Washington

חזרנו להתברדק במרכז המגרש... חילוף דחוף לפני שהם חוזרים להניע כדור

מאה אחוז גול! כדור נקי

טבח גאון.

דניאל "לאוהדים משחק כיף.... לי פחות כיף, כי קיבלתי שני גולים" אני מאוהב.

שמע צנח לי הלב... וכל הכבוד לשחקן של הפועל חיפה (לא שמתי לב מי זה) שרץ ישר להריפ לו את הראש! לא מבין למה לקח לכולם ככ הרבה זמן לרוץ אליו, אם חלילה משהו היה קורה היה שם זמן תגובה מחריד ביחס לזה שהוא לא זז

לא שאני לא מאושר חלילה... אקסטזה. אבל שמח שהם סיימו את המשחק רגוע בלי חגיגות וריקודים מטורפות (לפחות לא מול המצלמות חח) בנתיים לא עשינו כלום. מוכן לשים סכום נכבד שאם המצב היה הפוך וחיפה היו עולים על חשבוננו בכזה מהפך הם היו חוגגים מינימום אליפות (וזו אחת הסיבות שהם מפסידים אותה) ווינרים, גיבורים, לוחמים! אושר

גאווה אדירה ששחקנים יוצאים בדקה 55 (אם זה ספציפית היום) או במשחקים אחרים ואולי גם בזה ייכנסו לחמש דק... או יצאו במחצית או לא חשוב מה... ואין פרצופים, אין כעס, לא עושים טובה. משחקים בשביל הקבוצה. מדהים ומרגש, וכל כך, כל כך לא ישראלי! שהחיינו, ושלעולם ישאר!

איך רציתי שנשחק לפניהם לגרום להם לשלשל.... סאמק

דברו איתי רגע על חלומות.... מה הסיכוי שהם מפסידים להפועל חיפה שבוע הבא?

No nervous

חחחחח יגאל גולדשטיין עבד קשה על להקריא את השאלות מהדף.... נשמע כמו אחותי מקריאה למורה בזום

החברה של הקבצה ג בכיתה ז לפחות מצליחים להקריא מהדף... להקריא מדף עם שגיאות זה החברה שהבריזו מהשיעור בהקבצה ג

פעם אחרי פעם מופתע מרמת האנגלית זבל של הכתבים בספורט 5... מקצוע שדורש לראיין אנשים באנגלית בלייב, לא עשו את הבדיקה שהשדר יודע לדבר אנגלית לפני ששכרו אותו?

פיבן צריך לצאת החוצה, אתמול...

קלינגר בראיון של אחריי בנוהל, "אני חושב שה 3-0 לא משקף..." על הפרצוף של שפיגלר!

אל

נגמרו כבר האלונקות.... אם הם לא היו מפחדים מלשבור את הרגליים אולי הם היו משחקים טוב יותר...

וואו תודה רבה לכולם, אכן הבהרתם כמה נק חשובות אמשיך לתת מעצמי את המאה אחוז לטובתי ולטובת כלל הכיתה או המחלקה שלי, ומקווה שעם הזמן ילמדו להעריך את זה ולתת גם מעצמם.. שוב המון המון תודה!

אז ככה, אני חייל טרי התגייסתי ביולי האחרון לחטיבת הצנחנים ואני משרת בגדוד 202. הגעתי לשירות באמת עם ראש פתוח והמון מוטיבציה ורצון להיות טוב, להינות מהדרך והמחוויה ולתת לעצמי להתגלגל במערכת ולקחת הכל בקלות. וצפיתי את הכל, קאדרים, מעט שינה, מעט אוכל, וזה באמת שטויות. אבל הדבר העיקרי שמפריע לי הוא שאני פשוט לא מצליח להינות, באמת אני לא מרגיש מסופק משום דבר שאני עושה, לא מהפעולות הפיזיות ולא מהפעולות המנטליות, ואני נוטה להאמין שהרבה מזה נובע מהעובדה שהחברה שאיתי במחלקה חברה די מאכזבים, אותי באופן אישי, לא הצלחתי להתחבר אליהם במהלך החודשיים האחרונים, במיוחד לא עם הכיתה שלי שהיא בעיניי כיתה קשה ועם חברה שזורקים אחד על השני ומזלזלים אחד בשני וזה נורא. כן מצאתי לי את השניים שלושה חברה שאני מסתדר איתם ומדבר איתם מהמחלקה אבל לא ככ מעבר. למה אני חוזר הביתה עם כזה חוסר סיפוק והנאה, בשעה שהמון חברים שלי מחטיבות אחרות מספרים לי כמה כיף להם ואיזה סיפוק הם מרגישים אחריי שהם משלימים אתגר כזה או אחר קשה או קל ככל שיהיה. יש לי איזה שהוא תסכול מסויים, אני רוצה להצליח, אני רוצה להינות ולהיות מסופק.. אבל אני פשוט לא מצליח להשתחרר מהמועקה הזאת.. התשובה של רוב האנשים ששאלתי הייתה ״אתה כולה חודשיים בצבא חכה עוד קצת..״ אבל גם להסתובב חודשיים עם המועקה הזאת זה קשה, ועוד להמשיך איתה זה לא פשוט..

פצ׳ימו יצחקי?! פצ׳ימו????? כוסעמק... סוגר רבעוש הזה ושבוע הבא כנל ואת ההזדמנות היחידה שהייתה לו לשמח אותי הוא חירב......

למישהו יש את המספר של רסקין?

וואן וואן... אבל חתם

לא ידעתי ככ איפה לפרסם... אבל אם בתקשורת עסקינן, אז http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4391676,00.html כתבה ענקית!

במידה והגיוס שלי הוא בעוד חודש וחצי (25.7)? כלומר עוד לא תחל העונה הסדירה מבחינת הליגה. אפשרי?

מה איתך?! ארשבין בארץ! בדוק אומר לך.... הוא "בא לראות את רוסיה הצעירה"... אתמול ישב עם אברם בקלרה, דיברו על העונה הבאה במכבי. סיכם