Amit149

הגרף שאתה עצמך הבאת מראה שמ-2008 אנחנו בתדירות גבוהה יותר מבריטניה, אירלנד וקנדה. ההשוואה עצמה רחוקה מלהיות מדויקת, כפי שמודים גם במכון הישראלי לדמוקרטיה שייצר את הגרף הזה. אין גם ספק בקרב אנשי משפט שבית המשפט הבריטי (כדוגמה) מרוסן הרבה יותר מהישראלי, שכן בבריטניה יש “מסורת של ריסון עצמי בכל הנוגע לחקיקות הפוגעות בזכויות יסוד” (ציטוט של אנשי המכון מתוך מאמר ב"מידה" שמדבר קצת על ההשוואה הזאת), כפי שצוין גם במאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה - בית המשפט הבריטי לא פוסל חוקים, אלא מכריז על אי התאמה ובהתאם לכך הפרלמנט יכול לפעול (ובקנדה קיימת, רחמנא ליצלן, "פסקת התגברות"). אבל הנקודה הבסיסית באמת להשוואה היא העובדה שבניגוד לכל המדינות האחרות, בהן יש חוקה מוסכמת וקונצנזוס רחב ביחס לסמכות בית המשפט לפסול חוקים, בישראל אין חוקה. יש קונסטרוקציה משפטית שנבנתה על-ידי בית המשפט בעצמו, שהסמיך את עצמו לפסול חוקים (בעיקר) על סמך חוק שעבר ברוב של 32 מול 21 חברי כנסת והפרשנות שלו הורחבה עד אינסוף. מעבר לכך - ברור שפסילת חוקים זה רק קצה הקרחון ולא מייצג את ההשפעות האמיתיות של בית המשפט על המשק. ה"איום" בפסילת חוק, יחד עם הסמכות הבלתי-נתפסת שניתנה ליועמ"ש לממשלה (שלא מוסדרת בחוק) ומאפשרת לו ולאנשי משרד המשפטים להחליט אם, מתי ואיך לייצג את עמדת המדינה, ייצרה מערכת חסמים בדמות יועצים משפטיים, שמצביעים על "מניעה משפטית" הרבה לפני שהדברים מתגלגלים לבית המשפט - וזאת ההשפעה האמיתית.

בדיוק מה שקרה לי. ממליץ לקחת את המאור ולא את המחמוד.

כמי שניסה ללמוד בעצמו באופן רציף (במקביל לעבודה במשרה מלאה), זה לא הכי קל בעולם. זה נכון שלימודים אקדמיים הם לאו דווקא ערובה להצלחה, אבל הם מסלילים אותך לכיוון מסוים. אני וחבר שעובד באותה עבודה התחלנו בערך באותו זמן להתעניין בנושא - הוא התחיל לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה ואני הלכתי לUdemy. יכול להגיד בוודאות שהוא עשה הרבה יותר התקדמות, וכבר מאוד קרוב להשלים חלק ניכר מהתואר (נכון שחלק מהנושאים לא רלוונטיים ישירות לעבודה בתחום, אבל הוא טוען שזה מאוד פיתח לו את החשיבה). ההתקדמות שלו היא בעיקר תוצר של השקעה הרבה יותר גדולה מההשקעה שלי - אבל גם זה פועל יוצא לזה שהוא תפקד בתוך מסגרת מסוימת. זה נכון שיש אנשים שיכולים להשקיע באופן קונסיסטנטי במקביל לעבודה ולחיים גם בלי מסגרת - אבל זה ממש לא נכון ביחס לרוב האנשים (אני לדוגמה), ואנשים צריכים להיות כנים עם עצמם ביחס לזה.

עד 1,500 בערך

לא בדיוק טלפון, אבל יש למישהו המלצה ללוח גרפי במחיר סביר (לסטודנטית לעיצוב)?

רשמים ראשוניים? יש לי F1 שנורא נהניתי ממנו, אבל המסך שביר בהגזמה (כל נפילה התקף לב) ולפני כמה דקות נפל לי הריצה ונסדק בצורה די משמעותית (לא מפריע לפעילות שלו כרגע, אבל כנראה דורש החלפה בטווח ארוך).

זה באמת נשמע מתנשא, אבל להגנתו אגיד שהרבה פעמים יש בזה אמת. אני לא מכיר ספציפית תעשייה וניהול, אבל אני ועוד חבר התחלנו לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה במדמ"ח (בדידה, לינארית, אינפי) אחרי תואר ראשון הומני וכמי שאין לו בעיה עם מתמטיקה - רמת העומס לא דומה בשום צורה. זה לא אומר הרבה על העבודה אחרי או על הערך של המקצוע - אבל יש תארים שצבירת פערים תהרוס את התואר ויש תארים שאפשר ללמוד שבוע/יומיים לפני מבחן ולעבור בציון סבבה.

אני חושב שהוא עשה צעד מאוד חכם. לדעתי המעמד שלו בליכוד רחוק ממה שהוא היה בשיא, והוא הבין שאם הוא ייצא קטן ויתמוך בביבי הוא יאבד כל סיכוי להיות שחקן פוליטי משמעותי. בזה שהוא יצא נגד ביבי הוא מסגר את כל השיח הפוליטי-פנימי בליכוד כ"ביבי מול סער" ואת עצמו כמנהיג היחידי שמהווה אלטרנטיבה בימין (בזמן שברקת, אדלשטיין ושאר אנשי הליכוד עומדים במקום). אין לו סיכוי לנצח בפריימריז מול ביבי, אבל הוא יודע שלא יהיו כאלה בזמן הקרוב (בלתי אפשרי לעשות את זה בתקופה שהוא ביקש - 18 יום). בינתיים הוא הרוויח סיכוי מזערי להיות ראש ממשלה אם ישיג כמה חתימות בימים הקרובים (את הלגיטמציה הוא יוכל לשאוב מהסירוב הצפוי של ביבי לפריימריז דחופים) ושם את עצמו על המפה כגורם הבולט בליכוד בין כל ה"בינוניים".

אין לי עצות לתרום בענייני חתונות, רק רציתי להגיד שכשאהיה גדול אני רוצה להיות קרישי

אין לה סמכות מפורשת בחוק לעשות את זה וזה פתוח במידה מסוימת לפרשנות לדעתי, הקביעה העדכנית של היועץ המשפטי של הכנסת עומדת להבנתי בניגוד לפרשנות הזאת (חיים כץ לדוגמה עדיין "מחכה"). אני מניח שיוגש על זה בג"ץ בימים הקרובים ואולי תיקבע הלכה חד משמעית.

אני לא חושב שמישהו מהמקורבים לנתניהו מאמין שהוא יזוכה בתיק 1,000 - בגלל זה גם לדעתי השיח היה מהתחלה ש"לא מפילים ראש ממשלה על שמפניות וסיגרים". אני חושב שהאופטימיים בצד שלו אולי מקווים שהוא יתחמק משוחד ב4,000, אבל גם שם קשה לי להאמין שהוא יזוכה לחלוטין. תיק 2,000 יותר טריקי והוא אולי יכול לצאת מזה (הקונסטרוקציה באמת קצת מוזרה - אם כבר היה יותר טבעי שם שוחד, אבל אני לא בטוח כמה שוחד שם היה חזק), אני חושב שאם הייתי צריך להמר - הייתי מהמר על זיכוי ב2,000 והרשעה מלאה ב4,000 ו1,000. כמצביע ימין, שהצביע ביבי בעבר (לא בשתי המערכות האחרונות) - אני באמת חושב שהבנאדם איבד את זה וזה קצת (או הרבה) מטריד. יש לי הרבה השגות על התנהלות הפרקליטות, אבל במקום לעמוד מול מצלמה ולהגיד - "טעיתי כשלקחתי סיגריות ושמפניות ממיליארדרים, אבל שם דבר לא נעשה כתנאי לקבלת דברים" או "טעיתי במעורבות הגדולה מדי בתקשורת ובאתר וואלה, אבל לא הייתה שום קשר בין זה לבין הפעילות העניינית שלי כרגולטור או השפעה על החלטות עסקיות" שאלו קווי הגנה אפשריים שאפשר להתווכח על כמה הם יחזיקו ציבורית ומשפטית, האיש פשוט החליט לשרוף הכל בדרך החוצה (וברור שהוא בדרך החוצה). הרטוריקה שלו באמת מטרידה, ותהליך הדונלד-טראמפיזציה שלו, שהתחיל בתגובות הסופר לא-ממלכתיות לתקשורת, באמת פוגע לדעתי גם במערכת הפוליטית וגם בו. הבעיה היא שהוא כנראה לא ישחרר את הכיסא, גם כי כל עוד אין ממשלה, אי אפשר יהיה להתחיל את המשפט מולו (ועדות הכנסת לא יתקיימו ולכן לא ניתן יהיה לדון בשאלת החסינות שלו).

אני לא חושב ששינוי מאמן בהכרח ישנה פה את המצב, אבל אני גם לא הכי מסכים עם זה שהמצב של השחקנים שלנו, ברמת סגל נבחרת, עד כדי כך גרוע, וסבלנו מהמון פציעות. זה נכון שהמצב בעמדת השוער קטסטרופלי ברמת שמות המועמדים ומרכז ההגנה דליל, אבל המצב לא כזה רע לדעתי כשרוב השחקנים כשירים. אם נתחיל בהתקפה - יש לנו כרגע כישרון צעיר שמשחק בשחטאר, חלוץ שנמכר ב15 מיליון יורו לסביליה לא מזמן ואלוהים אחד - אני לא חושב שהייתה לנו שלישיה טובה יותר די הרבה זמן. חוץ מזה יש לנו חלוץ בכושר מצוין מהליגה האוסטרית, כמה כישרונות צעירים שיכולים לעזור מהספסל כשהם בתקופה טובה (יונתן כהן, שועה, עוואד) ושחקנים כמו אצילי וסבע - שהם לגמרי בסדר לנבחרת. בקישור המצב פחות טוב, אבל אני חושב שהרצוג עושה אותו יותר גרוע עם ההסתמכות על נאתכו (הבנאדם מרגרינה בהגנה ובעיקר מחרב התקפות ברוב המשחקים שלו). אני חושב שגלזר ופרץ עומדים בשורה אחת עם הקשרים האחוריים הטובים שצמחו לנו בדורות האחרונים, גולסה לגמרי ברמת נבחרת כשהוא כשיר וכיאל שחקן סביר לחלוטין לרמה. אם מסתכלים על הקשרים הטיפה יותר התקפיים - אני חושב שמעבר למיכה (שלדעתי מדובר בפוטנציאל פסיכי בהתחשב בשחקני ההתקפה שלנו) אפשר לראות גם שחקנים כמו קינדה (ואפילו חזיזה המושמץ פה) שהם קשרים יצירתיים יחסית שגם עובדים במגרש. בהגנה המצב באמת פחות טוב, אבל דסה הוא מגן ימני סביר בדרך כלל, ובשמאל אלחמיד/טוואטחה זאת אופציה לא רעה בכלל. במרכז ההגנה המצב קצת קשוח, אבל האלתור של ביטון-טיבי יכול אולי לעבוד קצת (לפחות נקבל בלמים שיכולים להניע כדור ובתקווה תיאום טוב בין ביטון-אלחמיד וטיבי-דסה). זה לא שאני חושב שאנחנו נבחרת דרג 1 - אבל הרכב של: הרוש/מרציאנו אלחמיד ביטון טיבי דסה גלזר כיאל/פרץ גולסה דאבור סולומון זהבי כשמיכה על הספסל כמחליף במקום אחד הקשרים במקרה הצורך, זה הרכב באמת לא רע לדעתי, וכזה שאני חושב שיש לו פוטנציאל מסוים לעשות משהו בפלייאוף. אני מסכים שהמצב לא אידיאלי, ואחת הבעיות שלנו היא העומק הלא קיים (בעיקר בהגנה), אבל אני לא חושב שאפשר להסתכל על ההרכב הזה ולהגיד שהוא "חלש מאוד" ביחס להרכבי נבחרת בעבר.

אין לי דעה מגובשת ביחס לעניין, אבל אני חושב שצריך להפריד פה בין כמה שאלות שונות. בגדול אני מסכים עם הדברים שלך על עצם שאלת המשחק בשבת, אבל השאלה היא אם זה צריך להיות משהו שההנהלה אוכפת - או "ויכוח" בין האוהדים, ובנושא הזה - אני חושב שלפוסט המקורי יש נקודה. עכשיו אם מה שסוייר רשם פה נכון, וזה באמת בא מתוך קביעה של ההתאחדות וכדי להימנע מענישה של מכבי - מהלך סופר לגיטימי של ההנהלה. אבל אני חושב שהעמדה הכללית שההנהלה צריכה להתערב כמה שפחות בענייני היציע (שלא עוברים על החוק או כללי ההתאחדות) היא עמדה הגיונית - ולהבנתי זאת הייתה הבעיה של חלק מהאנשים פה עם המהלך.

פשוט מעל הליגה. הוא וגלזר בכושרם הנוכחי זה על גבול הלא הוגן לשאר הקבוצות. הייתי מת לראות איך הקישור והמגינים שלנו בכושרם הנוכחי מתמודדים באירופה, מקווה שנזכה לראות את זה עונה הבאה.

בהמשך להודעה הקודמת - אני חושב שהמחשבה שהסגל של ב"ש יותר חלש משל האחרות נובע גם מזה שהרבה פעמים אנחנו מסתכלים על השחקנים שאנחנו רוצים מהקבוצות האלה - "מי היית לוקח לסגל": מחיפה אני חושב שהרוב היו לוקחים את שרי, שועה, חזיזה, רוקאביצה ועוואד (אולי חלק לא יסכימו על אחד משלושת האחרונים - אבל אני חושב שהם כן "שווים סגל") - סך הכל 5 שחקנים, מתוכם אחד הרכב בטוח, ואני מניח שהרוב היו מוסיפים את אחד מהחלוצים שלהם להרכב שלנו כרגע (כולם שחקני התקפה או קישור התקפי). מבית"ר אני חושב שהרוב היו לוקחים את מוחמד, קינדה וגרסיה (המהדרין מוסיפים את קונטה) - סך הכל 3 או 4 שחקנים, מתוכם אחד הרכב בטוח ועוד שניים פוטנציאל הרכב. אצל ב"ש הרשימה באמת פחות נוצצת - שטקוס שגם כנראה היה הרכב (אבל פחות מרגש מהאופציות האחרות) וכל השאר שנויים במחלוקת - הפוטנציאלים הם שהר (שהרוב היו לוקחים לדעתי), ויטור (בליווי מטפל צמוד) והאסלביינק (בליווי תזונאית). מנקודת המבט הזו באמת נראה שחיפה מובילה מבחינת סגל ובית"ר וב"ש מתחרות על המקום השני. אבל בואו נסתכל על הצד השני, ננקה את השחקנים שאולי יש למהם מקום אצלנו ונבחן - "מי היה מכניס אותך לדכאון אם היה פותח אצלנו": מהשחקנים שמשחקים קבוע בבית"ר - התשובה היא פחות או יותר כל השאר. אם הייתם רואים בהרכב של מכבי את עדי תמיר במקום גלזר, איתמר ניצן במקום טננבאום וגרצ'קין במקום סאבוריט אני מניח שהיו לכם דפיקות לב. ורדאסקה ואזולאי לצד קאמבק של טב"ח ואיינבינדר זו כבר עילה להיכנס לנוהל התאבדות. אצל חיפה המצב קצת יותר טוב, אבל אני עדיין מאמין שהיו מתחילים אצלכם מיחושים אם קנבארו היה פתאום פותח לצד נטע, והנפילה מסאבוריט לצמד מאיר/מנחם עלולה להכניס אנשים נורמטיביים לדיכאון קליני. כל זה לפני שדיברנו על חיימוב וידיו הקצרצרות, או החלופה בדמות ר.ב.י.ש.מ - רק בחיפה יש שוער מתגלית. לעומת זאת אני לא חושב שיש הרבה שחקנים מב"ש שבאמת היה גורמים לי להרגיש כאילו ההרכב נפגע משמעותית אם היו פותחים פתאום. מהשחקנים שרואים דשא, קלטינס כנראה הכי חלש שם כרגע ביחס לעמדה (וגם הוא כבר לא בדיוק הרכב) - ואני לא חושב שהוא נופל מנטע או עדי תמיר. חוץ מהם כל השאר פרווה במקרה הרע - טהא, סבג, שמיר, ממן, זריהן, ספורי, גולדברג, ביטון, ביטון, ביטון, ביטון (טוב, את האחרון סתם הוספתי) - כולם ממוצעים ומעלה לעמדה. ביטון&ביטון הם כנראה צמד המגינים הכי טוב בליגה, סבג ושמיר הם קישור סבבה ולמרות שאני לגמרי לא מחזיק מטהא - הייתי שם אותו לפני כל בלם של שתי הקבוצות האחרות (אולי חוץ מסיינסברי - וגם זה כנראה לא מוצדק). בגלל זה אני חושב שהסגל שלהם אולי קצת פחות נוצץ, אבל במכלול הוא עדיף על מה שיש לחיפה/בית"ר.

לדעתי ב"ש הם האיום המרכזי השנה, חיפה ובית"ר יותר מדאיגות לדעתי בהסתכלות קדימה. אני חושב שלב"ש יש סגל לא רע בלי חסרונות מרכזיים: אם מסתכלים על הגנה (כולל שוער) הם טובים לדעתי משמעותית משאר הקבוצות בליגה-ללא-מכבי, בטח כל עוד ויטור כשיר (בן ביטון אמנם מכוער, אבל הוא מגן לא רע בכלל), קישור בינוני ולוחם (הקישור שלנו טוב משמעותית, אבל מול חיפה/בית"ר אני חושב שהם יכולים לעמוד בסדר ומול שאר הליגה זה יותר ממספיק) והתקפה אפורה ויעילה. יחד עם שאר הדברים שציינת (המאמן הכי טוב בפער מבין שלושת הקבוצות ובעיקר יציבות וניסיון) - נותנים להם יתרון משמעותי על חיפה ובית"ר לדעתי. חיפה לדעתי שניים - פשוט כי הפוטנציאל כישרון שם די מרשים (ובנוי פחות אידיוטי מבית"ר - כשיש גם שחקנים שלא צריכים כדור לרגל). אבל יש להם חסרונות בסגל (מגן שמאלי מאוד בולט לדעתי; אני דווקא חושב שמרכז ההגנה שלהם בסדר גמור לליגה), מאמן חלש מאוד ופוטנציאל נפיצות ששואף לאינסוף (כולנו יודעים שאם מאבוקה לא היה שם גול בתוספת זמן, היו 10 שעות דיון מחר על מתי צריך לפטר את מרקו). חוץ מזה, זה לא שעם כל הכישרון ההתקפי שלהם הם נותנים פה תצוגות תכלית, נראים לא משהו בכלל עד עכשיו. אני חושב שאם היה להם מגן שמאלי טוב הייתי דואג מהם יותר (הם יכולים לנסות להביא בינואר - אבל סאבוריטים לא גדלים על העצים). אם הם יסיימו עונה בלי פיצוצים משמעותיים וישמרו את מה שיש להם, הם יכולים להיות מסוכנים יותר שנה הבאה - סומך על כבוד הנשיא שידפוק את זה איכשהו. בית"ר הכי פחות מפחידה לדעתי - חוליית ההגנה הכי חלשה בפער משלוש הקבוצות לדעתי (ששחקן ההגנה המצטיין שלה שוכח שהוא שחקן הגנה מדי פעם) וחוסר איזון בבניית הקבוצה. אם משה חוגג הוא לא כבירי (ויתגבר על הרצון להביא 20 קשרים התקפיים שצריכים כדור לרגל שנה הבאה) אני חושב שהם יכולים להיות מסוכנים שנה הבאה. מוחמד-קינדה-גרסיה זאת שלישיה מפחידה במונחי הליגה שלנו ויש שם עוד כמה שחקנים סבירים שהם יכולים להשאיר לשנה הבאה (ויש גם את האפשרות שאחד מהצמד אוחנה-ורד יחזור למה שהוא היה/אמור היה להיות). אם מסתכלים נטו על העונה הזאת - הייתי שם אותם כמה דרגות מתחת לב"ש וחיפה מבחינת איום על התואר.

מתנצל אם גרמתי לך להרגיש שאני מכניס לך טענות לפה, זאת לא הייתה הכוונה שלי, ולהבנתי זה גם לא מה שעשיתי - לדעתי פשוט יש פער בהגדרות ההתחלתיות שיוצר פער אחר כך. יכול להיות שמבחינתך סיכוי סביר להרשעה וחשד סביר הם דברים דומים - אבל הם ממש לא, יש הבדל עצום בין "חשד סביר" ל"סיכוי סביר להרשעה", שניהם אמנם מכילים את המילה סביר - אבל הסטנדרט שונה לחלוטין. סיכוי סביר להרשעה אומר שלפי המידע שיש בידיך בשלב הזה (לפני שאתה יודע מה הצד השני יעלה במשפט ואיך המשפט יתנהל) אתה חושב שאתה יכול להרשיע (כלומר "מעבר לכל ספק סביר") - מה שזה אומר זה שיש בדיוק "מערכת מדינית משפטית שרואה את כל הנתונים" ומקבלת החלטה להגיש כתב אישום (ולשנות סטטוס מחשוד לנאשם) זה הרבה יותר משמעותי מסתם חשד סביר וזה אומר שלפי פרשנותם המשפטית ניתן לבסס פה את העבירה. משפט כמו "אם זה לא חד משמעי שזה לא זכאי(...), יש כאן סיכוי סביר להרשעה" - הוא שגוי, זה יותר דומה לכך שאם זה מבוסס דיו שהוא אשם (לפי המידע שיש בידי), יש סיכוי סביר להרשעה - יש פער עצום באמצע בין ההגדרה שאתה מציג להגדרה הזאת וחשבתי שחשוב להתייחס אליה. ואם המבחן שהמערכת עצמה מציבה באופן רשמי קשור באופן ישיר לסיכויי ההרשעה - איך אפשר לטעון שזה לא אידיאל (מבלי להיגרר לנושאי קיצון - שאתה צודק ביחס אליהם, ובעייתיים במיוחד ביחס לנושאים כמו הסדרי טיעון לדוגמה)? ברור שיש מקרים בהם הפרקליטות הגישה כתב אישום ולא הצליחה להרשיע והתנהלה בסדר גמור - אבל כמו שאמרת בעצמך "זה לא הדרמות המשפטיות שיש בסדרות טלויזיה, שחושפים לאט לאט את הטענות, ומנסים תוך כדי המשפט למצוא ראיות. כתב האישום כולל בתוכו את הראיות והממצאים" ולכן ברוב המקרים, בהם אין התפתחויות סופר דרמטיות, אם תובע קבע שצריך להגיש כתב אישום על סמך כלל הראיות והשופט לא הסכים עם הפרשנות המשפטית שלו - מדובר ככלל בכישלון. ביחס לעינוי דין, יכול להיות שמדובר פשוט באי הבנה, אבל כשאתה כותב "אבל אפילו מצב שהוא לא ברור לא לכאן ולא לכאן זה כבר לא עונה להגדרה של עינוי דין" - אני קורא את זה "גם במצב שאין בו מספיק ראיות, אבל יש חשד מסוים מסיבה כלשהו - התמשכות הליכים היא לא עינוי דין", לזה התנגדתי. אם הכוונה שלך הייתה שבמצב קרוב לסטנדרט הגשת כתב אישום בו חסרה ראיה שיש בסיס לחשוב שתגיע, אז אני בגדול מסכים.

אין לי דרך נחמדה להגיד לך את זה, כי אתה מתבטא בהרבה ביטחון - אבל פשוט טועה. חשד סביר זה בכלל לא סטנדרט שקשור לפה - מדובר בסטנדרט ששייך בעיקר לענייני מעצר או חיפוש על-ידי שוטר, בטח שלא לשלבים מתקדמים בהליך פלילי. לא אמרתי שהם צריכים להגיע רק אם מקרים שההרשעה בהם בטוחה (כי הם לא יכולים להיות בטוחים - הם עוד לא ראו את כל "הקלפים" של ההגנה), אבל הם נבחנים בדיוק על אחוזי ההרשעה שלהם והם צריכים שתהיה תשתית ראייתית שמבססת סיכוי סביר להרשעה (לא חשד) וזה אחרי שהם בחנו את הכל ובהתחשב בשיקול הדעת שקיים גם להם, הנה קיטוע מהאתר של פרקליטות המדינה: כמו שאתה יכול לראות התביעה בוחנת את הראיות ומכריעה בשאלת הגשת כתב אישום (או סגירת התיק לדוגמה), בדיוק לפי הסטנדרט שתיארתי (זאת אגב אחת הסיבות שאחוז ההרשעות הוא באמת כל כך גבוה, אם הסטנדרט היה חשד סביר ואחוז ההרשעה היה כל כך גבוה - המצב באמת היה פה רע מאוד), המחשבה שלך ששופטים אמורים להכריע בכל מקרה שיש בו חשד, מבטאת חוסר היכרות עם המערכת המשפטית הישראלית (ולמען האמת - אני לא מכיר מערכת משפטית אחרת שזה הסטנדרט בה). אחרי כתב אישום, התובע הוא המדינה, זה אפילו בא לידי ביטוי בשם ההליך הפלילי (מדינת ישראל נגד X), התפקיד של שופטים הוא להכריע בין הצדדים ש"רבים" ביניהם - מערכת אדברסרית. בגלל זה כל הנחת המוצא שלך פה לדעתי שגויה - מצב שבו תובע משקיע משאבים בלגרור אנשים שיש חשד מינימלי כנגדם, שלא יבסס הרשעה (שחשוב לציין שהסטנדרט בה הוא לא "מעבר לחשד סביר" אלא "מעבר לכל ספק סביר" - משמע, שאין ספק הגיוני באשמתו, שוב הדימוי פה הוא ל95%), הוא תובע שלא עושה את העבודה שלו טוב ויוצר נזק חברתי משמעותי. עינוי דין זה לא רק לנסות להמציא דברים שלא שם, לסחוב אדם שנים בהליך משפטי כאשר ברור שאין מספיק להרשעה, גם אם יש נגדו ראיות מסוימות - זה עינוי דין קלאסי. בשאלת האיזון בין מאסר של כל מי שאשם להרשעת מי שזכאי - הבחירה הייתה (לאורך השנים וברוב התרבויות) שהרשעת שווא חמורה בהרבה מפושע שמשתחרר, ולכן הסטנדרט הרבה יותר גבוה - העולם המשפטי שאתה מתאר, בו כל מי שיש נגדו חשד נפתח נגדו הליך משפטי בלי תאריך תפוגה, דומה הרבה יותר למערכות הקיימות בדיקטטורות מסוימות מאשר למערכת משפט מודרנית.

אתה מגיב פה את זה הרבה ואף אחד לא ממש טוען מהצד השני, אני חושב שהפרשנות שלך לתפקיד הפרקליטות משקפת מידה מסוימת של חוסר הבנה ביחס למהות הגשת כתב אישום ולשאלת תפקיד הפרקליטות. אמירה כמו "אם בית המשפט לא זורק אותם מכל המדרגות הם עשו את העבודה שלהם" היא שגויה ואמירה כמו "כל עוד זה לא חד משמעית שאותו אדם זכאי... התפקיד שלהם זה לחקור, ואם אפשר - להמשיך להעמדה לדין" בעייתית לא פחות. הפרקליטות אמורה לנתח משפטית את התשתית הראייתית שגובשה על-ידי המשטרה (היא לא גוף חוקר, אבל היא כן מלווה חקירות בנושאים מסוימים משלב מוקדם יותר, כמו תיקי נתניהו), היא אמורה להגיע בעצמה למסקנה האם למיטב ידיעתה, בטרם המשפט וגם לאור טענות החשוד, יש כאן עבירה. אם לעמדת התביעה החומר לא משכנע ולעמדתה לא מדובר בחשוד הנכון, מגוחך לטעון כי צריך להתקדם עם התיק רק כי "זה לא חד משמעי שהוא זכאי". ההחלטה האם להגיש כתב אישום מבוססת על השאלה האם כתב האישום שניתן לגבש מבסס סיכוי סביר להרשעה (ואם קיים אינטרס ציבורי), על כן הפרקליטות נבחנת בדיוק על שאלת אחוז ההרשעות שלה - הליך משפטי שמסתיים בזיכוי הוא, ככלל, כישלון של הפרקליטות. ביחס לעניין ה"סיכוי סביר" להרשעה - פה צריך לקחת בחשבון שהפרקליטות צריכה לקחת בחשבון שבמהלך המשפט היא עלולה להיות מופתעת מהצד השני, ולכן כתב האישום אמור לבסס בצורה ברורה את האשמה (בטח לא סטנדרט של "לא חד וחלק שהוא זכאי"). הסטנדרט הפלילי הוא "מעבר לכל ספק סביר" אשר יש המדמים ל95%, מה שאומר שלא רק שצריכים לחשוב שהוא ככל הנראה עשה את זה, צריכים להיות די בטוחים בזה (אם תרצה, צריך להיות חד וחלק שהוא אשם, לא שהוא זכאי). להגשת כתב אישום יש השלכות כבדות על הנאשם (שבדיוק בשלב זה משנה סטטוס מחשוד לנאשם) גרירת אנשים בהליך משפטי (וגם בהליכי חקירה) גורמת להם נזק רב, בטח כשמדובר על תיקים מתוקשרים. הקונספט של "עינוי דין" מוכר גם בישראל ויש אחריות לפרקליטות לסיים תיקים במהירות האפשר ובטח שלא לקחת תיק לבית המשפט כי אולי ייפלו על שופט ביום טוב. כל זה עוד לפני שנכנסנו לענייני אתיקה של תובע והבעייתיות בהגשת כתב אישום במצב בו הוא חושב שיש סיכוי טוב שהחשוד זכאי.

מסכים עם חלק מהדברים, לא מסכים עם זה שחיי המין שלך או העבר המיני שלך לא צריכים לעניין אף אחד אחר (ובפרט בן זוג). יש בהודעה שלך התייחסות למין מצד אחד כדבר טבעי ונורמלי שצריך להתייחס אליו כמו כל פעולה אחרת, ומצד שני אסור לשאול עליו והוא לא אמור לעניין אף אחד, מתוך תפיסה שמדובר במשהו פרטי ומיוחד שלא צריך לשאול עליו. יש פה סתירה מסוימת. כמו שמעניין אותי מה הרגלי האכילה של אנשים במעגלים החברתיים שלי ומה התחביבים שלהם, הגיוני שיעניינו אותי ההרגלים המיניים שלהם. זה לא שיש חובה למישהו לענות על זה או שמישהו חייב לי משהו, אבל אי אפשר בו-זמנית להאשים את החברה הפרימיטיבית והפוריטנית ביחס שלה למין כמשהו לא טבעי ואז להסתובב ולהתייחס לנושא כדבר קדוש שאסור לשאול עליו. אם מישהו עושה משהו "חריג" ביחס לנורמה החברתית בהיבט מסוים - לדוגמה אוסף עשרות לטאות וחיות אקזוטיות - לא היית אומר "איסוף לטאות הוא חוקי וזה לא צריך לעניין אף אחד, אם בן/בת זוג פוטנציאלית שואל/ת צריך להדביק את הראש שלו/ה לקיר". באותה מידה אם מישהו מתנהג בצורה מינית ששונה ממה שנתפס כ"נורמה", זה מעניין, גם אם אין שום דבר רע בזה (נשים בצד כל מיני מחשבות שעולות לאנשים ביחס לנאמנות כתוצאה מעבר מיני, כי אני לא מאמין בהן באופן אישי, אבל אני כן מבין מאיפה זה בא לחלק מהאנשים). כחלק מזה, ברור שאכפת לי מהעבר של בת הזוג שלי בהיבט המיני (כמו בהיבטים אחרים). מדובר בחלק מהחיים שלה וההרגלים שלה, ולהתעניין בו זה לא פחות "טבעי" מכל דבר אחר.

תכלס צודק. זה לא נותן המון (אבל אפשר להגיד בדיוק אותו דבר על משקל). רוצה בעיקר כי זה מסקרן אותי, אבל גם קצת כדי לבדוק איפה אני עומד, זה יכול לדוגמה להגיד לי אם הורדתי שומן או שריר בחיטוב ונותן עוד אינדיקציה לגבי המצב. אבל זה נכון שבתכלס אני יכול ללכת לפי מראה + תוצאות בחדר כושר. תודה אחי

יש למישהו המלצה על מכשיר יחסית זול ואמין למדידת אחוזי שומן?

אם אתה חושב שסביר שימכר בעתיד ב2 מיליון יורו (לאו דווקא מסכים) - למה 450 אלף שקל על חצי "כרטיס" זאת עסקה טובה?

אמרו לך שהיו באירוע, יחד עם ההרוג, גם "לבנים" שזרקו לבנים... אז אני מניח שדי קל למצוא את השוטר הזה (טיפ: תחפש במלון במרכז הארץ). ב20 השנים האחרונות היו שני מקרים בהם שוטר הרג אתיופי, לא בדיוק מלמד על מגמה כלשהי. כל זה לא פוסל טענות לקיפוח בהיבטים אחרים או אפילו אלימות משטרתית (כולל אלימות משטרתית הנובעת מגזענות כלפי אתיופים). אבל "נלחמים על החיים"/"שוטרים רוצחים אתיופים"/"יד קלה על ההדק" ועוד עשרות סיסמאות אחרות שרצות בימים האחרונים פשוט חסרות ביסוס, ונראה שנסמכות יותר על נראטיב שנוח לטפח (כי הוא נכנס לתבנית הנוחה והמוכרת מארה"ב) מאשר על שני מקרים שרחוקים מלהיות שחור ולבן (pun not intended).

הערה אחת ביחס לפוקופון - המסך הכי שביר שפגשתי בהפרש ניכר. אני משווה לגלקסי J הבלתי שביר שהיה לי קודם וזה קצת מבאס. חוץ מזה טלפון סבבה.