לנצח צהוב

אם כבר לאבד אליפות, אז אחרי שנתיים בהן דרסת את הליגה בפערי רמה שלא נראו כנראה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. אם כבר לאבד אליפות, אז בעונה בה לקחת גביע, גביע הטוטו, אלוף האלופים ועברת את שלב הבתים בליגה האירופית בצורה מרשימה. אם כבר לאבד אליפות, אז בעונה בה לקחת את הגביע אחרי שהדחת את כל היריבות שלך, כולל ניצחון בגמר בדרבי. אם כבר לאבד אליפות, אז לא לאפשר למי שלקחה אותה, לנצח אותך אפילו לא פעם אחת באותה עונה מתוך חמש פעמים, כולל לנצח בבית שלה בחצי גמר הגביע בהרכב חסר (עונה אחרי 4 מ-4 מולם). אם כבר לאבד אליפות, אז עם בסיס של שחקני בית, מכביסטים אחד-אחד, שאתה יודע שבשנה הבאה יהיה בסדר איתם, פשוט ככה. תשתחוו יבני זונות, כולכם.

הסיטואציה היום הזכירה לי מאוד את זה. חייב לציין שלמרות שנגמר תיקו, תחושת העליונות והעוצמה בגול השני היום, עם כל המסביב, היא משהו שאני מאמין שאף אוהד של קבוצה אחרת לא יוכל להרגיש מעולם, כלפי הקבוצה שלו ובעיקר כלפי הקבוצה שלו אל מול מכבי תל-אביב. עריכה: רבאק, עברו 17 שנים מאז! פתאום קולט שאולי חצי מהאנשים פה לא זוכרים את זה בזמן אמת בכלל.

עצב גדול שמלווה בתחושה (מוזרה?) של הקלה. בשבועות האחרונים זה הרגיש כמו תהליך כואב של הדרדרות, מכה אחרי מכה. תחושת ההשלמה והידיעה בהקשר הזה לפעמים עדיפה. ועדיין, למרות העצב הגדול, למרות שכל עונה של מכבי ללא אליפות היא סוג של כישלון- אני מרגיש שאם נזכה בגביע, אחרי ניצחון על חיפה בחצי וכנראה בגמר על הפועל, בעונה שבא זכינו בשני גביעים (אמנם זניחים), בעונה בא הגענו ל32 האחרונות באירופה ובעונה בא לא הפסדנו ליריבה העיקרית (לעומת 4 מתוך 4 בעונת אליפות שלנו כן)- אני לא חושב שיהיה אפשר להגדיר את העונה הזאת כרעה או ככישלון. אני באמת רוצה לסיים באיזה משפט אופטימי כרגע, אבל לא בטוח שזה מה שאני מרגיש.

כנראה תכננו את השוד מתוך ידיעה שהוא לא בבית בגלל המשחק.

באמת שתהיתי הרבה זמן מאיפה הבחור הזה ממאסטר שף, גיא בימקה, מוכר לי. ואז נפל האסימון, חגי פליסיאן, הקשור לרצח בבר נוער.

חייב לסייג, גביע ומקום שני- לא חותם! רוצה את הכל. ובאמת שלא מבין איך נהפכה מעיין זילות לגביע בשנים האחרונות.

נכון להרגע, קונה סיטואציה שבה מגיעים למשחק מול חיפה במינוס אחד, רק תבואו מה שנקרא. העונה הזאת כל כך בלתי צפויה ומטלטלת, ככה שאי אפשר למה לצפות, לשום דבר. חייב לשתף בדעה לא פופולארית. ניצחון היום והדחה מהגביע ברביעי, או תיקו היום ועלייה לחצי- אני בוחר באופציה השנייה (דור פרץ יסכים עם זה, לפי בריאיון). כמובן שזאת רק קארמה, אבל בתחושה שלי אם היינו מנצחים היום, לא היינו עוברים ברביעי. עונה שמלאה בהרבה אמוציות ותחושות מנוגדות או לא ברורות. מצד אחד, רוצה לומר תודה לך מכבי. מצד שני, מבואס, ובוחר להשאיר את זה גם למחר, עד הגביע וקריית שמונה.

ג'ראלדש לא מדוייק כבר די הרבה זמן. דור פרץ ממשיך להיות הברומטר, שהוא טוב מכבי טובים. אלמוג פשוט לא פוגע, איזה באסה. היה נדמה מצד אחד שזה יקרה שוב ונצליח לנצח, גם כשהיינו בפיגור, מצד שני, כמה אפשר. הרוח המכביסטית הייתה שווה היום רק נקודה, שזה גם חשוב. כמי שצופה מרחוק, הקהל שלנו פשוט מדהים.

ברק אברמוב היה ההברקה ונדמה שהקליטו את התוכנית לפני המשחק של חיפה וציפו לתוצאה אחרת לאכזבתם, "למרות התוצאה הערב" חזר כמה פעמים.

זה היה ספרדית או פורטוגזית? טננבאום דובר פורטוגזית כשפה ראשונה. מצד שני, בפנמה ספרדית היא השפה הרשמית.

ריקן באמת היה חוליה חלשה מקצועית היום, אבל קשה להתעלם מזה שישר אחרי השיוויון הרים את כולם בעידוד של יאללה מנצחים את זה, כמו שהמצלמה תפסה.

במשפט או בשיר?

לא בטוח כמה שנים איבדתי כבר מהחיים בגלל העונה הזאת.

הערך המוסף הפלייאוף: יונתן כהן? לא, לא לא, אדוארדו גררו (מוטי חביב)

למה אתר נבדל לא מעלים קישור?? יש למישהו פה??

לפעמים זאת הדרך. תמיד מזכיר ומחזיר אותי לילדות, לימים בשכונה, בהם הילדים הקטנים שהיו מגיעים למגרש היו מתארים את הגדולים והפחד מהם.

מת על התוכנית שלהם ברדיו חיפה. מי שרוצה להבין מי זאת מכבי תל אביב, או מהו "מכביזם", מוזמן לעשות זאת בין השאר דרך התוכנית הזאת.

או במילים אחרות, אם נצליח להתבסס על ההרכב הזה, בעיקר פיזית, בעשרת המחזורים האחרונים (או רובם), אז יהיה בסדר: טננבאום סאבוריט. הרננדז. טיבי. ג'ראלדש. גלזר. פרץ. גולסה. כהן. חוזז. פשיץ.

דור פרץ, בראש מורם, בריאיון לאתר וואן אחרי המשחק, מאמין שזה תלוי בנו, בדיוק כפי שאמר שהיה 8 פער (או בואכה 11 בפוטנציה) - ואני מאמין לו. אי אפשר לנצח כל משחק, ולמרות הבעסה שזה בדרבי, טוב שזה קרה עכשיו, הכל טוב, שהפועל יתעסקו בהוצאת תיקו אחרי שלא עברו את החצי מחצית שלמה ושזה יהיה הנחמה של המסכנים האלה. חושב שנצטרך את יונתן כהן ודן גלזר חדים בפלייאוף, ויחד עם מתן חוזז בהרכב ופשיץ בחוד אנחנו עושים את זה.

אם כבר נושא יתר... במבט קדימה, צריך לקוות שנתניה לא תבטיח עליה ועוד יהיה לה על מה להאבק במחזור האחרון של העונה הסדירה נגד המסכנים בירוק (עם בני יהודה במחזור הבא זאת לא בעיה). בנוסף, לקוות שבאר שבע לא יהיו בפלייאוף וילחמו כמו אריות נגדנו/ יפתחו רגליים, כמו שהחיפנים עשו בשבילם שהיו המאמי הלאומי.

קובי חסן, אורן מוחרר, שי אהרון.

אני חושב שהתחושה שליוותה אותי לאורך כל המשחק הייתה סוג של מה (שאני מניח) מרגישים אוהדי כל הקבוצות בארץ שהם משחקים נגדנו. קחו את זה לאן שתרצו, לא צריך להוסיף.

קל לומר את זה. אני מדמיין, נגיד, את רענן ברנובסקי, יחד בפאנל עם שחקן עבר (אחד הברומרים לדוגמא, ויקי פרץ) עם עוד פרשן שהוא תאכלס קודם כל אוהד (סטייל ניר צדוק של הפודיום כזה). אפשר לעלות אוהדים, אפשר שלא, ובעיקר, מוזר שזה לא קיים עדיין לקבוצה הכי גדולה בארץ.