אופסימיסט

אם אני מגיע עצמאית, איך זה עובד מבחינת הכניסה? יש כרטיסים? כניסה חופשית?

יש לי מנוי לשער 8. אני רוצה להחליף אותו במנוי ל 11 לשני המשחקים האחרונים (פרנקורט ובורדו). מי שמעוניין - בפרטי.

קצת לגבי גרמניה ושאר אירופה: א. "תוכניות ההצלה" שבינתיים סיבכו את המדינות האלה הרבה יותר מאשר שיפרו את מצבן היו למעשה גיוס כספים עבור המדינות החייבות, כדי שיוכלו לשלם את החובות לבעלי החוב שלהם, שבאופן לא מאוד מפתיע, חלק נכבד מהם הם בנקים גרמניים, שהיו מוצאים את עצמם על סף פשיטת רגל אם לא היו מארגנים להם את ההצלה הזו. ב. בסיטואציה נורמלית של מדינות ריבוניות עם כלכלות פחות מפותחת שנמאצאות בשכנות או ביחסים כלכליים משמעותיים עם כלכלה מתקדמת כמו זו הגרמנית, הן היו דואגות לעשות פיחות בערך המטבע שלהן (כמו שממשלה/נגיד בנק מרכזי שמעוניין לסייע לכלכלה הייצרנית בישראל דואג לשמור את השקל "חלש" ביחס לדולר), כדי שיצרנים מקומיים יוכלו לעמוד בתחרות מול הכלכלה החזקה יותר. מכיוון שהמדינות האלה לא יכולות לעשות את זה כי הן חברות באותו גוש מטבע ולא מנהלות מטבע משל עצמן, הכלכלה הגרמנית נהנית מיתרון ביחס לכלכלות האלה.

לי זה נשמע כמו מדד מצוין לבחון לפיו. כולם בני אדם ולכולם מתור לטעות, אבל עד כמה שאני זוכר, המטרה של חילוף בכדורגל היא לנצח את המשחק, ולכן החילוף נבחן לפי השפעתו על תוצאת המשחק: ניצחת? חילוף טוב. הפסדת? חילוף רע. רק כדי להסיר ספק - אני מאוד נגד השיטה של לקטול מאמן על רקע חילוף אחד או משחק אחד. המטרה של מאמן במכבי מבחינתי היא לא לנצח את המשחק הקרוב, אלא את האליפות (ולהגיע להישג יפה באירופה), וגם אותה מותר להפסיד אם הוא הוציא את המקסימום מהקבוצה וזה לא הספיק.

המון זמן לא הייתי פה, ואני מניח שגם לא יהיה לי פנאי לחזור בקרוב, אבל אני חושב שהבעה היא כזו: *הרבנות הראשית אמורה לטפל בכל אזרחי ישראל היהודים, דתיים, חילונים וכל המגוון שבאמצע. *הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים מורכב באופן בלעדי מנצגי הדתיים האורתודוכסיים. *הדתיים האותודוקסים (ובמיוחד החרדים) לא זקוקים בכלל לרבנות הראשית. הם לא סופרים את הסמכות התורנית שלה, ותמיד יעדיפו את סמכות רבני הקהילה שלהם. התועלת היחידה שהם מקבלים מהרבנות זה הפוטנציאל למנות מקורבים למשרות במימון המדינה, ולהפעיל לחץ על גופים שפונים לקבל כשרות מהרבנות הראשית שיעשו גם כשרות של בית דין שמקורב אליהם (לפי הדיבור אצל החרדים, זה פחות או יותר מה שאמור לעשות הרב יצחק יוסף בתפקידו החדש) את בעיית אי-הייצוג הזו ניתן לפתור בשתי דרכים. אני מעדיף את השניה, אבל אחיה בטוב גם הראשונה: א) הפרטה מוחלטת של תחום הדת בישראל. כל מוסדות הדת יופעלו על ידי גורמים פרטיים, ובמימון פרטי מלא. לכל אזרח יהיה את החופש לבחור מאיזה מוסד (בית דין, חברה-קדישא, מקווה, השגחות כשרות) הוא רוצה לקבל או לא לקבל את שירותי הדת בהם הוא מעוניין, תמורת התשלום שיגבו המפעילים. ב) מכיוון שיש כשל בחברה המודרנית שמקשה מאוד לקיים מוסדות בתחום התרבות שיתבססו על גביה מלאה מה"לקוחות", המדינה תמשיך לקחת אחריות על תחום שירותי הדת, אבל תפטור את בעיית הייצוג. כל קהילה (שכונה/יישוב/עיר,מדינה) תבחר את הרב שלה בבחירות דמוקרטיות חופשיות, שבהן לכל התושבים הבוגרים יש זכות בחירה, ולכל התושבים הבוגרים יש זכות להיבחר. זה תואם את העיקרון של "עשה לך רב", ואני מניח שתוך זמן קצר הציבור החילוני יקלוט את העניין, ופתאום רוב הרבנים שיבחרו (ביישובים החילוניים וברבנות הראשית) יהיו רפורמיים/חילונים/נשים/גם וגם. אם הרבנים האורתודוכסיים ירצו להשפיע על ציבור רחב יותר מהציבור המקורי שלהם, הם יצטרכו למצוא חן בעיניו, להתייחס ולתת פיתרון לסוגיות שמטרידות אותו באמת. זה התפקיד האמיתי של "רב", ורק התפיסה המגזרית המעוותת של האורתודוכסים איפשרה להם לבזות את מוסד הרבנות ולהפוך אותו לעמדת עסקנות מגזרית, מתוך איזו תפישה שהזרם הפנימי שמייצג כל אחד מהם בתוך האורתודוכסיה הוא היהדות האמיתית והבלעדית, ולכל האחרים אין זכות להתערב.

לומד לתואר בהיסטוריה וחינוך בלתי פורמלי בבית ברל, ומהשנה גם לתעודת הוראה (זה באמת לא ברור למה). רוב הזמן אני מלמד כל מיני אנשים, בעיקר דברים שקשורים לציונות, לעם היהודי ליהדות ולהיסטוריה של שלושתם. הייתי שאומר שדי במפתיע, אפשר להתפרנס מזה. אבל כשחושבים על זה ברצינות, כשאתה חבר קיבוץ זו לא באמת פרנסה...

ככלל - יש ערך גדול בשנת שירות/מכינה. האופי הוא קצת שונה: בשנת שירות בד"כ רוב השבוע עוסקים בהתנדבות, ומקדישים יום אחד לשיחות ולימודים. במכינות זה בד"כ הפוך: לומדים רוב השבוע, ומתנדבים יום אחד. להרבה אנשים זו חוויה מתקנת ללימודים בבית הספר. מנקודת המבט האישית שלי, כששואלים באיזו שנת שירות/מכינה לבחור, כדאי לבדוק גם מה היא מציעה הלאה - האם זו שנה אחת ומתפזרים, או שיש אופציה גם לצאת לגרעין נח"ל ולהמשך.

סוריה היא אותה סוריה? בתוך כמה חודשים ספק איזו סוריה תהיה בכלל, אם תהיה. זה לא אומר שלא יהיה בלגאן גדול יותר, אבל זו בוודאי לא אותה סוריה. מה שכן, נדמה לי שהם עדיין מפעילים את אותם הטנקים שהם הפעילו בשנות ה 80, אז במובן מסויים אולי זו כן אותה סוריה... לבנון היא לא באמת מדינה (קשה לזכור מתי היא הייתה מדינה, אם בכלל), וחוץ מחטיבת/אוגדת הטילים האירנית שמכונית חיזבאללה אין שם כלום. מצרים מאז תחילת/אמצע שנות ה 70 נשענת על תמיכה אמריקאית (אני אתחיל לדאוג כשהם יתחילו לקבל כסף אירני). אפשר להגיד הרבה דברים, אבל האיומים הם לא אותם האיומים.

קראת את הפרק הרלוונטי בדו"ח? ברק עזב את השטח כאשר שני מסוקי הפינוי (שהספיקו לפינוי כל הנפגעים) כבר נמצאו בו, ובנפגעים טיפלו חמישה רופאים ו 9 חובשים. הצוות הרפואי הזה הוא שצריך לקבוע האם יש צורך במסוק נוסף, והוא לא קבע שיש צורך במסוק כזה (מה גם שבכל מקרה ספק אם מסוק האנפה שבו טס ברק היה מותאם לפינוי פצועים. לגבי השאלה הזו העידו בפני מבקר המדינה: ככלל, מפקד צריך להמצא במקום שבו הוא מסוגל להשפיע בצורה המיטבית (בין אם זה מול הפלזמה בעורף או בהסתערות בקו הראשון), והשיקול הזה צריך להיות משמעותי יותר מאשר השיקול איך הדברים יראו כלפי חוץ. בשלב בו כל הנפגעים מטופלים ומערך הפינוי מוכן (מספיק מסוקים לכולם בזירה), אני לא רואה איך הנוכחות של ברק בשטח היתה יכולה לתרום לטיפול בפצועים או למשהו אחר. דרך אגב, אלה הדברים שהביא מבקר המדינה מתוך עדויותיהם במצ"ח של שני פצועים שמספר שנים מאוחר יותר הטיחו האשמות באהוד ברק בנוגע לאי-הושטת עזרה לפצועים:

לפני שאלת האיך, חשוב לשאול מה האלטרנטיבה. אם האלטרנטיבה היא להיות בעמדה שבה אתה לא משפיע בתוך הממשלה, והמחיר הוא מן "הכשר" לממשלה - עדיף לא להשפיע מבחוץ מאשר מבפנים. בהובלת האופוזציה - צריך לפעול בכל הכלים שאפשר: לגייס התנגדות לפעולת הממשלה במקומות שאפשר (בשיתוף עם חלקים מהקואליציה שהפעולה הזו לא מוצאת חן בעיניהם), לחדד בפני הציבור את הביקורת על פעולת הממשלה, ובעיקר להקים "ממשלת צללים" שבה מול כל משרד ממשלה פועל איש אופוזציה שתפקידו לבקר את פעולת המשרד ולהציע תוכנית פעולה חלופית. הדבר הזה (שמקובל בכמה מקומות בעולם) מחדד את הביקורת ואת ההבדל שבין מפגת השלטון למפגת האופוזציה, בונה את האלטרנטיבה לפעולת הממשלה, מגבש ומארגן את פעילות האופוזיציה ומהווה את ההצעה איתה פונים לציבור לקראת הבחירות הבאות (נהוג שמי שהיה שר במממשלת הצללים מתמנה לשר בממשלה האמיתית כאשר מי שהיה באופוזציה מנצח בבחירות ומרכיב את הממשלה הבאה.

על פניו מה שאתה אומר נשמע סביר, אבל לפי הזווית השטוחה והעוצמה שבה נהדף בחזרה רימון הגז שפגע בו, אני חושד שבנקודת הזמן הספציפית הוא היה קרוב יותר לשוטרים מאשר מה שאפשר לשער לפי הנשק שאותו הפעיל. החיתוך בין הקטע הראשון של היידוי לבין הקטע של הפגיעה הוא ברור. מכיוון שאני לא מומחה לבליסטיקה של רימוני גז שנורים ממטול, ומכיוון שהסרטון בבירור ערוך, אני חושב שאין לנו דרך להגיע למסקנה ברורה בנוגע לתקרית הזו. אני רק מקווה שצה"ל ומג"ב מקפידים להתנהל בצורה מקצועית ולטפל בצורה המתאימה במקרים של חריגה מההנחיות, כי חריגה כזו, מעבר לכך שהיא מסכנת חיים בסיטואציה שבה היה אפשר לנקוט ביותר סבלנות, עלולה להביא לתוצאות שפוגעות בסופו של דבר במצבה של ישראל (חימום הגזרה, נזק תדמיתי וכו').

ב. - לא. אני מצפה משלי להוביל את האופוזיציה פרט לתרחיש אחד - כניסה לקואליצה שתלויה בה (כלומר בלי העבודה לממשלה אין 60 מנדטים), ועם הסכם קוליציוני שקובע מראש שינוי כיוון כלכלי-חברתי משמעותי בתקציב המדינה (שצריך לעבור מהר מאוד אחרי הבחירות) - בכל מקרה שההסכם הזה מופר - מצביעים נגד התקציב, יוצאים מהממשלה והולכים לבחירות חוזרות (כי אם תקציב לא עובר - צריך ללכת לבחירות). בכל תרחיש אחר - אני מצפה ממפלגת העבודה להוביל את האופוזיציה. הסבירות שהתרחיש שהצעתי היא לדעתי נמוכה, ובמידה ושלי תנסה להוביל כניסה לממשלה בכל סיטואציה אחרת - אני אתנגד בכל הכוח.

מתוך ממצאי דו"ח מבקר המדינה בנושא (מומלץ לקרוא את כלל ההתייחסות לסוגיה, כולל הנסיבות בהן הועלתה הטענה נגד ברק):

השורה שציטטתי מתחת היא מ 19.11.12

האם ייתכן שעד לפני שבועיים חיילי צה"ל לא חששו מארגוני שמאל במקרה שיפתחו באש? אני מצטרף להערכה שהופעת הסרטונים האלה היא עניין מקרי שקשור יותר לשיקולי עריכה של האתרים מאשר למציאות בשטח (חוץ מהרושם הכללי שהתקופה האחרונה בגדה פחות רגועה ממה שהתרגלנו, אבל גם זה לא בטוח). דרך אגב, עושה רושם שבצה"ל/מג"ב עדיין לא מצליחים לאכוף על החיילים/שוטרים את השימוש במטולי גז מדמיע בהתאם לפקודות (כלומר בצורה שיהוו נשק אל-הרג, כמו שהם מתוכננים להיות):

סוף עונת המסיק. יש הרבה שמן חדש, ובטח גם שאריות של שמן מהעונה שעברה שצריך לעשות איתו משהו...

טוב. נראה לי שהתקבצו כאן מי שהיה צריך להתקבץ. להלן רשימה סכמטית של מי שאני תומך בהם. אני מניח שתשימו לב שמדובר ברשימה לאו דווקא שגרתית. לפקודים ולמתעניינים שלחתי בפרטי קישור לרשימה מפורטת יותר שכוללת גם הסבר בנוגע לשיקולים . 1. אסתי קירמאייר. 2. עמיר פרץ. 3. מיכל בירן. 4. ערן חרמוני. 5. יוסי יונה. 6. דני עטר. 7. חילי טרופר. 8. גלעד קריב. קשה לי להאמין שיהיה לי זמן לנהל דיון רציני בפורום הפתוח בימים שעד הפריימריז, אז אני מעדיף להתרכז בפרטי.

אני מניח שלא נהיה יותר מארבעה-חמישה. אני לא בטוח אם זה צריך לעניין את כולם. אבל זה לא כזה קריטי.

אני לא חושב שצריך לנהל על זה דיון כאן, אבל אני אשמח אם מי שפקוד יכתוב כאן, כדי שנוכל לקיים דיון בפרטי.

שאלה טרחנית אבל לא קנטרנית - בהתחשב בהיותה של תנועת מכבי תנועה ציונית על כל המשתמע מכך - למה כל הכיתובים תמיד באנגלית?

סתם בשביל הדמגוגיה: http://www.youtube.com/watch?v=3pn_Oo111Ns

אתה בטוח? [וגם זה בהתעלם מהמחשבה המשונה שאם בייגה "מחלק הקלות לכי"ל כשר אוצר, ומכהן בדירקטוריון שלהם לאחר הפרישה" שוחט עשה משהו, זה נרשם לחובת כל מועמד עתידי של מפלגת העבודה]

אתה מניח שהם נוהגים באותו הקו. אני מבין שהם נוהגים בכיוונים הפוכים, ולכן צריך לבחור באיזה כיוון אתה רוצה לנסוע יותר מאשר ביכולת של הנהג (לפחות כל עוד לא מדובר בפיקוח נפש). בנקודה של הניסיון (לפחות כל עוד אולמרט/לבני עומדים בראשות מפלגה רצינית): לשלי אין ניסיון בניהול (פרט לשנה האחרונה במפלגה). ללפיד אין ניסיון בכלל (אפילו לא מקבילה לקדנציות של שלי בכנסת), ולנו יש מספיק (שלא לומר יותר מדי) ניסיון עם נתניהו כדי לדעת מה הוא יכול ומה הוא עושה. כך שגם במימד הזה אין מבחינתי תחרות. הבעיה עם אמסלם (שאני מאוד רוצה לראות אותו בכנסת, ואם זה היה ריאלי, דרך הרשימה של העבודה) זה שהוא בחר מספר שניים אני לא סובל, ולכן זה או הוא ביחד עם מישהו שאני לא רוצה, או ששניהם לא יכנסו, ואז הם מבזבזים קולות שיכלו להגיע למקום טוב יותר

להבנתי המירוץ שם צמוד, אבל פחות צמוד ממה שעשו ממנו, בגלל שיטת האלקטורים, שעושה את כל סקרי ה 49%-48% לחסרי ערך. מכיוון שהספונסר של אחד המועמדים שם הוא המממן של ראש הממשלה שלנו, ברור לי שאני מעדיף את השני. ואם הדברים ילכו טוב, אולי אפשר יהיה למנף את זה גם לכאן. מי שעושה הימור שגוי, ראוי שישלם את המחיר.