המכבייה

ההכרות הראשונה שלו עם אלי פוקס הייתה ביציעי אצטדיון המכביה בתל-אביב. הכדורגלן הותיק, בשלהי הקריירה הפעילה שלו, ישב נעלב מאי הכללתו בהרכב נבחרת ישראל. הרשקוביץ אזר אומץ וניגש לפוקס כדי לשאול אם יש מניעה שיגיע לאמן ולשחק במכבי חיפה. הוא ביקש שהות לחשוב ואחרי מספר ימים שוב הגיע חבר ההנהלה החיפני לעיר הגדולה ונפגש עם פוקס, הפעם בביתו. הוא נדהם לראות כי כוכב במעמדו עובד בסוכנות המובילה אח"מים משדה התעופה ליעדם וגם התפלא באלו תנאים הוא גר עם רעייתו ובתו. פוקס נתן תשובה עקרונית חיובית וכעת צצה הבעיה מהיכן מממנים את הרכישה היקרה ? ימים אפורים בליגה הארצית. הקבוצה של 1978 צילום: מימל באותם ימים מכרו את "בית מכבי" ברחוב בלפור והקבלן חיים אלוני בנה בנין ברחוב מוריה 112 בחיפה. הרשקוביץ התיישב בבניין ובמשך שבוע "הדפיס כסף" בכתב ידו, בדמות שטרות של חמש, עשר, חמישים ומאה לירות. את השטרות האלה הוא תכנן להפיץ בין האוהדים. האוהדים היו ספקנים, כי עבורם אלי פוקס נחשב לשחקן מכוכב אחר, אבל הרשקוביץ מיהר להרגיעם ואמר כי במקרה ולא יגיע מסיבה כלשהי, הכסף יוחזר במלואו. וכך היה. אלי פוקס הגדול הגיע לחיפה, מכבי חיפה רכשה עבורו דירה וכל חבריו ממכבי ת"א עלו לרגל לעיר הכרמל כדי לראות מקרוב כיצד חברם לשעבר גר בדירת פאר, יחסית לאותם זמנים. כל הפעילות העניפה הזאת לא הייתה ממומשת אלמלא עזרתו של אפרים אילין ז"ל, יצרן המכוניות הראשון והיחיד בישראל שהקים בשעתו את מפעלו "קייזר פרייזר" או "קייזר אילין" בתל חנן הסמוכה לחיפה. אילין הוכרז כנשיא המועדון והייתה סיבה מצוינת להעניק לו את המעמד המכובד. הוא נרתם כבולדוזר, העמיד לרשות המועדון משאבים כלכליים מסויימים ובעיקר דאג להעסיק רבים משחקני הקבוצה שנכנסו ל"עידן המקצועני" באופק הקרוב. הכדורגלנים היו מגיעים למפעל, עובדים לפי לוח זמני האימונים ולא בעבודות "קשות מדי" וכעבור מספר שעות שוחררו לאימוני הקבוצה. אין ספק שאפרים אילין הפיח רוח חדשה במועדון שפנה לדרך חדשה במאה ושמונים מעלות. בסופו של דבר, אלי פוקס הביא את המפנה הגדול. עונת 1954/55 היוותה מהפכה של ממש. מקבוצת תחתית מובהקת הפכה חיפה לקבוצה ששיחקה כדורגל מבריק ולבסוף דורגה במקום החמישי. הרגע הגדול של מכבי חיפה ואלי פוקס הגיע ביוני 1955 כאשר מכבי חיפה ניצחה את מכבי תל אביב 1:2 ב"באסה" היפואי (היום בלומפילד), לראשונה בתולדותיה. פוקס היה המאמן הראשון שהנהיג במכבי חיפה חצי מקצוענות. השחקנים קיבלו שכר והקבוצה נהגה לצאת לבית מלון, ערב משחקים, כבר ביום חמישי. בעיקר באה לכלל ביטוי העונה השניה של פוקס.

וממש בהמשך, אלי פוקס הגדול ממכבי מחליט ללכת לאמן אותם והופך שם את כל העסק להרבה יותר מקצועני...

תודה.

וואו. דקסטר, שנה?

אני חושד שיש כאן בעיה אמיתית של כסף.

אחלה אלונה וזה לא בציניות, אלא באובייקטיביות. היתה 13 שנה(הכי ותיקה אחרי שחר) שפכה מאות מיליונים, די. נגמר לה. כל מה שהיא צריכה לקבל מהקהל הכפוי טובה הזה עכשיו זה רק כבוד, אהבה והכרת תודה. היא הגשימה להם חלומות שהם אפילו לא חלמו. די, נגמר.

אותו סדר גודל של לשפוך שלושים, ארבעים מיליון לעונה? מאד קשה. מאד נדיר.

כן, זה באמת מאד נדיר למצוא.

אני בטוח שאם מיטש עוזב, הוא ימכור/ימסור אותנו לידיים שהוא סומך עליהם. וללא חובות. במכבי תמיד תיהיה השקעת בעלים מסויימת. המעמד והמועדון מחייב.

התלות שלנו בחשקים של מיטשענק, היא לא פחות גדולה למרות שאנחנו מייצרים יותר הכנסות(וגם יותר הוצאות). נכון שההשקעה מחולקת נכון יותר אבל אם חלילה אין מיטש, גם אין מחלקת נוער ב20 מיליון ועוד כל מיני דברים. מכבי לא חיה לפי ההכנסות שלה.

לדרבי הזה, קדם הדרבי הקטן מול ביתר תל אביב(או שהיה שבוע אחרי). ניצחנו 6-1. בדיוק בשבועיים האלה הייתי בלונדון ופספסתי 10 גולים של מכבי בלייב.

היא ומשפחתה קיבלו סטירה גדולה כלכלית. היא לא מיטש, ואפילו לא שחר. זה כל הסיפור. השחקנים יכלו עדיין במחיר קיצוץ לקשור את גורלם בגורלה ל15 חודשים לפחות(שזה המון באי הוודאות הקיימת). טמבלים.

איזה איוולת של השחקנים. איפה הם ימצאו עוד אלונה? יש בדיוק שניים וחצי כאלה(ופרגנתי מאד לחוגג) עם סגלים ושחקנים טובים יותר.

וואן כתבו רק על זה.

מה שהיה הוא לא מה שיהיה ברמת הסכומים. הכלכלה העולמית קיבלה ותקבל מכה חזקה. מה שכן, שחקנים ללא חוזה בעונה הבאה, יכולים לקשור את גודל הקיצוץ בשאלת החוזה הבא.