Jump to content

משמר הפורום

מנהלים
  • Content Count

    16
  • Joined

  • Days Won

    8

About משמר הפורום

  • Rank
    - כן המפקד -

Contact Methods

  • Website URL
    http://

Recent Profile Visitors

4,700 profile views
  1. ראש השנה פותח דף חדש לכולנו, ואין זמן מתאים יותר להתנתק מהאירועים שמסביב ולהיכנס לאווירה חגיגית אפילו יותר. לא.. הפעם לא יהיה כאן שום איזכור בנוגע לספורט, ולכן לא ייעשה כאן סיכום שנה. גם לא יהיה כאן שום פן אקטואלי או ציפיות שקשורות לצבע הצהוב-כחול, אפילו לא בין השורות. הפעם אנחנו נתמקד נטו באווירת החג, שהוא מעל הכל חג יהודי ולא חג של פסטיבלים וסיכומים. צוות מנהלי פורום "השחקן ה-12" מאחל לגולשים ולכל בית ישראל כולו, שתהא השנה נוטפת דבש, שנה של הגשמת כל הרצונות ומימוש החלומות. שנה של הצלחה בכל התחומים - עבודה, משפחה, חברים, ושנחזיר בספורט את התארים. שנה של רוגע ושלווה, שנה מלאה באושר והנאה, שנה של חופש ושמחה, של אהבה ומעל הכל... שנה של בריאות! שתהיה לכולנו שנה של הגשמה עצמית, של אמונה באחרים, של אהבת הארץ, ושל הערכת המולדת. שנה של עזרה הדדית, נטולת כעסים ומריבות של סתם, שנה נטולת שקרים ומזימות, שנה מלאה חיוכים ומצוות. שנה שבה מדינת ישראל תזכה בגישמי ברכה, שנה שבה לא נשמע בכל שבוע על עוד ועוד תאונה, שנה שבה נשמור על החיוך ועל עצמנו, נשמור על הפרופורציות המתאימות, ולא נסתכסך האחד עם השני ונחליש את אחדותנו. שנה בה נזכה שאברה מנגיסטו יחזור לישראל ולמשפחתו משבי חמאס. ושנה בה אורן שאול ז"ל והדר גולדין ז"ל, חללי צוק איתן, יזכו להגיע לקבר ישראל. אז לפני ששנת תשע"ט מפנה את מקומה לשנת תש"ף לפני שאנחנו טובלים תפוח בקערת דבש כאות לשנה טובה ומתוקה, ולפני שאנו עוטפים עצמנו בטלית בתפילה לשנה ברוכה יותר, נעצור רגע ונחשוב על האנשים שאנחנו, היהודים שאנחנו. בעת כניסתה על שנה עברית חדשה שלינו להבין כי בכל יהודי טמון הרבה יותר ממה שהוא חושב. הרב קוק אומר כי בדור הגאולה מתגלה בעם במיוחד מידת ה"סגולה". הסגולה הינה מידה אשר טבועה בכל יהודי באשר הוא ואשר עוברת מדור לדור. מידה זו היא שקושרת את העם היהודי בכל רחבי תבל, היא זו שגורמת לנו, היהודים, לדאוג אחד לשני. הרב קוק אומר שבכל דור ודור מידה זו מתגלה באופן שונה. מידת סגולה זו התגלתה בדור הקודם אצל החלוצים החילוניים במידת האהבה לארץ. בימינו מתגלה מידה זו בצורה פשוטה בחיי היום יום. מידה זו היא שגורמת לנו לעשות דברים "יהודיים" גם בלי שנדע, כמו כוח מיסטי שאי-אפשר להסביר, הגורם לנו להתחבר פעם אחר פעם למקורותינו. כל בחירה כזאת, בין אם נעשתה במודע או שלא במודע, היא התוצאה של מידת הסגולה. גם אצלנו ביציע יש דוגמא למידת סגולה זו, והיא בשיר ההולכה הלקוח מתוך הסרט "ספרות זולה". שיר זה נבחר כשיר עידוד מבלי שבוחריו ידעו כי הוא לקוח מניגון מירוני עתיק. לאלו מכם שאינם בקיאים בפרטים, מירון הוא הר המשקיף על העיר צפת ובו קבור רבי שמעון בר-יוחאי. בכל שנה בל"ג בעומר היו מתאספים המוני יהודים, חוגגים את יום ההילולה לרבי שמעון בר יוחאי ושרים את השיר הזה. בהחלט שיר קודש. מידת הסגולה היא בעלת מאפיינים מסויימים. היא זו שקושרת אותנו לאחינו היהודים, היא זו שגורמת לנו לבחור דברים בעלי אופי "יהודי" והיא זו שעוזרת לנו גם ברגעים הכי קשים. אז גם אם אדם מחלל שבת, גם אם הדת נראית לו כמשהו רחוק וגם אם הוא חושב שהוא נמצא בשאול התחתיות עליו לדעת שבכל אחד יש משהו טוב. בכל אחד מאיתנו יש איזו מידה של טוב, ולו הקטנה ביותר. כל אדם עשה בחייו, גם אם לא בכוונה, מצווה אחת לפחות שבה הוא יכול להיאחז אין זה משנה אם אדם שומר מצוות או לא-כולנו אנשים טובים. שתהא לכולנו שנה טובה וברוכה במצוות ומעשים טובים. שנדע לתת מעצמנו לזולת, שנדע לתת לאלו שאין להם, שנהפוך לחברה מחבקת ואוהבת. שנוביל, נתפתח, נשאף להצלחות. שנדע לקבל ולאהוב את אחינו באשר הם. שנזכה להנות איש מטוב לבו של רעהו. חוץ מיום משפחתי, סיבה למסיבה וחופש מהכל.. מה זה בעצם החג הזה? ראש השנה, הוא חג יהודי המציין את התחלת השנה העברית. נחשב ליום המלכת ה' על האנושות (ומבחינה זו הינו חג אוניברסלי), וכן נחשב ליום הדין בו נידון האדם על השנה החולפת ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה, ומציין את תחילת עשרת ימי תשובה המסתיימים ביום כיפור. החג חל בא' וב' בתשרי. המצווה העיקרית של החג היא תקיעה בשופר. בתורה מכונה החג יום תרועה, בשל מצוות התקיעה בשופר הנוהגת בו. המונח "ראש השנה" מוזכר אמנם בספר יחזקאל, אולם לא במובנו העכשוי. מקור הביטוי "ראש השנה" במשמעות היום הראשון בשנה הוא המשנה. יום הדין וחשבון נפש הכללי ראש השנה נחשב ליום שבו דן ה' את כל באי העולם לגבי הקורות אותם בשנה הקרובה. אחד מהטעמים שנקבע ראש השנה דווקא ביום זה, היא משום שעל פי המסורת ביום זה נברא אדם הראשון, חטא בחטא עץ הדעת וה' דן אותו באותו היום. ומאז נקבע יום זה כיום דין לעולם. בימים שלפני ראש השנה ואחרי, נהוג שכל אדם עושה חשבון נפש עם עצמו (דבר הרצוי גם במהלך כל השנה), ומבקש סליחה מחבריו על דברים לא כך שהתנהג כלפם לא יפה או על כל דבר רע שעשה, מתוך רצון אמיתי לחזור בתשובה ממעשיו הרעים ולהיות אדם טוב יותר. יום זה הינו מצוין כיום הדין הכללי לכל יצורי העולם, או כפי שכתוב בתפילת מוסף: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים אם כעבדים" וגם "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשבע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות". על פי התלמוד, שלושה ספרים נפתחים בראש השנה. ספריהם של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים נפתחים ונחתמים מיד - הראשונים לחיים והאחרונים למיתה. הבינוניים תלויים ועומדים במשך עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים. אם ישובו בתשובה - יתכפר להם. אם לאו - ייכתבו למיתה, לכן מראש השנה ועד ליום הכיפורים נהוג לברך איש את רעהו במשפט "גמר חתימה טובה". מנהגי ראש השנה וסממניו התרת נדרים - על פי התורה ישנו חיוב לקיים נדרים, ואחת הדרכים להמנע מנדר שאדם נדר והתחרט הוא בהתרת נדרים לפני ראש השנה. תקיעה בשופר - בראש השנה יש תקיעות רבות בשופר, ובגמרא מובא שזה על מנת לערבב את השטן שיראה שהמצוות חביבות על ישראל שמרבים במצוות תקיעת שופר. איחולים- נהוג לאחל בליל ראש השנה, ולדעות שונות אף ביומו ובליל היום השני, "לשנה טובה תיכתב ותחתם". יש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים". לנשים וילדות מברכים "לשנה טובה תיכתבי ותחתמי", ולרבים - בלשון רבים[6]. סימנים - אכילת תפוח בדבש שתהיה שנה מתוקה, אכילת ראש דג או רש של כבש, כסימן לכך "שנהיה לראש ולא לזנב", סלק או תרד כדי "שיסתלקו אויבנו", כרתי (כרישה, ירק הדומה לבצל ירוק) "שיכרתו אויבנו", תמרים "שיתמו אויבנו", קרא (=דלעת בארמית. יש נוהגים לקחת קישוא במקומה) ובעדות אחרות גזר "שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו", רימון "שירבו זכיותינו כרימון". תשליך- ביום הראשון של ראש השנה (או ביומו השני במקרה שהיום הראשון חל בשבת לפי מנהג האשכנזים) , הולכים אחרי הצהריים לחוף נהר או ים ואומרים בו את תפילת תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל "מצולות ים". מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות. מניעה משינה- נהוג להימנע משינה ביומו של ראש השנה, על פי דברי התלמוד הירושלמי שהובאו אצל הפוסקים, שהישן בראש השנה ישן מזלו. אך יש שאינם מקפידים על כך אחרי חצות היום. ארוחת החג ארוחות חג. נהוג לערוך ארוחות חגיגיות, כדי לשמוח בראש השנה, על פי דברי חז"ל שאין שמחה אלא בבשר ויין, וכפי שנכתב בספר נחמיה: "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים". דבש- נהוג לטבול בראש השנה תפוח או חלה בדבש (כמאכל מתוק), ולהוסיף ברכה "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". רב נטרונאי גאון אמר: "ומה שנו אוכלים טיסני ושותים דבש הוא כדי שתבוא השנה הבאה עלינו מתוקה". חלות בצורות רבות- נהוג בראש השנה לאכול חלות בצורות שונות המסמלות את השאיפות השונות והמשאלות לקראת השנה החדשה. יש כאלו שאופים חלות בצורת סולם - "מי יעני ומי יעשיר, מי ישפל ומי ירום". כן, כתוב במדרש שה' עושה סולמות ברקיע ועל סולמות אלו "את זה מעלה ואת זה מוריד". כמו כן, נפוצות הצורת כתר וציפור. דגים- אכילת הדגים מקובלת עקב הסגולה שלהם לפרות ולהתרבות "וידגו לרוב בקרב הארץ". בנוסף נהוג לאכול ראש של דג (או גדי) כדי שנהיה ל"ראש ולא לזנב". רימון- לפי המסורת היהודית, ברימון ישנם 613 גרעינים כמניין תרי"ג המצוות. בארצות שלא היו רימונים בעבר היו נוהגים להביא מארצות רחוקות רק כדי שיוכלו לברך עליו. ריבות- בעדות המזרח נהוג לאכול ריבות של פירות רבים עקב מתיקותן וסגולתו של כל פרי בנפרד. חברים וחברות, שמרו על עצמכם ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה!
  2. זהו.. בלי לחפור ובלי לשכתב את מגילה העצמאות -> היום חוגגת מדינת ישראל 71! שישים ושמונה שנים של מלחמות, סכסוכים, שכול, עצב, אך גם של הצלחות, התגברות על מכשולים אין ספור, הישגים, שמחה וגאווה. כל 65 הנושאים שהיו פה במסגרת יום הזיכרון - יישארו כמובן עד שיירדו למקומם הטבעי בארכיון בימים הקרובים. צעד כל כך סימלי שכל כך מאפיין את החיים שלנו במדינה הזו. פורום השחקן ה-12 מאחל לגולשיו הנאמנים ולכל בית ישראל חג עצמאות שמח! זה הזמן להניח הכל בצד ולהתרכז בדבר האמיתי שמאפשר לנו לחיות כאן שנים. מזל טוב והרבה בהצלחה בהמשך - לאחת והיחידה. מי ייתן והשנה הבאה תהיה טובה מהקודמות. בספורט, וכמובן כמובן כמובן שגם בכל תחומי החיים האחרים. צאו לחגוג באופן המיוחד כל כך לעם הישראלי, עם השמח תמיד שמחת אמת. לכו ותהנו, תשתו ותאכלו כאוות נפשכם במדינתנו החופשית. תבלו ותטיילו במדינתנו היפהפייה בה יש מקומות כה רבים לראות, טבע רב לחוש ופרחים להריח. כל פיסת אדמה רוויה היסטוריה ודם מאבקים, העריכו זאת. יחד עם זאת, שימרו על עצמכם וחזרו הביתה בשלום ובבטחה. תמשיכו ותזכרו תמיד את אלה שכרגע על מדים ושומרים עלינו בגבולות ואת אלה שאינם עימנו, לצערנו. השקיעו בלאהוב ובלתת - ולא בלשנוא ולקחת. יש לנו מזה כל השנה, אפילו בתוך תוכנו. לא? היו גאים במה שהינכם ובמדינה האהובה שהשיגה כל כך הרבה בזמן כה מועט. ארץ שהגיעה להישגים כה רבים למרות כל הקשיים והמהמורות בדרך. אל תתנו למנהיגי מדינה, פוליטיקאים, עסקנים, אנשי עסקים אינטרסנטים או כל אחד אחר - להסיט אתכם מדרככם. תמיד יש מה לשפר, דברים לשנות, פרטים לתקן, אך דבר אחד ברור: אין לנו ארץ אחרת! חג שמח !
  3. הערב, יום שלישי, ב' באייר תשע"ט, 07.05.2019, חל ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. יום הזיכרון חל מדי שנה יממה לפני חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל, כסמל למחיר ששילמה ישראל על הקמתה, וכזיכרון על המחיר שבקיומה. על פי נתוני משרד הביטחון מספרם של חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום הוא 23,741, ושל 3,150 האזרחים שנרצחו בפעולות איבה מאז קום המדינה. כאשר מיום הזיכרון שעבר נוספו 68 חללים למניין הנופלים, ועוד 40 נכי צה"ל שנפטרו כתוצאה מנכותם, והוכרו במהלך השנה כחללי צה"ל. 16,307 הוא מספר בני המשפחות השכולות, בהם כעשרת אלפים הורים שכולים, כחמשת אלפים אלמנות, ו- 1,948 יתומים עד גיל 30. מזיכרון - לתקומה. נזכור לעד. נזכור ולא נשכח. יותר ממיליון וחצי איש יגיעו על פי ההערכות לבתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ להתייחד עם זכר הנופלים ב- 52 בתי עלמין צבאיים, ומאות חלקות קבורה צבאיות, עליהם ידליקו נרות זיכרון ויניחו זרי פרחים לכבוד החללים. במקביל, הונחו בימים האחרונים על קבר דגלי ישראל ועליהם סרט שחור על כל אחד מהקברים הצבאיים. וחשוב להדגיש, לנתונים אלו יש להוסיף את כל אותם אזרחי מדינה אשר נספו במהלך פעולות האיבה לאורך שנות קיומה של מדינתנו. ת.נ.צ.ב.ה -------------------------------------------------------------- "ובמותם ציוו לנו את החיים" הכבוד הגדול ביותר שאפשר להעניק לכל המתים הרבים, שרוחם מהלכת עלינו היום, האלמונים והאחרים, הוא לעמוד מולם ולומר, שקולם הביישני, המוקיע באלמותו - נשמע היטב מקצה הארץ עד קצה. שנשתדל בכל יכולתנו לבנות מעלה שורשים, שהם תקעו במו גופם באדמה הקשה, עץ יפה, בית נאה, חברה יפה והכל ככל האפשר קולם מכשף אותנו לומר סליחה שהם שם ואנו כאן, ולנסות לזכור אותם, את פניהם, את גופם, את כאבם האחרון, את בגידת החיים, את תעלומת הכבוד, את הפגז או המוקש, את כלילת השמים, את המילים הארוגות להפליא שאומרים לפעמים בשמם, לשווא. זוהי ארץ מסוכנת, אומר יהודה עמיחי באחד משיריו, ארץ מסוכנת. ארץ מלאה חפצים חשודים ובני אדם ממולכדים, ומצבות זיכרון מונחות בכל, כמו משקולות כדי שתולדות הארץ לא יעופו ברוח, כניירות . וכך, יום אחד בשנה לובש הזיכרון קול צפירה ומכה כל אוזן וכל שאר ימות השנה הוא מהדהד בחדרי הלב יום הזיכרון הוא יום האהבה החיה בלי קץ - יום הגעגוע שלא יישוב עוד לביתינו יהי זכרם ברוך.
  4. בוועדת הכנסת שהתכנסה מעט לאחר קום המדינה, הוחלט על הכרזת התאריך ליום השואה. התאריך שנקבע היה כ'ח' בחודש אפריל. הסיבה לכך היתה פרוץ מרד גטו ורשה שהיה באותו תאריך. צירוף האותיות כ' ח' הוא המילה "כח". כוחו של העם היהודי לשרוד, כוחו של העם היהודי להלחם, כוחו של העם היהודי לא לוותר. וכוחנו כרגע הוא גם לזכור! שישה מליון. 6,000,000. לזכור ולא לשכוח. תראו את הסרטון הפשוט הזה ונצלו את ה-25 שעות האלו על מנת לצאת קצת מהשיגרה שאופפת אותנו במהלך השנה כולה. עזבו עכשיו כדורגל, קהל, פוליטיקות, תקשורת, ובטח ובטח צחוקים, שכונה, ציניות, פוזות וכל המסביב. ביום הזה -> יוצאים מהשיגרה ואנחנו זוכרים ומכבדים. -------------- השואה היא הכינוי שניתן לרצח העם והנסיון השיטתי לרצוח את כל בני העם היהודי, שביצעו הנאצים ועוזריהם במהלך מלחמת העולם השנייה. אין ידיעה מדויקת על מספר הקורבנות היהודים בשואה, אך מקובל להעמידו על שישה מיליונים. לפי אתר יד ושם מספר זה מבוסס על הערכה שנתן אדולף אייכמן שהיה מבכירי המשטר הנאצי (הוא נשפט והוצא להורג בישראל). חוקרים שונים מעריכים את מספר הקורבנות היהודים בין 5 ל-6 מיליון, והם מתבססים על נתונים סטטיסטיים בדבר מספר היהודים בקהילות אירופה לפני השואה ואחריה. . משערים שבצירוף הקורבנות הלא-יהודים עומד מניין הנספים על 11 מיליון לכל הפחות. בהגדרתה הרחבה מתחילה תקופת השואה כבר ב-1933, אז עלתה המפלגה הנאצית בראשות אדולף היטלר לשלטון בגרמניה והחלו רדיפות היהודים. בהגדרתה הצרה יותר תקופת השואה מצומצמת לשנות מלחמת העולם השניה. השואה התרחשה בכל מקום שאליו הגיע הכיבוש הנאצי מטרת הנאצים הייתה השמדתו של כל יהודי - גברים, נשים וטף - אף כאלו שבעורקיהם זרם דם יהודי למחצה ואף כאלו שהמירו דתם. בתחילה בוצע הרצח על ידי ירי לבורות בידי כיתות יורים, אך מאוחר יותר הוקם מנגנון ניצול והמתה מורכב שכלל גטאות, מחנות עבודה ומחנות השמדה שבהם גם תאי גזים. כאשר בשנים האחרונות נחשפו עדויות על עשרות אלפי נשים יהודיות שנאנסו במהלך השואה בידי נאצים. אף על פי שרדיפות אנטישמיות אינן נדירות בההיסטוריה היהודית, השואה יוצאת דופן בממדיה, בשיטתיותה והן באידאולוגיה שמאחוריה, שהייתה גזענית ולא דתית. אם מביאים בחשבון את השימוש בטכנולוגיה מתקדמת לשם יעול הטבח, ואת העובדה שהשואה התחוללה בידי אומה בעלת מסורת הומניסטית שקיימה משטר חוק דמוקרטי - האירוע מקבל ממדים כמעט חסרי תקדים בחומרתם בתולדות האנושות. ביממה זו מדי שנה בשנה אנו זוכרים את אחינו שנשמדו בשואה . יום זה הוא יום זיכרון לשואה ולגבורה. ביום זה אנו מעלים בדומיית קודש את זכר מעשי הגבורה של היהודים בימים ההם. נזכור / אבא קובנר נזכור את אחינו ואחיתינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר את רחובות העיירה שסאנו כנהרות ואת הפונדק הבודד עלי אורח את הישיש בקלסתר פניו את האם בסודרה את הנערה בצמותיה את הטף את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם את כל עדת היהודים אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת . את האשה שחבקה את תינוקה אל ליבה וזרועותיה צנחו את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פיטמת האם והיא כחולה וצוננת . את הרגליים את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד . ואת שקפצו ידיהם לאגרוף האגרוף שחפן את הברזל הברזל שהיה לנשק החזון, היאוש והמרד והם ברי הלבב והם פקוחי העיניים והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מלהושיע . נזכור את היום . את היום בצהריו . את השמש שעלתה על מוקד הדמים את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים . יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב סביב ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם . נזכור - ולעולם לא נשכח !
  5. בשם צוות מנהלי הפורום אנו מאחלים לכל הקהילה הצהובה מקריית שלום דרך יד אליהו ועד להדר יוסף ולאולם תיכונט ובכל מקום שהם ולכל בית ישראל - חג פסח כשר ושמח!!! כמנהגנו מדי שנה אנו מצרפים את הכתבה שהיינו מעלים לאתר. ראשית, על שום מה? למען הסר ספק: אנו חוגגים את חג הפסח זכר ליציאת מצרים. בחודש זה הוציא הקב"ה באותות ומופתים את בני ישראל ממצרים מעבדות לחרות על מנת לקבל את התורה לאחר שהות של 210 שנים במצרים. (מתוכן 87 שנות עינוי ו-30 שנות שעבוד). חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים אשר בהם, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים כל ישראל לירושלים. (שלושת הרגלים הם: פסח, שבועות וסוכות). שמות החג א. חג הפסח – נקרא כך מכיוון שבמכת בכורות הקב"ה פסח (דילג) על בתי בני ישראל וגם על שם קורבן פסח. ב. חג המצות - נקרא כך על שם המצות הנאכלות כל ימי החג ומזכירות לנו את "לחם העוני" אשר אכלו אבותינו במצרים. ג. חג החרות - נקרא כך מכיוון שבני ישראל יצאו בו מעבדות לחרות. ד. חג האביב - נקרא כך מכיוון שחל בעונת האביב. ליל הסדר נקודת השיא של חג הפסח היא ליל הסדר, במרכזו: סיפור יציאת מצרים. כאמור, מטרת ליל הסדר היא לספר את סיפור יציאת מצרים בעיקר לילדים וזאת הסיבה שהילד הכי קטן במשפחה שואל את ארבעת הקושיות ("מה נשתנה") כדי שהילד יהיה ערני ומעורב בסיפור ההגדה. ליל הסדר מתקיים בלילה הראשון של החג זכר לליל השימורים ביציאת מצרים. המשפחה מסיבה סביב שולחן ערוך ומספרת ביציאת מצריים מעבדות לחירות של בני ישראל. קערת הסדר משמשת כתשמיש קדושה וזוכה לעיצובים אמנותיים, עליה מונחים מספר פריטים סימליים: זרוע: עצם צלויה, זכר לקרבן הפסח ביצה שלוקה: זכר לקרבן חגיגה - קרבן הנהוג בשלושת הרגלים - שהוקרב בעת העלייה לרגל מרור: חסה וחזרת: מסמלות את הטעם המר של שיעבוד מצריים חרוסת: בליל של פירות כתושים ומתובלים סמל לטיט בו בנו אבותינו במצריים כרפס: עלה סלרי או תפוח אדמה, אותו מטבילים במי מלח שלוש מצות: אחת לאכילת מצה של מצווה, אחת ל"כורך" עם מרור, ואחת לאפיקומן. לאחר שמבצעים את האמצעית לאפיקומן, עדיין יש שתיים שלמות כ"לחם המשנה" זכר למנה הכפולה של המן שנאכל במדבר ביום השישי. מצות מאפה מקמח שלא החמיץ לזכר הבצק שלא הספיק להחמיץ בחיפזון היציאה ממצרים. סיבות מרכזיות לאכילת המצה: 1. זיכרון - אנו אוכלים מצות לזכר בני ישראל שיצאו ממצרים בחפזון ולא היה להם זמן להכין מזון ליציאה ומה שהם הסיפקו להכין זה מצות. 2. חינוך לריסון עצמי- איסור החמץ משתלב במטרה הכללית של התורה, לחנך את האדם לריסון עצמי באמצעות המצוות. עצם הדבר, שאדם מתאפק במשך 7 ימים, ואינו מכניס לביתו לחם, דבר שהוא רגיל לו יום-יום, אין ספק, שזה מחנך אותו לקבלת עול מלכות שמים. אין הוא פועל על פי מה שבא לו, למרות מה שמתחשק לו, אלא על פי מה שהתורה מצווה. 3. החמץ-סמל ההתנשאות, הגאווה. המצה-סמל הפשטות, ההסתפקות במועט. המצה היא המאפה הפשוט ביותר: קמח ומים בלבד. סמל לפשטות ולצניעות. האפיקומן המחצית הגדולה של המצה האמצעית משלוש מצות צלחת הסדר. לאחר בציעתה מוחבאת כזכר לצידה שצררו בני ישראל בצאתם ממצרים. יש מניחים את האפיקומן על הכתף להמחיש את זכר יציאת מצרים. נהוג שהילדים מנסים לגנוב את האפיקומן ודורשים תמורתו מתנה. חמץ קמח או מאפה שהחמיץ ותפח. בדיקת חמץ - טקס חיפוש פירורי חמץ, לאחר נקיון הבית. יש הנוהגים להשתמש בנוצה ונר או פנס לחיפוש הפירורים. הטקס נערך עם חשכה בערב הקודם לחג. ביעור חמץ - ניקיון של כל שרידי החמץ וכל פירורי מאפה בבית. החמץ הנמצא מובא לשריפה בבוקר של ערב פסח. מכירת חמץ - על מנת שלא יצטרכו לזרוק מלאי חמץ בפסח, בעיקר סוחרים ובעלי עסקים נמכר החמץ באופן מאורגן לגוי ומוצא מרשות היהודי למשך הפסח. בסוף החג משלא שילם הגוי עדיין את חובו, מוחזר החמץ לבעליו. סדר שני בחוץ לארץ נהוג לחוג סדר שני בלילה השני של פסח, כחלק ממנהג "יום טוב שני של גלויות" הנהוג בכל שלושת הרגלים. שבת הגדול השבת הסמוכה לפסח, בה נהוג לדרוש בציבור ולקרוא חלק מן ההגדה כהכנה לפסח. שיר השירים - נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בשבת החלה בשבוע הפסח. עומר בט"ז ניסן היה נהוג להניף עומר מן השעורה שנקצרה זה עתה. המנהג חודש בהתיישבות העובדת בימינו. מיום זה נהוגה ספירת העומר, שבעה שבועות עד לחג השבועות. https://www.youtube.com/watch?v=4t7a66vbrN0&feature=player_embedded חברים וחברות, גולשים וגולשות, עם ישראל. שיהיה לכולנו חג פסח שמח, כשר ושקט לכולנו.
  6. ראש השנה פותח דף חדש לכולנו, ואין זמן מתאים יותר להתנתק מהאירועים שמסביב ולהיכנס לאווירה חגיגית אפילו יותר. לא.. הפעם לא יהיה כאן שום איזכור בנוגע לספורט, ולכן לא ייעשה כאן סיכום שנה. גם לא יהיה כאן שום פן אקטואלי או ציפיות שקשורות לצבע הצהוב-כחול, אפילו לא בין השורות. הפעם אנחנו נתמקד נטו באווירת החג, שהוא מעל הכל חג יהודי ולא חג של פסטיבלים וסיכומים. צוות מנהלי פורום "השחקן ה-12" מאחל לגולשים ולכל בית ישראל כולו, שתהא השנה נוטפת דבש, שנה של הגשמת כל הרצונות ומימוש החלומות. שנה של הצלחה בכל התחומים - עבודה, משפחה, חברים, ושנחזיר בספורט את התארים. שנה של רוגע ושלווה, שנה מלאה באושר והנאה, שנה של חופש ושמחה, של אהבה ומעל הכל... שנה של בריאות! שתהיה לכולנו שנה של הגשמה עצמית, של אמונה באחרים, של אהבת הארץ, ושל הערכת המולדת. שנה של עזרה הדדית, נטולת כעסים ומריבות של סתם, שנה נטולת שקרים ומזימות, שנה מלאה חיוכים ומצוות. שנה שבה מדינת ישראל תזכה בגישמי ברכה, שנה שבה לא נשמע בכל שבוע על עוד ועוד תאונה, שנה שבה נשמור על החיוך ועל עצמנו, נשמור על הפרופורציות המתאימות, ולא נסתכסך האחד עם השני ונחליש את אחדותנו. שנה בה נזכה שאברה מנגיסטו יחזור לישראל ולמשפחתו משבי חמאס. ושנה בה אורן שאול ז"ל והדר גולדין ז"ל, חללי צוק איתן, יזכו להגיע לקבר ישראל. אז לפני ששנת תשע"ח מפנה את מקומה לשנת תשע"ט, לפני שאנחנו טובלים תפוח בקערת דבש כאות לשנה טובה ומתוקה, ולפני שאנו עוטפים עצמנו בטלית בתפילה לשנה ברוכה יותר, נעצור רגע ונחשוב על האנשים שאנחנו, היהודים שאנחנו. בעת כניסתה על שנה עברית חדשה שלינו להבין כי בכל יהודי טמון הרבה יותר ממה שהוא חושב. הרב קוק אומר כי בדור הגאולה מתגלה בעם במיוחד מידת ה"סגולה". הסגולה הינה מידה אשר טבועה בכל יהודי באשר הוא ואשר עוברת מדור לדור. מידה זו היא שקושרת את העם היהודי בכל רחבי תבל, היא זו שגורמת לנו, היהודים, לדאוג אחד לשני. הרב קוק אומר שבכל דור ודור מידה זו מתגלה באופן שונה. מידת סגולה זו התגלתה בדור הקודם אצל החלוצים החילוניים במידת האהבה לארץ. בימינו מתגלה מידה זו בצורה פשוטה בחיי היום יום. מידה זו היא שגורמת לנו לעשות דברים "יהודיים" גם בלי שנדע, כמו כוח מיסטי שאי-אפשר להסביר, הגורם לנו להתחבר פעם אחר פעם למקורותינו. כל בחירה כזאת, בין אם נעשתה במודע או שלא במודע, היא התוצאה של מידת הסגולה. גם אצלנו ביציע יש דוגמא למידת סגולה זו, והיא בשיר ההולכה הלקוח מתוך הסרט "ספרות זולה". שיר זה נבחר כשיר עידוד מבלי שבוחריו ידעו כי הוא לקוח מניגון מירוני עתיק. לאלו מכם שאינם בקיאים בפרטים, מירון הוא הר המשקיף על העיר צפת ובו קבור רבי שמעון בר-יוחאי. בכל שנה בל"ג בעומר היו מתאספים המוני יהודים, חוגגים את יום ההילולה לרבי שמעון בר יוחאי ושרים את השיר הזה. בהחלט שיר קודש. מידת הסגולה היא בעלת מאפיינים מסויימים. היא זו שקושרת אותנו לאחינו היהודים, היא זו שגורמת לנו לבחור דברים בעלי אופי "יהודי" והיא זו שעוזרת לנו גם ברגעים הכי קשים. אז גם אם אדם מחלל שבת, גם אם הדת נראית לו כמשהו רחוק וגם אם הוא חושב שהוא נמצא בשאול התחתיות עליו לדעת שבכל אחד יש משהו טוב. בכל אחד מאיתנו יש איזו מידה של טוב, ולו הקטנה ביותר. כל אדם עשה בחייו, גם אם לא בכוונה, מצווה אחת לפחות שבה הוא יכול להיאחז אין זה משנה אם אדם שומר מצוות או לא-כולנו אנשים טובים. שתהא לכולנו שנה טובה וברוכה במצוות ומעשים טובים. שנדע לתת מעצמנו לזולת, שנדע לתת לאלו שאין להם, שנהפוך לחברה מחבקת ואוהבת. שנוביל, נתפתח, נשאף להצלחות. שנדע לקבל ולאהוב את אחינו באשר הם. שנזכה להנות איש מטוב לבו של רעהו. חוץ מיום משפחתי, סיבה למסיבה וחופש מהכל.. מה זה בעצם החג הזה? ראש השנה, הוא חג יהודי המציין את התחלת השנה העברית. נחשב ליום המלכת ה' על האנושות (ומבחינה זו הינו חג אוניברסלי), וכן נחשב ליום הדין בו נידון האדם על השנה החולפת ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה, ומציין את תחילת עשרת ימי תשובה המסתיימים ביום כיפור. החג חל בא' וב' בתשרי. המצווה העיקרית של החג היא תקיעה בשופר. בתורה מכונה החג יום תרועה, בשל מצוות התקיעה בשופר הנוהגת בו. המונח "ראש השנה" מוזכר אמנם בספר יחזקאל, אולם לא במובנו העכשוי. מקור הביטוי "ראש השנה" במשמעות היום הראשון בשנה הוא המשנה. יום הדין וחשבון נפש הכללי ראש השנה נחשב ליום שבו דן ה' את כל באי העולם לגבי הקורות אותם בשנה הקרובה. אחד מהטעמים שנקבע ראש השנה דווקא ביום זה, היא משום שעל פי המסורת ביום זה נברא אדם הראשון, חטא בחטא עץ הדעת וה' דן אותו באותו היום. ומאז נקבע יום זה כיום דין לעולם. בימים שלפני ראש השנה ואחרי, נהוג שכל אדם עושה חשבון נפש עם עצמו (דבר הרצוי גם במהלך כל השנה), ומבקש סליחה מחבריו על דברים לא כך שהתנהג כלפם לא יפה או על כל דבר רע שעשה, מתוך רצון אמיתי לחזור בתשובה ממעשיו הרעים ולהיות אדם טוב יותר. יום זה הינו מצוין כיום הדין הכללי לכל יצורי העולם, או כפי שכתוב בתפילת מוסף: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים אם כעבדים" וגם "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשבע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות". על פי התלמוד, שלושה ספרים נפתחים בראש השנה. ספריהם של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים נפתחים ונחתמים מיד - הראשונים לחיים והאחרונים למיתה. הבינוניים תלויים ועומדים במשך עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים. אם ישובו בתשובה - יתכפר להם. אם לאו - ייכתבו למיתה, לכן מראש השנה ועד ליום הכיפורים נהוג לברך איש את רעהו במשפט "גמר חתימה טובה". מנהגי ראש השנה וסממניו התרת נדרים - על פי התורה ישנו חיוב לקיים נדרים, ואחת הדרכים להמנע מנדר שאדם נדר והתחרט הוא בהתרת נדרים לפני ראש השנה. תקיעה בשופר - בראש השנה יש תקיעות רבות בשופר, ובגמרא מובא שזה על מנת לערבב את השטן שיראה שהמצוות חביבות על ישראל שמרבים במצוות תקיעת שופר. איחולים- נהוג לאחל בליל ראש השנה, ולדעות שונות אף ביומו ובליל היום השני, "לשנה טובה תיכתב ותחתם". יש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים". לנשים וילדות מברכים "לשנה טובה תיכתבי ותחתמי", ולרבים - בלשון רבים[6]. סימנים - אכילת תפוח בדבש שתהיה שנה מתוקה, אכילת ראש דג או רש של כבש, כסימן לכך "שנהיה לראש ולא לזנב", סלק או תרד כדי "שיסתלקו אויבנו", כרתי (כרישה, ירק הדומה לבצל ירוק) "שיכרתו אויבנו", תמרים "שיתמו אויבנו", קרא (=דלעת בארמית. יש נוהגים לקחת קישוא במקומה) ובעדות אחרות גזר "שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו", רימון "שירבו זכיותינו כרימון". תשליך- ביום הראשון של ראש השנה (או ביומו השני במקרה שהיום הראשון חל בשבת לפי מנהג האשכנזים) , הולכים אחרי הצהריים לחוף נהר או ים ואומרים בו את תפילת תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל "מצולות ים". מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות. מניעה משינה- נהוג להימנע משינה ביומו של ראש השנה, על פי דברי התלמוד הירושלמי שהובאו אצל הפוסקים, שהישן בראש השנה ישן מזלו. אך יש שאינם מקפידים על כך אחרי חצות היום. ארוחת החג ארוחות חג. נהוג לערוך ארוחות חגיגיות, כדי לשמוח בראש השנה, על פי דברי חז"ל שאין שמחה אלא בבשר ויין, וכפי שנכתב בספר נחמיה: "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים". דבש- נהוג לטבול בראש השנה תפוח או חלה בדבש (כמאכל מתוק), ולהוסיף ברכה "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". רב נטרונאי גאון אמר: "ומה שנו אוכלים טיסני ושותים דבש הוא כדי שתבוא השנה הבאה עלינו מתוקה". חלות בצורות רבות- נהוג בראש השנה לאכול חלות בצורות שונות המסמלות את השאיפות השונות והמשאלות לקראת השנה החדשה. יש כאלו שאופים חלות בצורת סולם - "מי יעני ומי יעשיר, מי ישפל ומי ירום". כן, כתוב במדרש שה' עושה סולמות ברקיע ועל סולמות אלו "את זה מעלה ואת זה מוריד". כמו כן, נפוצות הצורת כתר וציפור. דגים- אכילת הדגים מקובלת עקב הסגולה שלהם לפרות ולהתרבות "וידגו לרוב בקרב הארץ". בנוסף נהוג לאכול ראש של דג (או גדי) כדי שנהיה ל"ראש ולא לזנב". רימון- לפי המסורת היהודית, ברימון ישנם 613 גרעינים כמניין תרי"ג המצוות. בארצות שלא היו רימונים בעבר היו נוהגים להביא מארצות רחוקות רק כדי שיוכלו לברך עליו. ריבות- בעדות המזרח נהוג לאכול ריבות של פירות רבים עקב מתיקותן וסגולתו של כל פרי בנפרד. חברים וחברות, שמרו על עצמכם ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה!
  7. זהו.. בלי לחפור ובלי לשכתב את מגילה העצמאות -> היום חוגגת מדינת ישראל 70! שישים ושמונה שנים של מלחמות, סכסוכים, שכול, עצב, אך גם של הצלחות, התגברות על מכשולים אין ספור, הישגים, שמחה וגאווה. כל 74 הנושאים שהיו פה במסגרת יום הזיכרון - יישארו כמובן עד שיירדו למקומם הטבעי בארכיון בימים הקרובים. צעד כל כך סמלי שכל כך מאפיין את החיים שלנו במדינה הזו. פורום השחקן ה-12 מאחל לגולשיו הנאמנים ולכל בית ישראל חג עצמאות שמח! זה הזמן להניח הכל בצד ולהתרכז בדבר האמיתי שמאפשר לנו לחיות כאן שנים. מזל טוב והרבה בהצלחה בהמשך - לאחת והיחידה. מי ייתן והשנה הבאה תהיה טובה מהקודמות. בספורט, וכמובן כמובן כמובן שגם בכל תחומי החיים האחרים. צאו לחגוג באופן המיוחד כל כך לעם הישראלי, עם השמח תמיד שמחת אמת. לכו ותהנו, תשתו ותאכלו כאוות נפשכם במדינתנו החופשית. תבלו ותטיילו במדינתנו היפהפייה בה יש מקומות כה רבים לראות, טבע רב לחוש ופרחים להריח. כל פיסת אדמה רוויה היסטוריה ודם מאבקים, העריכו זאת. יחד עם זאת, שימרו על עצמכם וחזרו הביתה בשלום ובבטחה. תמשיכו ותזכרו תמיד את אלה שכרגע על מדים ושומרים עלינו בגבולות ואת אלה שאינם עימנו, לצערנו. השקיעו בלאהוב ובלתת - ולא בלשנוא ולקחת. יש לנו מזה כל השנה, אפילו בתוך תוכנו. לא? היו גאים במה שהינכם ובמדינה האהובה שהשיגה כל כך הרבה בזמן כה מועט. ארץ שהגיעה להישגים כה רבים למרות כל הקשיים והמהמורות בדרך. אל תתנו למנהיגי מדינה, פוליטיקאים, עסקנים, אנשי עסקים אינטרסנטים או כל אחד אחר - להסיט אתכם מדרככם. תמיד יש מה לשפר, דברים לשנות, פרטים לתקן, אך דבר אחד ברור: אין לנו ארץ אחרת! חג שמייח !
  8. בוועדת הכנסת שהתכנסה מעט לאחר קום המדינה, הוחלט על הכרזת התאריך ליום השואה. התאריך שנקבע היה כ'ח' בחודש אפריל. הסיבה לכך היתה פרוץ מרד גטו ורשה שהיה באותו תאריך. צירוף האותיות כ' ח' הוא המילה "כח". כוחו של העם היהודי לשרוד, כוחו של העם היהודי להלחם, כוחו של העם היהודי לא לוותר. וכוחנו כרגע הוא גם לזכור! שישה מליון. 6,000,000. לזכור ולא לשכוח. תראו את הסרטון הפשוט הזה ונצלו את ה-25 שעות האלו על מנת לצאת קצת מהשיגרה שאופפת אותנו במהלך השנה כולה. עזבו עכשיו כדורגל, קהל, פוליטיקות, תקשורת, ובטח ובטח צחוקים, שכונה, ציניות, פוזות וכל המסביב. ביום הזה -> יוצאים מהשיגרה ואנחנו זוכרים ומכבדים. -------------- השואה היא הכינוי שניתן לרצח העם והנסיון השיטתי לרצוח את כל בני העם היהודי, שביצעו הנאצים ועוזריהם במהלך מלחמת העולם השנייה. אין ידיעה מדויקת על מספר הקורבנות היהודים בשואה, אך מקובל להעמידו על שישה מיליונים. לפי אתר יד ושם מספר זה מבוסס על הערכה שנתן אדולף אייכמן שהיה מבכירי המשטר הנאצי (הוא נשפט והוצא להורג בישראל). חוקרים שונים מעריכים את מספר הקורבנות היהודים בין 5 ל-6 מיליון, והם מתבססים על נתונים סטטיסטיים בדבר מספר היהודים בקהילות אירופה לפני השואה ואחריה. . משערים שבצירוף הקורבנות הלא-יהודים עומד מניין הנספים על 11 מיליון לכל הפחות. בהגדרתה הרחבה מתחילה תקופת השואה כבר ב-1933, אז עלתה המפלגה הנאצית בראשות אדולף היטלר לשלטון בגרמניה והחלו רדיפות היהודים. בהגדרתה הצרה יותר תקופת השואה מצומצמת לשנות מלחמת העולם השניה. השואה התרחשה בכל מקום שאליו הגיע הכיבוש הנאצי מטרת הנאצים הייתה השמדתו של כל יהודי - גברים, נשים וטף - אף כאלו שבעורקיהם זרם דם יהודי למחצה ואף כאלו שהמירו דתם. בתחילה בוצע הרצח על ידי ירי לבורות בידי כיתות יורים, אך מאוחר יותר הוקם מנגנון ניצול והמתה מורכב שכלל גטאות, מחנות עבודה ומחנות השמדה שבהם גם תאי גזים. כאשר בשנים האחרונות נחשפו עדויות על עשרות אלפי נשים יהודיות שנאנסו במהלך השואה בידי נאצים. אף על פי שרדיפות אנטישמיות אינן נדירות בההיסטוריה היהודית, השואה יוצאת דופן בממדיה, בשיטתיותה והן באידאולוגיה שמאחוריה, שהייתה גזענית ולא דתית. אם מביאים בחשבון את השימוש בטכנולוגיה מתקדמת לשם יעול הטבח, ואת העובדה שהשואה התחוללה בידי אומה בעלת מסורת הומניסטית שקיימה משטר חוק דמוקרטי - האירוע מקבל ממדים כמעט חסרי תקדים בחומרתם בתולדות האנושות. ביממה זו מדי שנה בשנה אנו זוכרים את אחינו שנשמדו בשואה . יום זה הוא יום זיכרון לשואה ולגבורה. ביום זה אנו מעלים בדומיית קודש את זכר מעשי הגבורה של היהודים בימים ההם. נזכור / אבא קובנר נזכור את אחינו ואחיתינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר את רחובות העיירה שסאנו כנהרות ואת הפונדק הבודד עלי אורח את הישיש בקלסתר פניו את האם בסודרה את הנערה בצמותיה את הטף את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם את כל עדת היהודים אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת . את האשה שחבקה את תינוקה אל ליבה וזרועותיה צנחו את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פיטמת האם והיא כחולה וצוננת . את הרגליים את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד . ואת שקפצו ידיהם לאגרוף האגרוף שחפן את הברזל הברזל שהיה לנשק החזון, היאוש והמרד והם ברי הלבב והם פקוחי העיניים והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מלהושיע . נזכור את היום . את היום בצהריו . את השמש שעלתה על מוקד הדמים את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים . יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב סביב ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם . נזכור - ולעולם לא נשכח !
  9. בשם צוות מנהלי הפורום אנו מאחלים לכל הקהילה הצהובה מקריית שלום דרך יד אליהו ועד להדר יוסף ולאולם תיכונט ובכל מקום שהם ולכל בית ישראל - חג פסח כשר ושמח!!! כמנהגנו מדי שנה אנו מצרפים את הכתבה שהיינו מעלים לאתר. ראשית, על שום מה? למען הסר ספק: אנו חוגגים את חג הפסח זכר ליציאת מצרים. בחודש זה הוציא הקב"ה באותות ומופתים את בני ישראל ממצרים מעבדות לחרות על מנת לקבל את התורה לאחר שהות של 210 שנים במצרים. (מתוכן 87 שנות עינוי ו-30 שנות שעבוד). חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים אשר בהם, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים כל ישראל לירושלים. (שלושת הרגלים הם: פסח, שבועות וסוכות). שמות החג א. חג הפסח – נקרא כך מכיוון שבמכת בכורות הקב"ה פסח (דילג) על בתי בני ישראל וגם על שם קורבן פסח. ב. חג המצות - נקרא כך על שם המצות הנאכלות כל ימי החג ומזכירות לנו את "לחם העוני" אשר אכלו אבותינו במצרים. ג. חג החרות - נקרא כך מכיוון שבני ישראל יצאו בו מעבדות לחרות. ד. חג האביב - נקרא כך מכיוון שחל בעונת האביב. ליל הסדר נקודת השיא של חג הפסח היא ליל הסדר, במרכזו: סיפור יציאת מצרים. כאמור, מטרת ליל הסדר היא לספר את סיפור יציאת מצרים בעיקר לילדים וזאת הסיבה שהילד הכי קטן במשפחה שואל את ארבעת הקושיות ("מה נשתנה") כדי שהילד יהיה ערני ומעורב בסיפור ההגדה. ליל הסדר מתקיים בלילה הראשון של החג זכר לליל השימורים ביציאת מצרים. המשפחה מסיבה סביב שולחן ערוך ומספרת ביציאת מצריים מעבדות לחירות של בני ישראל. קערת הסדר משמשת כתשמיש קדושה וזוכה לעיצובים אמנותיים, עליה מונחים מספר פריטים סימליים: זרוע: עצם צלויה, זכר לקרבן הפסח ביצה שלוקה: זכר לקרבן חגיגה - קרבן הנהוג בשלושת הרגלים - שהוקרב בעת העלייה לרגל מרור: חסה וחזרת: מסמלות את הטעם המר של שיעבוד מצריים חרוסת: בליל של פירות כתושים ומתובלים סמל לטיט בו בנו אבותינו במצריים כרפס: עלה סלרי או תפוח אדמה, אותו מטבילים במי מלח שלוש מצות: אחת לאכילת מצה של מצווה, אחת ל"כורך" עם מרור, ואחת לאפיקומן. לאחר שמבצעים את האמצעית לאפיקומן, עדיין יש שתיים שלמות כ"לחם המשנה" זכר למנה הכפולה של המן שנאכל במדבר ביום השישי. מצות מאפה מקמח שלא החמיץ לזכר הבצק שלא הספיק להחמיץ בחיפזון היציאה ממצרים. סיבות מרכזיות לאכילת המצה: 1. זיכרון - אנו אוכלים מצות לזכר בני ישראל שיצאו ממצרים בחפזון ולא היה להם זמן להכין מזון ליציאה ומה שהם הסיפקו להכין זה מצות. 2. חינוך לריסון עצמי- איסור החמץ משתלב במטרה הכללית של התורה, לחנך את האדם לריסון עצמי באמצעות המצוות. עצם הדבר, שאדם מתאפק במשך 7 ימים, ואינו מכניס לביתו לחם, דבר שהוא רגיל לו יום-יום, אין ספק, שזה מחנך אותו לקבלת עול מלכות שמים. אין הוא פועל על פי מה שבא לו, למרות מה שמתחשק לו, אלא על פי מה שהתורה מצווה. 3. החמץ-סמל ההתנשאות, הגאווה. המצה-סמל הפשטות, ההסתפקות במועט. המצה היא המאפה הפשוט ביותר: קמח ומים בלבד. סמל לפשטות ולצניעות. האפיקומן המחצית הגדולה של המצה האמצעית משלוש מצות צלחת הסדר. לאחר בציעתה מוחבאת כזכר לצידה שצררו בני ישראל בצאתם ממצרים. יש מניחים את האפיקומן על הכתף להמחיש את זכר יציאת מצרים. נהוג שהילדים מנסים לגנוב את האפיקומן ודורשים תמורתו מתנה. חמץ קמח או מאפה שהחמיץ ותפח. בדיקת חמץ - טקס חיפוש פירורי חמץ, לאחר נקיון הבית. יש הנוהגים להשתמש בנוצה ונר או פנס לחיפוש הפירורים. הטקס נערך עם חשכה בערב הקודם לחג. ביעור חמץ - ניקיון של כל שרידי החמץ וכל פירורי מאפה בבית. החמץ הנמצא מובא לשריפה בבוקר של ערב פסח. מכירת חמץ - על מנת שלא יצטרכו לזרוק מלאי חמץ בפסח, בעיקר סוחרים ובעלי עסקים נמכר החמץ באופן מאורגן לגוי ומוצא מרשות היהודי למשך הפסח. בסוף החג משלא שילם הגוי עדיין את חובו, מוחזר החמץ לבעליו. סדר שני בחוץ לארץ נהוג לחוג סדר שני בלילה השני של פסח, כחלק ממנהג "יום טוב שני של גלויות" הנהוג בכל שלושת הרגלים. שבת הגדול השבת הסמוכה לפסח, בה נהוג לדרוש בציבור ולקרוא חלק מן ההגדה כהכנה לפסח. שיר השירים - נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בשבת החלה בשבוע הפסח. עומר בט"ז ניסן היה נהוג להניף עומר מן השעורה שנקצרה זה עתה. המנהג חודש בהתיישבות העובדת בימינו. מיום זה נהוגה ספירת העומר, שבעה שבועות עד לחג השבועות. חברים וחברות, גולשים וגולשות, עם ישראל. שיהיה לכולנו חג פסח שמח, כשר ושקט לכולנו.
  10. ראש השנה פותח דף חדש לכולנו, ואין זמן מתאים יותר להתנתק מהאירועים שמסביב ולהיכנס לאווירה חגיגית אפילו יותר. לא.. הפעם לא יהיה כאן שום איזכור בנוגע לספורט, ולכן לא ייעשה כאן סיכום שנה. גם לא יהיה כאן שום פן אקטואלי או ציפיות שקשורות לצבע הצהוב-כחול, אפילו לא בין השורות. הפעם אנחנו נתמקד נטו באווירת החג, שהוא מעל הכל חג יהודי ולא חג של פסטיבלים וסיכומים. צוות מנהלי פורום "השחקן ה-12" מאחל לגולשים ולכל בית ישראל כולו, שתהא השנה נוטפת דבש, שנה של הגשמת כל הרצונות ומימוש החלומות. שנה של הצלחה בכל התחומים - עבודה, משפחה, חברים, ושנחזיר בספורט את התארים. שנה של רוגע ושלווה, שנה מלאה באושר והנאה, שנה של חופש ושמחה, של אהבה ומעל הכל... שנה של בריאות! שתהיה לכולנו שנה של הגשמה עצמית, של אמונה באחרים, של אהבת הארץ, ושל הערכת המולדת. שנה של עזרה הדדית, נטולת כעסים ומריבות של סתם, שנה נטולת שקרים ומזימות, שנה מלאה חיוכים ומצוות. שנה שבה מדינת ישראל תזכה בגישמי ברכה, שנה שבה לא נשמע בכל שבוע על עוד ועוד תאונה, שנה שבה נשמור על החיוך ועל עצמנו, נשמור על הפרופורציות המתאימות, ולא נסתכסך האחד עם השני ונחליש את אחדותנו. שנה בה נזכה שאברה מנגיסטו יחזור לישראל ולמשפחתו משבי חמאס. ושנה בה אורן שאול ז"ל והדר גולדין ז"ל, חללי צוק איתן, יזכו להגיע לקבר ישראל. אז לפני ששנת תשע"ז מפנה את מקומה לשנת תשע"ח, לפני שאנחנו טובלים תפוח בקערת דבש כאות לשנה טובה ומתוקה, ולפני שאנו עוטפים עצמנו בטלית בתפילה לשנה ברוכה יותר, נעצור רגע ונחשוב על האנשים שאנחנו, היהודים שאנחנו. בעת כניסתה על שנה עברית חדשה שלינו להבין כי בכל יהודי טמון הרבה יותר ממה שהוא חושב. הרב קוק אומר כי בדור הגאולה מתגלה בעם במיוחד מידת ה"סגולה". הסגולה הינה מידה אשר טבועה בכל יהודי באשר הוא ואשר עוברת מדור לדור. מידה זו היא שקושרת את העם היהודי בכל רחבי תבל, היא זו שגורמת לנו, היהודים, לדאוג אחד לשני. הרב קוק אומר שבכל דור ודור מידה זו מתגלה באופן שונה. מידת סגולה זו התגלתה בדור הקודם אצל החלוצים החילוניים במידת האהבה לארץ. בימינו מתגלה מידה זו בצורה פשוטה בחיי היום יום. מידה זו היא שגורמת לנו לעשות דברים "יהודיים" גם בלי שנדע, כמו כוח מיסטי שאי-אפשר להסביר, הגורם לנו להתחבר פעם אחר פעם למקורותינו. כל בחירה כזאת, בין אם נעשתה במודע או שלא במודע, היא התוצאה של מידת הסגולה. גם אצלנו ביציע יש דוגמא למידת סגולה זו, והיא בשיר ההולכה הלקוח מתוך הסרט "ספרות זולה". שיר זה נבחר כשיר עידוד מבלי שבוחריו ידעו כי הוא לקוח מניגון מירוני עתיק. לאלו מכם שאינם בקיאים בפרטים, מירון הוא הר המשקיף על העיר צפת ובו קבור רבי שמעון בר-יוחאי. בכל שנה בל"ג בעומר היו מתאספים המוני יהודים, חוגגים את יום ההילולה לרבי שמעון בר יוחאי ושרים את השיר הזה. בהחלט שיר קודש. מידת הסגולה היא בעלת מאפיינים מסויימים. היא זו שקושרת אותנו לאחינו היהודים, היא זו שגורמת לנו לבחור דברים בעלי אופי "יהודי" והיא זו שעוזרת לנו גם ברגעים הכי קשים. אז גם אם אדם מחלל שבת, גם אם הדת נראית לו כמשהו רחוק וגם אם הוא חושב שהוא נמצא בשאול התחתיות עליו לדעת שבכל אחד יש משהו טוב. בכל אחד מאיתנו יש איזו מידה של טוב, ולו הקטנה ביותר. כל אדם עשה בחייו, גם אם לא בכוונה, מצווה אחת לפחות שבה הוא יכול להיאחז אין זה משנה אם אדם שומר מצוות או לא-כולנו אנשים טובים. שתהא לכולנו שנה טובה וברוכה במצוות ומעשים טובים. שנדע לתת מעצמנו לזולת, שנדע לתת לאלו שאין להם, שנהפוך לחברה מחבקת ואוהבת. שנוביל, נתפתח, נשאף להצלחות. שנדע לקבל ולאהוב את אחינו באשר הם. שנזכה להנות איש מטוב לבו של רעהו. חוץ מיום משפחתי, סיבה למסיבה וחופש מהכל.. מה זה בעצם החג הזה? ראש השנה, הוא חג יהודי המציין את התחלת השנה העברית. נחשב ליום המלכת ה' על האנושות (ומבחינה זו הינו חג אוניברסלי), וכן נחשב ליום הדין בו נידון האדם על השנה החולפת ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה, ומציין את תחילת עשרת ימי תשובה המסתיימים ביום כיפור. החג חל בא' וב' בתשרי. המצווה העיקרית של החג היא תקיעה בשופר. בתורה מכונה החג יום תרועה, בשל מצוות התקיעה בשופר הנוהגת בו. המונח "ראש השנה" מוזכר אמנם בספר יחזקאל, אולם לא במובנו העכשוי. מקור הביטוי "ראש השנה" במשמעות היום הראשון בשנה הוא המשנה. יום הדין וחשבון נפש הכללי ראש השנה נחשב ליום שבו דן ה' את כל באי העולם לגבי הקורות אותם בשנה הקרובה. אחד מהטעמים שנקבע ראש השנה דווקא ביום זה, היא משום שעל פי המסורת ביום זה נברא אדם הראשון, חטא בחטא עץ הדעת וה' דן אותו באותו היום. ומאז נקבע יום זה כיום דין לעולם. בימים שלפני ראש השנה ואחרי, נהוג שכל אדם עושה חשבון נפש עם עצמו (דבר הרצוי גם במהלך כל השנה), ומבקש סליחה מחבריו על דברים לא כך שהתנהג כלפם לא יפה או על כל דבר רע שעשה, מתוך רצון אמיתי לחזור בתשובה ממעשיו הרעים ולהיות אדם טוב יותר. יום זה הינו מצוין כיום הדין הכללי לכל יצורי העולם, או כפי שכתוב בתפילת מוסף: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים אם כעבדים" וגם "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשבע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות". על פי התלמוד, שלושה ספרים נפתחים בראש השנה. ספריהם של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים נפתחים ונחתמים מיד - הראשונים לחיים והאחרונים למיתה. הבינוניים תלויים ועומדים במשך עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים. אם ישובו בתשובה - יתכפר להם. אם לאו - ייכתבו למיתה, לכן מראש השנה ועד ליום הכיפורים נהוג לברך איש את רעהו במשפט "גמר חתימה טובה". מנהגי ראש השנה וסממניו התרת נדרים - על פי התורה ישנו חיוב לקיים נדרים, ואחת הדרכים להמנע מנדר שאדם נדר והתחרט הוא בהתרת נדרים לפני ראש השנה. תקיעה בשופר - בראש השנה יש תקיעות רבות בשופר, ובגמרא מובא שזה על מנת לערבב את השטן שיראה שהמצוות חביבות על ישראל שמרבים במצוות תקיעת שופר. איחולים- נהוג לאחל בליל ראש השנה, ולדעות שונות אף ביומו ובליל היום השני, "לשנה טובה תיכתב ותחתם". יש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים". לנשים וילדות מברכים "לשנה טובה תיכתבי ותחתמי", ולרבים - בלשון רבים[6]. סימנים - אכילת תפוח בדבש שתהיה שנה מתוקה, אכילת ראש דג או רש של כבש, כסימן לכך "שנהיה לראש ולא לזנב", סלק או תרד כדי "שיסתלקו אויבנו", כרתי (כרישה, ירק הדומה לבצל ירוק) "שיכרתו אויבנו", תמרים "שיתמו אויבנו", קרא (=דלעת בארמית. יש נוהגים לקחת קישוא במקומה) ובעדות אחרות גזר "שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו", רימון "שירבו זכיותינו כרימון". תשליך- ביום הראשון של ראש השנה (או ביומו השני במקרה שהיום הראשון חל בשבת לפי מנהג האשכנזים) , הולכים אחרי הצהריים לחוף נהר או ים ואומרים בו את תפילת תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל "מצולות ים". מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות. מניעה משינה- נהוג להימנע משינה ביומו של ראש השנה, על פי דברי התלמוד הירושלמי שהובאו אצל הפוסקים, שהישן בראש השנה ישן מזלו. אך יש שאינם מקפידים על כך אחרי חצות היום. ארוחת החג ארוחות חג. נהוג לערוך ארוחות חגיגיות, כדי לשמוח בראש השנה, על פי דברי חז"ל שאין שמחה אלא בבשר ויין, וכפי שנכתב בספר נחמיה: "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים". דבש- נהוג לטבול בראש השנה תפוח או חלה בדבש (כמאכל מתוק), ולהוסיף ברכה "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". רב נטרונאי גאון אמר: "ומה שנו אוכלים טיסני ושותים דבש הוא כדי שתבוא השנה הבאה עלינו מתוקה". חלות בצורות רבות- נהוג בראש השנה לאכול חלות בצורות שונות המסמלות את השאיפות השונות והמשאלות לקראת השנה החדשה. יש כאלו שאופים חלות בצורת סולם - "מי יעני ומי יעשיר, מי ישפל ומי ירום". כן, כתוב במדרש שה' עושה סולמות ברקיע ועל סולמות אלו "את זה מעלה ואת זה מוריד". כמו כן, נפוצות הצורת כתר וציפור. דגים- אכילת הדגים מקובלת עקב הסגולה שלהם לפרות ולהתרבות "וידגו לרוב בקרב הארץ". בנוסף נהוג לאכול ראש של דג (או גדי) כדי שנהיה ל"ראש ולא לזנב". רימון- לפי המסורת היהודית, ברימון ישנם 613 גרעינים כמניין תרי"ג המצוות. בארצות שלא היו רימונים בעבר היו נוהגים להביא מארצות רחוקות רק כדי שיוכלו לברך עליו. ריבות- בעדות המזרח נהוג לאכול ריבות של פירות רבים עקב מתיקותן וסגולתו של כל פרי בנפרד. חברים וחברות, שמרו על עצמכם ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה!
  11. חלאס כבר להרוס כל חלקה טובה שעוד נשארה כאן... נכון לרגע זה, יש כ- 120 תגובות בנושא המרכזי למשחק הנבחרת, לפחות 90% מהן כוללות תוכן ראוי לקריאה בעניין ערן זהבי וסרט הקפטן. לא הוגן להרוס נושא ענייני כפי שהיה כאן. תמשיכו שם. התגובות האחרונות כאן יימחקו והנושא הזה ייפתח בעוד כיומיים. שבוע טוב.
  12. נכון לרגע זה, יש כ- 120 תגובות בנושא המרכזי, לפחות 90% מהן כוללות תוכן ראוי לקריאה. לא הוגן לפתוח נושא נוסף עם סיסמאות ולבטל את הדיון המעניין שהתפתח בשעה האחרונה. תמשיכו שם. שבוע טוב.
  13. בשם צוות מנהלי הפורום אנו מאחלים לכל הקהילה הצהובה מקריית שלום דרך יד אליהו ועד להדר יוסף ולאולם תיכונט ובכל מקום שהם ולכל בית ישראל - חג פסח כשר ושמח!!! כמנהגנו מדי שנה אנו מצרפים את הכתבה שהיינו מעלים לאתר. ראשית, על שום מה? למען הסר ספק: אנו חוגגים את חג הפסח זכר ליציאת מצרים. בחודש זה הוציא הקב"ה באותות ומופתים את בני ישראל ממצרים מעבדות לחרות על מנת לקבל את התורה לאחר שהות של 210 שנים במצרים. (מתוכן 87 שנות עינוי ו-30 שנות שעבוד). חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים אשר בהם, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים כל ישראל לירושלים. (שלושת הרגלים הם: פסח, שבועות וסוכות). שמות החג א. חג הפסח – נקרא כך מכיוון שבמכת בכורות הקב"ה פסח (דילג) על בתי בני ישראל וגם על שם קורבן פסח. ב. חג המצות - נקרא כך על שם המצות הנאכלות כל ימי החג ומזכירות לנו את "לחם העוני" אשר אכלו אבותינו במצרים. ג. חג החרות - נקרא כך מכיוון שבני ישראל יצאו בו מעבדות לחרות. ד. חג האביב - נקרא כך מכיוון שחל בעונת האביב. ליל הסדר נקודת השיא של חג הפסח היא ליל הסדר, במרכזו: סיפור יציאת מצרים. כאמור, מטרת ליל הסדר היא לספר את סיפור יציאת מצרים בעיקר לילדים וזאת הסיבה שהילד הכי קטן במשפחה שואל את ארבעת הקושיות ("מה נשתנה") כדי שהילד יהיה ערני ומעורב בסיפור ההגדה. ליל הסדר מתקיים בלילה הראשון של החג זכר לליל השימורים ביציאת מצרים. המשפחה מסיבה סביב שולחן ערוך ומספרת ביציאת מצריים מעבדות לחירות של בני ישראל. קערת הסדר משמשת כתשמיש קדושה וזוכה לעיצובים אמנותיים, עליה מונחים מספר פריטים סימליים: זרוע: עצם צלויה, זכר לקרבן הפסח ביצה שלוקה: זכר לקרבן חגיגה - קרבן הנהוג בשלושת הרגלים - שהוקרב בעת העלייה לרגל מרור: חסה וחזרת: מסמלות את הטעם המר של שיעבוד מצריים חרוסת: בליל של פירות כתושים ומתובלים סמל לטיט בו בנו אבותינו במצריים כרפס: עלה סלרי או תפוח אדמה, אותו מטבילים במי מלח שלוש מצות: אחת לאכילת מצה של מצווה, אחת ל"כורך" עם מרור, ואחת לאפיקומן. לאחר שמבצעים את האמצעית לאפיקומן, עדיין יש שתיים שלמות כ"לחם המשנה" זכר למנה הכפולה של המן שנאכל במדבר ביום השישי. מצות מאפה מקמח שלא החמיץ לזכר הבצק שלא הספיק להחמיץ בחיפזון היציאה ממצרים. סיבות מרכזיות לאכילת המצה: 1. זיכרון - אנו אוכלים מצות לזכר בני ישראל שיצאו ממצרים בחפזון ולא היה להם זמן להכין מזון ליציאה ומה שהם הסיפקו להכין זה מצות. 2. חינוך לריסון עצמי- איסור החמץ משתלב במטרה הכללית של התורה, לחנך את האדם לריסון עצמי באמצעות המצוות. עצם הדבר, שאדם מתאפק במשך 7 ימים, ואינו מכניס לביתו לחם, דבר שהוא רגיל לו יום-יום, אין ספק, שזה מחנך אותו לקבלת עול מלכות שמים. אין הוא פועל על פי מה שבא לו, למרות מה שמתחשק לו, אלא על פי מה שהתורה מצווה. 3. החמץ-סמל ההתנשאות, הגאווה. המצה-סמל הפשטות, ההסתפקות במועט. המצה היא המאפה הפשוט ביותר: קמח ומים בלבד. סמל לפשטות ולצניעות. האפיקומן המחצית הגדולה של המצה האמצעית משלוש מצות צלחת הסדר. לאחר בציעתה מוחבאת כזכר לצידה שצררו בני ישראל בצאתם ממצרים. יש מניחים את האפיקומן על הכתף להמחיש את זכר יציאת מצרים. נהוג שהילדים מנסים לגנוב את האפיקומן ודורשים תמורתו מתנה. חמץ קמח או מאפה שהחמיץ ותפח. בדיקת חמץ - טקס חיפוש פירורי חמץ, לאחר נקיון הבית. יש הנוהגים להשתמש בנוצה ונר או פנס לחיפוש הפירורים. הטקס נערך עם חשכה בערב הקודם לחג. ביעור חמץ - ניקיון של כל שרידי החמץ וכל פירורי מאפה בבית. החמץ הנמצא מובא לשריפה בבוקר של ערב פסח. מכירת חמץ - על מנת שלא יצטרכו לזרוק מלאי חמץ בפסח, בעיקר סוחרים ובעלי עסקים נמכר החמץ באופן מאורגן לגוי ומוצא מרשות היהודי למשך הפסח. בסוף החג משלא שילם הגוי עדיין את חובו, מוחזר החמץ לבעליו. סדר שני בחוץ לארץ נהוג לחוג סדר שני בלילה השני של פסח, כחלק ממנהג "יום טוב שני של גלויות" הנהוג בכל שלושת הרגלים. שבת הגדול השבת הסמוכה לפסח, בה נהוג לדרוש בציבור ולקרוא חלק מן ההגדה כהכנה לפסח. שיר השירים - נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בשבת החלה בשבוע הפסח. עומר בט"ז ניסן היה נהוג להניף עומר מן השעורה שנקצרה זה עתה. המנהג חודש בהתיישבות העובדת בימינו. מיום זה נהוגה ספירת העומר, שבעה שבועות עד לחג השבועות. חברים וחברות, גולשים וגולשות, עם ישראל. שיהיה לכולנו חג פסח שמח, כשר ושקט לכולנו.
  14. לפני 15 שנים התקיים אותו משחק שמלווה אותנו עד היום. 15 שנים בהן אנו מתפללים שמני לוי יבריא ושלו ולמשפחתו יהיה טוב. מצרפים כתבה שעלתה באתר השחקן ה-12 ומאחלים שמני ומשפחתו יזכו לרפואה שלמה ולכל הברכות כולן. לקריאת המשך הכתבה לחץ כאן
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.