ששון הצהוב

זו העשירית.

נכון טעות שלי

71% אני משער שזה יותר מההצלחה של חיפה בסמי.

https://fb.watch/cQP3zwUKPE/ הסרט של אדיר מילר על דניאל שירן

לא הבנתי את הביקורת כלפיו. קיבל אתמול כדור קשה, זה לא בגדר החמצה. לעומת זאת סיפק צמד בישולי אמן ליובא (שהוא זה שצריך לספוג ביקורת אם מופע אימים של ארבע החמצות).

זה בכל מקרה נתון שגוי

אתה מתכוון לשמונה הנצחונות האחרונים?

תופעה סטטיסטית שמעניין לבדוק אצל הפועל לגבי התבוסות הללו- הוא שבהרבה מקרים מהן היתה התדרדרות מואצת, אתמול זו כמובן הדוגמא החריפה ביותר. אבל קחו לדוגמא, את דרבי גביע הטוטו 19', בו הפועל איימה לפחות כמונו ואף עלתה ראשונה על הלוח. מכיוון וזה היה משחק נוק-אאוט, אז להימצא בשוויון בדקה 60 מותח באופן אובייקטיבי (ולא בהכרח בשל יוקרת הדרבי), ובסוף הגיעה מקבץ של שלישייה תוך עשרים דקות ומסכנת הדחה לרביעיית דרבי ניצחת. אם תעברו על הרבה מהדרבים, אז תיזכרו שהפועל למרות היותה נחותה, הצליחה לעמוד בגבורה מול מכבי, אבל זוהי גבורה של אדומים, כלומר גבורה "בכאילו", "נעמוד מולכם שווים" אך רק כדי להפריע. ברגע שמכבי עולה ליתרון, אז מגדל הקלפים האדום קורס, הפוזה לא מחזיקה מים ומתפרקת מהשקר של עצמה, זוהי לא הפועל ש-באמת- מתמודדת מול מכבי, אלא זו הפועל שמתמודדת בלהפריע למכבי, וכאשר מתבטא קושי בלוח התוצאות, אז כל התסריט מתקפל. **דווקא בחמישייה בנתניה הפועל -באמת- היוו יריב, הם אפילו יצרו שני מצבים כמעט וודאיים לשער, שהתגלגלו למתפרצת בצד השני, אך גם פה מה2-0 של טב"ח הדרך אל ה-5 היתה מהירה מאד. שימו לב שבעונות האחרונות מכבי לא מרבה להביס, היתה חמישייה הזויה בהלסינקי והחמישייה האחרונה לפניה היתה....הדרבי בנתניה. גם שנה שעברה הרביעייה היחידה היתה בדרבי (היה 4-3 שונה בתכלית על ה.חיפה). חריגות ומאוחרות במיוחד היו השלישיות בעונת איביץ'. זכור לי שבפעם נתקלתי בסטטיסטיקה שהדקה הממוצעת לכיבוש באותה עונה היתה סביב הדקה ה- 70'. הדרבי הראשון היה 1 עד דקה 88 ונגמר 3. הדרבי השני היה יחסית צמוד וצמד שערים קרוב הפך אותו ל- 3. הדרבי 2-0 היה בדרך לתיקו 0 משמים עד דקה 72. והדרבי אליפות האחרון היה השיא: עם שלישייה ב - 22 הדק' האחרונות. שהפכה עוד תיקו 0 משמים להבסת אליפות מהדהדת.

קיבלנו כבר אדומים די דומים לזה, וזו בהכרח טעות של השחקן. לא כי "ככה כתוב". אלא כי אין לזה מקום במגרש. תסתכל שוב איך זה נראה ותגיד אם לגיטימי ששחקן מכבי יירק ככה. אם היה יורק אז אז הייתי מצודד בשופט שהרחיק אותו.

ערכתי וספרתי. החסרתי משם רגעים משמעותיים כמו הגמר גביע, דרבי נמס ממך, ודרבי מיטרוביץ'. הלכתי רק על הכמות.

בפחות מעשור: 0-4 2-4 2-3 1-3 0-5 1-4 0-3 0-3 0-3 0-4 2-3 0-5

התכוונתי לציין שכאשר הקהל לא יודע לאן ללכת, אז הוא מאבד את זה ואז התוצאה היא התנהגות בבונית. אני לא מצדיק את זה, רק מציין שזה קורה כשהקהל מאבד את הדרך. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל גם אני בעצמי חושש שגולדהאר זקוק לניעור. אני האחרון שייעץ לו בענייניו העסקיים והכלכליים, אבל העסק שנקרא מכבי זקוק לקצב קצת יותר רגיש של יחסים מצידו. פה זה לבנט, לא קנדה. נראה לי שאתה הגית את הרעיון הזה. אני חושב שאחרי תקופת אמון ארוכה, הקהל מזהה שקורקטיות, יס-מניות וג'נטלמניות לא תעזור פה. מיץ' לא ינהל בשלט רחוק בזמן שרותם חטואל מפאדלד על ברנדלי קובאס. אני מחזיק מעצמי אוהד מאד מכיל, אבל מודה שהיו אתמול ריפרורים חזקים מאד של "לוני-מוד".

הודעה שמזקקת את דעתי.

@המכבייהיואב, רגשות ההמון לא טועים. הקהל מרגיש נתק, נכון שאם היינו מקום ראשון אז היה אחלה נתק. אבל הבעלים רחוק, הנציג שלו הוא דמות עמומה, המנכ"לית לא באמת מייצגת את המועדון, דמות המנהל כלל לא תואמת את התפקיד, מעמד האיש על הקווים נשחק, ובנוסף והאיש שעומד על הקווים לא משדר שיש לו קווים- איזה ביצים לשחק עם גלוך, זו לא פילוסופיית כדורגל מתאימה. בנוסף הייתי בעדו אבל נראה שהוא לא מכבד (את אף אחד) ולא מכובד (ע"י כמעט אף אחד) ומופע הסרבית של קרסאטי וסייד קיק בוב עם שירי אלג'ם לא מוסיף... מכבי כבר תקופה ארוכה מדי נראית בחיפוש זהות מקצועי, ולמותג 'מכבי' ששמו הנרדף הוא "מקצועיות", זו פשוט בלתי-מקצועיות להימצא בה. משהו צריך להיטלטל בצינורות המקובלים, וכשלאורך יותר מדי זמן זה לא קורה וגם לא מתרחשת עם הקהל שיחת "יחסינו, לאן?" אז הקהל עושה את החלק שלו על הצד המקצועי ביותר: שזה אומר להיות בבון.

שופט נורא. חוץ מהמקרה הברור של אלחמיד על בלטקסה הוא שפט בכללי גרוע על עבירות שלהם ויתר ושרק על כאלו שלא היו. וגם לעתים טובתנו, נתן לנו לבצע עבירות בלי לשרוק, או שפשוט שרק על עבירות שלא בוצעו. אבל באמת השיא זה הפנדל והאדום.

לגמרי

מסכים איתך לגבי הקביעה שלקבוצה יש מחזור פעילות של כמה שנים עד שהיא מסיימת את הגילגול שלה. ולכן קל וחומר כשמדובר בדמות פרסונלית במערכת- אנ'לא משחיר את איביץ' ומכשיר את ג'ורדי- אלא מכוון שגם איביץ', כמו ג'ורדי או כל פרסונה אחרת הם בסוף מוגבלים בספיקה שלהם ויש הכרח של המערכת לבצע ונטילציה/איוורור של הכתובת הפרסונלית ברגע נתון. קצת כמו קמפיין הגבלת הכהונה כלפי ביבי על מנת שלא יישחת בתפקיד, ויש עוד דוגמאות.. אני מקווה שגולדהאר נבון מספיק לדבוק בכלל הזה. אחרת קל מאד להתאהב בקסמיו של גיבור הרגע. הנה ג'ורדי. הופה איביץ'. עכשיו זה אחד, ואחרי זה שני. בתום הרומנטיקה נותרים שם יצורים בשר ודם שמתקשים לשאת על כתפיהם גורל של מועדון שלם. העיקר זו הלמידה של גולדהאר, ובדגש על האם ישכיל להפנים זאת ולהשריש תרבות של ארגון בכל המועדון, אנחנו כל כך עסוקים פה בפס של מתן חוזז שאני אפילו לא יודע להעריך אם זה קורה.. ועוד מילה לגבי זהבי. אמנם הציפיות מכדורגלן הן שונות מאשר מנהל מקצועי, כי המקצוע שלהם זה להיות טכנאי של כדור, וזהבי הוא טכנאי אדיר שמקפיד על זמנים. ועדיין החשש מקאמבק שלו קיים. החשש שהסגידה אליו תמליך מעל המועדון ישות מונארכית יחידה, זורקת אותי היישר אל תקופת הגלאקטיקוס, והס מלהזכיר את השם המפורש לשווא.

ואגב הוא שבר כבר דיסטאנס. אני ממש לא מתחבר לקאמבק שלו. אי אפשר לטבול באותו נהר פעמיים.

זה היה שיט תענוגות שידוע שסופו היה להתנפץ על מזח המציאות. עוצמתו של איביץ' נבעה מהיותו שליט טוטאליטרי, זה החזיק יופי את הסחבקיות הישראלית אבל לא היה לזה אופק ארוך טווח ולכן זה יצא שנה אחת של צעירים רעבים, ושנה שנייה של ירח דבש הגנתי. וזהו. גם איביץ' אנושי ולא יכל יותר להחזיק את הפאסון. באליפות בגשם הוא הרשה לעצמו להתפרק ואז הגיעו הפסדים וכשלונות באירופה. הוא הגביר את עצמת הרודנות וקיבלנו שנה שנייה עוד יותר גרמנית במובן המכביסטי והיעיל. איביצ'יות מזוקקת של שממה התקפית של היריבות לעומת שממה התקפית שלנו שמוכרעת תמיד לצד שלנו. דווקא סגר הקורונה איוורר מעט את המערכת שעמדה לקרוס. ובסוף גם זה קרס. כשהוא ביצע רוטציה בגביע אום אל פחם הפכה עלינו שלישייה. בשניה שהודיע על עזיבה חטפנו שניים מב"ש תוך 4 דקות. ברגע עצמו זה היה מאד מכבי להתהלך כמו טווסים. אבל לאורך דרך ארוכה ותהליכית האמת נמצאת הרבה יותר אצל הז'אנר של ג'ורדי. אדם שמצמיח תחתיו קהילה עם פילוסופיה של כדורגל יותר נכון. יותר שפוי, לדעתי...

לא קרוב אפילו. את הפלייאוף של 2018 התחלנו עם ארבעה הפסדים, ו- 10 ספיגות. הטוויסט בעלילה הוא שבסיומו של רצף ההפסדים, בבוקר של ה- 17 באפריל יצאה מכבי לרצף של שלוש שנים עם ארבעה הפסדים (עד האדום של טיבי בק"ש שנה שעברה). איך תפעלו אם יבשרו לכם שממחר בבוקר ועד תחילת עונת 2025 מכבי תנחל 2 הפסדים ושניהם בגארבג' טיים? ושאלו יהיו שני המשחקים היחידים בפרק זמן של שנתיים וחצי בהם מכבי סופגת יותר משער למשחק? אני לא מסתלבט, זו היתה המציאות עד לפני עונה. משתק, אך גם מטלטל, כמה הכל בחיים זמני והפכפך.

יאללה שיושאל, אולי זה יפתח אצלו ת'צ'אקרות.

לאילון (ולא איילון כפי שחלק כותבים) היו את כל המרכיבים כדי להצליח, ועבורנו זה אפילו היה טוב מכדי להיות אמיתי: שחקן בית, מחובר למועדון, עם לוק מפחיד ופיזיות אירופאית, משולבת בטכניקה ישראלית ובסט כלים מגוון. דמות שכמו נבניתה להערצה, שחקן שטיפס בשלבים וכבר היה שחקן מוביל ועמד בציפיות השונות. קשה לדמיין בראש דמות שיותר נכתבה על מכבי. הנוכחות, המסה, הפריצה. בנוסף מדובר על אישיות מאד חיובית, נעדרת עבירות משמעת, טיפוס שמתנהג בסך הכל באחריות, עצמאות, בגרות, לא קרס בלחץ. מתבטא ברהיטות ומתנהל תקשורתית נכון. ואז הוא השלים את המסלול המלא ברמלה ובחדרה בהצלחה מטאורית בשתיהן, עם ניצוצות כדורגל מפתיעים שמוכיחים שהוא גם קפץ לליגה של הבוגרים. ובנוסף התחלה מטאורית במכבי עם דקות משחק מצוינות, שערים אייקוניים בדרבי וכמה רגעי הצלחה משמעותיים. אבל אחרי שההייפ נרגע אז מגלים שהוא הפסיק לתת את הסחורה. זה לא שהוא לא מתאים למכבי, הוא הרי הוכיח שיכולת מספיק טובה יש לו. אלא שפשוט זה לא הלך... טינופים על האופי שלו גם לא רלוונטיים. עובדה שכל המאמנים מזהים פוטנציאל ומשתמשים בו. כנראה שהמטנפים לא היו מחזיקים דקה במעמד של הציפיות שלו, אז מכנים אותו "עצלן", או "טיפש". פשוט כי קשה להתאמת עם המציאות שבה היו לשחקן את כל הסיבות וחרף זאת הוא לא המריא. עכשיו כתבו פה מושג חדש "טיפש של כדורגל". אני יכול להבין את המושג. אני לא בטוח שהוא נכון. אני לא חושב שאלמוג "טיפש של כדורגל". אלא באמת ובתמים לפעמים זה פשוט לא הולך. הוא מנסה ומסיבה מסוימת לא יוצא. מתסכל מאד. אני עוד לא אמרתי נואש לגביו.

אז אמנם את הסדר השנה נציין במרורים. אבל אם בוחנים את ארבעים השנים, אז חיפה עדיין במדבר, עבדים בארץ בלומפילד: ממאי 2011 עם דוידוביץ' ובנאדו בהרכב ועד לפחות ספטמבר 2022 (או ינואר 23') אם אנחנו נארח יוצא שלא מנצחים אותנו בבלומפילד. פתאום אני חושב האם הם בכלל הובילו עלינו במשך ה- 12 שנים האלו? למעט שתי הדקות שנה שעברה מהשער העצמי הגנוב... עוד נתון: מכבי כובשת לרשת של חיפה ב- 17 המפגשים הישירים האחרונים והזרוע עוד נטויה. האם מדובר בשיר מועדון? שיא לאומי? בכל מקרה זה חסר תקדים ביחס של יריבות קלאסיקו. דמיינו שסלטיק תספוג מריינג'רס 17 פעם ברצף! שלא תצליח לשמור על שער נקי במשך 5 שנים..הפעם האחרונה שנעצרנו היתה כשטב"ח הכח הורחק שלא בצדק בתחילת המשחק בנתניה. ועדיין אחרי העונה "השחורה" במפגשים הפנימיים נשארנו עם אותו מאזן בין הקבוצות מהעונה שעברה, תיקו, ניצחון והפסד. ב- 43 מפגשי הליגה האחרונה. מכבי עם 22 נצחונות. חיפה עם 2 (משחק "בית" בנתניה, ומשחק שבו כבר הובלנו 0-2). כלומר בטבלה הפנימית בינינו הפער הוא 60+ נקודות לטובתנו ו- 38+ ביחס השערים לטובתנו. 38- ביחס השערים לחיפה. שבוע מבאס, אבל נמשיך לא לפחד מדרך ארוכה וצהובה. חג שמח!

מרגש

או.קיי עכשיו נזכרתי! שתף את התצלום!