נועם שוהם

פרשת לך לך פרשת לך לך היא הפרשה השלישית של ספר בראשית. בסוף הפרשה הקודמת התורה סיפרה לנו על משפחתו של אברהם אבינו, ופרשת השבוע עוסקת כולה באברהם ובסיפור חייו. לפניכם סיכום קצר ויפה של פרשת לך לך: לך לך מארצך בן שבעים וחמש שנה היה אברם, ועדיין לא נולדו לו בנים. בורא העולם מצווה אותו "לך לך מארצך, וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" – הלא היא ארץ כנען. אברם יוצא בראש שיירה הכוללת אותו, אשתו שרי, אחיינו לוט, עבדים ושפחות, גברים ונשים שהחלו להאמין באלוקים בהשפעת אברם ושרי וכן רכוש רב. בארץ כנען מתגלה אליו האלוקים ואומר לו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"! אברם רואה בכך בשורה כפולה: יוולדו לו בנים, והם יירשו את הארץ. כאות תודה, הוא בונה מזבח לה'. אברהם ושרה לא ארכו ימי ישיבת אברם בארץ החדשה, ורעב שפרץ בארץ מאלץ אותו לצאת אל ארץ מצרים. בדרך הוא חושש כי המצרים יחמדו את יופי אשתו שרי ויהרגו אותו, והוא מבקש ממנה לומר כי היא אחותו. חששותיו מתגשמים: שרי נלקחת לבית פרעה, אך מחלה מסתורית שתוקפת את פרעה גורמת לו להשיב אותה אל אברם. הוא מעניק לזוג שומרים שילוו אותם בדרכם חזרה לארץ כנען. השיירה שוב עושה את דרכה לארץ כנען. לאברם – וגם לאחיינו לוט – מקנה רב, ובין רועיהם מתפתחת תיגרה. אברם מציע ללוט להיפרד זה מזה. לוט מאמץ את הרעיון, ובוחר את העיר סדום, עיר יפהפיה אך מושחתת, למקום מגורים. שוב מתגלה האלוקים אל אברם ומבטיח לו "כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם". אברם מתיישב בחברון ובונה שם מזבח נוסף. מלחמת המלכים מלחמה פורצת באיזור: חמישה מלכים, ביניהם מלך סדום ועמורה, נגד ארבעה. ארבעת המלכים בראשות כדרלעומר מנצחים ולוקחים בשבי את כל יושבי סדום, ביניהם את לוט, אחיינו של אברם. הדוד נחלץ לעזרה, רודף אחרי המלכים, מכה בהם ומשחרר את לוט. בדרך הביתה הוא נפגש בכוהן מלכיצדק המברך אותו על נצחונו. מאמר מומלץ לקריאה: כך התנהלה מלחמת העולם הראשונה בתנ"ך מלך סדום אסיר תודה לאברם ומציע לו ליטול את הביזה; אברהם מסרב ונשבע שהוא עצמו לא יטול מאומה, מחוט ועד שרוך נעל. רק מי שסייע לו במלחמתו יקבל שכר מן הביזה. ברית בין הבתרים שוב מתגלה האלוקים אל אברם ואומר לו "שכרך הרבה מאוד". לשאלתו של אברם מה יעשה בשכר זה, כאשר אין לו בנים, מבטיח לו האלוקים כי זרעו יהיה ככוכבי השמים. הוא כורת עמו את ברית בין הבתרים, בהמות שבותרו לשני חלקים, ועם שקיעת החמה מתגלה אליו, מספר לו על גלות ושיעבוד מצרים אך גם על הגאולה המובטחת. למאמר מקיף על ברית בין הבתרים לחצו כאן אברהם מתחתן עם הגר, מגרש אותה והתגלותו של המלאך לאברם ולשרי עדיין אין ילדים, ושרי מציעה לבעלה לקחת את הגר, השפחה המצרית, לאישה. אולי בזכות זו יוולדו לי בנים, אומרת שרי. הגר נכנסת להריון ומזלזלת בשרי גבירתה; שרי, בתגובה, מענה אותה והגר בורחת מן הבית. בדרך היא פוגשת מלאכים: הראשון אומר לה לשוב אל בית שרי. השני מבטיח לה כי "זרעך לא יספר מרוב". השלישי מצווה עליה לקרוא לבן שיוולד בשם 'ישמעאל', "כי שמע ה' אל ענייך". הוא גם מגלה לה שבנה יהיה פרא אדם. מאמר מומלץ: מי היה ישמעאל? לדמותו של פרא האדם בתורה אברהם ושרה מקבלים שם חדש; מצוות ברית מילה בגיל תשעים ותשע, מתגלה האלוקים אל אברם ומצווה עליו למול את עצמו. כמו-כן, הוא מורה לו לשנות את שמו מ'אברם' ל'אברהם', כי הוא יהיה לאב המון גויים. הוא שוב מבטיח לו את ארץ כנען כנחלת עולם. גם שמה של שרי שונה: היא תקרא שרה. מכאן ואילך, ממשיך הבורא לומר לאברהם, כל זכר שיוולד לזרעך יימול בגיל שמונה ימים. (מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה) אברהם מקיים את הציווי: ביום הולדתו התשעים-ותשע מל אברהם את עצמו ואת כל בני-ביתו. ביניהם היה ישמעאל בן הגר, שלו מלאו שלוש-עשרה שנה. על האירועים שהתרחשו אחרי ברית המילה של אברהם, אנו קוראים בפרשה הבאה, פרשת וירא. קישורים מומלצים לפרשת לך לך · טקסט של פרשת לך לך עם פירוש רש"י וההפטרה · 7 רמזים וגימטריאות בפרשת לך לך · מדור לפרשת לך לך כולל מאמרים, סיפורים וסרטונים https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/577274 שבת שלום לכולם! (:

פרשת נח פרשת נח (או בכתיב המלא פרשת נוח) היא הפרשה השניה בספר בראשית. היא ממשיכה את מה שנאמר בסוף פרשת בראשית על כך שהעולם הפך להיות מושחת – חוץ מאדם אחד בשם נח. הנה סיכום פרשת נח: תיבת נח נח היה איש צדיק ונולדו לו שלושה בנים: שם, חם, ויפת. דורו של נח היה מושחת, ואלוקים החליט להביא מבול על העולם ולהשמיד את החוטאים. הוא ציווה על נח לבנות תיבת עץ שתכלול שלוש קומות ולפתוח בה חלון. לאחר-מכן יהיה עליו להביא אל התיבה מכל בעלי החי: זוג מבעלי החי הטמאים, ושבעה מבעלי החי הטהורים. נח עשה כציווי האלוקים. · (לקריאה נוספת: 9 עובדות מפתיעות על תיבת נח) סיפור המבול בשנת שש מאות לחיי נח המטיר בורא העולם מבול מן השמיים ומעיינות התהום התפרצו והציפו את הארץ. היקום התמלא במים שגרמו לתיבה לצוף. מבול הגשם נמשך ארבעים יום, ומעיינות התהום המשיכו לזרום מאה וחמישים יום לאחר-מכן. במשך המבול נכחדו כל האנשים ובעלי החיים שהיו בארץ. רק אלו שנכנסו אל התיבה ניצלו. כשמפלס המים החל לרדת, עגנה התיבה על הרי אררט. כמה שבועות לאחר-מכן מפלס המים הוסיף לרדת וניתן היה לראות את פסגות ההרים; נח המתין ארבעים יום והחליט לבדוק האם המים התייבשו וניתן לצאת מן התיבה. העורב והיונה נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב כדי שיבדוק האם המים יבשו. העורב לא ביצע את שליחותו, ונותר לעוף בסביבות התיבה. · (מאמר מומלץ: כיצד רואה היהדות את העורב?) נח בחר ציפור אחרת – היונה – ושלח אותה אל מחוץ לתיבה. זמן לא רב לאחר-מכן היא שבה אל התיבה, שכן המים מילאו את הארץ והיא לא מצאה מנוח לרגלה. שבוע לאחר-מכן שוב שלח אותה נח. כשהיא שבה עם עלה זית בפיה, הבין נח שהמים כבר יבשו וכי עצי הזית הניבו פרי; שבוע לאחר-מכן הוא שלח אותה פעם נוספת, הפעם ללא שוב. נח הסיר את מכסה התיבה, המתין כמה שבועות נוספים עד שהארץ תיבש לחלוטין, ואז – על פי הוראת האלוקים – יצא מן התיבה עם משפחתו ובעלי החיים שהיו עמו. מזבח לאלוקים בעולם החדש מיד לאחר יציאתו מן התיבה בנה נח מזבח והקריב עליו קורבנות מן הבהמה והעוף הטהורים. ריח ניחוח מן הקורבנות עלה לפני האלוקים, והוא נשבע כי לא יוסיף להשמיד את הארץ. הוא בירך את נח ואת בניו שיפרו וירבו וימלאו את הארץ, התיר להם לאכול מבשר בעלי החיים והזהיר אותם שלא לאכול איבר מבעל חי בעודו בחיים ושלא לרצוח. כאות על כך שהוא לא יחריב שוב את העולם, הוא קבע כי הקשת בשמים תהיה אות לדורות. בכל פעם שארצה להחריב את העולם, אמר, אראה את הקשת בענן ואזכור את הברית שכרתי עמכם. · (מאמר מומלץ לקריאה: מה משמעות הקשת ביהדות?) נח משתכר נח נטע כרם, הכין יין ושתה ממנו. הוא הפריז בשתיית היין והשתכר. בנו האמצעי, חם, ראה את ערוות אביו והלך לספר לאחיו, אך הם הלכו וכיסו את אביהם כשהם הולכים אחורנית ונזהרים שלא לראות את ערוותו. כשנח הקיץ משכרותו והבין מה עשה לו חם, הוא קילל את כנען בנו של חם - שהיה אף הוא מעורב בפרשה - כי יהיה עבד עבדים לאחיו, ובירך את שם ואת יפת. בהמשך הפרשה מפרטת התורה את צאצאי שם, חם ויפת וארצות מגוריהם. מגדל בבל שוב התרחבו מימדי האנושות ומקומץ האנשים שיצאו מן התיבה נולדו צאצאים רבים. כל האנשים דיברו בשפה אחת. בשלב מסויים, לאחר שהם התיישבו בארץ שנער, הם ביקשו לבנות מגדל גבוה כדי שהאלוקים לא יוכל לשוב ולהשמיד אותם. בורא העולם כעס על כוונותיהם ובילבל את שפתם, כך שהם לא יבינו איש את רעהו. המקום קיבל את השם "בבל" מכיוון ששם בלל בורא העולם את כל האומות וכך הן נפוצו בכל העולם. · (לקריאה נוספת: מה היה חטא מגדל בבל?) צאצאיו של שם לשם נולדו צאצאים, ומצאצאיו יצא אדם בשם תרח. לתרח נולדו שלושה בנים: אברם, נחור והרן. להרן נולד בן בשם לוט, והוא מת לאחר-מכן בארץ מולדתו; אברם נשא את אחייניתו שרי, ונחור התחתן עם אחותה מלכה. שרי הייתה עקרה ולא נולדו לה ילדים. יחד עם כל משפחתו, החליט תרח לעבור דירה לארץ כנען. הוא עצר בדרך בארץ חרן, שם מת בגיל 205. קישורים לפרשת נוח · טקסט פרשת נח עם פירוש רש"י · רמזים וגימטריאות לפרשת נח · מדור מיוחד לפרשת נח כולל סיפורים, מאמרים וסרטוני וידאו https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1010482 שבת שלום לכולם! (:

השבת מתחילים לקרוא את התורה מהתחלה ומתחילים עם פרשת בראשית! פרשת בראשית פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בחמשת חומשי התורה. היא מספרת על בריאת העולם, חטא עץ הדעת ועוד אירועים מכוננים שקרו בתקופה הראשונה לאחר בריאת העולם. הנה סיכום קצר של הפרשה: העולם נברא בשישה ימים בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. העולם היה ריק, שומם וחשוך ורק רוח אלוקים ריחפה על פני המים. ביום הראשון לבריאת העולם אמר האלוקים: יהי אור! ויהי אור. הוא הבדיל בין האור ובין החושך. הוא העניק לאור את השם 'יום', ולחושך קרא 'לילה'. בורא העולם המשיך לברוא את עולמו: ביום השני הוא הפריד בין המים, כשחלקם משמשים כמים על הארץ וחלקם נמצאים מעל לרקיע; ביום השלישי הוא קיבץ את המים שעל הארץ אל מקום אחד וגילה את היבשה. ליבשה הוא קרא 'ארץ', למים הוא קרא 'ימים', וציווה שהארץ תוציא צמחים ועצים; ביום הרביעי הוא ברא את השמש, הירח והכוכבים וקבע אותם ברקיע השמים, כשהשמש מאירה ביום והירח והכוכבים בלילה; ביום החמישי הוא ברא את הדגים, התנינים והעופות; ובשישי הוא ברא את הבהמות, החיות והשרצים השונים בארץ. לאחר-מכן הוא אמר: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" וברא את האדם הראשון מן העפר, וביום השביעי הוא סיים את בריאת העולם ושבת מכל מלאכתו. הוא העניק ברכה מיוחדת ליום השבת, שכן בה נגמרה מלאכת הבריאה. בגן העדן אנו שבים לאירועים שאירעו ביום השישי לבריאת העולם. את האדם שם האלוקים בגן עדן, שם היו עצים יפהפיים נותני פירות. נהר שנבע משם נחלק לארבע נהרות נפרדים: פישון, גיחון, חדקל ופרת. בורא העולם הביא את כל החיות לפני אדם הראשון כדי שיעניק להם שם, ולאחר-מכן אמר "לא טוב היות האדם לבדו" והחליט לברוא לו בת זוג. הוא הפיל תרדמה על האדם, לקח ממנו צלע וברא ממנה את האישה. כשראה אותה אדם הוא העניק לה את השם 'אישה' שכן היא נוצרה מן האיש. אלוקים בירך את האדם ואשתו: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ." הוא גם הזהיר אותם שלא לאכול מעץ שכונה "עץ הדעת טוב ורע" וגדל בגן העדן. חטא עץ הדעת הנחש הערמומי פנה אל האישה בשאלה: האם זה נכון כי אלוקים אסר עליהם לאכול מפירות העצים בגן העדן? "לא מדוייק" השיבה האישה, "הוא התיר לנו לאכול מעצי הגן, אך אסר עלינו לאכול או לגעת בפירות עץ הדעת פן נמות."אל לך לחשוש" הרגיע אותה הנחש, "לא תמותו; אלוקים יודע כי אם תאכלו מפירות העץ תדעו להבחין בין טוב ורע, ובכך תדמו אליו - לכן הוא אסר עליכם לאכול מפירות העץ." דבריו של הנחש שיכנעו את האישה. היא אכלה מפרי עץ הדעת ואף העניקה לבעלה מהם. אכילת הפירות השפיעה עליהם והם הבחינו כי הם ערומים, ולפיכך תפרו בגדים מעלי עץ התאנה. לקריאה נוספת: מה גדל על עץ הדעת? העונש לפתע שמעו אדם ואשתו את קולו של האלוקים ומיהרו להתחבא. "איכה?" קרא בורא העולם לאדם הראשון, והוא השיב "שמעתי את קולך ומיהרתי להתחבא מכיוון שאני ערום." - "כיצד נודע לך שאתה ערום? האם אכלת מן העץ אשר ציוויתיך שלא לאכול ממנו?" אדם מיהר להאשים את אשתו שנתנה לו לאכול מפירות העץ, והיא האשימה את הנחש שפיתה אותה לעשות זאת. בורא העולם העניש את כל המעורבים בחטא בעונשים הבאים: רגליו של הנחש יקוצצו, והוא ייאלץ ללכת על גחונו. הוא יאכל עפר במשך כל ימי חייו, ואיבה תמידית תשרור בין הנחש ובין צאצאי האישה כשהם מנסים להרוג זה את זה; האישה תסבול צער בעת ההריון, הלידה וגידול הילדים, והאיש ימשול בה; האיש ייאלץ לעבוד את האדמה אך היא תצמיח לו קוצים ודרדרים. בזיעת אפיו הוא יאכל לחם, עד אשר ישוב אל האדמה ממנה הוא נברא. לאחר-מכן עשה עבורם האלוקים כותנות עור, וגירש אותם מגן עדן. קין והבל לאדם ולאשתו - לה הוא קרא בשם חוה, כי היא הפכה לאם כל חי - נולדו שני בנים: קין והבל. הבל היה רועה צאן וקין עבד את האדמה. שניהם הביאו מנחה לבורא העולם, קין הביא מפירות האדמה והבל הביא מן המובחר שבצאנו. אלוקים פנה אל מנחתו של הבל, אך לא התייחס אל מנחתו של קין. הדבר העציב את קין. "מדוע נעצבת?" שאל אותו האלוקים. "אם תיטיב את דרכך תקבל שכר, ואם תחטא תיענש." אך קין לא נרגע. באחד הפעמים, כששהה בשדה עם הבל, הוא החל לריב עם אחיו ולבסוף רצח אותו. "איה הבל אחיך?" פנה אליו האלוקים, וקין העמיד פנים של חף מפשע - "אינני יודע. האם שומר אחי אנוכי?" "מה עשית? קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!" אמר האלוקים והעניש את קין כי הוא ינדוד בארץ ולא יוכל להתיישב במקום אחד. עם זאת, הוא העניק לו אות שמימי כדי שלא יהרגוהו. העולם מתפתח המשך פרשת בראשית עוסקת בבן הנוסף שנולד לאדם - שת, בילדים שנולדו לקין (אחד מהצאצאים, למך, הרג את קין סב-סבו בטעות. בכך התקיימו דבריו של בורא העולם "כי שבעתיים יוקם קין" כיוון שלמך היה דור שביעי מקין) ובצאצאיו של שת: קינן, מהללאל, ירד, חנוך (שנלקח השמימה בדמי ימיו), מתושלח, למך ונח שקיבל את שמו בנבואה שכן הוא יהיה זה שינחם את האנושות מקללתה של האדמה. לנח נולדו שלושה בנים: שם, חם ויפת. בתקופתו של נח גברו חטאיהם של בני האדם, ובורא העולם התחרט על כך שברא את עולמו ונתן לבני האדם 120 שנה כדי שיחזרו בתשובה; ונח מצא חן בעיני ה'. קישורים לפרשת בראשית · קריאת התורה של פרשת בראשית עם ההפטרה ופירוש רש"י · רמזים וגימטריאות לפרשת בראשית · רעיון להפטרת שבת בראשית https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/856640 שבת שלום לכולם! (: *התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

הערב, יום ראשון, ייכנס חג שמחת תורה ברוך ה'! שמחת תורה הוא חג מהתורה (ומוכר גם בשמו שמיני חג עצרת, מאחר והוא בא אחרי שבעת ימי חג הסוכות). בשמחת תורה קוראים את הפרשה האחרונה בספר דברים ובכל בחמשת חומשי התורה, פרשת זאת הברכה, ולמעשה מסיימים את הקריאה בסדר פרשות השבוע. פרשת וזאת הברכה https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/998052 לאחר מכן, יתחילו לקרוא את פרשת בראשית. http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=511&CategoryID=334 עוד על חג שמחת תורה: http://chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=120 חג שמח לכולם! (:

השבת לא קוראים לפי סדר פרשות השבוע, אלא קוראים קריאה לשבת חול המועד סוכות מתוך פרשת כי תשא שבספר שמות: https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/483404 במוצ"ש יהיה ליל הושענא רבה, שזה הלילה האחרון של חג סוכות. בלילה זה עדות המזרח נהגו לערוך תיקון מיוחד במשך כל הלילה עד לתפילת שחרית. ביום זה, בנוסף לימי ראש השנה ויום הכיפורים, יש גם את החיתום של האדם לשנה החדשה ולכן מרבים בתפילות ובתחנונים. ביום ראשון בערב ייכנס חג שמחת תורה. שבת שלום וחג שמח לכולם!! (:

החל מהערב מתחיל ברוך ה' חג סוכות. ממחר ועד אחרי שמחת תורה לא מניחים תפילין (לא מניחים תפילין בחול המועד סוכות ופסח). חג סוכות http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=498&CategoryID=328 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=496&CategoryID=329 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=501&CategoryID=330 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=500&CategoryID=330 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=502&CategoryID=330 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=495&CategoryID=329 חג שמח לכולם! (:

פרשת האזינו "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי" קורא משה באזני כל ישראל, תוך שהוא מגייס את השמים ואת הארץ שישמשו כעדים. הוא מציין את גדלותו של האלוקים ואת החסדים שהוא גומל עם ישראל. "כמו הנשר המטפל בגוזליו בחמלה, כך נשא אתכם האלוקים ממצרים" הוא מזכיר להם. "הוא יעניק לכם כל טוב בארץ המובטחת; ואתם תחטאו ותעברו על מצוותיו. "כשתעשו זאת" ממשיך משה ומזהיר אותם, "יכעס עליכם האלוקים הוא יעניש אתכם וישַלח בכם אויבים שיפגעו בכם. "אך לאחר שתשובו אליו בלב שלם, או-אז אתנקם מאויביכם. הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו." מעמד הפרידה את שירה-תוכחה זו מסר משה לבני-ישראל יחד עם יהושע בן נון, שכן באותו היום, היום האחרון בחיי משה, שימשו שניהם כמנהיגים. משה מזכיר להם כי אם הם ישמרו על התורה והמצוות, הם יאריכו ימים על הארץ המובטחת. משה עולה לראות את הארץ בורא העולם אומר למשה לעלות להר נבו ולצפות משם על הארץ המובטחת. "את הארץ תראה, אך אליה לא תבוא. בהר נבו תמות, כפי שמת אהרון אחיך. שניכם לא זכיתם להיכנס לארץ כיוון שלא צייתתם לדבריי כשהוריתי אתכם לדבר אל הסלע כדי להוציא ממנו מים." https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/990429 שבת שלום לכולם! (:

כפרות עד לכניסת יום הכיפורים נהגו לעשות כפרות על כסף או על תרנגול, שהולכים אח"כ לעניים. מי שרוצה לעשות מוזמן דרך האתר הזה: https://chabad.kaparot.org.il/chabad/ כמו בכל שנה ושנה בשנים האחרונות, ננסה לענות לכל מי שיש שאלה בנושא יום הכיפורים, שיחול ביום שלישי ויסתיים למחרת ביום רביעי בערב. יום הכיפורים תשפ"ג זמני התחלת וסיום הצום לפי זמני ת"א הם: כניסת הצום ביום שלישי: 18:01. צאת הצום ביום רביעי: 18:57. יום הכיפורים יום הכיפורים הוא יום קדוש במיוחד המסוגל למחילת עוונות, כפרה ועשיית תשובה. הוא למעשה שיאו של 40 ימים מראש חודש אלול (התחלת אמירת הסליחות לפי עדות המזרח) ועד ליום הכיפורים (חל ב-י' בתשרי) בו עם ישראל מבקש סליחה ומתפלל בפני בוראו על חטאים שבין אדם למקום (ריבונו של עולם). ראוי לזכור כי על חטאים בין אדם לחברו - אין התפילה והצום מכפרים. מי שפגע בחברו בכל צורה שהיא, צריך להביע חרטה בפני חברו ולבקש את מחילתו. דברים האסורים ביום כיפור: 1. איסור לאכול או לשתות. 2. איסור לנעול נעלי עור - מותר נעלי בד או גומי. 3. איסור סיכה - אסור לסוך את הגוף במשחות/שמנים וכיוצא בזה (ג'ל בשיער). 4. איסור תשמיש המיטה וכל מגע בכלל בין איש לאישתו. 5. איסור רחצה - לא מתקלחים ביום כיפור. מותר לשטוף ידיים עד פרקי האצבעות (החלק המחבר בין האצבעות לכף היד) 6. אסור להתגלח או להסתפר. שאר הדברים זה כמו שבת. לא רואים טלויזיה, לא נוסעים ברכב, לא מדליקים חשמל, לא רושמים ולא עושים את שאר המלאכות שנאסרו בשבת. לא משאירים גם את המחשב פתוח ולצפות בו... סדר תפילות יום הכיפורים מתפללים מנחה מוקדם בערב יום הכיפורים (ברוב בתי הכנסת זה באזור 13:00). בערב יש את תפילת כל נדרי שפותחת את יום הכיפורים ולאחר מכן תפילת ערבית עם סליחות. בבוקר תפילת שחרית ומוסף ולאחר הפסקה של כמה שעות יש את תפילת מנחה ואת תפילת נעילה. בכל התפילות האלו יש גם אמירת סליחות. בסיום תפילת נעילה תוקעים פעמיים בשופר - מי שממהר הביתה שישים לב שהוא הולך רק לאחר הפעם השנייה שתקעו (אזור 2 דקות אחרי התקיעה הראשונה). לאחר תפילת נעילה, שמסיימת את יום הכיפורים, מתפללים מיד תפילת ערבית של יום חול. להרחבה: https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1965983 לגבי סיום הצום, מי שהולך לבית כנסת או השנה למניין באוויר הפתוח, שישים לב שהוא נשאר עד לתקיעות האחרונות בסיום תפילת נעילה. יש עוד תקיעה אחרי הקדיש (לפחות כך זה בעדות המזרח). לאכול רק אחרי הבדלה (זה קצר. הנוסח במחזורים. עושים הבדלה רק על נר ועל יין, בלי בשמיים). לגבי חולים שצריכים לקחת כדור: רק שמדובר במקרה של פיקוח נפש, שבמידה ואם לא ילקח כדור יגרם נזק (חולי כליות, כבד וכדומה) יש לקחת כדור עם מעט מים - בכל מקרה: להתייעץ עם רופא ורב בנושא הצום. לגבי חולה שצריך לאכול: "הכל חייבים להתענות ביום כיפור. ומעוברות ומניקות גם כן מתענות ומשלימות. אבל חולה שרופא (ואפילו רופא גוי) אומר שאם לא יאכל אפשר שיכבד עליו חוליו ויסתכן, מאכילים אותו ואפילו אם החולה טוען שיכול להתענות ואינו רוצה לאכול, אין שומעין לו ומאכילין אותו למרות רצונו, ואף אם יש ספק פיקוח נפש דוחה מצות עינוי נפש ביום כיפור ואין בזה שום חסידות להחמיר ולהתענות שאינו אלא שופך דמים". ההמלצה שלי זה להתייעץ עם רב ורופא. כאב בטן וראש זה ברוב המקרים לא פיקוח נפש. זה דבר שמשתנה מאדם לאדם ובמצב הבריאותי שלו, כך שאני לא יכול לדעת. למי שיש שאלות הוא מוזמן להשאיר ונענה. השיר של ישי ריבו המבוסס על קטע מתפילת מוסף ביום הכיפורים. בע"ה צום קל וגמר חתימה טובה לכולם! גאולה שלמה!

פרשת וילך משה נפרד מבני-ישראל ולמנות את יהושע כממלא מקומו. הוא מציין כי ביום זה מלאו לו מאה ועשרים שנה, ומכין אותם לקראת קרבות כיבוש הארץ הקרובים. אל לכם לחשוש ממלחמות אלו, הוא אומר, כי אלוקים עמכם. הוא קורא ליהושע ואומר לו דברים ברוח דומה. לאחר-מכן הוא מעביר לבני-ישראל את מצוות ה"הקהל": בשנה שלאחר שנת השמיטה יהיה עליהם להתכנס בבית המקדש, שם ישא המלך דברים בפניהם מן התורה ויחזק אותם בקיום התורה והמצוות. לאחר-מכן קורא האלוקים למשה וליהושע להתייצב בפניו. בורא העולם מוסר להם כי יבוא יום לאחר מיתת משה ובני-ישראל יזנחו את דרך התורה ויפנו אחרי אלוהים אחרים, וכעונש על כך הוא יסתיר את פניו מהם. לאחר-מכן הוא מצווה על משה לכתוב את "שירת האזינו" (שתופיע בפרשה הבאה) ולכתוב זאת כעד לבני-ישראל. משה רבינו כותב את כל חמשת חומשי התורה בספר מיוחד, מעניק זאת לכוהנים ומצווה עליהם להניח זאת ליד ארון הברית. https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1871991 שבת שלום לכולם! (: *התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

מחר בערב עד יום שלישי בערב זה ראש השנה תשפ"ג. היום בלילה בחלק מבתי הכנסת יגידו סליחות אחרונות לפני ראש השנה באזור השעה 00:00 עם התרת נדרים וקללות ובחלק מבתי הכנסת יגידו מחר בבוקר. מי שרוצה לראות ביוטיוב, יהיו שידורים ישירם הלילה. ראש השנה תשפ"ג הוא גם סוף שנת השמיטה שהיתה בשנה האחרונה בתשפ"ב. בסוף שנת שמיטה נוהגים לחתום על שטר פרוזבול: לחתימה על השטר: https://he.chabad.org/tools/feedback_cdo/aid/2710429 ניתן לחתום עד לפני כניסת ראש השנה. שנה טובה ומתוקה לכולם! (:

פרשת ניצבים ביום פטירתו, מכנס משה רבינו את עם ישראל כדי להכניסם בברית מיוחדת עם בורא העולם כדי שיקיימו את מצוותיו. הוא פותח בהכרזה כי "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם: ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל, טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך, מחוטב עציך עד שואב מימיך." הברית בה נכנסו בני-ישראל מזהירה אותם שלא לחשוב שהם יוכלו לעשות עבירות מבלי להיענש על-כך. ה' לא יסלח לחוטאים אלא יגרש אותם מארץ ישראל, וכאשר בני החוטאים יראו את ארץ ישראל החרבה, הם יבינו כי היה זה עונש מאת בורא העולם. הם ישובו אליו בכל לבבם ובכל נפשם, והוא יחמול עליהם, יקבץ אותם מבין העמים ויביא אותם אל הארץ המובטחת. בנוסף לכך, הוא יברך אותם בכל מעשי ידיהם ובנכסיהם. "המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום" אומר משה, "לא רחוקה היא. לא בשמים היא שעליכם לחפש אדם שיעלה השמימה כדי להביא אותה; והיא אף לא במדינה רחוקה מעבר לים, שיש צורך לחפש אחר אדם שיסע למרחקים. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. "אני מעיד בכם את השמים ואת הארץ כי נתתי לפניכם את החיים והמוות, את הברכה והקללה – עליכם לבחור בחיים." מסיים משה את דברי הברית. https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1871995 שבת שלום לכולם! (:

עוד שבוע וחצי ראש השנה. במוצ"ש יתחילו האשכנזים לומר סליחות (הספרדים התחילו לומר ב-ב' אלול). פרשת כי תבוא פרשת כי תבוא מופיעה לקראת סיום חומש דברים. היא מפורסמת בשל חלקים מסויימים המופיעים בה בשם "פרשת התוכחה". הנה סיכום קצר של פרשת כי תבוא: מצוות הביכורים בפתיחת פרשת כי תבוא מופיעה מצוות הבאת הביכורים, הלא הם ראשית היבול. בארץ המובטחת יהיה על-בני ישראל להביא את הביכורים אל בית המקדש, להודות לאלוקים על החסדים שגמל עמם כשהוציאם ממצרים, להשתחוות לפני האלוקים ולהניח את הביכורים במקדש. (לקריאה נוספת על טקס הביכורים לחצו כאן) מצוות ביעור מעשר מצווה נוספת היא מצוות ביעור המעשר. בשנה הרביעית והשביעית למחזור שנת השמיטה, יש לבער מן הבית את שארית המעשרות שלא ניתנו ללויים ולעניים. בטקס הביעור אומרים נוסח מיוחד המפרט כיצד שמרו בני-ישראל על קדושת המעשרות, ומסיים "שמעתי בקול ה' אלוקי עשיתי ככל אשר ציויתני; השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו, כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש." ברכות על הר גריזים, קללות על הר עיבל משה רבינו מזכיר לבני-ישראל כי האלוקים בחר בהם להיות לו עם סגולה. הוא מצווה אותם כי ביום שיעברו את הירדן ויכנסו לארץ המובטחת, עליהם להקים שנים עשר אבנים בירדן ולכתוב עליהם את דברי התורה. כשיגיעו להר עיבל, עליהם להקים מזבח אבנים ולהקריב שם קורבנות לפני האלוקים. לאחר בניית המזבח יתקיים טקס של קללות וברכות: השבטים שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין יעמדו על הר גריזים. ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי יעמדו על הר עיבל. הכהנים והלויים יעמדו בין שני ההרים, וכאשר הם יברכו את העם הם יפנו אל הר גריזים, ובעת אמירת הקללות יפנו אל הר עיבל. מי שישמור את האיסורים הבאים ברכה תבוא על ראשו. מי שיעבור עליהם, יקולל. אלו הם האיסורים: עבודת אלילים, בזיון ההורים, הסגת גבול, הטעיית עיור בדרך, הטיית משפט גרים יתומים ואלמנות, איסורי עריות שונים, הכאת רע בסתר, נטילת שוחד ומי שלא ישמור את כל מצוות האלוקים הכתובות בתורה. ברכות ותוכחה הפרשה ממשיכה לברך את מי שיאזין לדבר האלוקים. הוא יהיה ברוך בשדה ובעיר; משפחתו ורכושו יתברכו, והוא יהיה ברוך בבואו ובצאתו. לעומת זאת, אדם שיעבור על מצוות התורה ייענש בעונשים רבים. החלק המפרט את העונשים הצפויים לעוברי המצוות, מכונה 'תוכחה'. לאחר-מכן קורא משה לזקני ישראל ואומר להם: אתם ראיתם את הניסים שחולל האלוקים ביציאת מצרים ואת הניסים שאירעו לכם במדבר. בגדיכם ונעליכם לא בלו; האלוקים הביס את אויביכם מפניכם. זכרו לשמור את דברי הברית אשר כרת עמכם האלוקים. קישורים חשובים לפרשת כי תבוא · טקסט של פרשת כי תבוא עם פירוש רש"י וההפטרה · רמזים וגימטריאות לפרשת כי תבוא · מדור לפרשת כי תבוא עם מאמרים וסיפורים https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/974067 שבת שלום לכולם! (:

פרשת כי תצא פרשת כי תצא (או: פרשת תצא) היא פרשה מיוחדת בכך שהיא כוללת את מספר המצוות הגדול ביותר מכל חמשת חומשי התורה (74 מצוות!1). המצוות המופיעות בפרשה עוסקות בקשת רחבה של החיים היהודיים - דינים הקשורים למלחמה, מסחר הוגן, דיני פסולי חיתון ועוד. הנה סיכום פרשת כי תצא והמצוות המובאות בה. שימו לב כי המצוות לא מופיעות לפי הסדר בו הן מופיעות בפרשה. דיני המלחמה * על מחנה הצבא לשמור על טהרתו. במידה ואדם נטמא, עליו לטבול במקווה טהרה ולשהות מחוץ למחנה עד הערב. * דבר נוסף הנעשה כדי לשמור על טהרת החיילים: בנוסף לכלי הנשק, הם יצויידו ביתדות עמם יוכלו לחפור בור כשיצטרכו לעשות את צרכיהם. * אדם שראה אישה יפת תואר במלחמה וחפץ לשאת אותה לאישה רשאי לעשות זאת, אך קודם לכן עליה לגלח את שערותיה, לגדל את ציפורניה ולשבת בביתו שלושים יום תוך שהיא בוכה ומתאבלת על משפחתה. במידה והוא לא ירצה להתחתן עמה עליו לשלחה לחופשי ולא למכרה לאחר או להתעלל בה. דיני העריות ופסולי החיתון * חתונה יהודית כהלכה מתבצעת בשני שלבים: השלב הראשון הוא הקידושין, אחריו נקראת האישה מאורסת, והשלב השני הוא הנישואין לאחריו היא נחשבת נשואה (בימינו שני השלבים מבוצעים ברציפות תחת החופה). )עוד על משמעות טקס החתונה תוכלו לקרוא כאן( * בשנה הראשונה לנישואיהם על האדם לשמח את אשתו. אל לו להתגייס לצבא או לכל מינוי שלא יאפשר לו לשמח את אשתו. * גירושין חייבים להתבצע בהליך הכולל נתינת גט. במידה והגרושה התחתנה עם אדם אחר, אסור לה לשוב ולהתחתן עם הבעל הראשון גם לאחר שהיא מתגרשת או מתאלמנת מבעלה השני. * דין האונס: אדם שאנס בחורה פנויה, חייב לשלם לאביה חמשים שקלי כסף. בנוסף לכך, אם היא חפצה להתחתן עמו הוא מוכרח לעשות זאת. אם הוא אנס בחורה מאורסה, דינו מוות. * בהסכמה: אדם שקיים יחסים עם נערה מאורסה או עם אישה נשואה בהסכמתם, דין שניהם מוות. * מוציא שם רע: אם לאחר החתונה טען הבעל כי אשתו בגדה בו לאחר האירוסין, הדבר יובא לפני בית הדין שיבדוק את הנושא היטב. אם טענתו צודקת, דין אשתו מוות. אם הייתה זו עלילה, על הבעל לשלם מאה שקלים כקנס וכן אסור לו לגרשה כל חייו אם היא לא חפצה בכך. * פסולי חיתון: בנוסף לפסולי החיתון שהוזכרו בפרשות הקודמות, הנישואין הבאים אסורים: בן עם אמו החורגת; אדם מסורס, ממזר (ילד שנולד מנישואין אסורים מסויימים), עמונים ומואבים ממין זכר אסורים להתחתן עם יהודיות, ומצריים ואדומיים (גם זכרים וגם נקבות) אסורים לבוא בקהל עד דור שלישי. * איסור זנות: אסור לגבר או לאישה לעסוק בזנות, ואסור להביא אל בית המקדש תשלום ששולם לזונה. * אל לו לגבר ללבוש בגדי אישה, ואל לה לאישה ללבוש בגדי גבר. איסור זה נועד כדי למנוע ממתחזים לבצע מעשים מגונים. דיני משפחה * האח הבכור יורש פי שניים מחלק אחיו. האב לא יכול לשנות זאת, גם אם הבן הבכור נולד מאישה השנואה עליו. * בן שסר מן הדרך ועושה מעשים קיצוניים מסויימים מכונה "בן סורר ומורה" ודינו מוות (לפי דיעות בתלמוד דבר זה לא אירע מעולם). * כאשר אדם מת ללא בנים, על אחיו להתחתן עם אשתו כדי להקים שם לאחיו הנפטר. מעשה זו נקרא בשם ייבום והאישה נקראת יבמה. במידה והוא לא מעוניין להתחתן עמה, היא תחלוץ את נעלו ותירוק בפניו ותהיה מותרת להתחתן עם מי שתחפוץ. לאישה זו קוראים "חלוצה". דינים שבין אדם לחברו * דיני שדות: יש להותיר חלקים מסויימים מן השדה לעניים, כ'שכחה' - אלומה שנשכחה בשדה, ופאה - חלק שיש להקצות מן השדה ומן האילן כדי שהעניים יוכלו ללקוט ממנו. אין לזרוע בשדה חיטה או שעורה עם גפן, וכן אין לחרוש בשור ובחמור יחדיו. יש לאפשר לבהמה לאכול מן התבואה כשהיא דשה אותה. (עוד על מצוות אלו ראו במאמר הבא: המצוות המיוחדות לארץ ישראל) * דיני שכיר: אין להשהות את שכר השכיר אלא לשלם את משכורתו בזמן. פועל העובד בשדה רשאי לאכול מפירות השדה, אך לא לאסוף מהם לתוך כליו. * דיני הלוואות ומשכונות: אין להלוות בריבית ליהודי או ללוות ממנו. כאשר נוטלים משכון על הלוואה, אין להיכנס אל הבית כדי לקחת את המשכון. בנוסף לכך, אם המשכון הוא בגד המשמש את האדם (כגון שמיכה), יש להשיב אותו כל לילה כדי לאפשר לו להשתמש בו. אין לקחת כמשכון כלים בהם תלויה פרנסת הלווה. אין לקחת משכון מאלמנה. * דיני משפטים: אסור לעוות את הדין, גם לטובת המסכן; אסור להפליל בן בעדות אביו וכן להיפך; כאשר מלקים אדם, יש להיזהר שלא להלקות אותו יותר מהמלקות הקצובות לו; כאשר סוקלים אדם, יש לתלות את גופתו על העץ אך אסור להותיר אותה לאחר שקיעת החמה. דינים נוספים המופיעים בפרשת כי תצא * יש להשיב את האבידה, ולסייע לאדם אשר חמורו או שורו כרעו תחת משאם - אסור להתעלם מן האבידה או מבהמת החבר הזקוק לעזרה. (לחצו כאן לקריאה נוספת על מצוות השבת אבידה.( * על גג בית יש להקים מעקה כדי שלא יפלו ממנו. * אין להסגיר עבד שברח אל אדוניו. * יהודי שגנב יהודי והשתמש בו - דינו מיתה. * יש לזכור את העונש שקיבלה מרים לאחר שדיברה לשון הרע, ולפיכך להימנע מסיפור לשון הרע. * יש להטיל ציצית על כנפות הבגדים. (לקריאה נוספת: מהי מצוות הציצית וכיצד מקיימים אותה?) מחיית עמלק פרשת השבוע מסתיימת בתזכורת את אשר עשה עמלק לבני-ישראל כשיצאו ממצרים, ובציווי להכרית את זכרם. קישורים שימושיים לפרשת כי תצא * טקסט של פרשת כי תצא עם ההפטרה ופירוש רש"י * רמזים וגימטריאות לפרשת כי תצא * מדור לפרשת כי תצא עם מאמרים וסרטוני וידאו * שיעור תורה לפרשת כי תצא עם הרב שניאור אשכנזי https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/969574 שבת שלום לכולם! (:

פרשת שופטים פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים. היא עוסקת במצוות ובדינים שונים. הנה המצוות והדינים עליהם נלמד בפרשת שופטים. שימו לב: המופיעים כאן אינם בסדר הופעתם בפרשה. מערכת משפטית יש להקים מערכת משפטית הכוללת שופטים וכן שוטרים לביצוע פסקי השופטים. על השופטים לשפוט בצדק, לא להכיר פנים ולא לקחת שוחד. כאשר בית הדין המקומי לא מצליח להגיע להכרעה, יש להביא את הנידון לדיון בבית הדין הגדול בירושלים ולציית לפסקיהם. בכך גם מורה התורה לציית לפסקי החכמים שבכל דור. עדות הבאה לחייב אדם אחר בכסף או בעונש חייבת להימסר לפחות על-ידי שני עדים. במידה והעדים נמצאו שקרנים (כשבאים עדים אחרים ומעידים שהם לא היו במקום הפשע בזמן בו הם טענו שראו את המקרה) הם יקבלו את העונש שביקשו להטיל על הנאשם החף מפשע. עבודת אלילים איסור עבודת אלילים כולל נטיעת עץ לעבודת אלילים המכונה 'עץ אשרה', וכן הקמת מזבחות לאלילים. דין עובד אלילים – מיתה, אך רק לאחר חקירה מעמיקה. עובדי האלילים היושבים בארץ כנען היו נוהגים במנהגים אליליים שונים, כשאלה באוב, דרישה אל המתים, העברת הילדים באש ועוד. על היהודים להיזהר שלא לטעות אחר מעשים אליליים אלו, אלא להיות תמים עם בורא העולם. (לקריאת הלכות עבודה זרה בספרו של הרמב"ם, לחצו כאן) המלכת מלך בארץ המובטחת על היהודים להמליך להם מלך מזרע ישראל. למלך זה אסור להתחתן עם נשים רבות. כמו-כן, אסורה עליו החזקת סוסים רבים או רכוש רב שלא לצורך. המלך יכתוב ספר תורה מיוחד אשר ישהה עמו ובו יקרא כל ימי חייו, כדי שהוא לא יתגאה ולא יסור ממצוות האלוקים. (מאמר מומלץ לקריאה: למה עם ישראל צריך מלך) בני שבט לוי מכיוון שבני שבט לוי לא מקבלים חלק בארץ המובטחת, על בני-ישראל להעניק להם חלקים מן הקורבנות שיעלו בבית המקדש וכן את ראשית היבול והגז. למרות שהעבודה בבית המקדש נחלקת למשמרות קבועים, בשלושת הרגלים מותר לכל כוהן להצטרף לעבודה ולהקריב את קורבנו. נביא אמת ונביא שקר המעמד הנשגב של מתן תורה על הר סיני גרם לבני-ישראל לומר: אם נוסיף לשמוע את קול האלוקים, אנו עלולים למות. לפיכך, בורא העולם יקים נביאים מתוך בני-ישראל שימסרו לעם את דברי האלוקים ויש למלא אחר דבריו. כאשר יקום נביא שקר ויאמר לעם דברי כזב, או יסית אותם לעבודת אלילים, דינו מיתה. המבחן שיקבע האם הוא נביא אמת או שקר: כאשר יאמר דבר שעומד לקרות אך בסופו של דבר הוא לא אירע. (מאמר מומלץ: מהי הנבואה, והאם יש נביאים כיום?) ערי מקלט בנוסף על שלושת "ערי המקלט" שהם הקצו בעבר הירדן, על היהודים להקצות שלוש ערים נוספות בארץ ישראל אליהן יוכלו להימלט רוצחים בשגגה. כאשר ירחיב האלוקים את גבול היהודים, יהיה עליהם לקבוע שלוש ערים נוספות. רוצחים במזיד דינם מוות. אסור להסיג גבול. (מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על עיר המקלט) ביציאה למלחמה אין לחשוש לצאת למלחמה על האויבים שכן בורא העולם נמצא לצד בניו. לפני היציאה למלחמה כהן יחזק את לב העם שלא יפחדו במערכה. לאחר-מכן יצוו לשוב לביתם אלו שלאחרונה אירסו אישה, בנו בית, נטעו כרם או אלו המפחדים מהקרב הצפוי. כאשר קרבים להילחם עם עיר, יש להציע לה לכרות ברית של שלום. במידה והיא לא מוכנה מותר להטיל עליה מצור ולהילחם בה. את האומות הכנעניות יש להשמיד ולא לכרות עמהם ברית. בעת המצור מותר לכרות עצי סרק אך לא עצי פרי. העגלה הערופה כאשר מוצאים אדם מת בשדה ולא ידוע מי הרגו, זקני העיר הקרובה ביותר למקום בו נמצא ההרוג יקחו עגלת בקר שלא נעשתה בה כל עבודה, יערפו את ראשה בנחל וירחצו את ידיהם עליה. הם יאמרו: "ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו", ואז יכופר להם עוון זה. (מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על העגלה הערופה) קישורים מומלצים לפרשת שופטים · קריאת התורה של פרשת שופטים עם ההפטרה ופירוש רש"י · רמזים וגימטריאות לפרשת שופטים · מדור מיוחד לפרשת שופטים כולל מאמרים וסרטונים · שיעור תורה לפרשת שופטים עם הרב שניאור אשכנזי https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/964646 שבת שלום לכולם! (:

מהערב ועד יום ראשון בערב זה ראש חודש אלול! עדות המזרח יתחילו באמירת הסליחות החל מיום ראשון בלילה. פרשת ראה ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" פותח משה ומעביר לבני ישראל את הצו האלוקי הבא: לאחר הכניסה לארץ, יעבירו הכהנים לבני ישראל את הברכות לאלו שיקיימו את המצוות כשפניהם מופנות להר גריזים, ואת הקללות הצפויות לחוטאים הם יאמרו כשפניהם מופנות להר עיבל. המקום אשר יבחר ה' עם הכניסה לארץ על היהודים להשמיד את הפסלים, המזבחות והמצבות ששימשו את המקומיים לעבודת אלילים. לאחר שיבחר האלוקים במשכן קבע, יש לעבוד אותו רק במקום זה ולשם יש להביא את הקורבנות השונים. כאשר שוחטים בהמה ואוכלים את בשרה אסור לאכול את דמה; בקורבנות המובאים לפני האלוקים, יש להזות מן הדם על המזבח. עבודת אלילים אל לכם לסור אחרי האלילים אותם עובדים הכנענים יושבי הארץ, מזהיר משה את היהודים ומוסר להם את הדינים הבאים העוסקים בעבודת אלילים: · אסור לשמוע בקול נביא שציווה לעבוד אלילים גם אם הוא חולל נס; זהו ניסיון מאת האלוקים. יש להרוג את נביא השקר. · יש להרוג אדם שמסית אחרים לעבוד עבודה זרה. אסור לאהוב את המסית או לכסות על פשעיו. · כאשר עיר שלימה נכשלה בעבודה זרה, היא נחשבת ל"עיר הנידחת". יש להרוג את החוטאים ולשרוף את רכושה. · עובדי האלילים היו נוהגים לשרוט את עצמם כשהיו מתאבלים על מת וכן לגלח את כל ראשם, אל להם ליהודים לנהוג במנהגים אלו. מה מותר – ומה אסור – לאכול משה מפרט את החיות והבהמות המותרות באכילה. סימני הבהמות הכשרות: העלאת גרה והפרסת פרסה. סימני הדגים הכשרים: סנפיר וקשקשת. בנוסף הוא מפרט את הציפורים הלא כשרות האסורות באכילה, ושב על האיסור לאכול גדי בחלב אמו. מצוות התלויות בארץ עם הכניסה לארץ המובטחת יהיה על היהודים לשמור על מצוות שונות שקשורות בארץ ובעבודת האדמה. · מעשר שני: לאחר שמפרישים מן היבול חלק לכוהנים וללויים, יש להפריש חלק נוסף המכונה מעשר שני. מעשר זה מותר באכילה גם לאלו שאינם לויים או כוהנים, אך עליהם לעלות לירושלים ולאכלו שם בטהרה. לחילופין, ניתן להמיר את המעשר בסכום כסף, להעלות את הכסף לירושלים ולרכוש שם תמורתו כל מזון שיחפצו. · אם המעשרות המיועדים ללויים ולעניים לא חולקו כיאות, יש לבער אותם מן הבית מדי שלוש שנים. · בשנה השביעית – הנקראת "שנת שמיטה" – כל החובות הכספיים בטלים. עוד דינים · יש לסייע לעניים, לתת להם צדקה ולהעניק להם הלוואות. גם כאשר שנת השמיטה קרבה (בה בטלים כל החובות), אסור להעלים עין מן העניים ויש להלוות להם, וכשכר על כך יברך האלוקים את בני-ישראל. · יש לשחרר עבד או שפחה עבריים לאחר שש שנים. בשעת השחרור יש להעניק לו/ה מן הצאן, הגורן והיקב. אם העבד לא רוצה להשתחרר יש לרצוע את אוזנו במרצע והוא הופך לעבד עד לשנת היובל. · יש להעניק את בכור הצאן והבקר לכוהנים המקריבים אותו – כל עוד ואין בו מום. שלוש רגלים · יש לשמור את חג הפסח בהקרבת קורבן מיוחד לפסח ובאי-אכילת חמץ במשך שבעה ימים. · יש לספור שבעה שבועות מחג הפסח, ובתומם לחגוג את חג השבועות. · בחג הסוכות חוגגים ושמחים במשך שבעה ימים. · יש לבוא למקום בו בחר ה' בשלושת רגלים אלו ולהביא קורבנות. https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/960564 שבת שלום וחודש טוב לכולם! (: *התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

אני מסכים שפאו לא היתה גדולה (מה הם עשו בליגה באותה עונה?), מצד שני אני מזכיר שגם מכבי לא היתה גדולה באותה עונה. הכל יחסי.

רק ניצחונות. טופ 5 תיקו יש תחרות קשה (:

התחלתי להתלבט בסוגייה. מה לדעתכם חמשת הניצחונות הגדולים שלנו באירופה? לא לפי הסדר: אייאקס. אולימפיאקוס. פאו. פרנקפורט. ניס. פספסתי משהו?

פרשת עקב פרשת השבוע היא המשך דבריו של משה, המשלב בין דברי תוכחה, איזכור החטאים שביצעו במדבר, דברי עידוד לקראת הכניסה לארץ המובטחת ותיאור מרנין לב על אופיה המיוחד של הארץ. את דבריו הוא פותח כי כאשר בני-ישראל יקיימו את מצוות האלוקים, הם יבורכו בכל טוב: בנים, יבול מבורך, צאן ובקר ובריאות. לאחר מכן הוא עוסק בנושאים הבאים: הכיבוש הצפוי: אין לכם לחשוש מהמלחמה הצפויה בכנען, שכן במו עיניכם ראיתם את אשר עשה האלוקים לפרעה ולמצרים. אלוקים ישמיד את העמים היושבים בארץ כנען בצורה הדרגתית כדי להבטיח התיישבות בטוחה ללא חשש מחיות פרא השורצים במקומות שוממים. לאחר הכיבוש עליכם להשמיד את עבודת האלילים המקומית. טוב במדבר, טוב בארץ: ארבעים שנה הוליך אתכם האלוקים במדבר כדי לבדוק האם אכן תאמינו בו. הוא העניק לכם את המן; בגדיכם לא בלו ורגליכם לא התנפחו מן ההליכה הממושכת. גם כאשר ייסר אתכם האלוקים הוא עשה זאת כאב המייסר את בנו מתוך אהבה. ארץ ישראל אליה תבואו תוך זמן קצר היא ארץ מבורכת: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית-שמן ודבש." זו ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה. לא בזכותכם: אל תחשבו לרגע כי בכשרונותיכם או בכוחכם השגתם את טוב הארץ: האלוקים הוא זה שמעניק לכם את כל הטוב. לו תשכחו זאת ותעבדו אלוקים אחרים, יעניש אתכם האלוקים. מהיום שיצאתם ממצרים ועד היום הזה המריתם נגד האלוקים. כבר בהר סיני, כאשר נתן לי האלוקים את לוחות הברית, חטאתם בעגל ולפיכך שברתי את הלוחות; רק לאחר שהתחננתי לפניו חזר בו בורא העולם מרצונו להשמידכם והעניק לי לוחות שניות. כך חטאתם לפניו בתבערה, במסה, וכן כאשר המרגלים נשלחו לרגל את ארץ ישראל. לא בזכותכם אלוקים מוריש לכם את הארץ אלא כדי לקיים את הבטחתו לאבותיכם: אברהם, יצחק ויעקב. לפחד, לאהוב: מה ה' אלוקיך שואל מעמך? ליראה אותו, ללכת בכל דרכיו, לאהוב אותו ולעבדו בכל לבבך ובכל נפשך. עליכם ללכת בדרכיו של האלוקים ולאהוב את הגר – שכן גם אתם הייתם גרים בארץ מצרים – ולהישבע רק בשמו. פרשת והיה אם שמוע: בפרשה זו מובאת הפרשה השניה של קריאת שמע, והיה אם שמוע, העוסקת בחובה לאהוב את האלוקים ולעבדו, בשכר הצפוי לעובדי ה' ובעונש הצפוי לאלו שלא; במצוות התפילין, לימוד הבנים תורה וקביעת מזוזות על דלתות הבתים. הפרשה מסתיימת בהבטחת משה כי אם בני-ישראל ישמרו את המצוות בורא העולם יתן בלב כל פחד מפני בני-ישראל, והם יוכלו לכבוש את הארץ בקלות. https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/957514 שבת שלום לכולם! (:

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן היא הפרשה השניה בספר דברים. במהלכה אנו קוראים כיצד משה רבינו ממשיך בדרשתו לפני בני ישראל, ומשחזר את המאורעות שהם עברו במדבר. פרשה זו כוללת גם את שיחזור מתן תורה ועשרת הדיברות. לפניכם סיכום קצר ויפה של פרשת ואתחנן. משה מתחנן לבורא העולם שירשה לו להיכנס לארץ "אחרי שהאלוקים גזר עליי שלא אוכל להיכנס לארץ, התחננתי לפניו: אנא, הרשה לי להיכנס לארץ המובטחת! אך בורא העולם השיב כי עליי לחזק את תלמידי יהושע, שכן הוא זה שיכניס אתכם לארץ. הוא ציווה עלי לעלות אל ראש הפסגה משם אוכל לראות את הארץ." (לחצו על הקישור הבא להרחבה: למה משה רבינו התחנן, ובורא העולם סירב) משה מנצל את ההזדמנות להזהיר את העם על קיום המצוות: "אל תוסיפו אל המצוות ואל תגרעו מהם" הוא מזהיר אותם. "אתם ראיתם כי האלוקים הכרית את כל מי שעבד לפעור. שימרו את המצוות ואת התורה כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים. כאשר הגויים ישמעו על התורה והמצוות הם יאמרו עליכם כי אתם עם חכם ונבון! ההרגל עלול להשחית "אל תשכחו כי כאשר עמדתם ליד הר סיני שבער באש עד לב השמים, דיבר אליכם האלוקים מתוך ההר; את קולו שמעתם אך לא ראיתם כל תמונה. לאלוקים אין דמות גוף: היזהרו שלא ליצור לכם אלילים בדמות בהמות, ציפורים, שמש, ירח או כוכבים. "אם תתרגלו לחיים בארץ המובטחת ובניכם יתחילו לעבוד עבודת אלילים, יעניש אתכם בורא העולם ויגלה אתכם מארצו. כאשר דברים אלו יקרו, תחזרו בתשובה ותתחרטו על מעשיכם. "שאלו בכל העולם" קורא משה, "השמע עם אחר את קולו של האלוקים מתוך האש ונותר בחיים, כפי ששמעתם אתם? האם אי פעם הוציא האלוקים עם באותות, מופתים ויד חזקה כפי שעשה לכם האלוקים במצרים? "אתם ראיתם ונוכחתם לדעת כי ה' הוא האלוקים – אין עוד מלבדו! כאשר תשמרו את מצוותיו ייטב לכם ולבניכם, ותאריכו ימים בארץ המובטחת" מסיים משה את דבריו הנוקבים. ערי המקלט כפי שהורה האלוקים, בוחר משה שלוש ערים בעבר הירדן שישמשו למקלט לרוצחים בשגגה. שמות ערי המקלט: בצר, ראמות וגולן. (להרחבה: מהי עיר מקלט, ומי צריך לברוח אליה?) שיחזור אירועי מתן תורה שוב מקבץ משה את בני-ישראל והפעם הוא משחזר בפניהם את עשרת הדיברות שאמר האלוקים על הר סיני. הוא מתאר כיצד האלוקים כתב את הדיברות על לוחות אבנים, וכי ראשי וזקני ישראל פנו אליו בבקשה שהוא יעביר לעם את דברי האלוקים שכן הם חוששים כי ימותו אם ימשיכו לשמוע את המצוות ישירות מפי האלוקים. על בקשה זו השיב הבורא: היטיבו לבקש בני-ישראל. מי יתן ויראה זו תמשיך ותלווה אותם כל הזמן. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד! משה ממשיך באמירת הפרשה המפורסמת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". הוא מצווה על בני-ישראל לעבוד את האלוקים "בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך", ללמד זאת לבניהם, לקשור זאת על זרועותיהם ועל ראשיהם (בתפילין) ולקבוע זאת על פתח בתיהם (במזוזות). (עוד על מצוות קריאת שמע, קיראו כאן) "כאשר תגיעו לארץ ישראל ותמצאו כל טוב שתבזזו מאויביכם" אומר להם משה, "היזהרו שלא לנטות מן הדרך הטובה ושלא להתחתן בגויים." הוא גם מצווה אותם להעביר את סיפורי ניסי יציאת מצרים לדור הבא. קישורים נוספים לפרשת ואתחנן קריאת התורה לפרשת ואתחנן עם פירוש רש"י וההפטרה רמזים וגימטריאות לפרשת ואתחנן דפי צביעה לפרשת השבוע (ילדים) מדור מיוחד לפרשת ואתחנן עם מאמרים, סיפורים וסרטוני וידאו https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/951382 שבת שלום לכולם! (:

עם משחק הגנה כמו שיש לנו בשנה האחרונה, חובה להוסיף לפיקנטריה שמשחק נוסף לא ספגנו. שאפו!

אם לא יהיה שינוי, צום תשעה באב יתקיים במוצ"ש ועד ליום ראשון בערב. לפי זמני אזור תל אביב, הצום יתחיל בשעה 19:34 (אבל לא להתבלבל, זה עדיין שבת ועד צאת שבת ב-20:13 אסור להדליק אור וכדומה) ויסתיים למחרת ביום ראשון בשעה 20:01. קצת לפני המה אסור ומה מותר, נהוג לחשוב, ובצדק, שצום תשעה באב זה בגלל חורבן בית המקדש. זה נכון. אבל לא בטוח כמה אנחנו, אלפי שנים אחרי, מבינים מה היתה משמעות החורבן הזה במובן הפיזי שמעבר להפסד העצום הרוחני של אין בית מקדש. https://he.wikipedia.org/wiki/פוגרום זאת רשימה של הפוגרומים העיקריים שעברנו באלפיים שנות גלות (מתוך ויקיפדיה) - מאז חורבן בית המקדש השני ועד להקמת מדינת ישראל. זה מחיר הגלות וחורבן הבית. מספרי הנרצחים מזעזעים. ולא פחות מזעזע זה להכנס לערך של כל פוגרום ולקרוא מה העם שלנו עבר (וזה בלי להזכיר את השואה). מדהים ובלתי נתפס לראות מה יהודים היו מוכנים לעבור והעיקר לשמור על הזהות היהודית שלהם. לרבים מהם הוצע להמיר את דתם - הם סירבו גם במחיר של לעבור עינויים והעיקר להשאר יהודים. את העובדה שהיום אנחנו חיים בארץ ישראל תחת ריבונות יהודית, מדברים עברית ומקיימים את המסורת בצורה חופשית - אנו חבים גם להם. מומלץ להכנס, לקרוא ולהתייחד עם זכר קורבנות בני עמנו. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%9D -------------------- ב-1934 ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה, גילה שתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד", יצאה לטיול במחנה הקיץ שלה בליל תשעה באב. מזועזע מהמעשה, כתב כצנלסון בעיתון "דבר" את המאמר הבא שמסביר את חשיבות הצום והזכרון בחייה של האומה: http://www.chagim.org.il/ListPages.aspx?catid=686#חורבןו תלישות / ברל כצנלסון ובכן, צום תשעה באב הוא לא רק מעשה שלנו שבא לזכור את העבר, אלא גם לבנות את העתיד של עם ישראל דרך שמירת הזיכרון וצביון עמנו. בכל השלושה שבועות שקדמו לתשעה באב נהגו היהודים מנהגי אבלות מאי שמיעת מוזיקה ועד לאי אכילת בשר בתשעת הימים שמראש חודש אב, ולא ללבוש בגדים מכובסים בשבוע שחל תשעה באב (לפי עדות המזרח, האשכנזים כבר מראש חודש אב). יש משהו מיוחד ביהדות שבמשך אלפי שנים בלי יוטיוב, פייסבוק וכדומה, הצליח לשמר את הזכרון הזה. מוזמנים להיות חלק משרשרת הדורות ששמרה את המסורת. בתקווה ובצפייה שהצום יתבטל וכבר היום נזכה לגאולה ולבניית הבית. ------------------------------------------------------------------- מה אסור במהלך הצום 1. לאכול ולשתות - בשבת בערב עד לשעה 19:34 (לפי זמני תל אביב) אוכלים סעודה מפסקת (השנה זה גם סעודה שלישית של שבת). לפני סעודה מפסקת של תשעה באב או יום הכיפורים, מותר לאכול מאכל מבושל אחד. זה אומר, שאסור לאכול אורז + דגים, כי זה שני בישולים. השנה הצום במוצ"ש ומכיוון שהשנה הסעודה שלפני הצום היא בתוך השבת, מותר לאכול בסעודה כמה תבשילים שרוצים. 2. איסור סיכה - אסור לסוך את הגוף בשמן וכדומה, ועל כן אסור להשתמש בקרם ידיים, בשמפו ובסבון. ג'ל גם אסור. 3. נעילת נעלי עור - לא נועלים נעלי עור, אלא נעלי בד או גומי כדי להרגיש את קושי הקרקע (השנה לשים לב שמחליפים את נעלי שבת לנעלי בד או גומי רק בצאת השבת). 4. תשמיש המיטה (יחסי מין). 5. לא מתקלחים ולא שוטפים פנים. בבוקר או אחרי שירותים שוטפים רק את האצבעות, ולא את כל כף היד... 6. לא לומדים תורה - כי בזה שמחה, אלא לומדים דברים עצובים (מגילת איכה, קינות וכדומה). מותר להשתמש בחשמל וכדומה כמו ביום חול (מי שיכול לקחת יום חופש, מומלץ. לא עובדים/עושים עסקים בתשעה באב). *רק לשים לב שמותר להדליק חשמל וכדומה רק מצאת שבת (20:13 לפי זמן תל אביב)* מי שרופא אמר לו שהצום יפגע בבריאותו - פטור מצום. כזכור, תשעה באב מגיע לאחר שבשלושת השבועות האחרונים (מי"ז בתמוז ועד לתשעה באב) ציינו את החורבן על ידי מספר מנהגים. אחד מהם למשל לפי עדות המזרח, הוא איסור להסתפר/להתגלח בשבוע שחל בו תשעה באב או אי שמיעת מוזיקה בכל שלושת השבועות (גם לפי האשכנזים). להרחבה: -------------------- קצת על תשעה באב בכללי: מה קרה בתשעה באב? 1. בשנת 586 לפני הספירה נחרב בית המקדש הראשון (בית המקדש הראשון הוחרב בגלל שלוש סיבות: גילוי אריות, שפיכות דמים ועבודה זרה) על ידי הבבלים שגם גם רצחו והגלו את תושבי ממלכת יהודה. 2. לאחר 70 שנות גלות חזרו היהודים לירושלים ובית המקדש השני נבנה. בשנת ה-68 לפני הספירה, חרב בית המקדש השני, עקב שנאת חינם בישראל, על ידי הרומאים בפיקודו של טיטוס כשגם הפעם נהרגו רבים מיהודי ארץ ישראל , שאר היהודים שעוד נשארו בחיים הוגלו או נמכרו בתור עבדים ובכך בא הקץ לריבונות יהודית בארץ ישראל למשך 2000 שנה, עד הקמת מדינת ישראל. למעשה חורבן הבית לא הביא איתו רק את חורבן נקודתי שקרה בזמנו בארץ ישראל, אלא כתוצאה מהיציאה לגלות החל תהליך של אלפיים שנה בהם עם ישראל עבר כמה אסונות בגולה. מפרעות ופוגרומים ועד לשואה. על פי המסורת היהודית שני החורבנות היו בתאריך ט' באב ומאז ועד היום, קיבלו על עצמם קהילות ישראל את יום התשעה באב בתור יום אבל וצום לאומי, שבו לא אוכלים, לא שותים, לא מתקלחים, לא נועלים נעלי עור ועוד... תאריך ט' באב ידוע גם בעם היהודי כתאריך המיועד לפורענות. 1. ביום זה נקבע שבני ישראל ילכו 40 שנה במדבר עד שיגיעו לארץ המובטחת כעונש על חטא המרגלים. 2. ביום זה בשנת 135 לספירה, הובסו בר כוכבא ולוחמיו שמרדו ברומאים ונכבשה העיר ביתר שהיתה מעוזם של המורדים, שנה לאחר מכן גם כן בתשעה באב נפלה ירושלים בידי הרומאים שהרסו גם את בית המקדש. 3. נלכדה העיר בית"ר. 4. טורנוסרופוס הרשע חרש את שרידי בית המקדש וסביבתו. 5. האפיפיור הכריז בתאריך זה על תחילת מסע הצלב הראשון שבמהלכם נהרגו המוני יהודים ונהרסו קהילות שלמות. 6. בתאריך זה בשנת 1492 קבע המלך פרדיננד בתור יום אחרון לגירוש יהודי ספרד וסיפור קטן לסיום, "מעשה באדם שחברו הטוב ואהובו היה קמצא ושונאו היה בר קמצא. יום אחד עשה אותו איש סעודת שמחה ואמר למשרתו: 'לך הביא לי את קמצא' הלך המשרת והביא לו את בר קמצא בטעות... כששם לב האיש למראה שונאו בר קמצא בסעודת השמחה ניגש אליו ושאל אותו למעשיו: ' הרי אתה שונא לי. מה אתה מחפש פה? קם וצא!' אמר בר קמצא: הואיל ובאתי - עזוב אותי, ואני אשלם לך על כל מה שאכלתי ושתיתי. אמר האיש: לא! אמר בר קמצא: אשלם לך את מחצית הסכום שעלתה לך הסעודה כולה. אמר האיש: לא! אמר בר קמצא: אשלם לך את סכום הסעודה כולה. אמר האיש: לא! תפס האיש את בר קמצא בידו, הקים אותו והוציאו לפני כולם. אמר בר קמצא: הואיל וישבו בסעודה חכמים, ולא מחו על מה שעשה לי האיש - כנראה שהדבר מקובל גם עליהם. אלך ואלשין עליהם לפני המלך, הקיסר הרומאי. הלך בר קמצא לקיסר ואמר לו מרדו בך היהודים… אמר לו הקיסר: מי אמר שאמת בפיך ? אמר לו בר קמצא: שלח להם קורבן להקריב בבית המקדש, אם הם לא יקריבו תראה שהם מורדים בך. הקיסר שלח עם בר קמצא עז משולשת ובדרך לירושלים לקח בר קמצא את הקורבן [עז המשולשת] והטיל בה מום בשפתיו שעל פי ההלכה היהודית נחשב כדבר מום שמונע את הקרבת הקורבן ואילו אצל הגויים אין הדבר נקרא מום ואפשר להקריבו. ומשלא רצו חלק מחכמי ישראל להקריב את העז [משום המום] כעס הקיסר ובא עם חייליו והחריב את בית המקדש." סיפור מפורסם זה, אודות קמצא ובר קמצא. ממחיש לנו עד כמה אחדותנו ואי פגיעה באחר, זה שיושב בשער אחר (וגם זה שיושב לידך בכתה, ישן מיטה לידך בצבא או סתם שותף לעבודה) חשובה לנו כחברה. כוחנו באחדותנו, וזה כבר הוכח. מי ייתן ותרבה אהבת חינם בישראל. ייבנה המקדש!

תשעה באב יוצא השנה בשבת, לכן הצום נדחה ליום ראשון (מתחיל במוצ"ש). נושא מיוחד על תשעה באב נפתח בנפרד. בתגובה שלפני התגובה הזאת, רשומים מנהגי האבלות שמתווספים בשבוע שחל בו תשעה באב (שהשנה כאמור, מדובר רק על מוצ"ש ויום ראשון). בשבת, נתחיל את הספר החמישי בחמשת חומשי תורה, ספר דברים. פרשת דברים בשנה הארבעים לצאתם מארץ מצרים ושבועות ספורים לפני פטירתו, פתח משה בשיחזור ארוך של תולדות עם ישראל בנדודיהם במדבר ומכין אותם לקראת הכניסה הקרבה אל הארץ המובטחת. השיחזור החל בא' בשבט, "בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף, בין פארן ובין תפל, ולבן וחצרות ודי זהב". שמות מקומות אלו מהווים איזכור ברמז למקומות בהם חטאו בני-ישראל במדבר. הפקודה: לצאת לדרך "כאשר היינו בהר חורב" מפרט משה, "ציווה אותנו האלוקים לצאת לכיוון ארץ ישראל אשר הוא נשבע לתת לאבותינו. "בנקודה זו כבר בירך אתכם האלוקים והתרביתם ככוכבי השמים. חשתי כי לא אוכל לנהל לבדי את עניני העם, ולפיכך ביקשתי מכם לברור אנשים חכמים ונבונים שיסייעו לי בהנהגה. "מאנשים אלו מיניתי שרים הממונים על אלף איש (שרי אלפים), על מאה (שרי מאות) ועל עשרה (שרי עשרות). הזהרתי את השופטים לשפוט בצדק, וכשהם יתקשו בפסיקת הדין הם יביאו את השאלה להכרעתי. המרגלים "המשכנו במסע דרך המדבר הגדול והנורא והגענו לקדש ברנע. שם ביקשתם ממני לשלוח מרגלים שיבדקו מהי הדרך הטובה לכבוש את הארץ. הסכמתי לדבריכם, בחרתי איש מכל שבט שנשלחו כמרגלים. "כשהם שבו הם הביאו עמם מפרות הארץ ואמרו 'טובה הארץ אשר ה' אלוקינו נותן לנו'. אך הם גם דיווחו על בני הענקים ועל הערים המבוצרות הנמצאות שם. 'איננו רוצים לעלות' קראתם, 'אחינו המסו את לבבנו. לא נצליח לכבוש את הארץ'. השבתי לכם: 'אין לכם ממה לחשוש! כפי שהאלוקים נלחם במצרים כך הוא יכניס אתכם אל הארץ המובטחת. הלא ראיתם כי הוא נשא אותנו במדבר כאדם הנושא את בנו!' "כעונש על דבריכם גזר האלוקים כי איש מן המבוגרים שיצאו מארץ מצרים לא ייכנס לארץ. רק כלב בן יפונה, אחד מן המרגלים שלא הוציא את דיבת הארץ רעה, יזכה להיכנס אליה. "גם עלי כעס האלוקים וגזר כי לא אכנס לארץ, וכי תלמידי יהושע בן נון יקבל את עול ההנהגה ויכניס את עם ישראל לארצו. "כששמעתם את העונש החמור התחרטתם על מעשיכם וביקשתם לעלות אל הארץ תיכף ומיד. 'אל תעלו אל הארץ כי האלוקים לא איתכם' הזהרתי אתכם ולשווא. כמה מכם ניסו להילחם ביושבי הארץ ונחלו כשלון חרוץ.. בני אדום, בני מואב, בני עמון – וסוף סוף מלחמה חלפו 38 שנים. "דרכנו חלפה ליד ארץ אדום, שם יושבים בני עשו. בורא העולם הזהיר אותנו שלא להתגרות בהם. הוא גם הזהיר אותנו שלא להכריז מלחמה על ארץ מואב. "כשמתו כל בני הדור הבוגר שיצאו ממצרים ציווה עלינו האלוקים להתקדם לכיוון הארץ המובטחת כשהוא אוסר עלינו להכריז מלחמה גם על ארץ עמון. "לאחר ששלחנו שליחים אל סיחון מלך חשבון והצענו לו לעבור בארצו ואף לרכוש ממנו צידה לדרך ונענינו בשלילה, יצאנו למלחמה וכבשנו את ארצו. כן עשינו גם לארצו של עוג מלך הבשן שיצא להילחם עמנו. "את ארצותיהם הענקתי לשבט ראובן, שבט גד וחצי שבט המנשה. הם קיבלו זאת בתנאי שהם עצמם יבואו יחד עם אחיהם לכיבוש ארץ כנען ואף יעברו כחלוצים בחזית. "ליהושע אמרתי: עיניך רואות את כל אשר עשה האלוקים לשני המלכים האלה. כך הוא יעשה לכל המלכים שתפגוש. לא תיראום! כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם." https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/946757 שבת שלום לכולם ובע"ה גאולה שלמה! (:

לא מהארגון ולא מעורב, אבל שני דברים קצרים. א. במיליון אחוז אני אומר שהעידוד מבחינת הפנאטיקס הוא מגה חשוב מבחינתם כתמיכה במכבי ואם הם החליטו לא לעודד זה מבחינתם מוצא אחרון ואין ברירה. ב. מה שהם אוכלים מהמשטרה ומההנהלה זה בושה וחרפה (תדמיינו אלף סימני קריאה) וחסר פרופורציה.

אנחנו מחפשים עובד/ת חדש! עבודה משרדית של בק אופיס, לא צריך שום ידע מוחלט, עובדים תשע שעות ביום (גמישים קצת בשעות), המשרד נמצא במרכז תל אביב. מי שמעוניין ליצור קשר מוזמן בהודעה פרטית.