חילקתי את התגובה שלך ל3, כדי שאני אוכל להגיב על כל נושא בהתאם.
ככה, אני משרת בבקו"ם עוד רגע שנתיים, ותאמין לי, אל תקשיב לאף אחד מבחוץ שעבר את זה, כי אני עובר את זה כל יום, כל היום.
עוד דבר, אפשר לשמור את התגובה שלי ע"מ שאנשים אחרים גם יראו וילמדו להבא.
נתחיל...
1. בבקו"ם אין רופא. אין לך מה להגיד שכואב לך הגב, כי לא תראה רופא.
רופא תראה רק בטירונות (בין היום הראשון לשני אתה תראה בטוח).
2. היום הראשון בבקו"ם, מלחיץ, ללא ספק, אך זה יום שצריך לעבור אותו כמה שיותר מהר ולא להתעכב בתחנות השונות.
הכי חשוב, תקשיב להוראות החיילים והמפקדים והיום הזה יעבור בהצלחה.
3. בגדול, אנשים עושים טעויות בכך שמתחצפים/מקללים את החיילים והמפקדים, בטענה שהם לא המפקדים שלהם.
אז אני אפריח את טענה זו, בכך שכן הם כן המפקדים שלך, והם כן יגידו לך מה לעשות (ברוכים הבאים לצה"ל).
עוד טעות גדולה שחיילים עושים היא לא להתפנות.
לא להתפנות, גורם לכך שהגורמים הצבאיים מסתכלים עליך בעין לא טובה.
לא תשיג מזה שלא התפנת כלום, ישלחו אותך למעצר, משם לכלא, ומשם חזרה לבקו"ם ושם תראה שוב קצין מיון שיגיד לך שאתה מתפנה לאותו היעד שהיית
אמור מההתחלה.
שמע לי, תתפנה, לא משנה לאיזה יעד. תגיע ליעד, משם תאמין לי שאם קצת רצון וקצת יכולת, תוכל לשנות את השיבוץ.
אבל לא להתפנות, זאת הטעות הגדולה ביותר.
שיהיה בהצלחה!