בשעה טובה התחילה בדקה ה-68.
אחרי 10 חודשים הקבוצה חייה, תוססת, תוקפת, מאיימת, התקפית - אבל מעל הכל הקבוצה שכולנו רצינו לראות מאז אוסקר וסוזה.
שוב חלוץ טבעי, שוב קישור שיודע לשחק כדורגל ולהזרים את השחקנים, בלי פקק איגבורי (אהוב הקהל 3>) אלא עם אלברמן מאחור ומיטרוביץ שיודעים לשחק כדורגל ולהפעיל את הרביעיה הקסומה - טב"ח, מיכה, פריצה, זהבי.
כל דקה הרגישה כמו עליונות בלתי נגמרת, כמו מופע של קבוצה כישורנית שיכולה לתקוף מכל אגף, ובעיקר מהמרכז בחילופי מסירות שמזכירים את ברסה.
וכל זה רק הודות לרחמים של פאקו איסטרן, שבדקה ה-68 החליט שחוץ מטרבל, אולי כדאי שהקבוצה תעשה את זה בסטייל מול הקבוצות הנחותות שיש בליגה.
שריקות בוז או לא, לא היינו צריכים לחכות מאז יוני 2014 בשביל שלמאמן יהיו ביצים לשחק עם הכלים הנדירים שיש לנו בליגת העל.. אולי בליגת אירופאית, כשרוצים להיות זהירים במשחקי חוץ.
זה הספיק לאליפות, ואולי לטרבל - אבל מהנה זה לא היה.. אבל לפחות זכינו היום ל-22 דק' של קסם-
שהלוואי ונשוב לראות בעונה הבאה