תות

נשמה בוא תנחת. אני מתעסקת עם סוגיות כאלה יום יום בשירות שלי, ואני חושבת שמן הסתם- אני גם מבינה בהן קצת יותר ממך. הפתרון של צה?ל לחיילים שמחפשים שירות משמעותי (ברוב המקרים, אך לא בכולם..נא לא לתפוס במילה) - ומנגד לכך גם צריכים להיות בבית ולעזור למשפחה שמצויה במצוקה - זה הת?ש 2, מהסיבה הפשוטה שזה לא פוסל אותך מלשרת במקומות מסויימים. כמובן שכל מקרה לגופו, אבל אני מציעה לשקול את האופציה. שקילת הנושא בטוח לא תזיק. כמו כן-במידה וקורס מסויים מעניין אותך- ישנה אפשרות לחתום ויתור על הת?ש 5 - למשך תקופת הקורס ( ולדבר עם סגל הפיקוד - שיתחשב במצב- ולרוב, באמת מבינים ומתחשבים) ולאחר מכן לחדש. החידוש הוא לא תורה מסיני. אם אתה מרגיש שאתה באמת לא יכול לוותר על ההת?ש 5..אז הציעו לך אופציות אחרות. אני מגיעה מתחום הת?ש ואלו הרעיונות והפתרונות שיש לי להציע לך... והכי חשוב, לא משנה באיזה תפקיד- עיקר שתתן את ה3 שנים שאתה חייב, ושתעשה את הכי טוב שלך...

תשמע, יש לי רעיון שיכול אולי לעזור לך, הת?ש 5 לרוב זו בקשה שבהחלט לא מקבלים ככה סתם, אלא מוכיחים מצוקה אמיתית. ועל כן כנראה שאתה ראוי להכרה הזו. אבל.. מאחר ויש לך נתונים גבוהים-אשר בעזרתם יכולות להיות לך 3 שנים (ואף יותר) מאתגרות - הייתי מציעה לך לחתום ויתור על הת?ש 5, ולהגיש בקשה להת?ש 2.. זה פחות נוח והרבה פעמים גם פחות מועיל מבחינת הבית, אבל זה פותח לך מגוון רחב בהרבה יותר של אופציות... (כמו למשל גדודים, יחידות סגורות וכו). אני מציעה את זה לא מעט לחיילים שלי, השילוב של העזרה בבית חד עם שירות משמעותי - עושה את ההבדל. המון הצלחה

לא יודעת איך זה עובד דרך קפסית, אבל דרך מערך הת?ש בצבא - אין כזה דבר הת?ש 4...

תשמע, ברמת העיקרון ישנה פקודה בצה?ל שאומרת שלוחם יכול להיות זכאי להת?ש 2 (בלבד). אך מהיכרות אישית- ישנן לא מעט יחידות (חי?ר,הנדסה וכו) שלא אוכפות את הפקודה,כמובן שזו עילה לקבילה (על אף שזה תחום דיי אפור כשמדובר בהת?ש סוציאלי חריג) ובכל אופן, במקרה שלך מערך הת?ש לא יעזור לך- תפנה לקרפ?ג.. המקרה שאתה מתאר עובר דרך צינורות הרפואה (ויש הת?ש רפואי)

סטינגר בראבק, הגדוד הלוחם היחידי במערך הנ?מ. הייעוד שלנו הוא החרמון- ובנוסף אנחנו תופסים קווי חיר (כרגע בגוש עציון). גדוד מאד ייחודי בצה?ל - פעילות מעניינת ואחרת. הסוללות מורכבות מלוחמים בלבד. ובנימה אישית יותר- כיוון והתמיינת לטיס, (ומגיעים אלינו הרבה כאלה וכמובן נפלטים) במידה ותרצה לחזור, יהיה לך הרבה יותר קל מאצלינו (בתור קצין כמובן)(וכבר עשיתי את זה עם מס חיילים שלי) כי איכשהו -לא ברור איך- משייכים אותנו לחיה?א. בהצלחה

בדמוקרטיה כמו זו שקיימת בישראל כיום, איפה עובר הגבול ? אולי באותו מקום בו שר החוץ בקמפיין הבחירות שלו יוצא עם סלוגן "רק ליברמן יודע לדבר ערבית?" מי קובע איפה עובר הגבול ? אולי אותו עדר גזענים שהעניק לאותו אחד 15 מנדטים? אבדנו

נשלח פעמיים.

פרובוקציה עלובה ומביכה שווה קריאה

לחיים שלו אין מחיר. בטח אתם תדונו ב"דילמה" שתקבע האם אביבה שליט תהיה אם שכולה

נוי, נרשמתי אתמול לפגישה כדי לקבל פירוט נרחב יותר.. ברמת העיקרון זה משהו חדש שהתחיל, לפני חמש שנים אין לזה התמיינות, כל מי שבא לכנסים ומחליט שזה מתאים לו, עושה את השנת שירות דרכם (בדרך ממש מיוחדת לפחות על פי מה שאני יודעת עד כה). בואי נגיד שאני אהיה הרבה יותר חכמה אחרי הפגישה ואם תהי מעוניינת אני אספר לך עוד ונטע (אם ככה קוראים לך), את טועה, זו ממש לא הדרך הקלה והנוחה ביותר. אמנם האפשרויות מגוונות, אבל קשה מאד להתקבל לשנת שירות דרכם (אני מתמיינת בשלבים מתקדמים יחסית) (סתם דוגמא - לכנות מתוך 140-150 מתקבלים 10 שמתוכם שישה בנים, וחמישים אחוז מתוך העשרה הנבחרים חייבים להיות קיבוצניקים) בסהכ, לפחות לטעמי, את באה ונותנת שנה מהחיים שלך והמיונים הם דיי רצחניים, זה בטח לא בהכרח המקום ה"טוב ביותר" שווה לבדוק ולבחון את כל האופציות שפתוחות- מקומות אחרים יכולים להתאים לאנשים מסויימים הרבה יותר, ואני בעיקר מדברת על הדרך שבה מתקבלים

ברור חוץ מהתנועה הקיבוצית יש גרעין אמנויות (שזה ממש מענין ושווה בדיקה) כל שאלה שיש לך, אתה מוזמן לשאול *המלצה שלי היא שמי שרוצה לעשות שנת שירות שיפעל בזריזות כי הסמינרים כבר התחילו.. שלא יצא מצב שתתקעו כי נתפסו כל המקומות הטובים בהצלחה!

לבחורה עם החתולים שחבר שלה עכשיו בלבנון, יש קצת בעיות בינה לבין האלוהים. אני יודע את זה כי ישבתי אצלה בסלון והיא אמרה לי "יש לי קצת בעיות ביני לבין האלוהים. אני מרגישה שהוא לא דואג לי מספיק, נעלם בשעות הקשות באמת... אגב, עשיתי אמבטיית שמש הבוקר...היה מדהים!" לבחורה עם החתולים שחבר שלה עכשיו בלבנון, יש קצת בעיות בינה לבין עצמה. אני יודעת את זה כי ישבתי אצלה בסלון והיא אמרה לי- "לי אין בכלל שום בעיות ביני לבין עצמי! אני מרגישה שלמה עם הבחירות שלי, אני מה שנקרא אינדיפנדנט וומן... אגב תגיד הצבע של הזקן שלך... זה אדום טבעי?" היא מגלגלת לעצמה סיגריה, היא מדליקה את הסיגריה, חצי בקבוק של ערק נשפך לאט לאט אל הגרון... היא מעבירה לי את הסיגריה, אני מעשן את הסיגרה אצל הבחורה עם החתולים שחבר שלה עכשיו בלבנון. לבחורה עם החתולים שחבר שלה עכשיו בלבנון, יש קצת בעיות בינה לבין החבר שלה שבלבנון. אני יודעת את זה כי... אני פשוט יודע את זה- היא אמרה:" אני מרגישה שהוא עוצר בעדי, ואני צעירה והרפתקנית... והרי אני צריכה קצת חום! אגב כבר הזכרתי שחבר שלי עכשיו בלבנון?" אני מעביר לה את הסיגריה, היא מכבה את הסיגריה, תופסת אותי ביד, לוקחת אותי אל חדר השינה, ולא כדי לישון... אחכ היא מתנשפת, אני מדליק סיגריה, והיא חוטפת לי את הסיגריה, הבחורה עם החתולים שחבר שלה עכשיו בלבנון. לבחור עם הנמשים שנרדם עם הבחורה עם החתולים שחבר שלה עכשיו בלבנון, יש לו קצת בעיות בינו לבין האלוהים, יש לו קצת בעיות בינו לבין עצמו, אבל... (דינג דונג) בעיקר יש לו בעיות עם החבר שלה שחוזר היום מלבנון. כן החבר של הבחורה עם החתולים חוזר היום מלבנון, "ושבו בנים לגבולם..." שיט.

לא חיים לנצח כי, הנצח לא קיים תדעי, לבני אדם יש מצוקות, והן כל כך גדולות. מי ישים אותך אצלי, מי ישים אותי אצלך? מי ישקה אותנו, בזמן הצימאון. בלילה תחפשי כוכב, אם זה עובד לא תהי לבד אל תשתני אל תתחנפי לאף אחד ביום כנסי אלי לתוך הדם זאת אהבה וזה לא מושלם תקשיבי לי אני צועק פה, איזה צימאון כבר יומיים מתים מחום ושיגעון, מי ערב שהכאב יחלוף, כבר יומיים אני מת מחום, אין פיתרון. מי ערב שהזאב יחטוף? שוב שוברים את השגרה, בארץ מלאת תיגרה, אומרים ראו אותנו, מחפשים באור ניאון. את הספינה אשר אבדה, את האפסות המתוקה, את הנשיקה שהתרסקה לה, איזה צימאון. כבר יומיים... לא חיים לנצח כי הנצח לא קיים תדעי העץ נופל, השיר קמל, נשאר רק זיכרון. אופטימיות יש רק במזרח, במערב אין כל חדש רק מי ישקה אותנו, בזמן הצימאון. כבר יומיים מתים מחום ושיגעון, מי ערב שהכאב יחלוף, כבר יומיים אני מת מחום, אין פיתרון. מי ערב שהזאב יחטוף?

זה אינדיבידואלי אם לדעתך מתאים לך (מכל הבחינות) לעשות את זה, את יכולה רק להרוויח אל תסתכלי על זה בתור בזבוז שנה, להיפך, תסתכלי על זה בתור רווח, את מרוויחה שנה עמוסת חוויות, תובנות, ערכים, למידה, משמעות.. ואני יכולה להמשיך בלי סוף שנה אינטנסיבית ששווה כל שניה, תחכימי תפתחי את עצמך ואת היכולות שלך.. תלמדי את עצמך ותלמדי על עצמך תמתחי את הגבולות של עצמך ושל כל מה שאת מכירה, עד כמה שאת יכולה.. תגלי דברים ותפקחי עיניים הכל שאלה של זוית, החיים יחכו עוד שנה.. אף אחד לא בורח לשום מקום אם את צריכה יעוץ לגבי מקומות וכו', דברי איתי אני בתוך זה לגמרי בהצלחה מתוקה!

כן את זה אני יודעת, תודה רבה בכל אופן ולנושא אין כאן מישהו שמשרת בתפקיד הזה (או מכיר מכיר מישהו שכן) ויש ברשותו מידע קצת יותר נרחב שיוכל לעזור לי במענה על שאלות ספציפיות? ולגבי השנת שירות, קיים כאן מישהו שבקיא בנושא המנילה המשופרת שמקבלים לאחר/במהלך (?) שנת השירות, הזימונים וכו'?