Jump to content

m.c tel-aviv

משתמשים רשומים
  • Posts

    31
  • Joined

  • Last visited

  1. אני בחול ורוצה להעביר לחבר
  2. כנל אצלי. יש משהו לעשות עם זה?
  3. בשל אילוץ של הרגע האחרון מציע כרטיס ל 13 מחיר עלות
  4. אני מעצב כמה שנים ואם יש משהו שצריך לעשות במיתוג מחדש הוא נקיון. הסמל ה"חדש" מרגיש כמו סמל לקבוצה שבמאבקי עליה לליגה הלאומית. ולא משדר אירופה בכלל. עשיתי קצת ליטוש וחידוד:
  5. ממליץ לכם להתחיל בסן פרנסיסקו, קליפורניה. עיר חמודה ומגניבה שתעשה לך אחלה סיפתח לטיול (עד 5 ימים שם יספיקו). משם אני אמליץ לשכור רכב ולהתחיל לרדת דרומה לכיון לוס אנג’לס (כיומיים שלושה). בדרך לשם יש מלא מקומות שווים ששוב להעביר שם את הלילה. ובמיוחד המקטע האחרון של כביש מספר 1 לכיון אל איי. דרך עם נוף עוצר נשימה על שפת האוקינוס השקט. באל אי, להיות לפחות שבוע ומשם לתפוס טיסה לווגאס. בווגאס 4-5 ימים זה לגמרי מספיק. משם קחו טיסה לניו יורק גם שם מומלץ להיות לפחות שבוע. וחזרה הביתה. זה יהיה טיול פגז מניסיון!
  6. ביקורת שיפוטית הייתה עוד לפני 1992 רק ללא המקור הנורמטיבי שקיים היום. בגץ בהחלט שופט לפי החוקים ובטח שלא לפי גחמות או אג׳נדה. בארהב יש חוקה ובאנגליה השיטה שונה בתכלית וקיימת מאוד שנים. צא מהפופוליזם שזורעים לך בימין
  7. אתה בהחלט צודק. נקודת הרתיחה שבביקורת על המהפכה החוקתית מתקיים היום. לא מעט גורמים בממשלה טוענים כי הצורך למשול עולה על הצורך החוקתי. אך לא משנה איזה ממשלה תהיה, תמיד יהיו מחלוקות בינה לבין בגץ. שהרי, לפחות היום, הכל שפיט. וזהו לא משהו שנותן נחת למשילות הממשלה. בימים דאז של שנת 1992 התקיימו על רקע הסכמי אוסלו ובהחלט ייתכן ולא ניתנה תשומת הלב המרבית למשמעותיו של חקיקת חוק יסוד. אך יחד עם זאת הדבר עולה בקנה אחד עם החלטת הררי כפי שציינתי בתחילת הנושא. פסק דין מזרחי שהוזכר פה, שלמעשה שם אהרון ברק פורס את משנתו באשר לביקורת השיפוטית, ניתן קצת אחרי רצח רבין. בסוג של מחטף. חשוב להדגיש שאהרון ברק, שלא סתם קיבל את הכינוי האדמו"ר החילוני, ראה קדימה והיה מאוד מתקדם לתפיסות הרווחות דאז. הוא ולא אחר העניק לנו את הקידמה המודרנית. ובכל תחומי החיים.
  8. בהשראתך אימצתי את השיטה שבהבלטות. את ההבלטה הראשונה, לא בטוח שהבנתי. בציטוט של ברק, התכוונתי להראות שכולם שווים בפני המשפט, המדינה אל מול האזרח הפשוט. כי הרי האם זה יהיה הוגן להחיל חוק על ציבור מסוים שכתוצאה מכך ציבור אחר ייפגע? קח לדוגמה את פטור הגיוס לחרדים. עוד בשנות ה80, היה אדם בשם רסלר, שעתר נגד שר הביטחון, על ההחלטה לפטור את החרדים מגיוס לצהל. כי הוא בתור מילואימניק נפגע מכך (שהרי אם היו החרדים מתגייסים ייתכן והיה עושה פחות ימי מילואים). ברור שזה אחד הנושאים הכי מורכבים שטרם הוכרע ואם בכלל יוכרע ביימנו. (פינג פונג שלא נגמר בעניין הזה בין הכנסת לבגץ). אבל שוב לצורך ההמחשה האזרח הפשוט עותר כנגד החלטת ממשלה. שהרי לא ייתכן ונקבל גזרת ממשלה בלא שאפשר לעשות משהו.. זה לא דיקטטורה פה. לגבי ההדגשה השנייה, אני וכולנו רוצים להאמין שהשיקולים יהיו מקצועיים בלבד. לא תמיד החלטת בגץ תהיה סופית. לעתים יתקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, אפילו כזה שיכול לכלול 11 שופטים ואף למעלה מכך. אז שוב עניין האג'נדה הפוליטית של שופטים בבגץ לא באמת קיים. ואני אזכיר, כי הסעד המבוקש מבג"ץ בדרך כלל, הוא בטלות החוק הפוגע, או בטלות יחסית של החוק, או החזרתו למחוקק לצורך תיקונים. בגץ לא מחוקק חוק יש מעין. לגבי החלק השלישי שלך, והעניין כי כולנו בני אדם ולמי בעצם יש מנדט לקבוע פה משהו. אז אתה בורח לנושא של פילוסופיה ומשפט. כאשר הדיון בעצם על משפט חוקתי. וכן אם יש מושא פנים של שופט כלפי בעל דין זו עילה לפסלות השופט. אבל לא תמיד יחס עוין של שופט לאחד הצדדים, יעיד על דעה קדומה ומקובעת. צר לי ממש אם חשת מצב כזה או מישהו מחבריך. אך למרות זאת עומדת במצב כזה הזכות לערער שהיא זכות יסוד בשיטת המשפט שלנו.
  9. זה חצי נכון. הרי גם האופוזיציה מחוקקת חוקים. וכן גם כל ח"כ יכול להגיש הצעת חוק באופן פרטי ללא תלות אם הוא בקואליציה או באופוזיציה. מעבר לכך יש סמכויות מפורשות שנותנות לרשות המבצעת, הממשלה בלבד. כמו יציאה למלחה, הקמת וועדות שרים, התקנת תקנות לשעת חירום ועוד ועוד.
  10. אהרון ברק אמר פעם, שכשהוא היה יושב בכס השיפוט הוא היה מתייחס לכך כאילו הוא עצמו עומד למשפט. מערכת המשפט נועדה בתכליתה להעניק הזדמנות שווה לכל אזרח. כך שאזרח התובע את הרשות במשפט מנהלי, או את המדינה או שר בבג"ץ, יש להתייחס לצדדים באופן שווה. טענתך כי שופטי העליון מזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית אינה נכונה. קודם כל שופטים אינם מתבטאים באשר לדעותיהם הפוליטיות לא על כס השיפוט ולא באופן ציבורי כזה או אחר. ישנם שופטי עליון שמתגוררים בהתנחלויות, חובשי כיפה, בוגרי ישיבות, נשים, ערבי ועוד. לכן הסקת המסקנה באשר לנטיותיהם הפוליטיות שגויות וחסרות שחר. עקרון הפרדת הרשויות: זה למעשה עיקרון העל בדמוקרטיה. בדמוקרטיה אמיתית 3 הרשיות (מחוקקת,שופטת, ומבצעת) אינן צריכות להיות תלויות זו בזו. וכל אחת צריכה להיות עצמאית וחזקה. אם לדוגמה מחר בבוקר יחוקקו חוק שיורה על הפקעת שטחים ברמת גן לצרכיי המדינה. לשיטתך, על התושבים לקבל את רוע הגזרה כי זהו רצון (הבוחר) העם? החלטות הממשלה וחוקי הכנסת כן צריכים לעמוד בביקורת שיפוטית של בג"ץ ככל שלמישהו נגרמת פגיעה מהם. כך אגב נהוג בכל העולם המערבי
  11. אהרון ברק הוא משפטן בעל שם עולמי. פסיקותיו מצוטטות עד היום בבתי משפט שונים בכל רחבי העולם. מקנדה ועד לדרום אפיקה. אם תגובתך כוונה לאליטה המשפטית שאולי הוא ייצר, אז דע כי עוד לפני כן לשופטי העליון היה כוח רב בוועדה למינוי שופטים. כן המינויים נעשו במחשכים ולא תמיד היה ברור על סמך אילו קריטריונים שופטים היו מתמנים. כיום שרת המשפטים יחד עם ראש לשכת עו"ד, די שינו את מאזן הכוחות בוועדה. ולמי שראה "עובדה", ראה שלהיות תימני זהו גם קריטריון עבור מינוי שופט בימינו. כך או כך הדיון נפתח לצורך מודעות לניסיון לחולל שינוי דרמטי בדמוקרטיה שלנו. ולא על זהות שופטי העליון. בואו לא ניכנס לפופילזם זול של מאיזה חומר קורץ כל שופט. ולמען הסר ספר, אני בדעה כי הכל שפיט.
  12. ישנם חוקי יסוד שהוסיפו בהם סעיפים מיוחדים לצורך שיריון החוק מפני שינוי. כך לדוגמה בחוק יסוד הכנסת, סעיף שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, ניתן לשינוי רק ע"י 80 חברי כנסת בכל 3 ההצבעות. בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא נקבע סעיף שמשריון את החוק כולו מהטעם כי אין בכך צורך. החוק נועד הלכה למעשה להעניק תוקף משפטי לרוח הכרזת המדינה שהרי למגילת העצמאות אין תוקף משפטי. בנוסף חשוב לציין כי בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ישנן זכויות רבות שאינן מנויות באופן מפורש וספציפי בתוך החוק עצמו. אלא נובעות מן המשמעות והרוח שבחוק יסוד כבוד האדם. למשל הזכות לשוויון, חופש הביטוי, חופש הדת, חופש ההתארגנות ועוד.
  13. כמובן. מוכר ידוע. את פסק הדין הזה הוביל בזמנו אהרון ברק. עיקרו הרעיוני של פסק הדין כי "הכל שפיט". מאוחר יותר הוא גם הוציא ספר על כך.
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.