ניסים ספורטיביים לא נמשכים לאורך זמן. בד"כ כמה דקות בהן הכל מסתדר, אולי ערב אחד.
העונה הזאת התחילה לא פחות ממדהים עם 95% אחוזי הצלחה עד ינואר בלו"ז פסיכי, אח"כ הגיע חודש רע, ומאז טפו טפו.
בינואר שילמנו במזומן על חוסר הניסיון של רובי, הרוטציה הרעה וחוסר היכולת להוציא את הקבוצה ממשבר.
אבל מה התיזה שלך? הסגל רע, המאמן רע, אינסוף פציעות בחלק האחורי, עזיבה של מאסון בגלל מלחמה, עומס מטורף של משחקים אבל אנחנו מקום ראשון בפלוס חמש באלפי צירופים של מזל? לא קונה את זה. יש בעיות אבל אנחנו פה בזכות והזכות הזאת שייכת גם לקין, גם למי שבנה את הסגל וגם לשחקנים למרות שמכולם אני מצפה להשתפר.
אני מאוד אופטימי. האם אני שקט? לא, כי אנחנו לא קבוצה יציבה, כי קין עקשן וחסר ניסיון במעמדים האלה. אופטימי חסר מנוח.