ששון הצהוב

טננבאום סאבוריט טיבי הרננדס ג'ראלדש גלזר פרץ ריקן אלמוג פשיץ' בן חיים תכנית חילופים: 1. ייני 2. ביטון 3. חוזז 4. שכטר 5. גררו

חחחחח זה היה במיוחד בשביל סוייר. וזה פאני קוז איטס טרו! בלקמן גרוע, אבל לא יודעים את זה בחיפה. הוא גבוה ויש לו שם צבעוני, זה ממתג אותו כ-אל. ולכן בפתיחה שתהיה מותחת הוא צריך לעלות כדי לרסק. וככל שהמשחק יתקדם לשלבים המתוחכמים- להפעיל את פשיץ'

אוהב בבלקמן שהוא לא מודע לעצמו. יכול לעלות ברצינות תהומית לגומלין של רבע גמר טוטו נגד נס ציונה, ובסוג של נונשלאנט לגמר הצ'מפיונס נגד ברצלונה. במקרה הספציפי של המשחק בשלישי זה לדעתי יתרון לפתוח כי יש אובר-לחץ. הוא אמנם לא הכי חד בקלמר, אבל הוא הכי חד בקלמר כרגע האדישות שלו עבורנו היא סימן שאלה, אבל עבור חיפה הוא הרתעה- זר, חזק פיזית, עם מגוון כלים (כלים גרועים- אבל הוא מגוון בהם), שהרגע שם צמד שערי ניצחון חדים, ושלא מזמן כבש בסמי עופר בכתף, הוא דוגמא קלאסית במאבק איתם על כיצד להוציא מקסימום מן המינימום. פשיץ'? אחלה פשיץ', אבל לאחר היעדרות

עד לפני שלושה חודשים כשפטריק ואן לוואן נחת במכבי, היו לדור פרץ 14 שערים בכל הקריירה הבוגרת (החשבתי את הנבחרת הצעירה) בכל המסגרות ובכל המדים השונים. במשחק הראשון של ואן לוואן נפסל לדור פרץ שער ניצחון הרואי חוקי על קריית שמונה, ובנוסף נפסל לו שער יתרון חוץ מיתולוגי חוקי על שחטאר. מלבדם הוא כבש בפרק זמן זעום זה כ- 8 שערים, כלומר מעל ממחצית ממה שכבש בכל שנותיו כבוגר. לכך יש להוסיף את בישול החירום אמש במולדובה וכמובן את שער הניצחון האגדי בסיבאספור מוקדם יותר העונה. באמת טירוף. שוב חוזר: 2020-2014 14 שערים דצמבר 20'-מרץ 21' 8 שערים.

נכון, הסקוטים בפורמה, וזו רמת הנבחרת שאותה אנחנו מסוגלים לאתגר כרגע- לא מעבר. התיקו 0 בפלייאוף בגלאזגו היה ארוע מכונן, כי הנבחרת גילתה סופסוף מודעות עצמית למעמד שלה. אני מעדיף 0-0 בפלייאוף. מאשר 0-5 על אוסטריה ואז ה- 5-0 של דנמרק...

בסדר, אנחנו בנושא על הנבחרת. "ההחלטות של ווילי" משחק חוץ רשמי בו חייבים ניצחון ועובדה שפרץ סידר לו את השיוויון אז הוא כנראה החליט נכון.

וואו, איזה תגובות מוקצנות ומושחזות. גם אותי הנבחרת ייבשה בעשורים האחרונים- אבל כרגע זו התגלמות שלפחות מתיימרת לשחק כדורגל יחסית שמח. הדגש על המילה יחסית, כי אם בעשורים האחרונים חיינו חיי מערה אשר בה אנחנו הקונטנדרים של ברזיל, אז תחת ווילי לפחות התפכחנו שאנחנו סתם עוד נבחרת עבשה ושמוטב לנו להתמקד בהצלחות קטנות. לצאת מהשבוע הזה עם 4 נק' ומאזן שערים חיובי זה לא מובן מאליו. וגם בנושא הפציעות- הגזמתם. אתם מדברים מתוך טראומה כי פציעות זה נושא טעון במכבי העמוסה של השנים האחרונות, אבל כדורגל הוא לא שדה קטל והימצאות של כדורגלן על כר הדשא איננה מוכרת כ"סיכון ממשי" עד כדי

למה איבדנו 2 תארים? איבדנו ארבעה תארים: ליגת אלופות ליגה אירופית סופר קאפ אירופי וגביע העולם למועדונים (; עונה שחורה.

ב- 14 משחקי ליגה: 40 נק' מ- 42 (95%) 28- 5 בשערים (בדיוק 2 גולים למשחק) צריך לזכור שואן לוואן לקח חלק גם בהעפלה לגמר גביע הטוטו ובזכייה באלוף האלופים, ואפילו השתתף באירוע השיא של ה- 32 כך שהוא בעצם נוגע בכל התארים. אם מצרפים למאזן שלו בארץ את 3 המפגשים שלו עם ב"ש באלוף האלופים ובגביע אז המאזן שלו: 49 מ- 51 (96% הצלחה) 33- 5 בגולים אם מנתחים את חמש הספיגות תחתיו: 1. עצמי לא חוקי נגד חיפה. 2. יתרון מוקדם וזמני ביותר נגד חדרה (שנהפך תוך 2 דק') 3. שער ניחומים של נתניה. 4.שער ניחומים של בית"ר. 5. שער ניחומים של אשדוד.

אני יודע שכואב בעיניים לקרוא כזה דבר על דרבי, אבל כך יצא. המשחק הבא של תחילת הפלייאוף הוא אחרי פגרת הנבחרות ולא רלוונטי לשיח על רוטציה. וכרגע זה רק הדרבי, אגב הוא גם לא חורץ לגבי הפועל, זה לא משחק על פלייאוף או להבטיח ירידה. בעבר מכרנו את הדרך המקצועית בשם התשוקה לדרבי, היום אם אני שוקל על המאזניים: 1- העפלה לרבע ותיקו בדרבי. 2- כניסה להארכה (בסכנת הפסד) וניצחון בדרבי. אני הולך על 1.

זה לא היה ברור? מתייחס לטופ 32 כדאבל. אלו כל ההישגים האפשריים שלנו כרגע- לצאת למשחק חוץ באוקראינה בסוף פברואר (ולהיראות שם טוב). בהנחה שלא בנית על זכייה בצ'מפיונס (או באירופית) אז "זכייה" בכרטיס והעפלה ממנו לנוקאאוט זה בגדר תארים. אכביר ואומר שגם בליגת הועידה השתתפות בשלב הבתים היא בגדר הישג (אפילו אם הוא אנחנו זכאים לו אוטומטית). זה כמובן לא תחליף לאליפות בליגה, אבל בשיח נטו על תארים (זתומרת: אלוף האלופים, גביע הטוטו וכו'...) אז הקמפיין האירופי בהחלט מוכר בגדר תואר.

תתקצר לי רגע את החסרים? 1. יוני 2. פשיץ' (לא תם הבידוד?) 3. קארצב 4. גלזר 5. סאבוריט 6. מישהו מוצהב? איך אתה רואה את הקישור ללא גלזר, קארצב, גולסה ופרץ? ייני, ריקן וביטון? פיבן? **דעה לא פופולארית: אחרי שהשמצתי ובזתי לגביע, אני מרגיש שיש הזדמנות לסופר סיקסטופל היסטורי של כל התארים ומרגיש לי נכון להתחייב למפעל הגביע. בלי דניאל פרץ בשער וכל מיני דמיונות. יסקלו אותי פה, וזו לא זחיחות אבל אנחנו במצב טוב בליגה, אם אני צריך רגע לאוורר 3-2 אז לא מיום שלישי שזה נוקאאוט בלתי הפיך, אלא מהדרבי. מה גם שאחרי הדרבי זה זמן נב

עם העיניים עצומות.

אני עדיין חושב שריף יותר טוב. *לא באמת.

המקרה שהצגת הוא בלתי מתאפשר במציאות. אין קונסטלציה של שוויון בנקודות, במצב של שוויון בנצחונות וגם שוני בתיקואים. קח רגע, תפרש למה אין מצב.... אם יש שוויון נצחונות, נניח לכל קבוצה 20 ניצחונות אז לשתיהן יש 60 נקודות. עכשיו אם למישהי יש "יותר תיקו" (נניח 10 לעומת 8), אז קבוצה אחת תהיה עם 70 נק' ואחרת עם 68. ואם בכל זאת יש יתרון בתיקו אבל שוויון בנקודות עקב שוני בניצחונות אז כאמור הולכים על ניצחונות. ואם יש להם אותה כמות תיקו, וגם אותה כמות ניצחונות, (וכאמור אותו יחס שערים) זאת אומרת שמתקדמים לסעיף הבא: -שערי זכות -מאזן פנימי