--------------------------
ועדת שמגר המליצה בין היתר שהיועץ ימונה על ידי הממשלה על פי המלצות ועדה ציבורית, שתכלול חמישה חברים: שופט בדימוס של בית המשפט העליון שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, שר משפטים או יועמ"ש לשעבר שימונה על ידי הממשלה, חבר הכנסת שייבחר על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עורך דין שייבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ואיש אקדמיה המיומן בתחום המשפט הציבורי ובדיני עונשין שייבחר על ידי פורום ראשי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. על המועמד הנבחר ליהנות מקונצנזוס של ארבעה מחברי הוועדה לפחות בתחום הכשירות. מקובל שבשל חשיבות התפקיד, יש לבחור יועץ הכשיר להיבחר לשופט בית המשפט העליון (שישה מהיועצים המשפטיים לממשלה אכן מונו, לאחר סיום כהונתם, לשופטים בבית המשפט העליון).
נהוג שההחלטה על מינוי היועץ המשפטי מתוך רשימת המועמדים המומלצים שמגישה הוועדה הציבורית, נעשית על ידי שר המשפטים, והחלטתו מובאת לאישור הממשלה.
ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט ברוב קולות, למרות התנגדות יו"ר הוועדה, אשר גרוניס, שסבר שיש להטיל על מנדלבליט תקופת צינון לאחר תפקידו כמזכיר הממשלה[33]. כאמור לעיל, הוועדה החליטה שלא להתייחס למעורבותו בפרשת הרפז, בהיעדר יכולת שיפוטית ובהתבססה על כך שתיק החקירה בעניינו נסגר[34]. ב-3 בינואר 2016 החליטה הממשלה על מינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה[35]. שתי עתירות הוגשו לבג"ץ נגד מינויו, ובהן הועלו טענות על ליקוי בתהליך בחירתו וחלקו בפרשת הרפז. העתירות נדחו[24]. ב-1 בפברואר 2016 החליף מנדלבליט את יהודה וינשטיין והחל לכהן כיועץ המשפטי לממשלה.
אגב התיק נגדו נסגר בגלל ליקוי בראיות ובגלל שהעבירה שעבר היא בדרגה פלילת נמוכה. הזיה גדולה