העובדות הן כשטראמפ נכנס לתפקידו הם היו במרחק הרבה יותר גדול מלהשיג נשק גרעיני וכשהוא יצא ממנו אנחנו מגלים בשנים האחרונות שהם קרובים לשם מתמיד.
על התחזקות הפרוקסיז שלהם מבחינה צבאית וכלכלית בתקופתו, אין כמובן איך לערער, אתה רואה את התוצאות היום.
פטריוטיות אעלק והשופוני הזה לא מחזיק מים מעבר לפופוליזם זול, בסוף הבלוף מתגלה ואת ההשלכות "המפתיעות" אנחנו מגלים היום.
אבל עזוב, באמת שהוא או ביידן לא הדיון פה ועצם קיומו נותן הנחות לאפסים שמנהלים אצלנו את העסק.
אנחנו מנוהלים על ידי אנשים שסובלים מדחיינות כרונית כדי לקנות לעצמם כמה שיותר שקט וזמן בתפקיד, מחליטים לא להחליט בשום נושא ונותנים לכוח האנרציה להוביל אותנו. ברגע שמבינים את הנחת היסוד הזו בנוגע לפוליטיקה שלנו, מבינים שאנחנו בסך הכל במשחק רולטה רוסית עבורם. מבינים ש"אידיאולוגיה" היא דבר גמיש ולא יותר מתירוץ עבורם.
כעם, נירמלנו את גישת ההכי פחות גרוע כבר שנים על גבי שנים, סטגנציה שנועדה לריקבון, והנה אנחנו היום.