמרכיבות את הפרלמנט שממנו צומחת ממשלה וממנה צומח העומד בראשה. בשונה ממשטר נשיאותי, שבו בוחרים ישירות ובאופן אישי את ראש הראשות המבצעת והוא יכול להתוות מדיניות בנפרד מהפרלמנט כראות עיניו - ע״ע נשיא ארה״ב בהשוואה לקונגרס. יכולתו של ראש ממשלה להתוות מדיניות בדמוקרטיה פרלמנטרית תלויה בכל עת ביכולתו לשמר את הרוב שלו בפרלמנט באותה העת. במצב שבו הוא יודע שכהונתו עלולה לפוג בכל רגע נתון - הרי קדנציה היא פרק הזמן שבין השבעת ממשלה לפירוקה - הוא עלול להיות במצב מתמיד עם ידיעה שחרב מונחת מעל ראשו ולהפוך מהדמות החזקה ברשות המבצעת לדמות החלשה והסחיטה ביותר. מצב כזה עלול להביא למציאות שבה הוא פועל באופן שרירותי וחסר פניות על מנת לרצות את שותפיו לממשלה שיבואו עם דרישות מרחיקות לכת ובתמורה הן יעניקו לו חנינה זמנית שתשאיר אותו בשלטון. המצב הסביר וההגיוני הזה היא הסיבה העיקרית לכך שלא קיימת דמוקרטיה פרלמנטרית יחידה בעולם שבה ראש הממשלה כפוף להגבלת כהונה. מעבר לכך מאחר והגבלה כזו תגיע בדמות חקיקה (ולא כנורמה פוליטית ערכית-מוסרית) זה הופך לעניין לא חוקתי כי כאמור אותו אדם לא נבחר ישירות בבחירות.
  6. המצב שבו בדמוקרטיה פרלמנטרית יש לכל ראש ממשלה תקרה של 2 קדנציות הוא מסוכן שלטונית בהרבה מאשר המצב הרגיל והנתון שבו הוא יכול להמשיך בתפקידו כל עוד הפרלמנט מביע בו אמון. למציאות הזו אין אח ורע בעולם וניסויים בשיטות משטר ברוב מוחלט של המקרים נגמרים עם תוצאות לא מזהירות - במיוחד כשהשינויים נעשים בעקבות נסיבות שוליות ובחיפזון וללא דיון מעמיק ומקדים. כמובן שבהנחה ואנחנו מדברים על משטר נשיאותי (ארה"ב) אז זה לחלוטין נחוץ והכרחי אבל כאמור אנחנו לא שם. אני מסכים שיש זלזול בחברי כנסת אחרים בנוגע ליכולתם להנהיג מדינה ואני חושב שזה דיון בעייתי מאד כי במוקדם או במאוחר אנחנו נגיע ליום שבו יכהן כאן ראש ממשלה שאינו נתניהו. עכשיו - הוא ודאי אינו ראש הממשלה המושלם והאולטימטיבי, אלא רע הכרחי שבסך הכל במשך שנות כהונתו ממשלותיו השונות הצליחו שלא להזיק למצב המדינה. אנחנו מדינה עם משטר ומוסדות יציבים, ביטחון אישי גבוה בהתחשב באזור הגאוגרפי והמציאות הביטחונית הסביבתית, הכנסה לנפש שהכפילה את עצמה מאז תחילת המילניום, מדיניות חוץ זהירה ויעילה בזמן שבחצר האחורית מסתתרת מפלצת דיפולמטית (הרשות הפלסטינית), גיוון תעסוקתי ותעשיות מתקדמות פוסט-אגרריות ושיפור יחסי ומתמיד בחיי האזרח. יש עוד נושאים שממשלות נתניהו לא השכילו לגעת בקצה הקרחון שלהן שיכולות לגרום לנסיקה ולשיפור חסר תקדים בחיי האזרח בישראל - אגודות עותמאניות, פנסיות תקציביות, משפטיזציה, אוטונומיה במגזר הערבי והחרדי, שטחי C ועוד. זו חלק מהביקורת שלי כלפיו אבל זה מחיר שאני מקבל. כפי שכבר אמרתי, רע הכרחי. משפט נתניהו הוא נושא שמצריך התייחסות נקודתית בפני עצמה אבל אם נקצר חוק היסוד מאפשר את המצב הזה (23 ג), וגם פסיקת בג״צ בנושא נשנעת על המקום הזה במדויק. אפשר ורצוי לדון בהיבט הערכי של מצב בו ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום או לחלופין בהשלכות של זה על הפרלמנט - בהנחה ומערכת השיקולים של נתניהו כ״כ מוטה ובעלת מטען חד כיווני ואישי וזה לא מתקבל על הדעת, כפי שאמרת - בהנחה ומדובר במצב כ״כ גרוע אפשר להחליף זאת באנשים יותר מתאימים בצורה דמוקרטית. לפתחם של כל אזרחי מדינת ישראל עומדת אחת לחצי שנה לקבוע פחות או יותר את גורל ממשלתם ובכל רגע נתון עומדת האפשרות בפני כל אחד מחברי הכנסת להביא לכינון ממשלה שהעומד בראשה אינו נתניהו ולהביע בה אמון.
  7. למרבה הצער לא קטונת מלקבוע. ביצעת דיכוטומיה פטרוניסטית ומובהקת בין חברי כנסת ראויים/מוערכים לבין אלו שלשיטתך אינם והגדלת לעשות ולהאשים את העם בבחירה הלא רציונלית/ערכית באותם אנשים גם אם נבחרו ישירות על ידם בטענה וגם את המנגנון המפלגתי של הליכוד שמעודד התנהגות כזו בטענה שהמציאות הזו לא מעניקה לאותם חברי כנסת הערכה(!). למרבה המזל אנחנו לא נמצאים בטכנוקרטיה/אוליגרכיה אלא במציאות שבה כל האנשים במדינה נהנים מערך זהה במדויק בבחירתם. אין צורך להעריך את אותם חברי כנסת, אלא אך ורק להכיר בעובדה שיש אנשים שכן מעוניינים שהם יהיו המייצגים שלהם בפרלמנט. ההתעלמות הגסה מעובדת יסוד זו היא הרבה יותר בעייתית ובעל שיעור קומה מוסרי נמוך בהרבה מאשר פרלמנט שלם שמורכב מאותם חברי כנסת שציינת.
  8. אז בשורה התחתונה אני מבין שהבעיה היא הציבור עצמו?
  9. כשאתה נותן דוגמה פרטנית להתנהלות של חברי כנסת מסוימים אז העיקרון שאתה מעלה לא רק שלא תקף אלא גם שגוי מיסודו. אם אתה לא מסכים עם הדרך שבה המפלגה פועלת ככללותה אז ככל הנראה שלא תצביע לה מלכתחילה, לעומת זאת אם יש לך בעיה נקודתית עם חבר כנסת מסוים כמו אלו שמנית אז הרצון שלך בטל ואתה צריך להעניש את המפלגה כולה באי-הצבעה לה בגלל מועמד/ים שאתה חולק עליהם או לחלופין לבלוע את הצפרדע ולקבל את המציאות הזו. על כל פנים - מרווח התמרון שלך לשנות את המצב הזה הוא קטן משמעותית בהשוואה למציאות בה אתה יכול להעניש או לתגמל ישירות חבר כנסת. ההעדפה וההערכה שאתה מתאר היא עניין אחד שעליו צריכים לתת את הדין חברי הליכוד או הציבור הכללי שבוחר במפלגה. ההבדל המהותי הוא שהרשימה שציינת שם לא נמצאת שם יש מאין כי זה פרי יצירתו של יו״ר המפלגה או הנהלתה, אלא אלפי/עשרות אלפי אנשים שרואים באותו אדם מועמד ראוי לייצגם בכנסת. אפשר לחלוק על תפיסת העולם או דרכי פעולתם של חברי כנסת מסוימים, אבל זו חוצפה בעייני ותעודת עניות להליך דמוקרטי ראוי להתייחס אליהם בביטול כאל אספסוף וכאל לא ראויים כשלא די בכך שהציבור נתן במפלגה שלהם אמון בבחירה בקלפי, אלא גם נתן בהם ישירות אמון במסגרת הפנים-מפלגתית. 16% מחברי הכנסת של הליכוד שנמצאים בשליש התחתון זה עוד מקום טוב יחסית להיות בו, יש מפלגות בעיניי שהשיעור בהן נכון לכנסת היוצאת עומד על 70-90 אחוזים. חברי כנסת איכותיים בעיניי אלו חברי כנסת שמסוגלים להגיע לדיונים בועדות השונות ולגשר על המצב שבו יש עמדות מנוגודת להשקפת עולמם ובכל זאת לנהל דיון ענייני סביב הנושא - אחמד טיבי, יוסף ג׳בארין, איתן גינצבורג, יזהר שי, מיכל קוטלר-וונש, משה ארבל, יעקב אשר ומיכאל מלכיאלי הם לדוגמה חברי כנסת כאלו למרות שאני חולק על תפיסת עולמם בתחומים רבים, אבל הם מבינים את המלאכה הפרלמנטרית בראש ובראשונה, ושנית פחות מציפים את מזכירות הכנסת במאות הצעות חוק בכנסת בודדה שהיא לטעמי סכנה ברמה אסטרטגית לפרלמנט הישראלי וכפועל יוצא לאזרח הישראלי. סדר הגודל של החקיקה הפרטית בכנסת היא חריגה ביחס לעולם באופן קיצוני, יש חברי כנסת שבמשך קצת פחות מעשור הגישו לבדם יותר הצעות חוק פרטיות מאשר פרלמנטים שלמים וגדולים יותר מהכנסת לאורך פרק זמן של 20 שנה.
  10. יש הבדל מאד מהותי בין רשימות של הליכוד/העבודה/מרצ לבין רשימות של מפלגות אחרות. אלו המפלגות היחידות בארץ שבהן העם יכול לבחור ישירות את נציגיו ולהעמידם במערך תמריצים של תגמול ועונש ישיר בהתאם לפעולותיהם. לצערי לא התרחשו בחירות מקדימות בליכוד לקראת הבחירות הנוכחיות אבל העיקרון עדיין קיים. אני מעדיף כל אחד מחברי הכנסת הנ״ל גם אם אני לא מסכים איתם בדבר, בתנאי שנכנסו לרשימה בגלל שהציבור חושב שהם ראויים ומאמין בהם. זה עדיף לטעמי לאין שיעור מאשר חברי כנסת ששובצו באופן שרירותי כזה או אחר כתוצאה מהחלטת יו״ר שהתקבלה בחדרים סגורים במטה המפלגה עם כמה חברי הנהלה ואין לציבור שום יכולת בהווה או בעתיד לתגמל או להעניש את אותם נבחרים. מידת הנאמנות הנדרשת במקרה השני הרבה יותר גבוהה מאשר זו הנדרשת במקרה הראשון. כקונטרה לאותם 5 חברי כנסת (אנסת מארק לא תושבע לכנסת הקרובה) שהם 16% מהרשימה אני יכול בקלות לציין את אוחנה, אדלשטיין, דיכטר, לוין, קרעי, אלי כהן, קיש ושטייניץ שנמנים בין חברי הכנסת האיכותיים והרציניים במשכן כולו ולצערי יש 25 כאלו בכנסת כולה לכל היותר. נ.ב - מאחר וההגדרה של חבר כנסת טוב היא אישית לחלוטין אתה מוזמן לשאול מה בעיניי מגדיר אחד כזה בהנחה וזה מעניין אותך.
  11. זה מהלך תקדימתי ולא חוקתי בדמוקרטיה פרלמנטרית. הממשלה והעומד בראשה צומחים מתוך הפרלמנט ותלויים בתמיכת הרוב בו ולא נבחרים בבחירה ישירה, כך שלא קיימת תשתית טכנית או מעשית שבה הבחירה של אנשים היא באדם מסוים. מעבר לכך, גם אם אנחנו מיישמים עיקרון כזה בפרלמנט - מאד סביר להניח שהטבע הפוליטי העולמי יביא לכך שבמהלך כהונתו השנייה של ראש הממשלה הוא יהפוך לחיץ ויהיה מוכן לעשות כמעט הכל על מנת לשמר את תמיכת הרוב בפרלמנט ולהימנע מהתפזרותו שתביא לסיום כהונתו מוקדם מהצפוי. בהנחה ואנחנו מדברים על משטר נשיאותי שבו אזרח בוחר ישירות במועמד בין אם הוא מתמודד מטעם מפלגה או מועמד עצמאי אז לא רק שאפשרי להחיל את העיקרון הזה אלא שזה גם רצוי מאד. אם אנחנו מהרהרים באפשרות לשינוי שיטת המשטר אז יש בארץ את התשתית לזה (נשיא המדינה) להוציא עניין הסמכויות והבחירה על ידי הציבור ולא על ידי נציגיו בפרלמנט, וגם השיח הציבורי שסובב סביב בחירה במועמד מסוים (נתניהו/בנט/לפיד/גנץ וכיו״ב) נמצא שם למרות שבמתכונת הנוכחית אין לזה שום אחיזה במציאות.
  12. ליכוד 32 ימינה 10 ש״ס 9 יהדות התורה 7 הציונות הדתית 4 זו חצי משאלת לב וחצי הערכה זהירה, אבל לטעמי הפעם תהיה לנתניהו את היכולת לכונן את הממשלה שהוא חפץ ומקווה לה.
  13. להזכירך זו המדינה שעדיין הכי הרבה אנשים בעולם בוחרים להגיע אליה ואוכלוסייתה גדלה באופן עקבי. בהנחה וארה״ב הייתה מקום כה אכזרי עם איכות חיים ירודה, פושטי רגל שיטתיים בעקבות אירוע רפואי אקראי או בתי ספר בעלי הישגים נמוכים במיוחד - המהגרים או אזרחי ארה״ב היו יכולים לעשות את צעדיהם לעבר קנדה השכנה או לחצות את האוקיינוס האטלנטי אל עבר אחת ממדינות מערב/צפון אירופה שתערוך להם קבלת פנים חמה ופטרונית ותעניק להם שמיכות ובגדים בשדה התעופה/תחנת הרכבת הקרובה ומשם הסעה אל עבר הביטוח הלאומי הקרוב לקבלת סל קליטה נדיב שמן ומתמשך על חשבון האזרח העובד. כמו שלאורך הספקטרום שבין 1 ל100 יש כמה נקודות שקרובות יותר ל50 מאשר לקצוות, כך גם בין אנרכו-קפיטלזים לבין מרקסיזם-לניניזם יש אזורים מתונים יותר. ארה״ב של היום בניגוד לאיך שמדמיינים אותה היא לא איזו פאונה קפיטליסטית אכזרית אוכלת יושביה, אלא מדינה עם הוצאה ציבורית של 37.8% מהתמ״ג, נתון שמעמיד אותה בסמוך למרבית מדינות העולם שלא שאינן אירופאיות (להוציא בריטניה) ושלא מונהגת בהן מדיניות רווחה סוציאל-דמוקרטית באופן מובהק. סינגפור (15%), הונג קונג (18%), אירלנד (25%), איחוד האמירויות (30%) ושווייץ (32%) יותר קרובות לחזון האימים שאתה מתאר. מתוך אותה ההוצאה הציבורית בארה״ב 9.3% מוקדשים לבריאות שזהו השיעור הגבוה בעולם במשך עשור ו5.9% מוקדשים להוצאות חינוך (ה7 הגבוה בעולם מבין מדינות הOECD וה6 במונחי נפש). בתוצאות מבחני פיז״ה ב2018 לדוגמה את 10 המקומות הראשונים לרוב תופסות כל מדינות אסיה המפותחות - יפן, טייוואן, הונג קונג, סינגפור, דרום קוריאה, מקאו וחלקים מסין. הצטרפו אליהן אסטוניה, פינלנד וקנדה. בכל אחת מהמדינות האלו הממשלות משקיעות פחות כסף בכל תלמיד מאשר בארה״ב. ללמדך מזה ששפיכת כספי ציבור נוספים כשלעצמה לא בהכרח מביאה להישגים או לתוצאות טובות יותר - אלא יש מערך הרבה יותר רחב של משתנים שמשפיע על היעילות והתמריצים של כל אחד מהמשתתפים שלוקחים חלק במערכת הזו.
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.