מנג'ר יונייטד

יש לי ויכוח מתמשך עם חברים שאוהדים קבוצות אחרות לגבי עניין התקציב. קודם כל, חלק ניכר מהתקציב שלנו הולך לדברים שלא קיימים בקבוצות אחרות, בעיקר מחלקת הנוער וכל מערך המרצ'נדייז והשיווק, שהם בכמה רמות מעל יתר הליגה. אני לא אתפלא אם מדובר בסדר גודל של שליש מהתקציב במצטבר. אחרי זה, חלק נכבד מהתקציב הולך לצוות המקצועי והניהולי. לכן, כשמתייחסים לתקציב, המפתח בעיניי הוא להתייחס לתקציב השכר ולתקציב הרכש. תקציב השכר שלנו הגדול בליגה כמעט עשור להערכתי, אבל לא אתפלא תקציב הרכש בשלוש השנים האחרונות לא בטופ-3 בליגה.

יש לך בסגל הזה הרבה שחקנים שההישארות או ההגעה שלהם היא הנחת עבודה אופטימית. הרננדס, סאבוריט, טיבי, דן ביטון ויוני לא בטוח יישארו, נחמיאס (מאמין שיגיע), ניר ביטון, צ'יבוטה וחלוץ זר לא בטוח יגיעו. אם הייתי צריך להמר, סאבוריט ונחמיאס הם השניים היחידים שהייתי לוקח בחשבון כשחקני סגל לעונה הקרובה.

כי אנשים הפכו את הרכש לחזות הכל. יש דברים טעוני שיפור בניהול הקבוצה הבוגרת, לרבות תהליך ההכנה לעונה חדשה, אבל היסודיות והקצב של מיטשענק הביאו תוצאות עד עכשיו, ובסופו של דבר, הוא השקיע ועדיין משקיע כמות כסף אדירה בקבוצה.

אחת ההודעות הטובות והחשובות שראיתי בפורום בתקופה האחרונה.

זה גם משקף את התפיסה של מיטשענק. מהיום הראשון שלו בערך הוא השקיע המון בנוער. אנחנו כבר קוצרים את הפירות (האליפויות עם איביץ' למשל וההישגים העונה), ואני מעריך שזה ישתפר בהמשך. מה שחסר כרגע זה להצליח לייצר בזכות זה הכנסות (ממכירת שחקנים) ולהעמיד את אותה שדרה ניהולית/מקצועית בקבוצה הבוגרת. ברגע שדברים יתייצבו מבחינת לוחות זמנים קבועים, תכניות עבודה ועוד, הכל ייראה טוב יותר.

כמה עמודים צריכים להיות כאן כדי שאנשים יבינו שלא יהיה שום רכש?

ראש הממשלה מינה את היועץ המשפטי לממשלה. יש מנגנון שלם של בלמים ואיזונים. במקרה של מנדלבליט, מדובר ביועמ"ש שהיה לפני כן מזכיר הממשלה של נתניהו. אין יותר איש אמון מזה. זה לא סתם הגשת כתב אישום. זה עובר המון ביקורות ובלמים ואיזונים ובסוף היועמ"ש צריך להכריע אם יש מספיק. אני לא מזלזל בבחירה הדמוקרטית של אזרחים (ופעם אחרונה שבדקתי, אנחנו מצביעים למפלגות ולא לאנשים ובמפלגה מתוקנת יש יורשים ומנגנון מפלגתי מספיק חזק כדי להתמודד עם נבצרות או התפטרות של העומד בראשה), אבל ראש ממשלה שמכהן עם כתב אישום זה לא תקין. זה לא עניין של שמאל או ימין. גם מישהו כמו דרעי (שחזר לכהן כשר הפנים אחרי שהורשע וי

בוא נדייק ונחדד כמה דברים, וסליחה מראש שאני נטפל: ממשלת "ימין" עם רע"ם הייתה על הפרק, זה נפל כי סמוטריץ' לא היה מוכן למכור את עקרונותיו. המהלך של בנט הוא לא גניבה, כי אם זאת גניבה אז מהלכים שהליכוד עשה בעבר זה שוד סדרתי. הקמת קדימה הייתה בעיניי (כמצביע ליכוד) גניבה. המנדטים שזורמים עם המהלך הזה מעידים על כך שאולי לא מדובר בגניבה כזאת גדולה, אם נניח חצי מהמצביעים של ימינה דווקא כן תומכים בזה? אתה חושב שכל המנדטים של הליכוד היו תומכים בממשלה עם רע"ם? "הכעס" שאתה מדבר עליו מוגבל לחלק מאוד מצומצם מהימין. יש כעס הרבה יותר גדול על זה שנתניהו סירב בתוקף לפנות את הכסא

בנט עוד לא ראש ממשלה יומיים וכבר מסר את הנגב. הגיוני בסך הכל. אם ביבי היה יושב עם רע"ם (ולמעשה, רק הציונות הדתית, בסירובה לעשות כן, מנעה ממשלת "ימין" בתמיכת רע"ם) אז זה היה בשירות מחנה הימין אבל כשבנט עושה את זה הוא עושה את זה בשירות מחנה השמאל. שוב, הגיוני בסך הכל. יהדות התורה כל כך ציונית שלמעט תפילות שלוש פעמים ביום על חזרה לציון לא המפלגה ולא ציבור מצביעיה תורמים כלום למען או לשיפור מצב העם היושב בציון. באמת עצוב לי על אנשים יקרים כאן שלא מסוגלים אפילו לחשוב לשבריר שנייה שמה שהעסיק את נתניהו בשנתיים האחרונות זה הישרדותו הפוליטית והימנעות מהרשעה. ההבדל הגדול בין

ריאלי (פסימיסט) - מה הוא אומר? על (לחם) שום מה מאה עמודים? מה לכם ההודעות, הסרטונים וההמלצות האלה, כאשר משחק הוגן כלכלי מונח לפניכם. מעתה, אל נא תצפו להחתמות, אלא אימרו, בעבור זה האריך מיטשענק חוזה לייני ולמספר ישראלים, בצאתי מנושא המלפפונים.

הונאה זאת מילה ממש טעונה אבל לא אכנס לסמנטיקה. אני מכיר עשרות מצביעי ימינה שמרוצים בסך הכל מהתוצאה (התגובה השכיחה ביותר היא "קיבלתי מה שהצבעתי, בנט באמת ניסה להקים ממשלה עם הליכוד, חבל שלא הסתדר אבל התוצאה עדיפה על בחירות נוספות") אבל אף לא אחד מהם קנה את הספין של ממשלת שמאל. רבאק, בנט, סער וליברמן. זה מצחיק שתומכי ממשלת ביבי (שהיא, אגב רחוקה מאוד מלהיות ימין כלכלי ומדיני לצערי), אשף אי קיום ההבטחות, גניבת הקולות (יברקן, אורלי לוי ועוד) וה"כשר אבל מסריח" מביאים נהי ומנסים להצדיק "הונאות" גדולות יותר שביבי עשה כדי לשמור על כיסאו (ואף מילה על טובת המדינה, שוב, לצערי).

אחד הגדולים. באמת. זכינו.

אני יכול להבין את העמדה שלך אבל ממש לא מסכים איתה. שבירת בצורת וברדק זה יותר מדי התעסקות במסביב וביריבה מאשר במכבי ובמכביזם. חצי הגמר היה מכביזם בצורתו הטהורה. גם ה-6:2 על באר שבע. ה-4:3 על חיפה היה רכבת הרים גדולה יותר מכל מה שקרה בגמר מהרגע שפפיר המחריד החליט לא לשרוק לעבירה על פרץ.

ברדק של הפועל זה לא מדד מבחינתי למשחק גדול. אתה רוצה להגיד לי שדרבי המוטות מדורג אצלך לפני ה-4:0 של אוסקר, ה-5:0 של שוטא, ה-3:2 זהבי או דרבים אחרים?

ברדק בסוף לא מצדיק הכנסה לטופ-10. אמנם ראיתי בטלויזיה (כי אני גר בחו"ל יותר שנים מכפי שתכננתי במקור) אבל החוויה כמכלול מרגישה לי פחות מהרבה משחקים אחרים. נהי של הפועל פשוט פחות מרגש אותי (והייתי בגוש כשהם תפרו אותנו שוב ושוב ושוב ושוב בדרבים) והתחושה בסיום הגמר הייתה הקלה סטייל מכבי-סל זוכה בתואר ולא התפרצות של אושר כמו נניח ב-6:2, 4:3 או אפילו ב-4:3 ברמת השרון בעונה של אוסקר. אני בהחלט מבין את מי שרואה בניצחון בדרבי בגמר גביע, עם כל מה שהיה, כמשחק שייזכר לדורות, אבל בעיניי ברדק זה לא משהו שזוכרים לדורות כמשחק גדול, אלא כברדק (למשל דרבי המוטות ששבר את הבצורת, שבטוח לא נכנס לטופ-10 ש