נועם שוהם

לפני שבת נדליק נר שני של חנוכה. לשים לב שאת נרות החנוכה לא מדליקים ביום שישי בלילה, אלא עד כניסת שבת (16:15 לפי זמן תל אביב) לפני הדלקת נרות שבת. צריך לדאוג שיהיה מספיק שמן/נר גדול, כדי שידלוק גם חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, דהיינו, עד אזור 17:30. פרשת וישב יעקב יושב בארץ כנען. בין יוסף ואחיו מתפתחת מריבה הנובעת מסיבות שונות: ראשית, יוסף נוהג לדווח לאביו על מעשים לא טובים של אחיו, והם, כמובן, שונאים אותו בשל כך; בנוסף, יעקב מחבב את יוסף יותר מכל בניו ואף עושה לו כתונת פסים מיוחדת, דבר המעורר את קנאת האחים; ולבסוף, יוסף חולם שני חלומות המנבאים שהוא עתיד לשלוט על אחיו (בחלום הראשון אלומות השיבולים של אחיו משתחוות לאלומתו, בשני, השמש, הירח ואחד-עשר כוכבים – רמז לאביו, אמו ואחיו – משתחווים לו). בניגוד לבניו, יעקב מבין כי בחלומות אלו טמון חזיון נבואי והוא שומר בליבו את דבר החלומות. כשבני יעקב יוצאים לרעות את צאנם בשכם, יעקב שולח את בנו חביבו, יוסף, לדרוש בשלומם. למרות שהוא מודע היטב לשנאה העזה שהם רוחשים לו הוא לא מהסס ומקיים את פקודת אביו. האחים המבחינים ביוסף המתקרב עורכים התייעצות זריזה: רובם חפצים להרוג אותו, אך ראובן מציל אותו ומציע להשליך אותו אל הבור המלא בנחשים ועקרבים. קבוצת ישמעאלים עוברת במקום והאחים – בהצעת יהודה – מוכרים אותו לישמעאלים. יחדיו הם בונים סיפור כיסוי עבור אביהם הזקן: חיה רעה טרפה אותו. את כתונת הפסים של יוסף הם קורעים, טובלים בדם שעיר עיזים ומביאים אותה ליעקב. "זוהי כתונת בני, חיה רעה אכלתהו"! מתאבל יעקב, קורע את בגדיו בצער ומסרב לקבל ניחומים על בנו. יוסף נמכר שוב: הפעם לקבוצת מדיינים. הם, מוכרים אותו למצרים שם אחד משרי פרעה בשם פוטיפר קונה אותו לעבד. האחים מתחרטים על מעשיהם, ומאשימים את יהודה במכירת יוסף. "לו היית אומר לנו להשיב אותו לאבא, היינו עושים זאת". יהודה עובר להתגורר הרחק מאחיו, שם הוא נושא לאישה את בתו של אדם בשם שוע. ליהודה נולדים שלושה בנים: ער, אונן ושלה. ער נושא את תמר לאישה, אך בטרם נולדו לו ילדים ממית אותו האלוקים בשל חטא חמור שעשה. האח, אונן, מתחתן עם תמר, אך גם הוא חוטא ואלוקים ממית אותו. תמר מבקשת מחמיה, יהודה, להתחתן עם האח השלישי, שלה. אך יהודה החושש כי תמר מביאה מזל רע לבעליה, דוחה אותה בקש. עז חפצה של תמר להביא ילדים ממשפחת יהודה, והיא מתכננת מעשה נועז: היא מתחפשת לזונה ויושבת בצד הדרך בה יהודה הולך כדי לגזוז את צאנו. כשיהודה מבקש לבוא אליה, היא מבקשת ממנו תשלום. יהודה מבטיח לתת גדי עיזים, ותמר לא מרפה ומבקשת משכון. יהודה מעניק לה טבעת, מקל ובגד כמשכון. לאחר-מכן הוא שולח את ידידו וגדי עיזים בידו כדי לפדות את המשכון, אך הוא לא מוצא את האישה המסתורית. יהודה מורה לו להפסיק לחפש כדי שלא לגרום לו להתבזות. תמר נכנסת להריון; כשהדבר נודע ליהודה הוא מבקש לשרוף אותה (על-פי ההלכה, תמר נחשבת 'יבמה' – כלומר מיועדת להינשא לאח בעלה המת, ואם זינתה - עונשה מוות). תמר לא מביישת אותו ברבים, ושולחת לו את המקל, הטבעת והבגד. "האם הינך מזהה חפצים אלו? אני בהריון מבעל חפצים אלו". יהודה מודה כי הוא אכן האב, וחייה של תמר ניצלו. לתמר נולדים שני בנים: פרץ וזרח. במצרים, יוסף מתמנה לנהל את משק הבית של פוטיפר והוא עושה זאת בהצלחה מרובה. אשת פוטיפר חושקת ביוסף, ומנסה לפתות אותו לשכב עמה אך הוא מסרב בתוקף. "איך אעשה הרעה הגדולה הזאת, וחטאתי לאלוקים"? הוא שואל. כשמגיע יום חג למצרים, מנצלת אשת פוטיפר את ההזדמנות. היא לא מצטרפת לחוגגים בתואנה שהיא לא חשה בטוב, וכשיוסף מגיע לעשות מלאכתו היא אוחזת בבגדו ותובעת ממנו לשכב עמה. הוא נמלט ומשאיר את בגדו בידיה. כשהיא רואה שמבוקשה לא יעלה בידה, היא מאשימה את יוסף בניסיון אונס ופוטיפר הכועס מושיב את יוסף בכלא, כעונש. גם בכלא מצליח האלוקים את דרכו של יוסף. הוא מופקד לשרת את שר המשקים ושר הטבחים – שנאסרו על-ידי פרעה כעונש על התרשלות במלאכתם. יום אחד שני השרים חולמים חלומות: שר המשקים חולם כי הוא סוחט ענבים, עושה מהם יין ומוזג כוס לפרעה; שר האופים חולם כי על ראשו סלים מלאים במאפים, וציפור נוגסת במיני המאפה. יוסף פותר להם את חלומותיהם: את שר המשקים עומד פרעה להוציא מן הכלא ולהשיב לתפקידו; את שר האופים עומד פרעה לתלות על עץ. "כשתשחרר מן הכלא" מבקש יוסף משר המשקים, "אל נא תשכח אותי, הנער העברי היושב בכלא ללא עוול בכפו". פתרונות יוסף מתקיימים, אך שר המשקים שוכח את יוסף, והוא נמק בכלא שנתיים נוספות. https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/454203 שבת שלום וחנוכה שמח לכולם! (:

שיר עם מילים מתוך פרשת השבוע עם התפילה של יעקב לפני המפגש עם עשו: פרשת וישלח פרשת וישלח נפתחת בתיאור המפגש הגורלי בין יעקב לאחיו לאחר למעלה מעשרים שנות נתק. לאחר שבפרשת ויצא מסופר על מסע יעקב לחרן, נישואיו עם רחל ולאה, בלהה וזלפה ו-12 הילדים שנולדו להם, פרשת וישלח מספרת על מסעו של יעקב בחזרה הביתה, לארץ כנען. לפניכם סיכום קצר ויפה של פרשת וישלח: יעקב חוזר לארץ כנען ונפגש עם אחיו יעקב יוצא לארץ כנען, ובדרך הוא מנסה ליישר את ההדורים עם אחיו, עשו. הוא שולח שלוחים שיפייסו אותו, אך הם שבים ומעדכנים אותו שפני אחיו למלחמה. הוא מחליט להתגונן בשלוש דרכים שונות: ראשית, הוא מחלק את העם לשני מחנות. אם יותקף, חלילה, מחנה אחד, ינצל המחנה השני. שנית, הוא נושא תפילה לבורא עולם שיציל אותו מכוונותיו של עשו. לבסוף, הוא מכין מנחה הכוללת בקר וגמלים, ושולח אותה לאחיו. הוא חוצה את נחל יבוק, מעביר את נשיו ובניו, שב כדי להעביר פכים קטנים ושם הוא פוגש באיש מסתורי, מלאך שהיה שייך למחנה עשו. יעקב נאבק בגבורה אך המלאך מצליח לנקוע את כף ירכו. כשעולה השחר, מבקש המלאך מיעקב לתת לו ללכת לעבודת היום, אך יעקב אומר "לא ארשה לך ללכת, אלא אם תעניק לי ברכה". המלאך מעניק לו ברכה ואומר לו ששמו יקרא מהיום והלאה ישראל, "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". לזכר מאבק זה, היהודים לא אוכלים את גיד הנשה עד היום הזה. · מאמר מומלץ לקריאה: מאבקו של יעקב והמלאך, על-פי המדרשים סוף-סוף התרחש המפגש הגורלי ולאחר שנים של פרידה נפגשו האחים – יעקב ועשו. למראה המשפחה הגדולה התעוררו רחמיו של עשו והוא מנשק את יעקב. הוא מסרב לקחת את המנחה, אך יעקב מפציר בו והוא ניאות. עשו מציע ליעקב להצטרף עמו לעבר עירו, שעיר, אך יעקב מתנצל ומסביר כי הצאן והילדים לא יעמדו במסע מהיר ועלולים למות בפתאומית. לחילופין, הוא מציע שעשו יסע לבדו והוא יצטרף אליו מאוחר יותר. (הערה: למרות שבפרשת השבוע – וגם בפרשות לאחר-מכן – יעקב לא נסע לעבר שעיר, הבטחתו של יעקב תתקיים בביאת המשיח, כפי שנאמר בפסוק "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו") האחים נפרדים, עשו יוצא לעירו ויעקב חונה בסוכות, ולאחר-מכן בשכם שם הוא בונה מזבח. · מאמר מומלץ: על המפגש בין יעקב ועשו לפי תורת הקבלה אונס דינה ונקמת האחים במקום המגורים החדש, העיר שכם, יוצאת דינה בתו של יעקב לטיול קצר. שכם, בנו של המושל המקומי חמור, אונס אותה ומבקש לשאת אותה לאישה. יעקב ששומע על המאורעות ממתין לבניו – הנמצאים בשדה – וכשהם שבים הביתה, הוא משתף אותם במתרחש. כאשר חמור בא עם בנו, שכם, להציע נישואין לדינה, מערימים עליו האחים ומסבירים לו כי הם יסכימו להצעת הנישואין אך ורק אם חמור, שכם וכל בני עירו ימולו את עצמם. "לחרפה היא לנו להתחתן עם כאלו שאינם נימולים" הם מסבירים. שכם וחמור עושים עבודת הסברה נפלאה ומשכנעים את כל בני העיר למול את עצמם, וביום השלישי לאחר המילה, היום הקשה ביותר, באים שמעון ולוי, הורגים את כל אנשי העיר לפי חרב, ואת אחותם, דינה, לוקחים מבית שכם. לאביהם הם מסבירים כי הם לא יכלו לעמוד מנגד ולראות את כבוד אחותם מחולל. אלוקים מתגלה ליעקב ומצוה עליו לעלות לבית א-ל ולבנות לו מזבח. יעקב מצוה על משפחתו להיטהר מכל האביזרים האליליים שלהם, והוא טומן אותם תחת העץ. הם נוסעים, ופחד אלוקים נפל על כל הסובבים אותם ואיש לא העז לתוקפם. יעקב מקבל את השם ישראל; רחל יולדת בן נוסף, ומתה דבורה, מינקת רבקה, מתה ונקברת תחת האלה. אלוקים מתגלה אל יעקב ואומר לו כי שמו יקרא מהיום והלאה ישראל. הוא מבטיח לו כי הוא יפרה וירבה וכי הארץ תינתן לבניו. בדרך, ליד העיר אפרת, עומדת רחל ללדת מתוך קשיים גדולים. דקות ספורות לפני הלידה, המילדת מבשרת לה שעומד להולד לה בן – אך רחל לא הספיקה לראות ממנו נחת רב, שכן היא נפטרה מיד לאחר הלידה. היא כינתה אותו "בן אוני" – בן צערי, אך יעקב קרא לו בנימין. · שיעור מומלץ לצפיה: למה רחל לא נקברה במערת המכפלה? עם הרב שניאור אשכנזי פטירת יצחק יצחק נפטר בגיל 180, ויעקב ועשו בניו קוברים אותו במערת המכפלה. בסיום הפרשה מפרטת התורה את זרע עשו ואת המלכים שמלכו באדום. קישורים לפרשת וישלח · קריאת התורה לפרשת וישלח עם פירוש רש"י וההפטרה · רמזים וגימטריאות לפרשת וישלח · מדור לפרשת וישלח עם מאמרים, סיפורים וסרטוני וידאו https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/451376/jewish/-.htm שבת שלום לכולם! (:

פרשת ויצא פרשת ויצא היא הפרשה השביעית בספר בראשית. היא ממשיכה את הסיפור אותו קראנו בסוף פרשת תולדות: עשיו מבקש להרוג את יעקב כנקמה על כך שהוא קיבל את הברכות, ויעקב בורח לחרן. הנה סיכום קצר של פרשת ויצא: סולם יעקב לאחר שקיבל את ברכת אביו (בפרשה הקודמת), פותח יעקב במסעו לחרן. בדרכו שוקעת השמש, ויעקב עומד ללון בהר המוריה. הוא נוטל כמה אבנים ומשתמש בהם ככר לראשו. בחלומו הוא רואה סולם המוצב על הארץ, ראשו מגיע השמימה, ומלאכים עולים ויורדים בו. האלוקים מתגלה אליו ומבטיח לו כי יהיה עמו בכל אשר ילך, וכי הארץ עליה הוא שוכב תינתן לזרעו אחריו. "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" אומר לו בורא העולם, ויעקב מתעורר נפעם מהחלום, לוקח את האבן עליה שכב ויוצק עליה שמן. הוא קורא למקום "בית א-ל" ונודר שאם ישוב בשלום יהפוך את האבן לבית אלוקים. יעקב פוגש את רחל ליד הבאר בחרן עושה יעקב את דרכו אל הבאר, שם הוא פוגש ברחל בת דודתו. אביה, הדוד לבן, מציע לו לעבוד עבורו. "איזה שכר תרצה עבור עבודתך"? שואל לבן, ויעקב משיב כי הוא מוכן לעבוד שבע שנים כדי לשאת את רחל, בתו הצעירה של לבן, לאישה. לבן מרמה את יעקב כשהוא מקבל את הסכמת לבן, עובד יעקב במשך שבע שנים רצופות ובבוא העת הוא מבקש את שכרו – רחל. לבן הארמי מערים עליו ונותן לו את לאה, המבוגרת. לא נהוג במקומנו לשאת את הצעירה לפני המבוגרת, הוא "מתנצל", ומציע ליעקב לעבוד שבע שנים נוספות עבור רחל. יחד עם בנותיו, מעניק לבן ליעקב את שתי שפחותיהן: בלהה וזילפה. לאה, בלהה וזלפה מתברכים בילדים, בעוד רחל נשארת עקרה את רחל אוהב יעקב יותר מלאה, אך ללאה נולדים בנים בעוד רחל עקרה. שמות ארבעת בני לאה הראשונים: ראובן ("עתה יאהבני אישי"); שמעון ("שמע ה' כי שנואה אנוכי"); לוי ("הפעם ילוה אישי אלי") ויהודה ("הפעם אודה את ה'"). כשהיא הולכת בדרכי שרה סבת בעלה שנתנה את שפחתה הגר לבעלה לאישה, מציעה רחל ליעקב לשאת את שפחתה, בלהה. לבלהה נולדים שני בנים: דן ונפתלי. גם לאה נותנת את שפחתה כאישה ליעקב, ולה נולדים שני בנים: גד ואשר. ראובן מוצא דודאים בשדה. רחל מבקשת מלאה מן הדודאים, ומבטיחה לי כי בשכר זה ישהה עמה יעקב. אלוקים רואה את מאמצי לאה להרות שוב, וללאה נולד בן נוסף: יששכר ("נתן אלוקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי"). לאחר מכן נולד לה בן נוסף - זבולון ("זבדני אלוקים זבד טוב") וגם בת שנקראת דינה. · מאמר מומלץ לקריאה: מי היו בניו של יעקב אבינו? לרחל נולד בן לאחר שנות עקרות, נולד לרחל בן. היא קוראת לו יוסף, מתוך תקווה כי "יוסף ה' לי בן אחר". יעקב רוצה לשוב הביתה, אך לבן מפציר בו להישאר. הם מסכמים על שכר עבור עבודתו של יעקב – רועה צאן לבן. יעקב מבקש לקבל את הצאן עליהם יופיעו נקודות חומות או טלאים, וצאנו ורכושו של יעקב הולך וגודל. · מאמר מומלץ לקריאה: למה יעקב קנה ומכר כבשים? יעקב שב הביתה לארץ כנען חלפו שנים, ויעקב שומע את בני לבן מתלחשים כי הוא התעשר על חשבון אביהם. הוא מחליט כי הגיע הזמן לשוב הביתה, לארץ כנען, והוא מתייעץ עם רחל ולאה נשותיו. הוא מספר להם על החלום בו מלאך האלוקים ציווה עליו לשוב לארץ מולדתו. רחל ולאה מסכימות בלב שלם לעשות זאת. לדרך הם יוצאים ללא ידיעת אביהם. לפני היציאה רחל ממהרת לגנוב את פסלי אביה, מתוך רצון טוב לגמול אותו מהסגידה לאלילים. היא עושה זאת ללא ידיעת יעקב. המפגש הגורלי עם לבן כשלבן שומע על עזיבתו הפתאומית של יעקב הוא רודף אחריו. בלילה לפני הפגישה הגורלית, אלוקים מתגלה אליו ומתרה בו שלא יפגע ביעקב לרעה. כשהם נפגשים, מתלונן לבן מדוע לא הרשה לו יעקב לנשק לבנותיו ולנכדיו בטרם עזב. כמו-כן, הוא טוען כי יעקב גנב את פסליו. יעקב משיב לו על ראשון ראשון: יצאתי בחשאיות כי חששתי שתגזול את בנותיך ממני. לגבי הפסלים, אינני יודע על מה אתה מדבר. לבן מחפש בכל האוהלים, אך רחל מטמינה את הפסלים תחת הגמל ויושבת עליהם. בסופו של דבר, לאחר שיחה גלויית-לב בה יעקב מגולל במרירות את כל מעללי לבן במשך השנים, כורתים לבן ויעקב ברית ומקימים גל אבנים כמצבה. יעקב מגיע אל ארץ ישראל, שם הוא פוגש במלאכים. למקום ההוא הוא קורא "מחנים". · מאמר מומלץ לקריאה: מלאכים ישראלים, מלאכים חוצניקים, ולמה הרבי גר בחו"ל קישורים שימושיים לפרשת ויצא · טקסט של פרשת ויצא עם פירוש רש"י וההפטרה · רמזים וגימטריאות לפרשת ויצא · האם הדתיים צריכים לעבוד? שיעור תורה לפרשת השבוע עם הרב שניאור אשכנזי · מדור לפרשת השבוע עם מאמרים, סרטונים ועוד https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/448404/jewish/-11.htm שבת שלום לכולם! (:

פרשת תולדות הפרשה הקודמת, חיי שרה, סיפרה על נישואי יצחק ורבקה. פרשת תולדות מתמקדת בחייהם המשותפים של יצחק ורבקה ועל הילדים שנולדו להם – שבחרו בדרכים שונות מאוד בחיים... הנה סיכום קצר ויפה של פרשת תולדות, הפרשה השישית בספר בראשית: הריון קשה לרבקה את רבקה נשא יצחק לאישה בגיל ארבעים. כשחולפים השנים ועדיין לא נולדו להם ילדים, מתפלל יצחק לבורא העולם ותפילתו מתקבלת: רבקה הרה. ההתרוצצויות בביטנה גורמות לה לגשת אל הנביא המבשר לה כי עומדים להיוולד לה תאומים. עוד הוא מגלה לה, כי מתאומים אלו יצאו שתי אומות שייאבקו זה בזה. עשו מוכר את הבכורה הנבואה מתגשמת ובבוא היום נולדים להם התאומים. הראשון, אדום ושעיר, מקבל את השם עשו; אחיו יצא כשהוא אוחז בעקב הראשון, ולפיכך קיבל את השם יעקב. כשגדלו, עשו הפך להיות צייד ויעקב בילה את ימיו בלימוד תורה. באחת הפעמים שב עשו מן השדה עייף ולאפו מגיע ריח תבשיל העדשים שמבשל יעקב. עשו הרעב מבקש מאחיו לאכול את התבשיל, ויעקב מסכים בתנאי שימכור לו את בכורתו. עשו מסכים, אוכל ושותה ומלגלג בעיסקה שעשה זה עתה. · מאמר מומלץ לקריאה: כיצד מכר עשו את הבכורה ליעקב? הירידה לגרר והברית עם אבימלך שוב שורר רעב בארץ. האלוקים מתגלה אל יצחק ואומר לו שלא ירד מצרימה, ויצחק מתיישב בגרר. הוא צועד בדרכי אביו ומציג את רבקה כאחותו; המלך המקומי, אבימלך, מגלה כי יצחק ורבקה הם למעשה בני זוג; יצחק מסביר כי הוא עשה זאת מחשש שיפגעו בו, ואבימלך מורה לאנשי המקום שלא לגעת בבני הזוג. לאחר שיצחק מתעשר, מקנאים בו אבימלך ואנשיו ומורים לו לעזוב את המקום. יצחק עובר אל נחל גרר, שם הוא חופר שתי בארות ("עשק" ו"שטנה") הנגזלות על-ידי רועי המקום. הבאר השלישית נשארת ברשותו, והוא קורא לה "רחובות". משם, הוא עובר לבאר שבע, בה מתגלה אליו האלוקים ומבטיח לו כי יהיה עמו. · מאמר מומלץ לקריאה: מדוע חפר יצחק בארות? אבימלך מבקש לכרות ברית של שלום עם יצחק. הוא יוצא בראשות משלחת אל מקום מגורי יצחק, והם אכן כורתים ברית. בגיל ארבעים נושא עשו שתי נשים, המסבות עגמת נפש ליצחק ולרבקה. הברכות לפני מותו, מבקש יצחק המזדקן לברך את בנו בכורו עשו. הוא לא מודע למעשיו הרעים, וכן לעובדה שעשו כבר מכר את בכורתו ליעקב; "צא השדה וצודה לי ציד... בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" הוא מורה לבנו. רבקה, שידעה על מעללי עשו, מחליטה כי הברכות מגיעות ליעקב. היא מלבישה אותו בבגדי עשו, וכן בעורות גדיי עיזים כדי לטשטש את ההבדל בין יעקב החלק לעשו השעיר. כשהוא נכנס אל אביו, מתפלא יצחק: הקול קול יעקב, הוא אומר, אך הידים ידי עשו! יעקב מגיש לאביו יין ומטעמים שהכינה רבקה. · (מאמר מומלץ לקריאה: על בגדי החמודות, הבגדים המיוחדים של עשו) יצחק מברך את יעקב: "ויתן לך אלוקים מטל השמים... יעבדוך עמים, וישתחוו לך לאומים, הוה גביר לאחיך... אורריך ארור, ומברכיך ברוך". בעוד יעקב יוצא, נכנס עשו ומגלה את מה שהתרחש. "בא אחיך במרמה ולקח את ברכתך", מתנצל יצחק; זו לא הפעם הראשונה שהוא נוהג כך – מגיב עשו בכעס, הוא גם נטל את בכורתי; כעת יודע יצחק, כי אכן ראוי היה יעקב לקבל את הברכות. כשעשו בוכה ומבקש ברכה מאביו, אביו מעניק לו ברכה הנופלת בערכה מברכת יעקב. עשו הכועס מבטיח לנקום ביעקב ולרצוח אותו, מיד לאחר מיתת אביו יצחק. יעקב בורח לחרן לאחר ששמעה את הדבר, קוראת רבקה לבנה יעקב ושולחת אותו אל אחיה, לבן, שם יסתתר מחמת עשו. לפני שהוא יוצא לדרך, קורא לו יצחק ומברך אותו שוב. בנוסף לברכות, הוא אומר לו שמצוא שידוך מבנות לבן. יעקב יוצא אל חרן; עשו נושא לאשה את בת דודתו, מחלת בן ישמעאל. מאמרים מומלצים לקריאה לפרשת תולדות https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/587231 שבת שלום לכולם! (: *התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

השבת יקראו את פרשת חיי שרה ובפרשה זאת מציינים גם את קניית מערכת המכפלה המוזכרת בפרשת השבוע על ידי אברהם אבינו בכסף מלא. במערת המכפלה קבורים אדם וחווה, אבות האומה אברהם, יצחק, יעקב והאמהות שרה, רבקה. ולאה. בדר"כ בשגרה, בשבת זאת מגיעים אלפים רבים מכל רחבי הארץ לחברון לעשות את השבת סביב מערכת המכפלה באווירה מדהימה. פרשת חיי שרה פרשת חיי שרה היא הפרשה החמישית בספר בראשית. היא מביאה את סיפור פטירתה של שרה, על המו"מ שניהל אברהם כדי לרכוש עבורה חלקת קבר, ועל השליחות המיוחדת במהלכה נמצא שידוך ליצחק, ומסתיימת בסיפור פטירתו של אברהם אבינו. הנה סיכום קצר ויפה של פרשת חיי שרה: שרה נפטרה, אברהם קונה את מערת המכפלה בחברון נפטרה שרה1 בגיל 127, ואברהם האבל מחפש חלקת קבר לאשתו. תושבי המקום, החיתיים, מציעים לו חלקת קבורה בחינם; הוא מסרב ורוכש מחיתי בשם עפרון את מערת המכפלה בסכום עתק: ארבע מאות שקל כסף. · [סרטון לצפיה: מערת המכפלה של אבותינו, וגם שלנו] אברהם שולח את אליעזר למצוא שידוך ליצחק אברהם זקן בא בימים, והגיעה השעה לחפש אחר בת-זוג מתאימה לבנו אהובו, יצחק. הוא קורא לעבדו המסור אליעזר ומשביע אותו: צא אל ארץ מולדתי ומצא שם שידוך מתאים. · [מאמר מומלץ לקריאה: מי היה אליעזר עבד אברהם?] אם הנערה לא תרצה לבוא עמי לארץ כנען, האם אקח את בנך לחרן? שואל אליעזר, ואברהם משיב בשלילה מוחלטת. בורא העולם ישלח את מלאכו לפניך ותמצא שידוך מתאים, הוא מוסיף. העבד המסור נשבע שאכן כך יעשה. אל העיר ארם נהרים מגיע אליעזר לפנות ערב כשעמו עשרה גמלים וכל טוב. הוא עומד ליד הבאר ונושא תפילה לבורא עולם: בנות העיר יוצאות לשאוב מים. אבקש מהן להשקות אותי מים, והנערה אשר תעשה זאת ברצון ואף תאמר "שתה, וגם את גמליך אשקה", היא תהיה כלתו של יצחק. עוד תפילתו על שפתיו, ונערה יפת תואר הגיעה אל הבאר. היתה זו רבקה, נכדתו של נחור – אחי אברהם. אליעזר מבקש ממנה להשקותו מים; היא אומרת "שתה, וגם לגמליך אשאב"; העבד הנפעם ממהר להעניק לה תכשיטים כמתנה. אליעזר מבקר בבית רבקה רבקה מזמינה את אליעזר לבית הוריה שם הוא מגולל את סיפורו. רבקה מביעה הסכמה נלהבת לשידוך, ומשפחת רבקה שולחת אותה עם אליעזר בברכות ובאיחולים. בחזרה לכנען, ויצחק נושא את רבקה לאישה אל כנען שבה השיירה לפנות ערב ובאותה העת עמד יצחק בשדה והתפלל. כשראתה אותו רבקה, ירדה מן הגמל וכיסתה את ראשה לכבודו. יצחק מביא את כלתו, רבקה, אל אוהל אמו; הוא נושא אותה לאישה, ואוהב אותה. על חייהם המשותפים נקרא בפרשת השבוע הבאה, פרשת תולדות. פטירתו של אברהם אברהם נושא אישה נוספת בשם קטורה, וגם היא יולדת לו בנים. בגיל 175 הוא נפטר מן העולם, ונקבר בחלקה שרכש בעצמו: מערת המכפלה. גם לישמעאל נולדים בנים, והוא נפטר בגיל 137. · מאמרים מומלצים לקריאה: מי היה ישמעאל, שנקרא בשם "פרא אדם"? · מי הייתה קטורה, פילגשו של אברהם? קישורים לפרשת חיי שרה · קריאת התורה לפרשת חיי שרה עם פירוש רש"י וההפטרה · רמזים וגימטריאות לפרשת חיי שרה · מדור מיוחד לפרשת השבוע עם מאמרים וסיפורים https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/584749 שבת שלום לכולם! (:

פרשת וירא פרשת וירא ממשיכה את סיפור ברית המילה שערך אברהם אבינו, עליה קראנו בפרשת לך לך. היא מספרת על ביקור אלוקי; על חורבן סדום ועמורה, הערים המושחתות ביותר בהיסטוריה; ובסופה אנו קוראים על לידת יצחק ועל הרגעים בהם הוא הועלה כקורבן על המזבח. לפניכם סיכום פרשת וירא: שלושת המלאכים מבקרים את אברהם היה זה היום השלישי לאחר ברית המילה, ואברהם אבינו ישב בפתח אוהלו כאשר בא אליו האלוקים לבקר את החולה. תוך כדי ההתגלות מבחין אברהם מרחוק בשלושה אורחים מתקרבים. הוא ממהר להתנצל לבורא העולם, ורץ לקבל את פני האורחים. היו אלו מלאכים בדמות בני-אדם אך אברהם לא ידע זאת. לכל מלאך היתה שליחות משלו: האחד ריפא את פצע אברהם, השני בישר לו על לידת יצחק, והשלישי בא להחריב את סדום. אברהם מציע למלאכים לרחוץ את רגליהם מאבק המדבר, לנוח את תחת העץ ולסעוד את ליבם. הם נעתרים לבקשה ואז מגלים לו את זהותם האמיתית. אחד האורחים מבשר לאברהם ושרה: בעוד שנה בדיוק יוולד לכם ילד. שרה שומעת ומתפלאת: האם זקנים כמונו יכולים ללדת? ובורא העולם שואל את אברהם: מדוע צחקה אשתך? היפלא מה' דבר? מהפכת סדום ועמורה את שליחותם בבית אברהם סיימו המלאכים, והם ממשיכים אל השליחות הבאה: החרבת העיר סדום. כשאברהם שומע על החורבן הצפוי הוא מנסה לבטל את הגזירה. "אולי יש כמה צדיקים בתוך העיר" הוא פונה לבורא העולם, ומבקש כי בזכות זו תתבטל הגזירה. למרבה הצער, מתברר לאברהם כי בעיר סדום אין צדיקים שיגינו על העיר, וכי הגזירה נגזרה. · כתבה מומלצת לקריאה: זה ממש סדום ועמורה! על הערים המושחתות ביותר בסדום פוגשים המלאכים את אחיינו של אברהם: לוט. הוא מארח אותם בסבר פנים יפות, כמיטב המסורת של משפחת אברהם, אך השמועה נפוצה בעיר כי לוט עשה מעשה "שלא ייעשה" והכניס אורחים לביתו. הסדומיים כועסים ומתגודדים מחוץ לבית לוט ותובעים ממנו להוציא את האורחים החוצה על-מנת להתעלל בהם; הוא מנסה להרגיע אותם, אך ללא הצלחה מרובה; המלאכים מביאים אותו אל תוך הבית, ומכים בעיוורון את כל המתגודדים מחוץ לבית. "הוצא מן העיר את כל חתניך ובנותיך" אומרים המלאכים ללוט, ומספרים לו על החורבן העומד להתרגש על העיר בעוד שעות ספורות. לוט המבוהל רץ לספר לחתניו, אך הם מלגלגים עליו; מחוסר ברירה, רק לוט, אשתו ושתי בנותיו יוצאים מן העיר. המלאכים מאפשרים לו להימלט אל העיר צוער, עיר חדשה שלא הגדישה את סאת החטאים, אך מזהירים אותו שלא להסתכל אחורנית. בורא העולם ממטיר אש וגופרית על סדום ועל עמורה ומשמיד את כל יושביה. אשת לוט לא מצליחה להתאפק, מביטה אחורנית והופכת לנציב מלח. בנות לוט נכנסות להריון מאביהן בנות לוט בטוחות כי העולם כולו חרב. הם משקות את לוט יין, ושוכבות עמו. שני בנים נולדו להן: האחד נקרא מואב, ממנו נולד העם המואבי, והשני הוא בן עמי, ממנו נולד העם העמוני. אבימלך חוטף את שרה אברהם ממשיך לנדוד ועובר דירה לגרר. שוב נלקחת שרה לבית המלך המקומי – שמו אבימלך – ושוב אומר אברהם כי היא אחותו. מלאך האלוקים נגלה בחלום הלילה לאבימלך ומזהיר אותו שלא להתקרב לשרה. מדוע לא גילית לי? שואל אבימלך את אברהם, והוא מסביר לו שחשש לחייו אם יחשוף את זהותו האמיתית. אבימלך מבין ומפצה את אברהם בצאן ובקר, עבדים ושפחות. יצחק נולד, ישמעאל מגורש חלפה לה שנה מאז ביקור המלאכים, והבטחתם קויימה: לאברהם ושרה נולד בן. בגיל שמונה ימים מל אותו אברהם, ונקרא שמו בישראל יצחק. שרה, האמא הטריה, חוששת מן ההשפעה השלילית של ישמעאל בן הגר על בנה יצחק, ומורה לאברהם לגרש אותם מן הבית. צר לו לעשות זאת, אך בורא העולם אומר לו לציית לדברי שרה, שכן ביצחק יקרא לו זרע. · לחצו כאן כדי לקרוא עוד על דמותו של ישמעאל הדרך ארוכה ומייגעת; כלו המים מן החמת, והגר משליכה את בנה תחת אחד השיחים ביאוש. מלאך האלוקים מתגלה אליה ומבטיח כי ישמעאל עוד יהיה לגוי גדול. הוא גם מראה לה באר מים סמוך, ממנה היא משקה את הנער הצמא. עקדת יצחק בורא העולם פונה לאברהם ומורה לו לקחת את בנו יחידו, יצחק, ולהעלות אותו לעולה. אברהם משכים בבוקר, נוטל עמו שני נערים וחמור ויוצא אל הדרך. לאחר שלושה ימי הליכה הוא רואה את המקום מרחוק, מבקש מהנערים להמתין ויוצא עם יצחק לעבר ההר. יצחק מתפלא ושואל את אביו: "הנה האש והעצים, ואיה השה לעולה"? ואברהם משיב לו: "אלוקים יראה לו השה לעולה, בני". על ההר בונה אברהם מזבח, עורך עצים ועוקד את בנו עליהם. הוא אוחז את הסכין, ואז, ברגע האחרון, מלאך האלוקים קורא לו: אל תשלח ידך אל הנער, ואל תעש לו מאומה! כך התגלה לאברהם כי היה זה רק ניסיון, בו הוא עמד בהצלחה. בשכר זה, נאמר לו מן השמים, זרעו ירבה ככוכבי השמים וכחול הים. אברהם מעלה איל לעולה, במקום בנו יצחק. · מאמר מומלץ לקריאה: סיפור העקידה המרתק לפי המדרש לאחר-מכן מתיישב אברהם בבאר-שבע. קישורים לפרשת וירא · קריאת התורה לפרשת וירא עם פירוש רש"י וההפטרה · רמזים וגימטריאות לפרשת וירא · מדור מיוחד לפרשת השבוע כולל דבר תורה, סרטונים ושיעורי וידאו https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/580953 שבת שלום לכולם! (:

פרשת לך לך פרשת לך לך היא הפרשה השלישית של ספר בראשית. בסוף הפרשה הקודמת התורה סיפרה לנו על משפחתו של אברהם אבינו, ופרשת השבוע עוסקת כולה באברהם ובסיפור חייו. לפניכם סיכום קצר ויפה של פרשת לך לך: לך לך מארצך בן שבעים וחמש שנה היה אברם, ועדיין לא נולדו לו בנים. בורא העולם מצווה אותו "לך לך מארצך, וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" – הלא היא ארץ כנען. אברם יוצא בראש שיירה הכוללת אותו, אשתו שרי, אחיינו לוט, עבדים ושפחות, גברים ונשים שהחלו להאמין באלוקים בהשפעת אברם ושרי וכן רכוש רב. בארץ כנען מתגלה אליו האלוקים ואומר לו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"! אברם רואה בכך בשורה כפולה: יוולדו לו בנים, והם יירשו את הארץ. כאות תודה, הוא בונה מזבח לה'. אברהם ושרה לא ארכו ימי ישיבת אברם בארץ החדשה, ורעב שפרץ בארץ מאלץ אותו לצאת אל ארץ מצרים. בדרך הוא חושש כי המצרים יחמדו את יופי אשתו שרי ויהרגו אותו, והוא מבקש ממנה לומר כי היא אחותו. חששותיו מתגשמים: שרי נלקחת לבית פרעה, אך מחלה מסתורית שתוקפת את פרעה גורמת לו להשיב אותה אל אברם. הוא מעניק לזוג שומרים שילוו אותם בדרכם חזרה לארץ כנען. השיירה שוב עושה את דרכה לארץ כנען. לאברם – וגם לאחיינו לוט – מקנה רב, ובין רועיהם מתפתחת תיגרה. אברם מציע ללוט להיפרד זה מזה. לוט מאמץ את הרעיון, ובוחר את העיר סדום, עיר יפהפיה אך מושחתת, למקום מגורים. שוב מתגלה האלוקים אל אברם ומבטיח לו "כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם". אברם מתיישב בחברון ובונה שם מזבח נוסף. מלחמת המלכים מלחמה פורצת באיזור: חמישה מלכים, ביניהם מלך סדום ועמורה, נגד ארבעה. ארבעת המלכים בראשות כדרלעומר מנצחים ולוקחים בשבי את כל יושבי סדום, ביניהם את לוט, אחיינו של אברם. הדוד נחלץ לעזרה, רודף אחרי המלכים, מכה בהם ומשחרר את לוט. בדרך הביתה הוא נפגש בכוהן מלכיצדק המברך אותו על נצחונו. מאמר מומלץ לקריאה: כך התנהלה מלחמת העולם הראשונה בתנ"ך מלך סדום אסיר תודה לאברם ומציע לו ליטול את הביזה; אברהם מסרב ונשבע שהוא עצמו לא יטול מאומה, מחוט ועד שרוך נעל. רק מי שסייע לו במלחמתו יקבל שכר מן הביזה. ברית בין הבתרים שוב מתגלה האלוקים אל אברם ואומר לו "שכרך הרבה מאוד". לשאלתו של אברם מה יעשה בשכר זה, כאשר אין לו בנים, מבטיח לו האלוקים כי זרעו יהיה ככוכבי השמים. הוא כורת עמו את ברית בין הבתרים, בהמות שבותרו לשני חלקים, ועם שקיעת החמה מתגלה אליו, מספר לו על גלות ושיעבוד מצרים אך גם על הגאולה המובטחת. למאמר מקיף על ברית בין הבתרים לחצו כאן אברהם מתחתן עם הגר, מגרש אותה והתגלותו של המלאך לאברם ולשרי עדיין אין ילדים, ושרי מציעה לבעלה לקחת את הגר, השפחה המצרית, לאישה. אולי בזכות זו יוולדו לי בנים, אומרת שרי. הגר נכנסת להריון ומזלזלת בשרי גבירתה; שרי, בתגובה, מענה אותה והגר בורחת מן הבית. בדרך היא פוגשת מלאכים: הראשון אומר לה לשוב אל בית שרי. השני מבטיח לה כי "זרעך לא יספר מרוב". השלישי מצווה עליה לקרוא לבן שיוולד בשם 'ישמעאל', "כי שמע ה' אל ענייך". הוא גם מגלה לה שבנה יהיה פרא אדם. מאמר מומלץ: מי היה ישמעאל? לדמותו של פרא האדם בתורה אברהם ושרה מקבלים שם חדש; מצוות ברית מילה בגיל תשעים ותשע, מתגלה האלוקים אל אברם ומצווה עליו למול את עצמו. כמו-כן, הוא מורה לו לשנות את שמו מ'אברם' ל'אברהם', כי הוא יהיה לאב המון גויים. הוא שוב מבטיח לו את ארץ כנען כנחלת עולם. גם שמה של שרי שונה: היא תקרא שרה. מכאן ואילך, ממשיך הבורא לומר לאברהם, כל זכר שיוולד לזרעך יימול בגיל שמונה ימים. (מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה) אברהם מקיים את הציווי: ביום הולדתו התשעים-ותשע מל אברהם את עצמו ואת כל בני-ביתו. ביניהם היה ישמעאל בן הגר, שלו מלאו שלוש-עשרה שנה. על האירועים שהתרחשו אחרי ברית המילה של אברהם, אנו קוראים בפרשה הבאה, פרשת וירא. קישורים מומלצים לפרשת לך לך · טקסט של פרשת לך לך עם פירוש רש"י וההפטרה · 7 רמזים וגימטריאות בפרשת לך לך · מדור לפרשת לך לך כולל מאמרים, סיפורים וסרטונים https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/577274 שבת שלום לכולם! (:

פרשת נח פרשת נח (או בכתיב המלא פרשת נוח) היא הפרשה השניה בספר בראשית. היא ממשיכה את מה שנאמר בסוף פרשת בראשית על כך שהעולם הפך להיות מושחת – חוץ מאדם אחד בשם נח. הנה סיכום פרשת נח: תיבת נח נח היה איש צדיק ונולדו לו שלושה בנים: שם, חם, ויפת. דורו של נח היה מושחת, ואלוקים החליט להביא מבול על העולם ולהשמיד את החוטאים. הוא ציווה על נח לבנות תיבת עץ שתכלול שלוש קומות ולפתוח בה חלון. לאחר-מכן יהיה עליו להביא אל התיבה מכל בעלי החי: זוג מבעלי החי הטמאים, ושבעה מבעלי החי הטהורים. נח עשה כציווי האלוקים. · (לקריאה נוספת: 9 עובדות מפתיעות על תיבת נח) סיפור המבול בשנת שש מאות לחיי נח המטיר בורא העולם מבול מן השמיים ומעיינות התהום התפרצו והציפו את הארץ. היקום התמלא במים שגרמו לתיבה לצוף. מבול הגשם נמשך ארבעים יום, ומעיינות התהום המשיכו לזרום מאה וחמישים יום לאחר-מכן. במשך המבול נכחדו כל האנשים ובעלי החיים שהיו בארץ. רק אלו שנכנסו אל התיבה ניצלו. כשמפלס המים החל לרדת, עגנה התיבה על הרי אררט. כמה שבועות לאחר-מכן מפלס המים הוסיף לרדת וניתן היה לראות את פסגות ההרים; נח המתין ארבעים יום והחליט לבדוק האם המים התייבשו וניתן לצאת מן התיבה. העורב והיונה נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב כדי שיבדוק האם המים יבשו. העורב לא ביצע את שליחותו, ונותר לעוף בסביבות התיבה. · (מאמר מומלץ: כיצד רואה היהדות את העורב?) נח בחר ציפור אחרת – היונה – ושלח אותה אל מחוץ לתיבה. זמן לא רב לאחר-מכן היא שבה אל התיבה, שכן המים מילאו את הארץ והיא לא מצאה מנוח לרגלה. שבוע לאחר-מכן שוב שלח אותה נח. כשהיא שבה עם עלה זית בפיה, הבין נח שהמים כבר יבשו וכי עצי הזית הניבו פרי; שבוע לאחר-מכן הוא שלח אותה פעם נוספת, הפעם ללא שוב. נח הסיר את מכסה התיבה, המתין כמה שבועות נוספים עד שהארץ תיבש לחלוטין, ואז – על פי הוראת האלוקים – יצא מן התיבה עם משפחתו ובעלי החיים שהיו עמו. מזבח לאלוקים בעולם החדש מיד לאחר יציאתו מן התיבה בנה נח מזבח והקריב עליו קורבנות מן הבהמה והעוף הטהורים. ריח ניחוח מן הקורבנות עלה לפני האלוקים, והוא נשבע כי לא יוסיף להשמיד את הארץ. הוא בירך את נח ואת בניו שיפרו וירבו וימלאו את הארץ, התיר להם לאכול מבשר בעלי החיים והזהיר אותם שלא לאכול איבר מבעל חי בעודו בחיים ושלא לרצוח. כאות על כך שהוא לא יחריב שוב את העולם, הוא קבע כי הקשת בשמים תהיה אות לדורות. בכל פעם שארצה להחריב את העולם, אמר, אראה את הקשת בענן ואזכור את הברית שכרתי עמכם. · (מאמר מומלץ לקריאה: מה משמעות הקשת ביהדות?) נח משתכר נח נטע כרם, הכין יין ושתה ממנו. הוא הפריז בשתיית היין והשתכר. בנו האמצעי, חם, ראה את ערוות אביו והלך לספר לאחיו, אך הם הלכו וכיסו את אביהם כשהם הולכים אחורנית ונזהרים שלא לראות את ערוותו. כשנח הקיץ משכרותו והבין מה עשה לו חם, הוא קילל את כנען בנו של חם - שהיה אף הוא מעורב בפרשה - כי יהיה עבד עבדים לאחיו, ובירך את שם ואת יפת. בהמשך הפרשה מפרטת התורה את צאצאי שם, חם ויפת וארצות מגוריהם. מגדל בבל שוב התרחבו מימדי האנושות ומקומץ האנשים שיצאו מן התיבה נולדו צאצאים רבים. כל האנשים דיברו בשפה אחת. בשלב מסויים, לאחר שהם התיישבו בארץ שנער, הם ביקשו לבנות מגדל גבוה כדי שהאלוקים לא יוכל לשוב ולהשמיד אותם. בורא העולם כעס על כוונותיהם ובילבל את שפתם, כך שהם לא יבינו איש את רעהו. המקום קיבל את השם "בבל" מכיוון ששם בלל בורא העולם את כל האומות וכך הן נפוצו בכל העולם. · (לקריאה נוספת: מה היה חטא מגדל בבל?) צאצאיו של שם לשם נולדו צאצאים, ומצאצאיו יצא אדם בשם תרח. לתרח נולדו שלושה בנים: אברם, נחור והרן. להרן נולד בן בשם לוט, והוא מת לאחר-מכן בארץ מולדתו; אברם נשא את אחייניתו שרי, ונחור התחתן עם אחותה מלכה. שרי הייתה עקרה ולא נולדו לה ילדים. יחד עם כל משפחתו, החליט תרח לעבור דירה לארץ כנען. הוא עצר בדרך בארץ חרן, שם מת בגיל 205. קישורים לפרשת נוח · טקסט פרשת נח עם פירוש רש"י · רמזים וגימטריאות לפרשת נח · מדור מיוחד לפרשת נח כולל סיפורים, מאמרים וסרטוני וידאו https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1010482 שבת שלום ובשורות טובות לכולם! (:

להצלחת כל כוחות הביטחון ולזכות כל עם ישראל ולהבדיל לעילוי נשמת הנרצחים וההרוגים. השבת מתחילים לקרוא את התורה מההתחלה ומתחילים עם פרשת בראשית! פרשת בראשית פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בחמשת חומשי התורה. היא מספרת על בריאת העולם, חטא עץ הדעת ועוד אירועים מכוננים שקרו בתקופה הראשונה לאחר בריאת העולם. הנה סיכום קצר של הפרשה: העולם נברא בשישה ימים בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. העולם היה ריק, שומם וחשוך ורק רוח אלוקים ריחפה על פני המים. ביום הראשון לבריאת העולם אמר האלוקים: יהי אור! ויהי אור. הוא הבדיל בין האור ובין החושך. הוא העניק לאור את השם 'יום', ולחושך קרא 'לילה'. בורא העולם המשיך לברוא את עולמו: ביום השני הוא הפריד בין המים, כשחלקם משמשים כמים על הארץ וחלקם נמצאים מעל לרקיע; ביום השלישי הוא קיבץ את המים שעל הארץ אל מקום אחד וגילה את היבשה. ליבשה הוא קרא 'ארץ', למים הוא קרא 'ימים', וציווה שהארץ תוציא צמחים ועצים; ביום הרביעי הוא ברא את השמש, הירח והכוכבים וקבע אותם ברקיע השמים, כשהשמש מאירה ביום והירח והכוכבים בלילה; ביום החמישי הוא ברא את הדגים, התנינים והעופות; ובשישי הוא ברא את הבהמות, החיות והשרצים השונים בארץ. לאחר-מכן הוא אמר: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" וברא את האדם הראשון מן העפר, וביום השביעי הוא סיים את בריאת העולם ושבת מכל מלאכתו. הוא העניק ברכה מיוחדת ליום השבת, שכן בה נגמרה מלאכת הבריאה. בגן העדן אנו שבים לאירועים שאירעו ביום השישי לבריאת העולם. את האדם שם האלוקים בגן עדן, שם היו עצים יפהפיים נותני פירות. נהר שנבע משם נחלק לארבע נהרות נפרדים: פישון, גיחון, חדקל ופרת. בורא העולם הביא את כל החיות לפני אדם הראשון כדי שיעניק להם שם, ולאחר-מכן אמר "לא טוב היות האדם לבדו" והחליט לברוא לו בת זוג. הוא הפיל תרדמה על האדם, לקח ממנו צלע וברא ממנה את האישה. כשראה אותה אדם הוא העניק לה את השם 'אישה' שכן היא נוצרה מן האיש. אלוקים בירך את האדם ואשתו: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ." הוא גם הזהיר אותם שלא לאכול מעץ שכונה "עץ הדעת טוב ורע" וגדל בגן העדן. חטא עץ הדעת הנחש הערמומי פנה אל האישה בשאלה: האם זה נכון כי אלוקים אסר עליהם לאכול מפירות העצים בגן העדן? "לא מדוייק" השיבה האישה, "הוא התיר לנו לאכול מעצי הגן, אך אסר עלינו לאכול או לגעת בפירות עץ הדעת פן נמות."אל לך לחשוש" הרגיע אותה הנחש, "לא תמותו; אלוקים יודע כי אם תאכלו מפירות העץ תדעו להבחין בין טוב ורע, ובכך תדמו אליו - לכן הוא אסר עליכם לאכול מפירות העץ." דבריו של הנחש שיכנעו את האישה. היא אכלה מפרי עץ הדעת ואף העניקה לבעלה מהם. אכילת הפירות השפיעה עליהם והם הבחינו כי הם ערומים, ולפיכך תפרו בגדים מעלי עץ התאנה. לקריאה נוספת: מה גדל על עץ הדעת? העונש לפתע שמעו אדם ואשתו את קולו של האלוקים ומיהרו להתחבא. "איכה?" קרא בורא העולם לאדם הראשון, והוא השיב "שמעתי את קולך ומיהרתי להתחבא מכיוון שאני ערום." - "כיצד נודע לך שאתה ערום? האם אכלת מן העץ אשר ציוויתיך שלא לאכול ממנו?" אדם מיהר להאשים את אשתו שנתנה לו לאכול מפירות העץ, והיא האשימה את הנחש שפיתה אותה לעשות זאת. בורא העולם העניש את כל המעורבים בחטא בעונשים הבאים: רגליו של הנחש יקוצצו, והוא ייאלץ ללכת על גחונו. הוא יאכל עפר במשך כל ימי חייו, ואיבה תמידית תשרור בין הנחש ובין צאצאי האישה כשהם מנסים להרוג זה את זה; האישה תסבול צער בעת ההריון, הלידה וגידול הילדים, והאיש ימשול בה; האיש ייאלץ לעבוד את האדמה אך היא תצמיח לו קוצים ודרדרים. בזיעת אפיו הוא יאכל לחם, עד אשר ישוב אל האדמה ממנה הוא נברא. לאחר-מכן עשה עבורם האלוקים כותנות עור, וגירש אותם מגן עדן. קין והבל לאדם ולאשתו - לה הוא קרא בשם חוה, כי היא הפכה לאם כל חי - נולדו שני בנים: קין והבל. הבל היה רועה צאן וקין עבד את האדמה. שניהם הביאו מנחה לבורא העולם, קין הביא מפירות האדמה והבל הביא מן המובחר שבצאנו. אלוקים פנה אל מנחתו של הבל, אך לא התייחס אל מנחתו של קין. הדבר העציב את קין. "מדוע נעצבת?" שאל אותו האלוקים. "אם תיטיב את דרכך תקבל שכר, ואם תחטא תיענש." אך קין לא נרגע. באחד הפעמים, כששהה בשדה עם הבל, הוא החל לריב עם אחיו ולבסוף רצח אותו. "איה הבל אחיך?" פנה אליו האלוקים, וקין העמיד פנים של חף מפשע - "אינני יודע. האם שומר אחי אנוכי?" "מה עשית? קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!" אמר האלוקים והעניש את קין כי הוא ינדוד בארץ ולא יוכל להתיישב במקום אחד. עם זאת, הוא העניק לו אות שמימי כדי שלא יהרגוהו. העולם מתפתח המשך פרשת בראשית עוסקת בבן הנוסף שנולד לאדם - שת, בילדים שנולדו לקין (אחד מהצאצאים, למך, הרג את קין סב-סבו בטעות. בכך התקיימו דבריו של בורא העולם "כי שבעתיים יוקם קין" כיוון שלמך היה דור שביעי מקין) ובצאצאיו של שת: קינן, מהללאל, ירד, חנוך (שנלקח השמימה בדמי ימיו), מתושלח, למך ונח שקיבל את שמו בנבואה שכן הוא יהיה זה שינחם את האנושות מקללתה של האדמה. לנח נולדו שלושה בנים: שם, חם ויפת. בתקופתו של נח גברו חטאיהם של בני האדם, ובורא העולם התחרט על כך שברא את עולמו ונתן לבני האדם 120 שנה כדי שיחזרו בתשובה; ונח מצא חן בעיני ה'. קישורים לפרשת בראשית · קריאת התורה של פרשת בראשית עם ההפטרה ופירוש רש"י · רמזים וגימטריאות לפרשת בראשית · רעיון להפטרת שבת בראשית https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/856640 שבת שלום ובשורות טובות בע"ה לכולם! (: *התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

אתם גיבורי על. פשוט מדהימים. אוהב אתכם!

מחר בערב זה ליל הושענא רבה, הלילה האחרון של חג סוכות. מהו יום הושענא רבה, ומה עושים בו https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1980051 שמחת תורה ביום שישי עם כניסת השבת ייכנס גם חג שמחת תורה בו נוהגים לערוך הקפות וריקודים עם ספרי תורה. ההקפות יהיו ביום שישי אחרי תפילת ערבית, בבוקר שבת ובמוצ"ש יתקיימו הקפות המוניות ברחובות ברחבי הארץ כמדי שנה. מומלץ בחום לקפוץ אפילו לכמה דקות ולספוג את אווירת החג. שמחת תורה הוא חג מהתורה (ומוכר גם בשמו שמיני חג עצרת, מאחר והוא בא אחרי שבעת ימי חג הסוכות). בשמחת תורה קוראים את הפרשה האחרונה בספר דברים ובכל חמשת חומשי התורה, פרשת וזאת הברכה, ולמעשה מסיימים את הקריאה בסדר פרשות השבוע. פרשת וזאת הברכה https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/998052 לאחר מכן, יתחילו לקרוא את פרשת בראשית. http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=511&CategoryID=334 עוד על חג שמחת תורה: http://chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=120 שבת שלום וחג שמח לכולם! (:

החל מהערב מתחיל ברוך ה' חג סוכות. השנה היום הראשון של חג סוכות חל בשבת, לכן יברכו על ארבעת המינים רק ביום ראשון. בשבת לא יקראו לפי סדר פרשות השבוע, אלא יקראו קריאה מיוחדת לחג סוכות שנמצאת בסידור התפילה המיוחד לסוכות. אחת המצוות הגדולות והמרכזיות בחג סוכות זה להיות בשמחה, לכן יש מצווה לשמח את בני המשפחה אם זה בקנייה של ממתקים לילדים ומתנות לנשים או כל דבר שישמח את בני הבית. מיום ראשון הקרוב ועד אחרי שמחת תורה לא מניחים תפילין (לא מניחים תפילין בחול המועד סוכות ופסח). חג סוכות http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=498&CategoryID=328 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=496&CategoryID=329 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=501&CategoryID=330 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=500&CategoryID=330 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=502&CategoryID=330 http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=495&CategoryID=329 שבת שלום וחג שמח לכולם! (:

איזה אח

כפרות עד לכניסת יום הכיפורים נהגו לעשות כפרות על כסף או על תרנגול, שהולכים אח"כ לעניים. מי שרוצה לעשות מוזמן דרך האתר הזה: https://kaparot.org.il/chabad/ כמו בכל שנה ושנה בשנים האחרונות, ננסה לענות לכל מי שיש שאלה בנושא יום הכיפורים, שיחול ביום ראשון ויסתיים למחרת ביום שני בערב. יום הכיפורים תשפ"ד זמני התחלת וסיום הצום לפי זמני ת"א הם: כניסת הצום ביום שלישי: 18:15. צאת הצום ביום רביעי: 19:10. יום הכיפורים יום הכיפורים הוא יום קדוש במיוחד המסוגל למחילת עוונות, כפרה ועשיית תשובה. הוא למעשה שיאו של 40 ימים מראש חודש אלול (התחלת אמירת הסליחות לפי עדות המזרח) ועד ליום הכיפורים (חל ב-י' בתשרי) בו עם ישראל מבקש סליחה ומתפלל בפני בוראו על חטאים שבין אדם למקום (ריבונו של עולם). ראוי לזכור כי על חטאים בין אדם לחברו - אין התפילה והצום מכפרים. מי שפגע בחברו בכל צורה שהיא, צריך להביע חרטה בפני חברו ולבקש את מחילתו. דברים האסורים ביום כיפור: 1. איסור לאכול או לשתות. 2. איסור לנעול נעלי עור - מותר נעלי בד או גומי. 3. איסור סיכה - אסור לסוך את הגוף במשחות/שמנים וכיוצא בזה (ג'ל בשיער). 4. איסור קיום יחסי אישות וכל מגע בכלל בין איש לאישתו. 5. איסור רחצה - לא מתקלחים ביום כיפור. מותר לשטוף ידיים עד פרקי האצבעות (החלק המחבר בין האצבעות לכף היד) 6. אסור להתגלח או להסתפר. שאר הדברים זה כמו שבת. לא רואים טלויזיה, לא נוסעים ברכב, לא מדליקים חשמל, לא רושמים ולא עושים את שאר המלאכות שנאסרו בשבת. לא משאירים גם את המחשב פתוח ולצפות בו... סדר תפילות יום הכיפורים מתפללים מנחה מוקדם בערב יום הכיפורים (ברוב בתי הכנסת זה באזור 13:00). בערב יש את תפילת כל נדרי שפותחת את יום הכיפורים ולאחר מכן תפילת ערבית עם סליחות. בבוקר תפילת שחרית ומוסף ולאחר הפסקה של כמה שעות יש את תפילת מנחה ואת תפילת נעילה. בתוך התפילות יש גם אמירת סליחות ובתפילת ערבית ומוסף יש תפילה מיוחדת לפרנסה בה פותחים את היכל הקודש וקוראים פרק תהילים מיוחד לעניין (אצל הספרדים זה בסוף התפילה לפני "עלינו לשבח"). בסיום תפילת נעילה תוקעים פעמיים בשופר - מי שממהר הביתה שישים לב שהוא הולך רק לאחר הפעם השנייה שתקעו (אזור 2 דקות אחרי התקיעה הראשונה). לאחר תפילת נעילה, שמסיימת את יום הכיפורים, מתפללים מיד תפילת ערבית של יום חול. להרחבה: https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1965983 לגבי סיום הצום, מי שהולך לבית כנסת שישים לב שהוא נשאר עד לתקיעות האחרונות בסיום תפילת נעילה. יש עוד תקיעה אחרי הקדיש (לפחות כך זה בעדות המזרח). לאכול רק אחרי הבדלה (זה קצר. הנוסח במחזורים. עושים הבדלה רק על נר ועל יין, בלי בשמיים). לגבי חולים שצריכים לקחת כדור: רק שמדובר במקרה של פיקוח נפש, שבמידה ואם לא ילקח כדור יגרם נזק (חולי כליות, כבד וכדומה) יש לקחת כדור עם מעט מים - בכל מקרה: להתייעץ עם רופא ורב בנושא הצום. לגבי חולה שצריך לאכול: "הכל חייבים להתענות ביום כיפור. ומעוברות ומניקות גם כן מתענות ומשלימות. אבל חולה שרופא (ואפילו רופא גוי) אומר שאם לא יאכל אפשר שיכבד עליו חוליו ויסתכן, מאכילים אותו ואפילו אם החולה טוען שיכול להתענות ואינו רוצה לאכול, אין שומעין לו ומאכילין אותו למרות רצונו, ואף אם יש ספק פיקוח נפש דוחה מצות עינוי נפש ביום כיפור ואין בזה שום חסידות להחמיר ולהתענות שאינו אלא שופך דמים". ההמלצה שלי זה להתייעץ עם רב ורופא. כאב בטן וראש זה ברוב המקרים לא פיקוח נפש. זה דבר שמשתנה מאדם לאדם ובמצב הבריאותי שלו, כך שאני לא יכול לדעת. למי שיש שאלות הוא מוזמן להשאיר ונענה. השיר של ישי ריבו המבוסס על קטע מתפילת מוסף ביום הכיפורים. בע"ה צום קל וגמר חתימה טובה לכולם! גאולה שלמה!

השבת היא שבת שובה, השבת שלפני יום הכיפורים, בה נהוג לעסוק בתשובה ובתיקון המעשיים בין אדם לחברו ובין אדם למקום. אמורים שבכוח של שבת זאת לתקן את כל השבתות של השנה שעברה, לכן מי שיכול שיעשה בשבת זאת מאמץ לשמור שבת, לקרוא אפילו פרק תהילים אחד או כל פעולה חיובית אחרת שבדר"כ לא עשה. נושא מיוחד ליום הכיפורים: פרשת השבוע שיקראו בשבת זאת היא פרשת האזינו. פרשת האזינו "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי" קורא משה באזני כל ישראל, תוך שהוא מגייס את השמים ואת הארץ שישמשו כעדים. הוא מציין את גדלותו של האלוקים ואת החסדים שהוא גומל עם ישראל. "כמו הנשר המטפל בגוזליו בחמלה, כך נשא אתכם האלוקים ממצרים" הוא מזכיר להם. "הוא יעניק לכם כל טוב בארץ המובטחת; ואתם תחטאו ותעברו על מצוותיו. "כשתעשו זאת" ממשיך משה ומזהיר אותם, "יכעס עליכם האלוקים הוא יעניש אתכם וישַלח בכם אויבים שיפגעו בכם. "אך לאחר שתשובו אליו בלב שלם, או-אז אתנקם מאויביכם. הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו." מעמד הפרידה את שירה-תוכחה זו מסר משה לבני-ישראל יחד עם יהושע בן נון, שכן באותו היום, היום האחרון בחיי משה, שימשו שניהם כמנהיגים. משה מזכיר להם כי אם הם ישמרו על התורה והמצוות, הם יאריכו ימים על הארץ המובטחת. משה עולה לראות את הארץ בורא העולם אומר למשה לעלות להר נבו ולצפות משם על הארץ המובטחת. "את הארץ תראה, אך אליה לא תבוא. בהר נבו תמות, כפי שמת אהרון אחיך. שניכם לא זכיתם להיכנס לארץ כיוון שלא צייתתם לדבריי כשהוריתי אתכם לדבר אל הסלע כדי להוציא ממנו מים." https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/990429 שבת שלום וגמר חתימה טובה לכולם! (: *התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

השנה ראש השנה יוצא ביום שבת וראשון, כך שלא יקראו בשבת לפי סדר פרשות השבוע, אלא יקראו קריאה מיוחדת לראש השנה כפי שמופיע במחזורי התפילה. מכיוון שהיום הראשון של ראש השנה יוצא בשבת, לא יתקעו ביום זה בשופר, אלא רק ביום ראשון. מומלץ להגיע לבתי הכנסת בסביבות השעה 9-10 בבוקר כדי לשמור תקיעות שופר. מצווה חשובה מאוד. מי שלא מצליח להגיע בשעות אלה, יכול לבדוק עם חב"ד בעיר שלו לגבי שמיעת תקיעות במהלך היום כולו (בלילה בראש השנה לא תוקעים בשופר). לא פעם נציגים שלהם מגיעים עד לבית של אותו אדם שמבקש לשמוע שופר. להרחבה על מנהגי החג, רעיונות ועוד דברים יפים להעשרה: https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559046 ביום שני יהיה צום גדליה בו לא אוכלים ולא שותים משעות הבוקר המוקדמות עד לערב. מותר לשטוף פנים/ידיים/להתקלח. להרחבה: https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4503697 שבת שלום ושנה טובה ומתוקה לכולם! (:

השבת יקראו שתי פרשות, פרשת ניצבים ופרשת וילך. פרשת ניצבים ביום פטירתו, מכנס משה רבינו את עם ישראל כדי להכניסם בברית מיוחדת עם בורא העולם כדי שיקיימו את מצוותיו. הוא פותח בהכרזה כי "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם: ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל, טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך, מחוטב עציך עד שואב מימיך." הברית בה נכנסו בני-ישראל מזהירה אותם שלא לחשוב שהם יוכלו לעשות עבירות מבלי להיענש על-כך. ה' לא יסלח לחוטאים אלא יגרש אותם מארץ ישראל, וכאשר בני החוטאים יראו את ארץ ישראל החרבה, הם יבינו כי היה זה עונש מאת בורא העולם. הם ישובו אליו בכל לבבם ובכל נפשם, והוא יחמול עליהם, יקבץ אותם מבין העמים ויביא אותם אל הארץ המובטחת. בנוסף לכך, הוא יברך אותם בכל מעשי ידיהם ובנכסיהם. "המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום" אומר משה, "לא רחוקה היא. לא בשמים היא שעליכם לחפש אדם שיעלה השמימה כדי להביא אותה; והיא אף לא במדינה רחוקה מעבר לים, שיש צורך לחפש אחר אדם שיסע למרחקים. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. "אני מעיד בכם את השמים ואת הארץ כי נתתי לפניכם את החיים והמוות, את הברכה והקללה – עליכם לבחור בחיים." מסיים משה את דברי הברית. https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1871995 פרשת וילך משה נפרד מבני-ישראל ולמנות את יהושע כממלא מקומו. הוא מציין כי ביום זה מלאו לו מאה ועשרים שנה, ומכין אותם לקראת קרבות כיבוש הארץ הקרובים. אל לכם לחשוש ממלחמות אלו, הוא אומר, כי אלוקים עמכם. הוא קורא ליהושע ואומר לו דברים ברוח דומה. לאחר-מכן הוא מעביר לבני-ישראל את מצוות ה"הקהל": בשנה שלאחר שנת השמיטה יהיה עליהם להתכנס בבית המקדש, שם ישא המלך דברים בפניהם מן התורה ויחזק אותם בקיום התורה והמצוות. לאחר-מכן קורא האלוקים למשה וליהושע להתייצב בפניו. בורא העולם מוסר להם כי יבוא יום לאחר מיתת משה ובני-ישראל יזנחו את דרך התורה ויפנו אחרי אלוהים אחרים, וכעונש על כך הוא יסתיר את פניו מהם. לאחר-מכן הוא מצווה על משה לכתוב את "שירת האזינו" (שתופיע בפרשה הבאה) ולכתוב זאת כעד לבני-ישראל. משה רבינו כותב את כל חמשת חומשי התורה בספר מיוחד, מעניק זאת לכוהנים ומצווה עליהם להניח זאת ליד ארון הברית. https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1871991 שבת שלום לכולם! (:

הדרישה שעלתה בפודקאסט האחרון מההנהלה לתת סיוע מול הגורמים לזה שאין תפאורות, רק ממחישה למה כולנו צריכים להפיץ את הפדוקאסט הזה קדימה, כדי שהקול שלנו ישמע. חשוב מאוד.

פרשת כי תבוא פרשת כי תבוא מופיעה לקראת סיום חומש דברים. היא מפורסמת בשל חלקים מסויימים המופיעים בה בשם "פרשת התוכחה". הנה סיכום קצר של פרשת כי תבוא: מצוות הביכורים בפתיחת פרשת כי תבוא מופיעה מצוות הבאת הביכורים, הלא הם ראשית היבול. בארץ המובטחת יהיה על-בני ישראל להביא את הביכורים אל בית המקדש, להודות לאלוקים על החסדים שגמל עמם כשהוציאם ממצרים, להשתחוות לפני האלוקים ולהניח את הביכורים במקדש. (לקריאה נוספת על טקס הביכורים לחצו כאן) מצוות ביעור מעשר מצווה נוספת היא מצוות ביעור המעשר. בשנה הרביעית והשביעית למחזור שנת השמיטה, יש לבער מן הבית את שארית המעשרות שלא ניתנו ללויים ולעניים. בטקס הביעור אומרים נוסח מיוחד המפרט כיצד שמרו בני-ישראל על קדושת המעשרות, ומסיים "שמעתי בקול ה' אלוקי עשיתי ככל אשר ציויתני; השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו, כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש." ברכות על הר גריזים, קללות על הר עיבל משה רבינו מזכיר לבני-ישראל כי האלוקים בחר בהם להיות לו עם סגולה. הוא מצווה אותם כי ביום שיעברו את הירדן ויכנסו לארץ המובטחת, עליהם להקים שנים עשר אבנים בירדן ולכתוב עליהם את דברי התורה. כשיגיעו להר עיבל, עליהם להקים מזבח אבנים ולהקריב שם קורבנות לפני האלוקים. לאחר בניית המזבח יתקיים טקס של קללות וברכות: השבטים שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין יעמדו על הר גריזים. ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי יעמדו על הר עיבל. הכהנים והלויים יעמדו בין שני ההרים, וכאשר הם יברכו את העם הם יפנו אל הר גריזים, ובעת אמירת הקללות יפנו אל הר עיבל. מי שישמור את האיסורים הבאים ברכה תבוא על ראשו. מי שיעבור עליהם, יקולל. אלו הם האיסורים: עבודת אלילים, בזיון ההורים, הסגת גבול, הטעיית עיור בדרך, הטיית משפט גרים יתומים ואלמנות, איסורי עריות שונים, הכאת רע בסתר, נטילת שוחד ומי שלא ישמור את כל מצוות האלוקים הכתובות בתורה. ברכות ותוכחה הפרשה ממשיכה לברך את מי שיאזין לדבר האלוקים. הוא יהיה ברוך בשדה ובעיר; משפחתו ורכושו יתברכו, והוא יהיה ברוך בבואו ובצאתו. לעומת זאת, אדם שיעבור על מצוות התורה ייענש בעונשים רבים. החלק המפרט את העונשים הצפויים לעוברי המצוות, מכונה 'תוכחה'. לאחר-מכן קורא משה לזקני ישראל ואומר להם: אתם ראיתם את הניסים שחולל האלוקים ביציאת מצרים ואת הניסים שאירעו לכם במדבר. בגדיכם ונעליכם לא בלו; האלוקים הביס את אויביכם מפניכם. זכרו לשמור את דברי הברית אשר כרת עמכם האלוקים. קישורים חשובים לפרשת כי תבוא · טקסט של פרשת כי תבוא עם פירוש רש"י וההפטרה · רמזים וגימטריאות לפרשת כי תבוא · מדור לפרשת כי תבוא עם מאמרים וסיפורים https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/974067 שבת שלום לכולם! (:

פרשת כי תצא פרשת כי תצא (או: פרשת תצא) היא פרשה מיוחדת בכך שהיא כוללת את מספר המצוות הגדול ביותר מכל חמשת חומשי התורה (74 מצוות!1). המצוות המופיעות בפרשה עוסקות בקשת רחבה של החיים היהודיים - דינים הקשורים למלחמה, מסחר הוגן, דיני פסולי חיתון ועוד. הנה סיכום פרשת כי תצא והמצוות המובאות בה. שימו לב כי המצוות לא מופיעות לפי הסדר בו הן מופיעות בפרשה. דיני המלחמה * על מחנה הצבא לשמור על טהרתו. במידה ואדם נטמא, עליו לטבול במקווה טהרה ולשהות מחוץ למחנה עד הערב. * דבר נוסף הנעשה כדי לשמור על טהרת החיילים: בנוסף לכלי הנשק, הם יצויידו ביתדות עמם יוכלו לחפור בור כשיצטרכו לעשות את צרכיהם. * אדם שראה אישה יפת תואר במלחמה וחפץ לשאת אותה לאישה רשאי לעשות זאת, אך קודם לכן עליה לגלח את שערותיה, לגדל את ציפורניה ולשבת בביתו שלושים יום תוך שהיא בוכה ומתאבלת על משפחתה. במידה והוא לא ירצה להתחתן עמה עליו לשלחה לחופשי ולא למכרה לאחר או להתעלל בה. דיני העריות ופסולי החיתון * חתונה יהודית כהלכה מתבצעת בשני שלבים: השלב הראשון הוא הקידושין, אחריו נקראת האישה מאורסת, והשלב השני הוא הנישואין לאחריו היא נחשבת נשואה (בימינו שני השלבים מבוצעים ברציפות תחת החופה). )עוד על משמעות טקס החתונה תוכלו לקרוא כאן( * בשנה הראשונה לנישואיהם על האדם לשמח את אשתו. אל לו להתגייס לצבא או לכל מינוי שלא יאפשר לו לשמח את אשתו. * גירושין חייבים להתבצע בהליך הכולל נתינת גט. במידה והגרושה התחתנה עם אדם אחר, אסור לה לשוב ולהתחתן עם הבעל הראשון גם לאחר שהיא מתגרשת או מתאלמנת מבעלה השני. * דין האונס: אדם שאנס בחורה פנויה, חייב לשלם לאביה חמשים שקלי כסף. בנוסף לכך, אם היא חפצה להתחתן עמו הוא מוכרח לעשות זאת. אם הוא אנס בחורה מאורסה, דינו מוות. * בהסכמה: אדם שקיים יחסים עם נערה מאורסה או עם אישה נשואה בהסכמתם, דין שניהם מוות. * מוציא שם רע: אם לאחר החתונה טען הבעל כי אשתו בגדה בו לאחר האירוסין, הדבר יובא לפני בית הדין שיבדוק את הנושא היטב. אם טענתו צודקת, דין אשתו מוות. אם הייתה זו עלילה, על הבעל לשלם מאה שקלים כקנס וכן אסור לו לגרשה כל חייו אם היא לא חפצה בכך. * פסולי חיתון: בנוסף לפסולי החיתון שהוזכרו בפרשות הקודמות, הנישואין הבאים אסורים: בן עם אמו החורגת; אדם מסורס, ממזר (ילד שנולד מנישואין אסורים מסויימים), עמונים ומואבים ממין זכר אסורים להתחתן עם יהודיות, ומצריים ואדומיים (גם זכרים וגם נקבות) אסורים לבוא בקהל עד דור שלישי. * איסור זנות: אסור לגבר או לאישה לעסוק בזנות, ואסור להביא אל בית המקדש תשלום ששולם לזונה. * אל לו לגבר ללבוש בגדי אישה, ואל לה לאישה ללבוש בגדי גבר. איסור זה נועד כדי למנוע ממתחזים לבצע מעשים מגונים. דיני משפחה * האח הבכור יורש פי שניים מחלק אחיו. האב לא יכול לשנות זאת, גם אם הבן הבכור נולד מאישה השנואה עליו. * בן שסר מן הדרך ועושה מעשים קיצוניים מסויימים מכונה "בן סורר ומורה" ודינו מוות (לפי דיעות בתלמוד דבר זה לא אירע מעולם). * כאשר אדם מת ללא בנים, על אחיו להתחתן עם אשתו כדי להקים שם לאחיו הנפטר. מעשה זו נקרא בשם ייבום והאישה נקראת יבמה. במידה והוא לא מעוניין להתחתן עמה, היא תחלוץ את נעלו ותירוק בפניו ותהיה מותרת להתחתן עם מי שתחפוץ. לאישה זו קוראים "חלוצה". דינים שבין אדם לחברו * דיני שדות: יש להותיר חלקים מסויימים מן השדה לעניים, כ'שכחה' - אלומה שנשכחה בשדה, ופאה - חלק שיש להקצות מן השדה ומן האילן כדי שהעניים יוכלו ללקוט ממנו. אין לזרוע בשדה חיטה או שעורה עם גפן, וכן אין לחרוש בשור ובחמור יחדיו. יש לאפשר לבהמה לאכול מן התבואה כשהיא דשה אותה. (עוד על מצוות אלו ראו במאמר הבא: המצוות המיוחדות לארץ ישראל) * דיני שכיר: אין להשהות את שכר השכיר אלא לשלם את משכורתו בזמן. פועל העובד בשדה רשאי לאכול מפירות השדה, אך לא לאסוף מהם לתוך כליו. * דיני הלוואות ומשכונות: אין להלוות בריבית ליהודי או ללוות ממנו. כאשר נוטלים משכון על הלוואה, אין להיכנס אל הבית כדי לקחת את המשכון. בנוסף לכך, אם המשכון הוא בגד המשמש את האדם (כגון שמיכה), יש להשיב אותו כל לילה כדי לאפשר לו להשתמש בו. אין לקחת כמשכון כלים בהם תלויה פרנסת הלווה. אין לקחת משכון מאלמנה. * דיני משפטים: אסור לעוות את הדין, גם לטובת המסכן; אסור להפליל בן בעדות אביו וכן להיפך; כאשר מלקים אדם, יש להיזהר שלא להלקות אותו יותר מהמלקות הקצובות לו; כאשר סוקלים אדם, יש לתלות את גופתו על העץ אך אסור להותיר אותה לאחר שקיעת החמה. דינים נוספים המופיעים בפרשת כי תצא * יש להשיב את האבידה, ולסייע לאדם אשר חמורו או שורו כרעו תחת משאם - אסור להתעלם מן האבידה או מבהמת החבר הזקוק לעזרה. (לחצו כאן לקריאה נוספת על מצוות השבת אבידה.( * על גג בית יש להקים מעקה כדי שלא יפלו ממנו. * אין להסגיר עבד שברח אל אדוניו. * יהודי שגנב יהודי והשתמש בו - דינו מיתה. * יש לזכור את העונש שקיבלה מרים לאחר שדיברה לשון הרע, ולפיכך להימנע מסיפור לשון הרע. * יש להטיל ציצית על כנפות הבגדים. (לקריאה נוספת: מהי מצוות הציצית וכיצד מקיימים אותה?) מחיית עמלק פרשת השבוע מסתיימת בתזכורת את אשר עשה עמלק לבני-ישראל כשיצאו ממצרים, ובציווי להכרית את זכרם. קישורים שימושיים לפרשת כי תצא * טקסט של פרשת כי תצא עם ההפטרה ופירוש רש"י * רמזים וגימטריאות לפרשת כי תצא * מדור לפרשת כי תצא עם מאמרים וסרטוני וידאו * שיעור תורה לפרשת כי תצא עם הרב שניאור אשכנזי https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/969574 שבת שלום לכולם! (:

פודקאסט חשוב מאוד רק בגלל ההתעסקות בקהל. דברים מקצועיים וכדומה זה כבר יש בכמה פודקאסטים של אוהדים, דיבור כזה על הקהל על ידי אנשים שחיים את היציע כבר שנים, זה אין, וזה חשוב מאוד שיהיה. ההקלטה של הפרק אתמול שהסיפור עם דניאל פרץ עוד רלוונטי וסמוך למשחק עם לרנקה, אש. נ.ב בוסה, מי כמוך קיץ 03.

היום זה ראש חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. החל ממוצ"ש בחצות הלילה עדות המזרח יתחילו להגיד סליחות. עוד חודש ראש השנה! פרשת שופטים פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים. היא עוסקת במצוות ובדינים שונים. הנה המצוות והדינים עליהם נלמד בפרשת שופטים. שימו לב: המופיעים כאן אינם בסדר הופעתם בפרשה. מערכת משפטית יש להקים מערכת משפטית הכוללת שופטים וכן שוטרים לביצוע פסקי השופטים. על השופטים לשפוט בצדק, לא להכיר פנים ולא לקחת שוחד. כאשר בית הדין המקומי לא מצליח להגיע להכרעה, יש להביא את הנידון לדיון בבית הדין הגדול בירושלים ולציית לפסקיהם. בכך גם מורה התורה לציית לפסקי החכמים שבכל דור. עדות הבאה לחייב אדם אחר בכסף או בעונש חייבת להימסר לפחות על-ידי שני עדים. במידה והעדים נמצאו שקרנים (כשבאים עדים אחרים ומעידים שהם לא היו במקום הפשע בזמן בו הם טענו שראו את המקרה) הם יקבלו את העונש שביקשו להטיל על הנאשם החף מפשע. עבודת אלילים איסור עבודת אלילים כולל נטיעת עץ לעבודת אלילים המכונה 'עץ אשרה', וכן הקמת מזבחות לאלילים. דין עובד אלילים – מיתה, אך רק לאחר חקירה מעמיקה. עובדי האלילים היושבים בארץ כנען היו נוהגים במנהגים אליליים שונים, כשאלה באוב, דרישה אל המתים, העברת הילדים באש ועוד. על היהודים להיזהר שלא לטעות אחר מעשים אליליים אלו, אלא להיות תמים עם בורא העולם. (לקריאת הלכות עבודה זרה בספרו של הרמב"ם, לחצו כאן) המלכת מלך בארץ המובטחת על היהודים להמליך להם מלך מזרע ישראל. למלך זה אסור להתחתן עם נשים רבות. כמו-כן, אסורה עליו החזקת סוסים רבים או רכוש רב שלא לצורך. המלך יכתוב ספר תורה מיוחד אשר ישהה עמו ובו יקרא כל ימי חייו, כדי שהוא לא יתגאה ולא יסור ממצוות האלוקים. (מאמר מומלץ לקריאה: למה עם ישראל צריך מלך) בני שבט לוי מכיוון שבני שבט לוי לא מקבלים חלק בארץ המובטחת, על בני-ישראל להעניק להם חלקים מן הקורבנות שיעלו בבית המקדש וכן את ראשית היבול והגז. למרות שהעבודה בבית המקדש נחלקת למשמרות קבועים, בשלושת הרגלים מותר לכל כוהן להצטרף לעבודה ולהקריב את קורבנו. נביא אמת ונביא שקר המעמד הנשגב של מתן תורה על הר סיני גרם לבני-ישראל לומר: אם נוסיף לשמוע את קול האלוקים, אנו עלולים למות. לפיכך, בורא העולם יקים נביאים מתוך בני-ישראל שימסרו לעם את דברי האלוקים ויש למלא אחר דבריו. כאשר יקום נביא שקר ויאמר לעם דברי כזב, או יסית אותם לעבודת אלילים, דינו מיתה. המבחן שיקבע האם הוא נביא אמת או שקר: כאשר יאמר דבר שעומד לקרות אך בסופו של דבר הוא לא אירע. (מאמר מומלץ: מהי הנבואה, והאם יש נביאים כיום?) ערי מקלט בנוסף על שלושת "ערי המקלט" שהם הקצו בעבר הירדן, על היהודים להקצות שלוש ערים נוספות בארץ ישראל אליהן יוכלו להימלט רוצחים בשגגה. כאשר ירחיב האלוקים את גבול היהודים, יהיה עליהם לקבוע שלוש ערים נוספות. רוצחים במזיד דינם מוות. אסור להסיג גבול. (מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על עיר המקלט) ביציאה למלחמה אין לחשוש לצאת למלחמה על האויבים שכן בורא העולם נמצא לצד בניו. לפני היציאה למלחמה כהן יחזק את לב העם שלא יפחדו במערכה. לאחר-מכן יצוו לשוב לביתם אלו שלאחרונה אירסו אישה, בנו בית, נטעו כרם או אלו המפחדים מהקרב הצפוי. כאשר קרבים להילחם עם עיר, יש להציע לה לכרות ברית של שלום. במידה והיא לא מוכנה מותר להטיל עליה מצור ולהילחם בה. את האומות הכנעניות יש להשמיד ולא לכרות עמהם ברית. בעת המצור מותר לכרות עצי סרק אך לא עצי פרי. העגלה הערופה כאשר מוצאים אדם מת בשדה ולא ידוע מי הרגו, זקני העיר הקרובה ביותר למקום בו נמצא ההרוג יקחו עגלת בקר שלא נעשתה בה כל עבודה, יערפו את ראשה בנחל וירחצו את ידיהם עליה. הם יאמרו: "ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו", ואז יכופר להם עוון זה. (מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על העגלה הערופה) קישורים מומלצים לפרשת שופטים · קריאת התורה של פרשת שופטים עם ההפטרה ופירוש רש"י · רמזים וגימטריאות לפרשת שופטים · מדור מיוחד לפרשת שופטים כולל מאמרים וסרטונים · שיעור תורה לפרשת שופטים עם הרב שניאור אשכנזי https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/964646 שבת שלום וחודש טוב לכולם! (: *התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

פרשת ראה "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" פותח משה ומעביר לבני ישראל את הצו האלוקי הבא: לאחר הכניסה לארץ, יעבירו הכהנים לבני ישראל את הברכות לאלו שיקיימו את המצוות כשפניהם מופנות להר גריזים, ואת הקללות הצפויות לחוטאים הם יאמרו כשפניהם מופנות להר עיבל. המקום אשר יבחר ה' עם הכניסה לארץ על היהודים להשמיד את הפסלים, המזבחות והמצבות ששימשו את המקומיים לעבודת אלילים. לאחר שיבחר האלוקים במשכן קבע, יש לעבוד אותו רק במקום זה ולשם יש להביא את הקורבנות השונים. כאשר שוחטים בהמה ואוכלים את בשרה אסור לאכול את דמה; בקורבנות המובאים לפני האלוקים, יש להזות מן הדם על המזבח. עבודת אלילים אל לכם לסור אחרי האלילים אותם עובדים הכנענים יושבי הארץ, מזהיר משה את היהודים ומוסר להם את הדינים הבאים העוסקים בעבודת אלילים: · אסור לשמוע בקול נביא שציווה לעבוד אלילים גם אם הוא חולל נס; זהו ניסיון מאת האלוקים. יש להרוג את נביא השקר. · יש להרוג אדם שמסית אחרים לעבוד עבודה זרה. אסור לאהוב את המסית או לכסות על פשעיו. · כאשר עיר שלימה נכשלה בעבודה זרה, היא נחשבת ל"עיר הנידחת". יש להרוג את החוטאים ולשרוף את רכושה. · עובדי האלילים היו נוהגים לשרוט את עצמם כשהיו מתאבלים על מת וכן לגלח את כל ראשם, אל להם ליהודים לנהוג במנהגים אלו. מה מותר – ומה אסור – לאכול משה מפרט את החיות והבהמות המותרות באכילה. סימני הבהמות הכשרות: העלאת גרה והפרסת פרסה. סימני הדגים הכשרים: סנפיר וקשקשת. בנוסף הוא מפרט את הציפורים הלא כשרות האסורות באכילה, ושב על האיסור לאכול גדי בחלב אמו. מצוות התלויות בארץ עם הכניסה לארץ המובטחת יהיה על היהודים לשמור על מצוות שונות שקשורות בארץ ובעבודת האדמה. · מעשר שני: לאחר שמפרישים מן היבול חלק לכוהנים וללויים, יש להפריש חלק נוסף המכונה מעשר שני. מעשר זה מותר באכילה גם לאלו שאינם לויים או כוהנים, אך עליהם לעלות לירושלים ולאכלו שם בטהרה. לחילופין, ניתן להמיר את המעשר בסכום כסף, להעלות את הכסף לירושלים ולרכוש שם תמורתו כל מזון שיחפצו. · אם המעשרות המיועדים ללויים ולעניים לא חולקו כיאות, יש לבער אותם מן הבית מדי שלוש שנים. · בשנה השביעית – הנקראת "שנת שמיטה" – כל החובות הכספיים בטלים. עוד דינים · יש לסייע לעניים, לתת להם צדקה ולהעניק להם הלוואות. גם כאשר שנת השמיטה קרבה (בה בטלים כל החובות), אסור להעלים עין מן העניים ויש להלוות להם, וכשכר על כך יברך האלוקים את בני-ישראל. · יש לשחרר עבד או שפחה עבריים לאחר שש שנים. בשעת השחרור יש להעניק לו/ה מן הצאן, הגורן והיקב. אם העבד לא רוצה להשתחרר יש לרצוע את אוזנו במרצע והוא הופך לעבד עד לשנת היובל. · יש להעניק את בכור הצאן והבקר לכוהנים המקריבים אותו – כל עוד ואין בו מום. שלוש רגלים · יש לשמור את חג הפסח בהקרבת קורבן מיוחד לפסח ובאי-אכילת חמץ במשך שבעה ימים. · יש לספור שבעה שבועות מחג הפסח, ובתומם לחגוג את חג השבועות. · בחג הסוכות חוגגים ושמחים במשך שבעה ימים. · יש לבוא למקום בו בחר ה' בשלושת רגלים אלו ולהביא קורבנות. https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/960564 שבת שלום לכולם! (:

רביד, הסכמי אברהם עברו אישור בכנסת... לפיד לא העביר את ההסכם עם לבנון בטיעון הדמוקרטי ש"האופזיציה לא אחראית" ואפילו היועמ"שית מתחה ביקורת. אני חושב שזה קצת יהיר להגיד לי שאני לא מבין חוקים שאני מחכה להם 20 שנה, מצד שני בנושא פה למדתי שחרדים מביאים ילדים לעולם בשביל להרוויח 207 שקל לחודש ושהסכמי אברהם לא עברו אישור בכנסת. מי שנתן לחוקי יסוד מעמד על, אם אני לא טועה, זה בג"ץ שקידש את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בגלל שהוא חוק יסוד ובשאר הפסיקות שלו שנתנו לחוקי היסוד מעמד של חוקה. זה לא משהו שהימין המציא. "הימין" זה לא איזה משהו דמיוני וגם לא "השלטון". הימין והשלטון (כרגע) זה אני. ואני וחברי למחנה הלאומי לא רוצים לעשות פה שום דיקטטורה, שום מדינת הלכה, מיסים למי שלא בא לשלטון בטוב ושאר דמיונות ופחדים שכתבת. אנחנו גם לא מטומטמים ומושחתים. הקואליציה שלך ניסתה כבר בכנסת הקודמת לקדם חוק שנאשם לא יכול להבחר, כך שזה לא איזה תרחיש דמיוני שמראה על שימוש ציני בכוח ושיכול לקרות אם חוקי הממשלה הנוכחית יעברו. זה כבר נוסה וירד בגלל הרכב הממשלה הקודמת. אם אתה תקים מפלגה שתדגול בחילופי שטחים, הפרדת דת ומדינה ותקבל 61 מנדטים, לי זה יכאב מאוד, אבל אבין שזה רצון העם וככה עובדת דמוקרטיה. אני משתדל להקשיב לחששות ולשאלות שלכם על הרפורמה וחושב שבחלק מהדברים שהצד שלכם העלה יש טעם והתוכנית הראשונה של לוין צריכה להשתנות בתוכנה, אבל אני חושב שאתם אטומים מדי וחסרי הבנה לעוצמות הכאב של הצד השני שמרגיש עשרות שנים שהוא נרמס בבג"ץ (ולא רביד, מקרה נקודתי שבג"ץ ביטל החלטה של ליברמן לא מלמד כלום) ולא זוכה ליצוג והגנה שם. אני לא יודע מה יהיה, אבל אני חושב שהגענו לנקודה שדברים ישתנו. ייקח שנה, שנתיים, אולי יותר, אבל בסוף בג"ץ יהיה מאוזן יותר ומייצג את האומה בצורה נכונה יותר גם ברמת האוכלוסיה וגם ברמת התפיסה המשפטית. זאת לא דיקטטורה, זאת מערכת המשפט הישראלית עד שנות ה-80/90. אני חותך מהנושא. מי שרוצה להרחיב בטלפון/פנים מול פנים, מוזמן: 052-6677568.

משפט מנהלי חד משמעית משפיע עלי. ברגע שמערכת המשפט כובלת (ולא בגלל חוק!) את ידי נציגי הציבור שלי, זה פוגע בי וזה לא משנה באיזה סוג משפט זה. אני נתתי לך דוגמאות. זכותך לא לקבל אותן, זה בסדר גמור. מועמד שלא עומד בתנאי סף - זה מינוי לא חוקי אחי. אין שום צורך בסבירות. יש גורם מבקר. החוק. הוא מגדיר במדוייק איך ממנים אנשים במדינת ישראל.