מנג'ר יונייטד

אני חושב שאלמוג, חלאילה, ג'ראלדש, נחמיאס וגולסה זה שחקנים שאפשר אולי עוד להוציא מהם משהו (חלק מהם כנכסים למסחר מול קבוצות אחרות, אחרים כשחקני סגל בתפקידים משלימים). בכל מקרה, טב"ח, חוזז, קוואס ושמיר לא צריכים להיות כאן. ריקן רק אם ממש אין ברירה ואין אף מבוגר אחראי לחדר ההלבשה לצד שרן וסאבוריט. לפני שמתרכזים במי צריך ללכת, צריך להתרכז במה להביא. השלב הראשון והחשוב ביותר הוא להביא ולבנות על מה שכבר שלנו - גויאגון, שחר, נידם כדי שגלזר יוכל לקבל מנוחה, מזרחי כמגן ימני, גלוך לקישור הקדמי. משם, השלב הבא והבהול ביותר זה ההגנה. יש לנו מגן אחד ובלם ראוי שגם הוא בכלל מגן אל שעבר הסבה. בלי בלם ומגן כל היתר לא רלוונטי.

הלוואי שאתה צודק. לא בטוח שיש לו את התעוזה לעשות את החיתוכים שצריך, לתת את המפתחות לצעירים שצריך לתת להם את הבמה ובעיקר להביא את המאמן הנכון לכל העסק הזה (אלא אם קראסטיץ' הוא המאמן הזה, ואני לא בטוח בכך).

אנחנו גם ככה לנצח מחפשים את המחליף הפוטנציאלי למאמן שלנו, בין אם פגענו ואין אם לא. למה שמנהל מקצועי יהיה שונה?

הופעה מרשימה מאוד. מקווה שימשיך ככה ומקווה שזה יוכיח לצוות המקצועי שלנו שאפשר וצריך לתת הזדמנות לכשרונות הגדולים שגדלים אצלנו. מישהו באמת חושב שהיינו נראים הרבה יותר גרוע העונה עם שחר במקום שמיר/גולסה למשל?

החילופים היו רעים מאוד ולא בפעם הראשונה לא הצליחו לשנות מומנטום לטובתנו. קראסטיץ' ויתר על כל מי שהחזיק כדור והיה מסוכן אצלנו, וזה שלח אותנו עוד יותר אחורה, והמעבר לשלושה בלמים רק הזמין עוד יותר התקפות, וכל זה עם ההגנה הכי חלשה שהייתה לנו בעשור האחרון. עם זאת, ברגע שלא ניצלנו ארבעה מצבים של אחד על אחד כדי לשים את השני ולסגור את הסיפור, היה ברור שנספוג שיוויון.

הקהל לא אמור לדעת אותם, אבל במקום בו יש יעדים, רואים תוצאות או דרך כלשהי. זה ברור מאוד בכל הנוגע למנויים, למדיה, לשיווק ולמרצ'נדייז. הפן המקצועי מפגר מאחורי כל התחומים האלה. אני לא חושב שאיש מקצוע זר ואיכותי שעזב חייב לכפות עלינו שנה ומשהו של הפקרות. צריכה להיות רשימה של חלופות.

לחוזז אין חוזה במכבי לעונה הבאה למיטב זכרוני. טננבאום זה נכס שצריך להישאר אלא אם בטוחים באלף אחוז שיש שוער מחליף מעולה בנוער.

מה רע במנספורד ובמאמנים שבאים לשדרג אותנו ומתקדמים הלאה? זה בדיוק הדג גדול אוכל דג קטן עד שהדג הקטן הופך לבינוני. מעבר לזה, לא ברור מה היעדים והמדדים להצלחה למנהל מקצועי. שוב, במערכת מקצועית בריאה צריך להיות מנגנון שיאפשר לאתר אנשי מקצוע איכותיים בתדירות גבוהה יותר ובאחוזי הצלחה גבוהים יותר. בשש העונות האחרונות הצלחנו רק עם מנספורד ואיביץ', שנדמה לי הוחתם בתקופה של מנספורד כמנכ"ל. לטעמי זה מעט מדי. לגבי ההודעה הקודמת - אין לי מילת ביקורת אחת על כל המנגנון מסביב. מדיה, שיווק, מרצ'נדייז - באמת רמה אחרת. כל הדיון והסוגיה כאן הם סביב הניהול המקצועי.

זה בדיוק מה שאני מדבר עליו לגבי הניהול.

מכבי לא המציאה כלום, אבל כן הצליחה לגבש מודל שעשה רושם שעבד. אני בטוח שאיש עסקים כמו מיטשענק מצפה לכמעט 100 אחוז תמיד מכולם. זה חלק בלתי נפרד מהתרבות האמריקאית (קנדה זהה מבחינה עסקית). אם זה תמיד היה מינויים פרסונליים וכסף זה מדאיג מאוד מבחינת ההתקדמות שלנו כמועדון וכמערכת, ומדאיג מבחינת המנגנון הקיים לאיתור המינויים המתאימים. אתה ואני יודעים היטב שלקבוצת כדורגל יש מעגל חיים טבעי, שנע בין שלוש לחמש שנים. הגדולים באמת (סיר פרגוסון אהוב ליבנו ומושא הערצתנו) הם אלה שמסוגלים לבנות מחדש שוב ושוב. אני מסתכל על השורה הראשונה שלך אחרת - אנחנו עדיין משקיעים לא מעט כסף, אבל לא מצליחים להביא אנשים מעולים. האחוזים הולכים אחורה במקום קדימה (הם אמורים להשתפר ולא לנסוג ככל שיש יותר ניסיון ומוניטין) ולא נראה שהתגבשנו על איזה מודל מעבר לנשקיע הרבה כסף ונקווה שנפגע באיש המקצוע. ההצלחות הגדולות שלנו הגיעו אחרי עבודה מתודית, אנשי מקצוע שהוחתמו מבעוד מועד והכינו את העונה הבאה מראש (יורדי ואוסקר וכמובן איביץ', שקיבלו כמה חודשים ללמוד את הקבוצה).

זה לא המתחרות, זה אנחנו. באר שבע היו באמת מתחרים ראויים בעונה של האלופות (שלא החשבתי) ונתנו עונה נהדרת בעונה הראשונה משש השנים אליהן התייחסתי, אבל לא הייתה סיבה לרפיסות מולם בעונה השלישית, ולראיה השנתיים עם איביץ' שהגיעו אחריהן (בסגל פחות נוצץ לכאורה). חיפה הזאת ניזונה מהפור שנתנו לליגה בשנתיים האחרונות (ומאצילי ששחררנו בחינם), ואם אנחנו אפילו טיפה יותר חדים או מחוברים הם בכלל לא היו באזור החיוג שלנו. סומך על מיטשענק בעיניים עצומות מבחינת המחויבות שלו. לא סומך על ההנהלה הנוכחית ויש לי סימני שאלה לגבי מידת העניין והמעורבות של מיטשענק. עברנו מפיגורות שגדולות על הליגה בכמה רמות בדמות יורדי, סוזה, ביין, מנספורד ועוד להרכב ניהולי שמרגיש כמו העונה האחרונה של יורדי כשעמד על הקווים - פשרה עם אזור הנוחות.

יואב לטעמי זה מעבר לסיבוב פחות טוב. זאת נסיגה משמעותית בכל הנוגע לזירה המקומית. לשם ההגינות, זה מגיע לצד חברות די קבועה בשלב הבתים באירופה, אבל עושה רושם שעדיין לא מצאנו נוסחה שתאפשר הצלחה בשתיהן, למעט עונת פאולו סוזה, או רענון סגל ראוי או חזון עקבי. אם אני מסתכל על שש השנים האחרונות (החל מהעונה שאחרי האליפות, כלומר מהקיץ בו זהבי עזב), מתעורר בי חשש שהשנתיים עם איביץ' היו הבלחה שנבעה יותר מהאישיות והאיכות שלו כמאמן מאשר כהמשך של הצלחה מערכתית.

בול. אנחנו מפספסים וכולם במערכת סבבה עם זה.

גם אם מדובר בשני דיונים שונים, הם לחלוטין קשורים האחד בשני. זה ביצה ותרנגולת. אני חושב שאנחנו מגדלים כמות מספקת של כשרונות (ולראיה, שון גולדברג למשל בלם באלופה שבדרך, אליאל פרץ עושה עונה יפה באירופה, קארצב ופארפה נתנו עונה טובה, נבחרת הנוער עלתה לאליפות אירופה עם חצי הרכב ממכבי ועוד). מנקודת מבט כלכלית נטו, ואני סתם זורק מספרים, אם אנחנו משקיעים שני מיליון יורו בעונה במחלקת הנוער, והמינימום שיכלנו להשקיע בנוער זה חצי מיליון יורו, אז הנוער צריך לייצר לנו שחקנים שהיו עולים לנו אחרת מיליון וחצי יורו. אגב, לטעמי אנחנו לא נוכל לענות על השאלה האם אנחנו מייצרים מספיק איכות בלי תכנית סדורה. בהיעדר תכנית כזאת איך אפשר למדוד מה אנחנו צריכים לייצר והאם עמדנו ביעדי הייצור?

העונה לא התחרינו על אליפות, עם כל הצער שבדבר. השנים בהם נרדמנו בשמירה ולא הזרמנו דם חדש למערכת הן בדיוק השנים בהם אנחנו נתקעים. שוב, אין רעיון מושלם ואין רעיון שיבטיח הצלחה, אבל צריך רעיון.

זאת בדיוק הבעיה בהיעדר חזון מקצועי וניהולי ברור. קיוויתי שנתייצב על מודל של לגדל-לחשל-לבוגרת-למכור וחוזר חלילה. יש לזה מחיר מקצועי מבחינת יציבות והקושי בלייצר שושלות חדשות מדי שנתיים-שלוש, אבל הרעב והדם החדש, בשילוב עם הידיעה ששחקנים צעירים יקבלו הזדמנות במסלול מובנה שבסופו תחרותיות עם מכבי ויציאה לאירופה, יעזור לנו למשוך את הכשרונות הגדולים. בפועל, נכון להיום אנחנו רחוקים ממיקסום או אפילו מיצוי של המשאב האדיר שנקרא מחלקת הנוער שלנו. לא כלכלית ולא מקצועית. המודל חייב להיות ברור. למשל (לא אומר שזה המודל הנכון בהכרח, אבל זה מודל, וחייבים מודל עם יעדים ולוחות זמנים ברורים) - להחתים שחקני נוער ל-X שנים, לתת להם שנה-שנתיים של התחשלות (למעט יחידי סגולה כמו שחר או גלוך נניח), להעלות לבוגרים לשנה-שנתיים, מי שמזוהה כמתאים במהלך השנה-שנתיים האלה מקבל הארכת חוזה (אופציה למכבי בחוזה של ה-X שנים), מי שלא נמכר למרבה במחיר או מועבר בטרייד. פרץ היה חייב להימכר אחרי עונת השיא שלו אצל איביץ'. כהן היה צריך להימכר לפני הפוסט שלו. אפשר ורצוי גם להגדיר יעדים ולוחות זמנים למכירה (לגיטימי אם לא רוצים למכור שחקן מוביל בעיצומן של מוקדמות באירופה, אבל צריך שזה יהיה מסודר). הדאגה הכי גדולה שלי כרגע היא שלראשונה מאז מהפכת יורדי, אני לא בטוח שמכבי מנוהלת כמו שצריך.

אהלן, שוב אני, משבית השמחות ממחנה הפסימיים. אף אחד לא מתנגד לחזרה שלו. זה יהיה מרגש והוא ישראלי בכיר וחייזר. עם זאת, בהנחה שמאריכים את פריצה, זה אומר שסדר גודל של מיליון יורו כבר מושקע בשני חלוצים, ולכן זה לא בהכרח ניצול המשאבים הנכון ביותר להשקיע עוד מיליון יותר בחלוץ נוסף (ולא, זהבי לא יכול לשחק את הקדמי בשלישיית הקישור). זה נורא רומנטי לרצות את זהבי לצד צמד הרוצחים היגוסלבים שלנו, אבל אם ההגעה של זהבי היא על חשבון בלם וקיצוני איכותיים, צריך לכל הפחות לחשוב פעמיים מה נכון. למען הסר ספק, אם זהבי יירצה לחזור אין מצב בעולם שמכבי יסרבו לזה.

להיות שם ולהתמודד. זה הדבר הכי חשוב. כל משחק הוא גמר גביע. לנצח השבוע, ואז בשבוע הבא, ואז בשבוע אחריו. האם הסיכוי שנזכה באליפות גבוה? לא. האם זה בלתי אפשרי? לא. בעונה שעברה עשינו ריצה יפה, עלינו למקום הראשון ואז נעצר המומנטום וזה נגרר משם לפתיחת העונה המחרידה שלנו. אסור שזה יקרה עוד פעם. סיום העונה הזאת יכול וצריך לעצב את איך שתיפתח העונה הבאה.

אני מת על זהבי ומקווה מאוד שהוא יחזור וישתלב במערכת בסיום הקריירה שלו, אבל כל זמן שיש לנו את פריצה ויובאנוביץ', אני לא בטוח שאנחנו צריכים להוסיף עוד משכורת עתק בשביל חלוץ נוסף, ובעיקר, בשביל זהבי עצמו, מקווה שלא יוותר על הזדמנות לשחק במועדון פאר כמו פאלמייראס, במיוחד אם מדובר בהצעה שמכבי לא יכולה להתקרב אליה. זה אחד מהמועדונים הגדולים בדרום אמריקה.

לעלות מליגה א', כשיש עולה אחת, זה סופר קשה.

אין שום סיכוי להביא שחקנים כמו סלומון ודסה, וטוב שכך.

הכנס מם של "ואז הוא כתב שבית"ר תוציא נקודות מחיפה" עם המבוגרים שצוחקים עם כוסות יין ביד

אחלה קניקובסקי אבל חסרים לי מספרים וחסרה לי קצת מנהיגות. הוא לוקח הרבה על עצמו אבל אני רוצה שחקן שייצר לנו את המצב, השער והמומנטום מכלום גם כשקשה.

אוננות המונית בפורום אבל בפועל זה הרכב של להמשיך לספוג בכל משחק, אלא אם גלזר וגולסה יגרזנו את כל העולם ואחותו ויהפכו פתאום לגרסאות הישראליות של קאנטה וג'ורג'יניו.

כל מילה שקמחי כתב. בנוסף, דביטון לא יציב מספיק. אני מעדיף שחקן טיפה פחות טוב ומסוכן אבל שמביא תפוקה באופן עקבי.