אחרי שנרגענו קצת מהחגיגות...
בגדול אכלנו את חיפה, אבל זה לא היה רחוק מפספוס גדול.
קודם כל האשם בלפחות 2 השערים הראשונים שחטפנו זה אמאדור עם הרחקות ואיבודים שאסור לעשות בטח נגד קבוצה לוחצת שרצה במומנטום כמו חיפה.
שאר המשחק הוא נתן תצוגה ולא נתן לרוקביצה לנשום. טיבי כמו תמיד העונה היה אל.
ז'ראלדס וסבוריט במשחק סביר.
הצהוב של גלזר פשוט לא היה ולא נברא, החלטה מושחתת של ליאני, גלזר הגיע נקי לכדור אפילו עבירה לא הייתה שלא לדבר על צהוב. זה יכול לחסל קשר אחורי לחטוף צהוב כל כך מוקדם בטח כשזה לא בצדק. ועדיין הוא הצליח לשרוד עד סוף המשחק ולתת עוד משחק לפנתיאון.
סה"כ עבדנו קשה, וראו את העייפות לקראת דקה 70. יהונתן כהן כבר בקושי זז בלי חמצן שמגיע למח. אם הבנתי נכון שוינפלד היה צריך להחליף את אצילי (שגם זה מפתיע בהתחשב בזה שיהונתן פחות או יותר טייל כמו זומבי על המגרש בדקות האלה). אבל כנראה איביץ' ידע שכמו זהבי (וסליחה על ההשוואה) יהונתן הוא איש של מספרים והערב גם קלאץ' פלייר. גם הפציעה של גולסה עזרה להשאיר את אצילי על המגרש.
אני לא יודע מה עובר על מיכה, אבל בכושר הזה הוא לא צריך לראות דשא. מצטער. נכון, שחקן בית, שחקן העונה שעברה, לא יודע מה עובר עליו. איך שהוא נכנס הקישור שלנו מאבד את זה. הוא לא לוחץ מספיק, גם המסירות שלו כבר לא כמו פעם, אני לא מוצא את שום תרומה שלו למשחק. ההיפך אם כבר, אנחנו יורדים ביכולת מהרגע שהוא נכנס ולא בפעם הראשונה העונה.
ומילה על אצילי, השינוי שהוא עבר אצל איביץ' משחקן קו/מאחורי החלוץ שעושה דריבלים על שחקנים ובועט בעיטות כמעט מושלמות לחיית לחץ וחטיפות זה מדהים. אשכרה ראיתי אותו יותר מפעם אחת פשוט נדלק כמו טיל מהעמדה שלו באגף לכיוון הבלם של חיפה שהיה עם הכדור במרכז המגרש כמעט מצליח לחטוף ובטח להלחיץ. אגב הלחץ שלנו בחלק ההתקפי היה על סף המושלם, כל הקשרים ושכטר פשוט עטו על כל כדור ושחקן של חיפה בכל מצב.
היה משחק מדהים, סוף סוף קיבלנו את הקטרזיס שחיכינו לו, את האורגזמה העילאית הזאת של ניצחון בשניה האחרונה אחרי משחק מטורף של שערים ודרמות.
ועם כל זה, הדבר היחיד שחשבתי עליו ביציאה מהאיצטדיון: ס'מעק יוני... איך לעזאזל החמצת מול שער ריק ולא דפקת להם ת'חמישי...