Omer

לפרסים יש מסורת פוליטית אחרת. גם באביב הערבי היה הבדל בין מדינה למדינה בגלל ההרכב האתני והקואליציות בה. אני לא פוסל שאתה מבין יותר ממני, אבל אני נזכר עכשיו בסדרת התעודה על לבנון, עד כמה לא הבנו לאן אנחנו נכנסים. איראן זאת מדינה עצומה, כמו שהיו הרבה צדדים במהפכה הקודמת, יהיו גם הפעם. במהפכה הקודמת גם חילונים לקחו חלק. הסונים הם עשרה אחוזים. במי אתה תומך? מי משתתף ביוזמה? איך אתה מוודא שלא ינצלו את זה לתעמולת נגד? אני לא אומר שאיראן לא מסוכנת, אני פשוט חושב שזה יותר מסובך מדיונים בפורום. אגב, יוסי כהן גם הזהיר מטורקיה ומהפלרטוט של ארדואן עם מלחמה עם כל עמי האי

יש כמה ידיעות על מהומות של פעילי שמאל רדיקלי ועצורים. מצוינים שמות של עצורים על ונדליזם, כמו שצריך. המשטרה פיזרה אותם לפי הדיווחים. לא יודע איפה זה ואיפה האינתיפאדה שאתה מתאר. אגב, אתה שם לב מה ההבדל בין זה לבין הקיץ? שבקיץ גינו את האלימות, אבל דיברו על הסיבה. הדגישו את ההפגנות הלא אלימות. עכשיו בקושי מתייחסים. כי "אנטיפה" זה לא באמת ארגון. זה שם לתנועה לא מאורגנת. ואין להם גב משום פוליטיקאי. הם לא עושים את זה בשם אף פוליטיקאי. הם לא מייצגים שום כוח פוליטי.

לא יודע על אילו דעות פרוגרסיביות אנחנו מדברים כרגע, אבל אני לא מאמין בלהוריד את האויב שלך לברכיים ולצפות שלא יתכנן את הנקמה. ראינו את זה עם ורסאי. ארה"ב למדה לקח עם יפן ועם גרמניה המערבית אחרי מלחה"ע ה-2. אני גם מקבל מצד שני את זה שאיראן זאת לא בדיוק דמוקרטיה לעבוד איתה. יכול מאוד להיות שאני טועה, בניגוד לאחרים כאן אני לא מתיימר להיות מומחה שיודע טוב מכולם מה צריך לעשות עם איראן. אני כן הרגשתי בטוח יותר לפני שבתגובה ליציאת טראמפ מההסכם הם הכריזו שעושים doubling down. כל הפואנטה להסכם היתה כי אנחנו לא סומכים עליהם. אז שוב, אני לא פוסל שבעניין הזה ספציפית אני טועה. אבל כן

מסכים שהמצב שם קטסטרופה, רק חושב שארה"ב נכוותה בעצמה עם הניסיון להקים שלטון ידידותי איפשהו, וגם אנחנו בלבנון. אגב ההשוואה לאביב הערבי שגויה מיסודה לטעמי. האיראנים לא ערבים. לא רק מבחינת תרבות, אלא אין להם את ההיסטוריה הפוליטית הערבית.

נגיד ככה: אני מקבל את ההסבר שלך, לא מסכים עם נקודת המבט שלך אבל גם מכבד שזה לא "איתנו זה טוב והשאר על הזין". המחלוקת שלי איתך היא לגבי התנאים להפיכה האזרחית, שהיא גם נגד מה שטראמפ אומר, בגדול. הפיכה זה לא באהלן-אהלן. ואל תשכח שכבר היתה שם אחת...

אני מקווה מאוד שלא נשתף, ומאמין שלא, בין היתר בגלל ההתנגדות היהודית לטראמפ וזה שיש לביבי מתנגדים בארץ. אני עדיין מזהיר מפני התייצבות בצד הלא נכון של ההיסטוריה. אתה יכול לדבר על דעות קדומות עד מחר, אבל כמו שאתה שופט לפי יחס לישראל, היו אנשים בצ׳ילה שבשבילם ישראל זה פינושה. היו בדרום אפריקה שבשבילם ישראל זה תמיכה באפרטהייד. נכון, המציאות היא לא שחור ולבן. ונכון, בדרך כלל אנחנו בצד הנכון. אני עדיין חושב שאנחנו צריכים תמיד לבחון את עצמנו.

לא רק, אבל בימי ממשלת רבין זה התחיל, ואחרי הרצח זה צבר תאוצה. אם אתה לא מכיר את השמאל הישראלי זה לא אומר שזה לא קיים.

הקשר הוא שבני אדם הם שבטיים. עם כל הדיבורים על תמיכה של ישראלים בטראמפ, שכחתם שהיהודים שבטיים ביותר. שכחתם גם שהם משלמים על זה. בהתאם לדעה הפוליטית של האנטישמי, היהודי תמיד מייצג את ההיפך. הברית עם הדמוקרטים נולדה עוד לפני שהיה להם מצע קוהרנטי. הסיבה שגם הדמוקרטים וגם חלק מהרפובליקנים היו נגדו היא שהוא ייצג את האנשים שמהם יהודים מפחדים. זה המשך של מדיניות החוץ של ביבי שחתמה על הצהרה לבקשת פולין, ושמסתחבקת עם ויקטור אורבן, שכדי שיוביק לא יעקפו אותו מימין התחיל את תיאוריות הקונספירציה על סורוס היהודי שהגיעו עד לפה. כשאתה משתף פעולה עם אנטישמים, בסוף אתה משלם מחיר.

קריאה משלימה: https://www.haaretz.co.il/blogs/yossimelman/BLOG-1.9465029 אמ;לק: הבן אדם מייצג את ישראל באופן לא רשמי במהלך חילוף השלטון. גם אם כל מה שטראמפ עשה נגד איראן היה מיותר, לא הייתי מצפה ממנו להתנער מהכל, אלא להיפך, להציג את זה כפוקס של טראמפ. אפשר להתנער מהסגנון ומהרטוריקה שלו וגם לעשות ספין חיובי לחלק מהדברים שעשה, מה גם שיכול להיות שבאמת טובים. רק שקח בחשבון שאתה מדבר על כאן על אדם שממלא תפקיד ולכן יש לו אינטרס להגיד מה שאומר. ואין לי בעיה עם מה שאומר, וייתכן שצודק. עדיין, קשה להתעלם שמלבד בתקשורת פרו-ביבי ובתקשורת פרו-טראמפ ברוב המקומות מדברים על היציאה

לא הכל זה התקשורת. בפורומים שונים תשמע דברים שונים. וכן, גם אחרי הסיום של טראמפ אנשים לא ממהרים להזדהות איתו. אגב, לא בכו כל הזמן שהתקשורת מאה אחוז אנטי טראמפ? פתאום זה "פמפום בעדינות"?

אלפי הרוגים מקורונה מדי יום, ונשיא שעורך עצרות ענק שאחריהן רואים עלייה ברמת התחלואה באותם מקומול. מבחינת סקרי שביעות רצון, אובמה סיים עם 59%. טראמפ מסיים עם 34%, כמו קרטר לבוש הבן. לטרומן היו 32%. טרומן היה הראשון שגאלופ ניהלו מעקב שביעות רצון ממנו. שיעור שביעות הרצון הממוצע מטראמפ הוא 41.1%, נמוך ב-4 אחוזים מטרומן. הוא עבר שני אימפיצ׳מנט. יותר אמריקאים חשבו שצריך להדיח אותו מאמריקאים שחשבו שצריך להדיח את ניקסון בזמן אמת. הוא הפסיד פעמיים בפופיולר ווט. הוא היה "האיש שלא אומרים את שמו" בקרב הרבה מאוד אמריקאים. חברי KKK הודו שהרטוריקה שלו נתנה להם השראה. הוא הביא למצב שאמריקה העירוני

חוץ מסיסמאות, אתה יכול להגיד מה תכלס טראמפ עשה לטובתנו שלא עשו נשיאים אחרים, ולמה זה כל כך טוב? ואני לא מצפה מנשיא אמריקאי לתמוך בכל מה שראש הממשלה שלי עושה. ברית בין מדינות ושלום איזורי אומר שאתה לא יכול לפעול תמיד על דעתך עצמך. בעניין הגרעין? אני חושב שאף אחד כמעט מאלו שמביעים דעה לא באמת יודעים. היהודים בארץ הרבה יותר תקיפים כלפי ההסכם לעומת היהודים בארה"ב. אני מניח שזה קשור לאיך שההסכם מוצג. אני מבין את שני הצדדים, אבל בשורה התחתונה אני חושב שההסכם היה טוב לעומת האלטרנטיבה שהיא בלי הסכם. ואני לא רואה איך טראמפ הצליח לדחוק את האיראנים לפינה כרגע, שכן הוא עוזב כשהם לא ממש מתים לד

אתה יכול לחשוף את זה שזאת עובדה? איזה מקור טוען ככה? כי כל מקור חדשות שאני מכיר מדבר על זה שהם התקדמו לקראת הפצצה ברגע שההסכם פוצץ (no pun intended) ע"י טראמפ.

אתה כנראה לא מבין איך זה נראה בארה"ב. המעמד של טראמפ כרגע הוא של מוסוליני אחרי הפריצה לקפיטול. אתה יכול להסכים עם זה ויכול שלא, אבל עם זה אנחנו מזוהים כשאנחנו מקבלים תמיכה ממנו. מבחינת כל מדינה שלא קיבלה ממנו כלום, הבחירה פשוטה. הקונפדרציה עדיין חיה ונושמת, ואדי החיים שלה הם אלה שבחרו בטראמפ. אין פה נצרות מול אסלאם. אין פה אוונגליזם מול חופש דת. אין פה ליברליזם מול אסלאמיזם. אין פה זכויות פרט מול סולידריות חברתית. אין פה קפיטליזם מול סוציאליזם. טראמפ עלה בזכות עוינות למהגרים היספנים, המשיך עם תיאוריות קונספירציה והטלת ספק בכל סוכנות ידיעות ובכל ג

בזה שהוא יתמוך בנו כמו כל נשיא אמריקאי לפניו, גם אם לא ייתן לביבי היתר לתת לבנט ולסמוטריץ׳ היתר להרחבת הבנייה בהתנחלויות, ובניגוד לטראמפ לא יגרום לנו להיראות בצד של הרעים.