Jump to content

Shlomi062

משתמשים רשומים
  • Posts

    44
  • Joined

  • Last visited

Posts פורסם על ידי Shlomi062

  1. חברה טובה מתנהלת בקור רוח, לא נותנת להחלטות רגשיות להשפיע על החלטותיה לניהול החברה.

    למכבי אסור לשחרר את מדו רק בגלל שהמועדון רוצה "לנקום" בהאריס על התנהגותו, ובגלל שהקהל דורש את ראשו.

    אבל אם מסתכלים על זה באופן מקצועי נטו, האריס כנראה מוכשר יותר מכל קשר זר אחר שיורדי יביא.

    מועדון שמתנהל נכון יעדיף את האופציה הזאתי, שחקן שמקצועית יותר טוב, שנמצא כבר בקאדר ולכן חוסך כסף וזמן בניסיון להביא מחליף שרוב הסיכויים יהיה פחות טוב ממנו.

    אני מקווה שג'ורדי יקח אותו כפרויקט אישי ויצור פה קשר מפלצת במונחי ליגה שלנו

    ניהול הוא הרבה יותר מאשר הוצאה לפועל של סמכות ומעמד, והרבה יותר מ-"סגירת עסקאות". ניהול משפיע על אנשים ועל החיים שלהם.

    אני לא מכיר אותך, ולא יודע מה אתה עושה, דבר אחד אני בטוח - אם תמשיך באותה צורת חשיבה, לא תהיה קשור בשום דרך לניהול חברה כל שהיא, כי לפי הראש שלך, אתה תדרדר את החברה למשבר.

     

    אתה מכיר בוודאי את המשפט "צעד ועוד צעד יוצרים בסוף שביל" האריס תקרית אחרי תקרית יצר לעצמו תהום. או שאנחנו נידרדר איתו לתהום (מה שקורה עד עכשיו) או שהוא יברח כמה שיותר רחוק, לטובת כולם.

     

    וכדורגל זה כבר לא מקצועי נטו. כי מקצועית, אנחנו הקבוצה אולי הכי מוכשרת בליגה.

  2. כישרון זה לא הכל.

    השחקן הזה פיטר שני מאמנים, קילל את מוטי מול כל השחקנים, שם עלינו זין כקהל.

     

    לכלכך על המועדון, לכלך על מכבי ת"א, פאקינג עושה מאתנו צחוק, על הסמל.

    וכמובן שהוא נשאר, כי הדבר היחיד שנשאר במכבי ת"א 2012, זה הסמל.

     

    אין מחויבות, אין רצון, אם פעם שחקנים היו יורקים דם בשביל לשחק במכבי, היום הם יורקים על מכבי ומשחקים במכבי.

     

     

    ביזיון.

  3. בקשר ל-ב?, אני לא אוהד אף קבוצה גרמנית ככה שזה לא תירוץ. אני מסתכל באופן אובייקטיבי. אני פשוט לא מתייחס לקבוצות הספיציפיות האלו באופן שונה מאשר קבוצות אחרות באירופה.

    ההבדל בין שההורים שלהם עשו לנו.

     

    זה לא אוסטרליה שאתה יכול להגיד "טוב, יש כאלה בכל מקום" זה גרמניה, זה נאצים.

  4. "היום זה לא אותה מדינה" "הם למדו מטעויות" - אני פשוט לא מסוגל להיות במדינה שהחיות אדם טבחו את העם שלי.

    יכלתי לטוס לגמרניה כמה כמה פעמים, אפילו לטיולים - כל פעם ביטלתי. אני לא רוצה לדרוך במדינה הזאת, אני זוכר, לא שוכח, ולא מתכוון לסלוח.

     

    ואל תחשבו לרגע שהם נהפכו לאוהבי יהודים, יש אנטישמיות, בעיקר בגמרניה.

    ב2008 2 בתי עלמין של יהודים חוללו ע"י גרמנים אנטישמים. "לפני 70 שנה לא נתנו מנוח ליהודים, כיום לא נותנים מנוחה למתים"

     

    כל אחד יעשה כראות עיניו, אני לא חושב שאי פעם אני יוכל להיות בגרמניה. פשוט לא מסוגל.

  5. מישהו הביא רעיון נהדר שלא יקרה בחיים, מה יכול לקרות אם כל הזמרים יקחו את ההכנסות מההופעות ביום העצמאות ויתרמו 50% לצדקה לניצולי שואה, מה יקרה אם אייל גולן ירוויח 72,500 אלף ש"ח לארבעים וחמש דק' במקום 145,000 שהוא מקבל, ותחשבו כמה במות הוא עושה, כנ" כל הזמרים, מהקטן עד הגדול, אפשר להגיע ל10 מיליון ש"ח בקלות לניצולים!

    די די די.

     

    לא קשור לזמרים או לאומנים, אנחנו כמדינת ישראל, צריכים וחייבים לדאוג לניצולי השואה, מצידי שלא יהיה תחבורה ציבורית, שיקצצו מהרכבי שרד של השרים שלנו, שיקצצו בים הוצאות שלא צריך ויתנו את זה לניצולי השואה! זה לא צדקה ולא טובה, זהחובה!

     

    תנו להם לחיות! הם לא צריכים אלפי שקלים בחודש, בסך הכל הם רוצים להמשיך לחיות, מה שהחיות אדם הנאצים ניסו למנוע מהם, תעזרו להם לחיות!

     

    והזיכרון הולך ונמחק..

     

    http://www.youtube.com/watch?v=98uxODV-aPc&feature=related

  6. בלתי נתפס, אסור פשוט אסור לנו לשכוח מה שעשו לנו חיות אדם אלא.

    אני מסתכל את על התמונות ודומע, פשוט כואב ומצמרר, ימח שמם. חיות אדם.

     

    חובה לצפות בשני הסרטונים הללו, פשוט חובה.

     

     

     

     

    נזכור ולא נסלח, לעולם!

  7. בבקשה אל תגיד לנו מה נכון לעשות ומה לא. קיוויתי וציפיתי שזה נגמר כבר בנושאים האחרים.

    אני בדקה הזאת באמת ובתמים חושב בדרך כלל על סבא וסבתא שלי שברחו מרומניה וגורשים למחנות המעבר. לא מעניין אותי לא תהילים ולא שום דבר אחר בדקה הזאת.

    לא אמרתי לך לא לחשוב אתה רוצה לדעת מה עוזר באמת זה תהילים
  8. ברור שלא תבוא אליי הביתה ותסגור את השאלטר, אנחנו עוד לא שם, אבל למה אני צריך לחפש לינקים? שיעבירו שידור בלי שדר, בלי פרשן (האמת? שיעשו את זה כל השנה), ואני אקבל תמורה לכסף שלי. מי שירצה - יראה. מי שלא - לא. לא כופים עליך לזפזפ.

     

    אקט לא ערכי ולא חינוכי? אתה רציני?

    בלי אולפן, עם שדר זר ברקע, שידור ששילמתי עליו מכספי (מה יותר ערכי? גזל ציבור?), בבית שלי, בווליום נמוך - את השואה אני מכיר. סלח לי על הקרירות, אני לא מתחבר להיסטריה סביב היום הזה, אבל את ליל הסדר האחרון עשיתי עם ניצולים. נראה לי אפקטיבי יותר מאשר הפסטיבל העלוב שמקיימים לזכרם, רק כדי שיהיה אפשר לשכוח מהם בשאר השנה.

     

    אם לא אראה את המשחק, אראה סרט (לא רשימת שינדלר, אם תהית) בצפיה באינטרנט. אני לא מתחבר לאבל הכפוי הזה מדי שנה, ראיתי את כל הסרטים, מחובר מאוד להרבה ניצולים באופן אישי, כשיהיו לי ילדים אשב ואספר להם, אבל אני, ביני ובין עצמי - מרשה לעצמי לא לשים אפר על הראש ביום הזה ולא לקונן על מר גורלנו. ביבי עושה את זה מספיק בשאר השנה. סתם, לא יפה.

    כמו שאתה יודע לקבל תלמד לתת. אתה צריך ללמוד לוותר לפעמים כשמדובר ביום חשוב לעם שלך (שאליו אתה משתייך בין אם תרצה או לא).

    זה לא משנה מה תעשה בביתך, ולמען האמת גם לא מעניין, אין שום הצדק לשדר בערוץ ישראלי את המשחק, מי שרוצה שיראה באינטרנט, בושה בכלל שיש על כך דיון.

     

    אריה מליניאק אומר כאן דברי טעם שחשוב לשמוע - http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=e0ea23aa8fab6310VgnVCM2000002a0c10acRCRD&videoChannelId=9795bfca78054310VgnVCM2000002a0c10acRCRD&galleryChannelId=null&showlogo=30

     

    * וכן, מלר פשוט דביל.

     

    אתה שוב חוזר על זה שיום השואה הוא יום חשוב ויום לאומי, ואני כבר כתבתי שאין לי ויכוח כי אלה עובדות.

    אלא שיום לא הופך לחשוב בזכות החשכה שנכפת עלינו, אם אתה רוצה שליום הזה תהיה חשיבות, תפעל למען ניצולי השואה. נכון, זה לא או זה או זה, אבל אם היית דואג לניצולים, היית מטפח דור צעיר שיודע איך מתייחסים למי שהיה באושוויץ. זה יחנך אותו הרבה יותר מלא לראות בארסה-צ׳לסי בגלל שזקן אחד דיבר איתם שעה בבית הספר והוא רק חיכה לכדורגל בהפסקה.

    אמת. גדל כאן דור חסר ערכים, שכל מה שתקוע בראש של הילדים זה האח הגדול והריאלטי, ערכים? לא מדבר אליהם, זה מיושן.

    מה שהמדינה הזאת עשתה לניצולי שואה זה עוול ענק, כל השנה מישהו זוכר אותם בכלל? מישהו מתייחס אליהם בכלל? לדבר הזה אין סליחה ואין מחילה.

     

    אני לא יראה את המשחק, וחבר'ה בבקשה - לא לשלוח לי הודעות בנוגע לשידורים.

  9. וואו, איזו אמירה אמיצה זיו.

    דחילק נו, הפופוליזם הזה מעצבן. אף אחד לא מזלזל ברצח יהודים (אף אחד לא אמר שמשחק כדורגל חשוב יותר מרצח של 6 מיליון בני אדם. חאלאס עם זה), רק אומרים שהחשיבות של היום הזה פחות משמעותית מהיחס לניצולים. אפשר להשתין על ניצולים בקשת כל השנה, אבל לראות משחק כדורגל ביום שמישהו החליט שמוקדש לשואה?! אוי ואבוי.אבנר תפסיק לזיין תמוח אתה שמאלי ולא קשור לפורומים

     

    אתה מקביל את זה, לדעתי, לימי חג ומועד דתיים, ואז כל איסור נראה לך יהרג ובל יעבור. יש כאן עניין מאוד אישי, אינטימי, בין אדם והדרך שבה הוא מקבל ומתייחס לשואה.

  10. קראתי את ההתחלה בהמשך קצת איבדת אותך אבל לא הבנתי מה הקשר, תעשה גם ערבי זיכרון שיעורים וכל המסביב וגם תעמוד בצפירה.איפה הסתירה פה??ומה עם יום העצמאות???אתם לא אומרים הלל,מדוע???יום חג לכל דבר!!!

    בפעם ה800, לדעתי צריך לעמוד, אבל אם תקרא הכל, (אולי) תבין.

  11. למה? זאת מדינה שונה? חוקים שונים? ילדים שם נולדים שווים יותר/פחות? למה שלא יעניין אותך? לגזענות שם יש איזה מעמד "קדוש" שמתבטל פה??

    למה שהם יהיו מעל החוק? זה משנה אם זה אריאל או ת"א? בבקשה תסביר לי למה.

    להשוות את תושבי צפון ת"א הנאורים ואנשי הרוח לחרדים מאריאל / עמנואל - זה השוואה הזויה , בעוד שלאנשים הרוח מותר לעשות הכל ולהרביץ את משנתם על העם כולו, לחרדים בקושי מותר לחיות. באמת שאין לי כוח להאריך בנושא זה.

     

    בנוגע לגזענות, יש גזענות בכל מקום, תפסיקו לזרגג את הראש, כל אחד גזען במשהו אחר, אני שונא ערבים אז גם אני גזען, תתמודדו. כולנו גזענים כמו שנאמר בגדה: "אפילו כולנו חכמים...מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים" כולנו גזענים "על שקט".

    הבעיה (לפחות מנקודת מבטי) שהמצב מגיע לגזענות שנובעת משנאה טהורה ומרצון למחוק את החרדים במדינה כאילו היו אלא אחרוני אויבינו, בעוד שהם אחים שלנו בין שנרצה ובין שלא.

    יש בעיות גזענות אצל החרדים, לא בית המשפט ידע לטפל בזה, בטח שלא לזרוק הורים של ילדים בכלא. בשונה מערבים לא צריך לדבר איתם בכוח, יש להם גם קצת מוח.

     

     

    בנוגע לצפירה, כמו שהבטחתי, הנה מאמר שמסביר את הנושא:

     

    למה החרדים לא עומדים בצפירה?

     

    שאלה: למה החרדים אינם עומדים דום בזמן הצפירה ביום הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל? ואם כבר הם עומדים מדוע הם אומרים תהילים, שישתקו בדומיה?

     

    תשובה: תאר לך שיש למישהו חבר קרוב שנפצע אנושות, יש לו שתי אפשרויות להתייחס לידיעה הזו, אפשרות ראשונה היא לשמוע את דבר הפציעה שלו, לעצור רגע את מהלך החיים לדקה אחת על מנת לכבד אותו, ואז להמשיך את החיים כרגיל, או אפשרות שנייה לנסות לעזור לו לבקר אותו לדאוג לו שיהיה לו יותר נוח וטוב.

     

    ודאי שהאפשרות השנייה היא יותר ראויה, מכובדת ועוזרת לחבר היקר.

     

     

    ובכן, על פי היהדות והקבלה, (וגם על פי המחקרים הכי אחרונים במדע) הוכח שיש חיים לאחר המוות וכל מי שנפטר נשמתו עוברת לעולם אחר, ובנושא זה מדריכה אותנו היהדות כיצד לא רק לכבד אותו אלא גם איך אנחנו יכולים לעזור לנשמתו של הנפטר, ואם תשאל איך אפשר לעזור לנפטר הרי הוא כבר נפטר?

     

    התשובה היא: על ידי שנעשה אנחנו מעשים רוחניים לעילוי נשמתו של הנפטר ועל ידי כך אנחנו גם מכבדים את הנפטר וגם עוזרים לנשמתו.

     

    אם לדוגמא אדם נפטר וילדיו מארגנים ערב חיזוק של דברי תורה לעילוי נשמתו וכן מכינים דברי מאכל על מנת שהזכויות מהברכות של האנשים על המאכלים יגרמו עלייה ותוספת זכויות לנפטר אז המארגנים בעצם עוזרים לנשמה ולא רק מכבדים אותה.

    לכן העזרה האמיתית לנפטרים לא מתחילה ונגמרת בעמידה דום של דקה אחת פעם בשנה, אלא בשיפור עצמי ושיפור העולם כולו שיהיה מקום שיותר טוב לחיות בו, יותר רוחני ויותר מוסרי, וכך על ידי המעשים הרוחניים שאנו עושים לזכותו של הנפטר אנחנו מזכים אותו ומשפרים את העולם כולו.

     

     

     

    לעומת זאת, כאשר הגויים חיפשו דרך כיצד לכבד את זכר יקיריהם אשר נפלו למען מולדתם, הועלה רעיון דקת הדומיה אשר לפיו ידום כל העם בשעת צפירה שתושמע בכל רחבי המדינה. ובכך, אף על פי שהחללים עצמם לא יפיקו תועלת ממשית מן הדבר, העם מצידו – יכבד את זכרם.

     

    רעיון זה יתכן שהוא טוב לאינם יהודים , אבל האם במקום לעזור לחבר שלנו אנחנו רק נעשה דקה של דומייה? האם זה מספיק? האם זה נכון לזנוח את העזרה היהודית לניספים ובמקום זאת אנחנו "מחקים" את מנהגי הגויים האם זה נחת רוח לניפטר? הרי זה בעצם זלזול בניספים היהודים. שהרי הם נהרגו על היותם בני העם היהודי עם המסורת המיוחדת ועם המנהגים המיוחדים ובמקום זאת אנחנו מראים לניספים כביכול "הנה, לא עזר לכם למות כיהודים, אנחנו נכבד את פטירתכם על ידי הטקס שאינו יהודי" האם זה לכבוד הנפטר?

     

    עמידת דום תוך השמעת צפירה, נתפסת כצורת זיכרון לא-יהודית במהותה, ונחשבת במידה מסויימת כעין חיקוי של "חוקות הגויים". יש בה מידה מסויימת של כאילו מתן ביטוי להצלחה של הרשעים במטרתם להשמיד את רוחו של העם היהודי.

    התייחדות שנתית בת שתי דקות בלבד עם חללי צה"ל מבטאת יחס של זלזול וחוסר רגישות.

     

    אף על פי כן, בדרך כלל נוטים החרדים לעמוד דום בזמן הצפירה.

     

    מכיוון שבדורנו לא כל הציבור מודע לנתונים אלה, ואי העמידה בצפירה מתפרש על ידם כזלזול בכבודם ובזכרם של הנופלים, ומכיוון שאין איסור הילכתי לעמוד בעת הצפירה (משום שאיסור "בחוקותיהם לא תלכו" הוא כאשר התנהגות היהודי כמנהג הנכרי נובעת מתוך רצון להתדמות לגוי. ואילו כאן המטרה היא לכבד את זכר הנופלים באמצעות אימוץ רעיון שהועלה על ידי גויים ונראה מוצלח. ראה מעין זה בשו"ת "יביע אומר" חלק ג' יו"ד סימן כד. ויש חולקים)

     

    לפיכך לדעת רבים מגדולי התורה בדורינו, הראוי והנכון לכל יהודי – ובפרט אם הוא בעל חזות חרדית, לעמוד בפרהסיה בשעת הצפירה ככל האחרים שסביבו. כדי שלא להיראות – בעיני מי שלא מבין – כמזלזל בכבוד הנפטרים. וינצל דקת דומיה זו לאמירת פרק תהילים או משנה לעילוי-נשמת אחינו היקרים חללי-צה"ל וקורבנות-השואה, שאינם עוד עימנו כאן בעולם הזה.

     

     

     

    בנוסף לכך יש לדעת כי הפרספקטיבה החרדית על השואה שונה באופן מהותי מהפרספקטיבה החילונית. אפילו היום שנבחר על ידי הממסד החילוני כיום זיכרון, זה נחשב לפגיעה מסויימת בנספים. התאריך שנבחר הינו יום השנה למרד גיטו וורשה, בו יהודים חמושים לחמו בצורה פעילה בנאצים. בעוד הלחימה עצמה הייתה מוצדקת, מכיוון שהנאצים עמדו לחסל אותם בלאו הכי, הרי שהעלאתה על נס עשויה, עד כמה שהדבר אינו מכוון, להיראות כאילו יש בה משום הבעת בוז למיליוני היהודים שבניסיונם לשמור על חייהם ככל שניתן לא ניסו להילחם חזרה בנאצים.

     

    ואם תשאל מדוע לא קבעו החרדים יום מיוחד לניספי השואה? הסיבה היא מפני שהחזון איש קבע שאין בכוחנו לקבוע כיום ימים מיוחדים לזכר, ואמנם בתשעה באב הוסיפו כמה גדולי ישראל קינות אודות השואה כגון קינתו של הרב וואזנר ושל הרב וויסמנדל ושל הרבי מבובוב.

     

     

     

    יש לדעת שכל הרדיפה התקשורתית כנגד החרדים והניסיון למצוא בכל מחיר את החרדי שלא עמד בצפירה היא מעודדת פילוג בעם וגורמת לשנאת החרדים בעוד שההדרכה של רוב גדולי ישראל היא כן לעמוד בצפירה, ולקרוא תהילים לזכר הנפטרים.

     

    חבל שהתקשורת שוב ושוב במקום לקשר היא מעודדת פילוג ושינאה בין אחים.

     

    נניח אילו יום השואה והגבורה או יום הזיכרון לחללי צה"ל, היו ימי אֵבֶל דתיים כשהכנסת הראשונה הייתה מחילה את מנהגי תשעה באב גם על ימים אלה האם רודפי הדת היו מקיימים אותם בבכי בצום ובקינות? ואם למשל עמידת דום בטקסי אֵבֶל לא הייתה מנהג גויים, כי אם מסורת יהודית דתית קדומה והיסטורית האם הלא דווקא הדתיים היו קנאים לקיומה?

     

    דווקא משום שטקסים אלו אינם דתיים יהודיים – מבקשים רודפי הדתיים לכפות ולהכריח יהודים שומרי דת יהודית לקיים מנהג גויים. בעמידת "דום" נעשים גם חילוניים הבזים לכל סמל רוחני (ולועגים לטקסיות פולחנית ולחרדים השחורים השומרים בקנאות טקסים דתיים) הם הופכים לקנאים אדוקים, רדיקלים ופנאטיים השומרים על דת חילונית הכוללת דגל, דום והמנון.

     

    להלן 2 קטעי עיתונים בדבר הרדיפה התקשורתית "הסובלנית" כנגד החרדים בנושא של הצפירה:

     

     

     

    אורי אליצור, ידיעות אחרונות: "קדושת הדגל, כמו גם העמידה בצפירת יום הזיכרון, היא ריטואל. אלה הם סמליה וטקסיה של הדת הציונית. והרי כל המאבק נגד החרדים מתנהל תחת הסיסמה של "איש באמונתו יחיה" אל תתערבו בצלחת שלנו, אל תקבעו לנו מה קדוש, ואל תכתיבו לנו את הטקסים שלכם, לנו יש טקסים משלנו. אנחנו לא נלחמים נגד הדת היהודית, חלילה, אלא נגד הקנאות והכפייה. כמעט האמנתי להם והנה, כאשר מישהו פוגע בכבוד הטקסים והקדושות של העדה הפלורליסטית, מתגלה שהיא יותר קנאית וכפייתית מן העדה החרדית. אפילו נטורי קרתא לא העיזו ללכת לשרוף את הדגל בשכונה חילונית. אבל מפגיני מרצ באים שבת אחרי שבת לרחוב בר אילן החרדי, נוסעים הלוך ושוב, ועוד מפעילים צופרים, בשם החופש והסובלנות. גם החרדים המיליטנטים ביותר לא דורשים לסגור בשבת רחובות ברמת אביב ג' . אבל אנחנו דורשים מהחרדים שיכבדו את זכר הנופלים בדיוק לפי כללי הטקס שלנו, בתוככי בני ברק ובסמטאות מאה שערים. בקיצור, איש באמונתו יחיה, בתנאי שהאיש הזה הוא אני".

     

     

     

    נפתלי קראוס, נצחון מחריבי קראתא (מעריב 3.6.97): התקשורת מזהה את קומץ נטורי קרתא עם היהדות החרדית כולה, והנטורים חוגגים. כאשר התחלתי לעבוד ב"מעריב" לפני למעלה משלושה עשורים, רוב ציבור הקוראים וכן רובם של עמיתי העיתונאים ידעו אל נכון, נטורי קרתא מי הם ומה הם, אם כי רבים לא ידעו מה מקור המושג ידעו שזו קבוצה ירושלמית קיצונית שמנו כ- 200 איש, שהתרכזו במאה שערים שבירושלים התנגדו להקמת המדינה, הכריזו שאינם מכירים בה ואף חיברו "הימנון" שביטא סרבנות זו בצורה מחורזת.

     

     

     

    מאז קום המדינה ועד היום נוהגים פרחי נטורי קרתא מדי שנה לפעמים בל"ג בעומר ולפעמים ביום העצמאות לערוך "טקס" של שריפת דגל ישראל. בשעתו איש לא התייחס לכך, איש לא לקח אותם ברצינות איש לא עשה להם ולתעלוליהם פרסום חינם ומה שחשוב עוד יותר איש לא זיהה אותם עם הציבור הדתי והחרדי הגדול השומר אמונים למדינה ואשר משורותיו לא יצאו בוגדים ומרגלים. עם השינוי שחל באקלים הפוליטי של השנים האחרונות הפך השולי לסטריאוטיפ וקומץ אנשי נטרי קרתא שגם היום אינו עולה מספרם על 200 זוהה בתקשורת האלקטרונית עם היהדות החרדית כולה.

     

     

     

    "החרדים זורקים אבנים על שוטרים" החרדים שורפים דגלי המדינה, החרדים מבזים את זכר הנופלים ביום הזיכרון חרדים פה וחרדים שם והנוטרים חוגגים את ניצחונם בכל הדרך המובילה למדורות ל"ג בעומר. אינני רוצה לומר שהייתה כאן כוונה מכוונת של הסתה נגד הציבור הדתי חרדי. אבל מרוב רדיפה אחר החריג והשונה, הפכו זורקי האבנים לקונצנזוס חרדי, והפכו שורפי הדגלים ושולחיהם לביטוי של הסתייגות החרדים מהמדינה. זה עוול גדול מנשוא כי אין בו שמץ של אמת או צדק.

     

     

     

    למראה להבות ל"ג בעומר בשבוע שעבר, וההטעיה שבהאשמת שווא חוגגים נטורי קרתא את ניצחונם, כשם שלא חגגו מאז שקמה המדינה שנואת נפשם.

     

    ביובל שנות המדינה הפכו טקסי הזיכרון במערכת החינוך לאירועי הפולחן המרכזיים של התרבות החילונית-הממלכתית, עד שהם ממלאים בה כיום את מקום טקסי הפולחן הדתיים, אומר ד"ר אבנר בן עמוס, ראש המגמה להיסטוריה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת לך אביב.

     

    במחקר שיפרסם בקרוב בן עמוס יחד עם ד"ר אילנה בית אל ,"טקסים, חינוך והיסטוריה: יום השואה ויום הזיכרון בבתי ספר בישראל" ,כותבים השניים: "השימוש בטקסים לצרכים חינוכיים הוא תופעה ידועה ומוכרת בתולדות הדתות.

     

    מדינת הלאום המודרנית אימצה את המודל הדתי, ויצרה טקסי ניצחון שנועדו להנחיל לאזרחיה את הדוקטרינה הלאומית.

     

    בן עמוס אומר שטקסי יום השואה היום הזיכרון "הם הדת הנוכחית של החילונים. הזהות שלנו מתעצבת סביב שכול, אובדן, יגון, קורבן – והטקסים מובילים לעבר הגאולה. זו אינה ראייה היסטורית של המציאות, שהיא הרבה יותר מורכבת, אלא ראייה משיחית". זה כמו אצל הדתיים, אבל אנחנו החילונים מתרגמים זאת למונחים לאומיים, ונותרים עם אותה עוצמה. אלוהים נעדר מהמציאות הלאומית, אך המונחים שאנחנו משתמשים בהם זהים למינוח הדתי.

     

    http://www.olam-jew.com/2011/04/20/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94/

  12. אור- למה שלא תהיה שואה היום? בגלל מי? בגלל החרדים שלא עושים צבא או בגלל הרוב השפוי (כולל את הדתיים הלאומים) שכן עושים צבא?

    ועוד משהו- אתה כנראה לפי הדיבור שלך עוד לא היית בצבא ובטח שלא בקרבי וכנראה מעולם לא פינית התנחלות יהודית. כמו המשאבים, החיילים הפצועים, והכח שזה גוזל לצבא בגלל איזה 10 אנשים הזויים שחושבים שהיהדות זה לגור על גבעה ביהודה ושומרון היא פשוט לא פרופורציונלית

    מה עם גוש קטיף? בגלל שה"שפויים" במדינה חשבו שלפנות אלפי יהודים, אנשים, נשים, ילדות, תינוקות מהבתים שלהם יביא שלום.ואיפה הם היום? חיים בחרא תנאים.

    כמה כסף זה עלה למדינה? למעלה מ10 מיליארד. אז תפסיקו לבכות שהחרדים לוקחים לכם כסף ולכו לבקש ת'כסף של ההתנתקות שגם הלך לפח, וגם קיבלו טילים ואלפי הרוגים.

×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.