Cosmic

גם אנחנו התלוננו על הכדורגל (לפרקים גם בצדק) כשהעלנו את הליגה באש עם איביץ׳ בקדנציה הקודמת. זו תופעה קלאסית של קהל מדושן עונג שהתרגל לקצפת ודובדבנים. חיפה תעשה עונה של 80% צפונה. חותם על זה.

שיפוט לא לקח ממך נקודות בקריית שמונה ונס ציונה. אלו שני המשחקים שהפכו את הפער מאיתנו לחיפה לבלתי ניתן לסגירה. חיפה על רקורד פשוט חולני, אתה צריך ליטרלי עונה מושלמת כדי לעמוד בקצב הנקודת הזה. אנחנו לא שם.

מגיעים למשחק נגד חיפה בהלך רוח של התאבדות על ניצחון. מתכון טוב להפסד. באופן כללי - אנחנו קבוצה טובה, אבל לא מספיק טובה לאליפות. זה המצב.

מאז ההצהרה הזו הפער גדל ב 5.

היחיד שיש לו מושג. העובדה שלא פתח וקיבל 90 בכל משחק בעונה הזו - בכי לדורות.

אחוזי הצלחה של באיירן בשיא. גדולים על הליגה.

No Oscar no party. ביטון כל כך חלש.

אמאל׳ה. אין כאמור את נתוני הדקות של בניון באותה עונה, אבל אני כמעט משוכנע שהוא ראה יותר דקות מאוסקר (באופן יחסי לשלב הזה בעונה). רוצה לאמר, אם אוסקר היה מקבל את הקרדיט שהוא צריך (לא יורד מהדשא פרט לפציעה), הגיוני להניח שהיה מעמיד מספרים דומים מאוד לבניון. אגב, על אף הנתונים הפסיכיים, הם לא הספיקו כדי להביא אליפות לחיפה באותה עונה. רק בעונה השלישית שלו (כשהיה בן 20/21), הוא הוביל אותם לתואר.

זו הייתה עונה בה בוזגלו היה בן 19/20. הבקיע 5 ובישל 12. כשהיה בגיל של אוסקר לא עשה כלום בתכלס.

הנתונים האלה רחוקים מאוד מלספק את התמונה המלאה (אין נתון של דקות משחק, אלה רק של מספר ההופעות), וכמובן שיש הבדלים מסוימים בעמדה שבה השחקנים הללו איישו, אבל עדיין נחמד לקבל קצת פרופורציה: אלו המספרים שהציגו כמה מ״החשודים המיידיים״ שעלו כאן בנושא בהקשר של השוואות לאוסקר בעונה שבה היו בני 18/19 (למעשה העונה המקבילה שלהם לזו של אוסקר כיום): אייל ברקוביץ׳ - 31 משחקים, 6 שערים, 8 בישולים (יחס מעורבות בשער/משחק - 2.2) אבי נמני - 27 משחקים, 6 שערים, 5 בישולים (יחס מעורבות בשער/משחק - 2.4) **אוסקר גלוך - 15 משחקים, 4 שערים, 6 בישולים (יחס מעורבות בשער/משחק - 1.5) יוסי בניון - 29 משחקים, 16 שערים, 8 בישולים (יחס מעורבות בשער/משחק - 1.2) **עונה עוד לא הסתיימה

גם אחרי חגיגות השערים מול הנמושות בתחילת העונה הייתה סברה שאנחנו שורפים את הליגה. עזוב אותך. אוטוטו יש חיפה בבלומפילד, שם תבין את הסחורה.

אדיוס. לא אתגעגע.

לא חושב שיש לנו מנדט להסתלבט על אחרות אחרי מפגן האימפוטנטיות של ״הכוכבים״ שלנו אתמול. הניצחון של חיפה היום לא סוגר סופית את הסיפור כמובן, אבל אם מקשיבים ממש ממש טוב, אפשר כבר לשמוע את הגברת שרה. 6 הפרש זה לא משהו שאני רואה את מכבי הנוכחית מצליחה לסגור. חיפה צריכה לחרבן את זה לחלוטין, ואין ממש סיבה להאמין שזה ייקרה. .

זהבי היה חייב להבקיע את ההזדמנות שאוסקר סידר לו. זה היה המהלך האישי הכי מבריק שראיתי משחקן בליגה הזו בשנים האחרונות, רגע של התגלות. בכלל, הפסקתי לספור את כמות הבישולים שזהבי הצליח להרוס לאוסקר השנה ממצבים חלומיים. אובר 10 בקלות. בשביל הרגעים האלו בדיוק הוא פה, בשביל פאקינג לתקוע את זה ברשת ולהביא את הנקודות הביתה. בזמן אמת, זו הרגישה כמו החמצה שמגדירה עונה שלמה. מתפלל שאתבדה.

חיפה על 87% הצלחה. שורפים את הליגה.

מאמן שמכניס את אוסקר דקה 65, בדיחה. כפכפים ושימשייה.

על הרבה יותר מזה.

איכס

ארחיב ואומר שבכללי, למכבי אין אפשרות כרגע לייצר משחק לחץ טוב ואפקטיבי. מעבר לעובדה שהמערך לא מאפשר (מאוד מאוד מאוד קשה לייצר משחק לחץ יעיל ב 3-5-2), גם כח האדם האיכותי ביותר שיש לנו להציע מקדימה (אוסקר, זהבי, יובא) - פשוט לא ״שם״ במיינדסט. קשה לראות איך משהו משתנה בהקשר הזה, אבל לא מדובר באסון בעיניי. יש רשימה ארוכה מאוד של קבוצות אדירות שלא מתבססות על לחץ גבוה. במידה והכיוון הוא להמשיך עם המערך הנוכחי עד הסוף, אחד האלמנטים (מני רבים) שמכבי תהיה חייבת לעבוד ולהשתפר בו בפגרה - זה לייצר יותר מצבים של התקפות מעבר קצרות עם יתרון מספרי. משמע לעבוד גם על תבניות של השתחררות מהירה של לחץ על החוליה האחורית, וגם על איך ״להזמין״ את היריבה לתקוף אותנו בפוזשנים ארוכים כדי שקו ההגנה שלהם ייצא קדימה. קונטה, ללא ספק הגראנד-מאסטר של מערכי שלושת הבלמים בעידן הנוכחי, הוא אמן בתחום. היו כמה רגעים קטנים העונה שמכבי הראתה ״על אמת״ את הפוטנציאל האדיר שיש להתקפות מעבר בשיטת המשחק הזו - נגד נתניה בבלומפילד ובדקות הפתיחה בטרנר זה היה מופת של ממש. אנחנו לא רואים את זה מספיק, וחבל.

אבחנה מעניינת, ההתרשמות שלי הפוכה האמת. מרגיש שדווקא יובאנביץ׳/זהבי והווינגבקים לא יוזמים מספיק ספרינטים מעבר לקו האחרון כדי לייצר את הערוצים למסירות עומק. בכל פעם שאוסקר מקבל את הכדור הוא מרים את הראש ומחפש את הכתובת לדחוף אליה מסירה שתשבור את הקווים, וביותר מדי מקרים הוא רואה את החלוצים עומדים כמו דחלילים עם הפנים אליו, הגב לשער, ובלם יריבה דבוק להם לתחת.

הרבה מעבר לתרומה המקצועית (הלא רעה בכלל לכשעצמה) -מגיע לריקן קרדיט עצום על ה 6/6 האחרונות בעיניי. אחרי קיץ שבו שפכו מזומנים כדי להשיב למועדון את ״רוח המנצחים״ (זהבי, ביטון, יוני, פרץ) - זה דווקא ריקן שאחראי יותר מכולם על העובדה שמכבי זכתה ״לחיות יום נוסף״ בעונה הזו. מה שהוא מביא איתו למגרש, כנראה שאי אפשר ללמד. הוא תמונת הנגטיב של דן ביטון. ריספקט לאיביץ׳ שזיהה את הנקודה הקריטית שהקבוצה נמצאת בה, ושלף אותו מהנפתלין.

איך הוא היה גורם משמעותי בגול בדיוק ? לא קשור למהלך. אני חושב שהמעמד שלו כרגע די משקף את היכולת שלו ביחס לשאר השחקנים. מחליף ראשון בהתקפה סביב הדקה ה 60.

לא הצליח לקבל היום את הכדורים באזורים המסוכנים. נראה לי שבכל המשחק היה אולי פעם שקיבל את הכדור עם הפנים לשער וראה איזשהו day light לפניו. אחת מהן הסתיימה בבונבון מושלם לזהבי. גם כשהוא ביום בינוני כמו הערב, הוא שווה למכבי גול ב 90 דקות. היריבות מאוד מצופפות באזורים של האגף השמאלי שלנו. זה משחחר לנו המון שטחים באגף הימני, אבל חסרה שם איכות כדי להעניש. מכבי תהיה חייבת לעבוד חזק מאוד בפגרה על כל מה שקורה באגף ימין בפוזשנים המסודרים, כדי שיווצר איזשהו איזון.

הוא נותן את האגרסיביות שהייתה כל כך חסרה בחוליה האחורית. כיף לראות אחרי לא מעט שנים בלם במכבי שתמיד מנסה לתקןף כדור. זה כמעט עלה לנו בשער היום, אבל במאקרו זה פאקטור די הכרחי לקבוצה שרוצה לייצר דומיננטיות מוחלטת. כשהקבוצה תשנה למערך בעתיד שיאשפר משחק לחץ אמיתי (4:3:3 על שלל הוריאציות שלו) - היתרונות שלו יבואו לידי ביטוי אפילו יותר.

לגמרי איתך. מרגיש לי שברטרוספטיבה של עוד עשרים שנה, כשאני אזכר בשושלת של חיפה הנוכחית - אני אזכור בראש ובראשונה את האימפקט של בכר. זו הקבוצה שלו, והמורשת שלו. אחריו ברשימה יגיעו שרי, עלי מוחמד, ואולי אפילו לביא לפני אצילי. המספרים של אצילי בחיפה הם באמת פנומנליים, ועומדים בשורה ראשונה עם הגדולים ביותר ששיחקו אצלם, אבל איכשהו זה מרגיש ״פחות״. הרבה פחות אפילו. עבורי, ההרגשה הזו נובעת בעיקר מהיעדר הכריזמה המובנה באישיות שלו. הבחור נושק לגיל 30, ועדיין נשמע בראיונות כמו ״כדורגלן דגנרט מצוי״ עם טונציה של ילדת בת מצווה. כפרפרזה, אני בספק אם הוא אפילו המועמד השישי/שביעי לענוד את סרט הקפטן בחיפה הנוכחית. מדמיין את גולדברג או אפילו סונדגרן מקבלים את הסרט לפניו, בהינתן הנסיבות. כשכל זאת נאמר, כנראה שיש לו 3-4 עונות נוספות להטביע ולהעמיק את המורשת שלו עוד יותר. אין לדעת מה יהיה.