עד לפני כמה שנים לא אהבתי בכלל כדורגל, בטח לא ישראלי.
מה שמשך אותי זה הכדורסל וככה הגעתי למכבי.
בלי השחקן, אני לא יודע כמה הייתי נשאר אוהד מכבי, כי מה שהחזיק אותי ברגעים הכי קשים של הקבוצה זה הארגון הזה. להתרגש מהחזרה שלכם נגד בית"ר כאילו זה פעם ראשונה שלי ביציע. להיות פעם ראשונה מתחת לתפאורה שלכם ולהיות חלק ממנה. לתרום לכם בקופות לפני משחקים ולהרגיש טוב עם עצמי וידיעה שתרמתי גם למכבי. כל משחק לנסות ולהתקרב כמה שיותר לגוש של השחקן, כי אני יודע ששם אפשר לעודד.
קראתי את זה עם דמעות.
תודה על כל הזכרונות.