Jump to content

Dandelion

משתמשים רשומים
  • Content Count

    5
  • Joined

  • Last visited

  • Days Won

    4

About Dandelion

  • Rank
    לופו בדימוס
  • Birthday 12/07/1997

Profile Information

  • Location
    32°03'04.0"N 34°45'40.9"E

Recent Profile Visitors

3,276 profile views
  1. עומר, ההצגה של דגל גדסדן כאות קלון כלשהי במאמר שצירפת כסמל 'המביע תמיכה בזכות לנשיאת נשק ובחירויות אישיות' היא די משונה. החלק הראשון שלו הוא משא נפשם של מאות מיליוני אזרחי ארה"ב שנפל בכל מבחן חוקתי בעבר וסביר מאד שייפול בכל מבחן חוקתי עתידי, והחלק השני הוא העוגן העיקרי שעליו מבוססת ארה"ב שממנה הופצה הבשורה שהביאה למדינות רבות בעולם. אין עוררין על העובדה שהפריצה לקפיטול בוצעה על ידי אספסוף סהרורי שצריך לשלם את המחיר ולהיאסר, אך המסגור של האירוע כאילו אלו פני חברי המפלגה הרפובליקנית כולה או לחלופין תומכי טראמפ היא שגויה מיסודה, אך לא מפתיעה בהתחשב במציאות התקשורתית-חברתית-פוליטית שמלווה את ארה"ב
  2. ברור שהרפובליקנים. מי שנמצא אצלם הנשק.
  3. הדיון סביב תקצוב מוסדות דת אל מול תקצוב מוסדות תרבות/ספורט הוא בעיניי נורת אזהרה מסוימת סביב חיזיון התעתועים של יישום עמוק ונרחב של מאפיינים סוציאל-דמוקרטיים בכלכלה הישראלית ככלל או במדיניות האוצר בנוגע לחלוקה תקציבית של נטל המיסים. במדינת רב-תרבותית כמו זו שאנחנו חיים בה, שתחת המדינה הריבונית הכללית יש עוד לפחות 5 תתי-מדינות עם חוקים ותקנות שונות (ערבית, בדואית, חרדית, דרום תל-אביב, יהודה ושומרון) זו דרך סלולה לאסון ולמחלוקות קשות בין הקבוצות בנוגע לתמיכות ממשלתיות. באשר למוסדות חינוך תורניים - אני אוהב את האוטונומיה שיש למערכת החינוך החרדית בבחירת תוכן הלימוד, הלוואי שהחינוך הממל
  4. היא לא קבועה אלא רק צפויה לעלות. 42% מהזכאים לפנסיה תקציבית עדיין לא פרשו ממקום עבודתם ולכן עדיין לא מקבלים את כספי הפנסיה בפועל. חשוב גם לציין ש700 מיליארד ש"ח מחושבים באופן די גס ולא כולל את פנסיית הגישור שנפוצה בצה"ל וכוללת בור של למעלה מ20 שנה שקשה לכלול בחישובים ולכן גם מגדילה את הסכום, שלפי חלק מההערכות מתקרב ל900 מיליארד ש"ח. רק לאחר שנת 2038 צפויה להירשם ירידה בנטל הפנסיה התקציבית שתעמוד באותה השנה על שיא של 35.8 מיליארד ש"ח (יותר מחצי מתקציב משרד הביטחון/משרד החינוך נכון לימינו). בתחזיות קודרות יותר או פחות בנוגע לחברה החרדית בדרך כלל יוצאים מנקודת הנחה שדבר לא ישתנה בקשר
  5. ברמה הכלכלית רביד צודק. החוב בעבור הפנסיה התקציבית נע באזור ה700 מיליארד ש"ח וצפוי ללוות אותנו עד שנת 2100 בערך. הדו"חות של החשב הכללי באוצר או של מכוני מחקר עצמאיים בהקשר הזה לא מבשרים טובות בהקשר הזה. גובה החוב הזה הוא של תקציב מדינה שלם לשנה וחצי במתכונתו האחרונה, והתשלום השנתי בגינו כרגע (זה עוד יעלה) הם 20 מיליארד ש"ח, שהם בקירוב התקציב השנתי של המשרד לביטחון פנים/משרד התחבורה. לא רק שזה אסון כלכלי כבד משקל, זו גם פצצה מתקתקת פוליטית שמעט מאד נבחרי ציבור היו או יהיו מעוניינים להניח עליה את היד כי זה עלול להיות גזר דין מוות עבורם. כשבוחנים את הדמוגרפיה החרדית במנותק מהשאלה הכלכ
  6. עכשיו כשהתחלתי להכניס כסף באופן סדיר בעקבות העבודה, יחד עם הקורונה שגרמה לי לשינוי סדרי עדיפויות ברמה הצרכנית והתעניינות גוברת בנושאים כלכליים - אשמח לקבל המלצות למקורות מידע למתחילים בנוגע להשקעות כספים לטווח ארוך בשוק ההון במניות ובפרט קרנות סל. השאיפה שלי היא בעיקר לנקוט בהשקעה פסיבית ע"י הפרשה חודשית מינימלית של 20-25 אחוזים מהמשכורת החודשית שלי, כלומר לפחות 2000 ש"ח. הייתי שמח מאד אם הייתה לי האפשרות לבצע חלק מההשקעה באמצעות קרן השתלמות הודות לפטור ממס, אך להבנתי אין לי את האפשרות הזו כשכיר כל עוד זה לא מוצע לי במקום העבודה. מבחינת פנסיה יש לי כרגע 25 אש"ח שאני ככל הנראה אעביר למסלול S&am
  7. ומה ברמה הכלכלית? מתן כהנא הוא בין 3 חברי הכנסת שנותנים את הדגש הרב והמשמעותי ביותר (יחד עם שרן השכל ואמיר אוחנה) על כלכלת שוק והתערבות מינימלית של המדינה, ולמעשה מרבית הנושאים והנקודות שהוא מעלה בועדות הכנסת והן לציבור נוגעות לעניין הזה. אני עדיין לא מבין איך זה מתיישב עם ההשקפה הכלכלית של מרצ שלפני כמה חודשים פרסמה תכנית כלכלית לתקופת הקורונה שכל כולה מבוססת על הוצאה ציבורית כבדה.
  8. ביידן כצפוי לא מעוניין בהרצתה של סוזן רייס השנויה במחלוקת כמועמדת בפעם השנייה לתפקיד מזכירת המדינה, במיוחד בהתחשב בכך שייתכן מצב שבו הסנאט יהיה ברוב רפובליקני וימנע שוב את מינויה של רייס, לעומת בלינקן שנהנה מהסכמה מעט רחבה יותר, ומעבר לכך הגיוני שמעדיף את המינוי של בלינקן שמקורב אליו מאד למעלה מעשור. אני מעריך שעיקר מדיניות החוץ בממשל החדש תהיה חזרה לתכנית הגרעין האיראני שהוא חלק מניסוחה, אך בשונה מעת חתימת ההסכם ב2015, המדינות המודאגות ביותר מתכנית הגרעין האיראני - ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין, מגיעות היום באופן מוצהר וגלוי כקואליציה בעלת אינטרסים משותפים וגלויים ועשויה לשלוח א
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.